מה מתאים לשים על כרטיס ביקור מיועד לצעירים?

[אפרידמן]

מה דעתכם? אני מחפש להכנס לראש של צעירים ישראלים שאינם שומרי תומ"צ, זה כרטיס ביקור על ישיבה שאמור למשוך אותם...
מה סגנון מתאים?
ריק-נקי עם איזה שטיק כמו כוס קפה וספר פתוח/
מבולגן ומקושקש/
צבעים עדינים ושלווים/
ריבועים ואלמנטים?
אשמח לשמוע דעתכם.

 

[369369]

דבר ראשון,
לצעירים שאינם שומרי תומ"צ, שום כרטיס לא ידבר.
אפי' סמינר במלון כמה ימים, לא מדבר אליהם.

אז אל תצפה שזה מה שיביא אותם.

הרעיון שלך של ספר וכוס קפה נשמע מגניב ויכול להיות מושלם.

 

[trew]

דבר ראשון,
לצעירים שאינם שומרי תומ"צ, שום כרטיס לא ידבר.
אפי' סמינר במלון כמה ימים, לא מדבר אליהם.

אז אל תצפה שזה מה שיביא אותם.

הרעיון שלך של ספר וכוס קפה נשמע מגניב ויכול להיות מושלם.

נכון שאין לך שום היכרות עם הנוער ועם הצעירים שבחוץ?
זה פשוט לא נכון
כמו בכל מקום יש את אלה שמזלזלים ויש את אלה שרק רוצים לשמוע
אף פעם לא תידע על מי נפלת

 

[יויוכוכו]

מה לומדים בישיבה הזאת?

 

[אפרידמן]

חבר'ה, מביני לכת ויודעי דבר, אני מתייעץ עם גרפיקאים בהיותם גרפיקאים! מבלי להעליב,
הישיבה הזו היא מגדלור לצעירים והרבה מגיעים לשעת לימוד פנויה, זה מושך, זו עובדה קיימת.
אנחנו רוצים להגדיל ולהעצים את התפוצה.
שאלתי מה הסגנון המתאים.

 

[369369]

אם הזכרת מגדלאור

לך על זה קח תמונה יפה בנושא הזה ותכתוב משפט בהתאם

 

[אפרידמן]

מה דעתכם?

יש כאן מספר דוגמאות אבל בהבדלים אפסיים.
הסגנון מציאותי? לא משולב מדי?

 

[arye770]

הראשון כבד מידי
השלישי הכי מתאים, אבל אין בו קשר לדת... אחרי הכול צריכים גם לציבור הלא שומר תומ"צ להראות קצת אידישקייט. הרי אמנם אנחנו באים בגישה שלהם, אבל אנחנו לא יכולים בגלל זה למחוק כל זכר לשורש מאיפה "אנחנו" באים. (אנחנו לא מסיונרים שהמטרה מקדשת את כל האמצעים, תלוי את מי תשאל כמובן (-: ...
זו דעתי, בהצלחה

 

[naamah]

כוס קפה באילת, בקיץ?!
עדיף לימונדה...

בקולאז' הטיפוגרפי הזה למעלה, אני חושבת שהייתי מכניסה במקום מה שיש עכשיו משפטים שקשורים לבלבול, תהיות, תחושת אובדן זהות וכד', כביכול המשפטים שמתרוצצים לאותו צעיר בראש (אפשר לקחת משפטים אמיתיים מתוך סיפורים של חזב"תים, מתפרסם כל שבוע סיפור כזה ב"בראש יהודי"), ואז "הישיבה של האילתיים" למטה זה המענה לבלבולים.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

אהבתי את מס' 3. מאד נעים לעין.
למה לא לכתוב את שם העיר?

 

[שריל'ה]

איזה צעיר אוהב קפה?
בכל אופן אהבתי ת'ראשון
ועדיין חסר לו משהו.

 

[מיה יצחקי]

מרבית המשפחות שם בעיקר מאלה שהישיבה קשורה אליהם וקוראת להם הם משפחות פשוטות במצב סוציואקנומי נמוך. פעמים רבות אפילו שהייה בבית היא קשה (כמובן שיש גם משפחות יותר נורמטיביות)
אבא כזה אמא כזאת

(סיפור שהיה לי שאמא השאירה את הילדה בת 8 לבד היא היתה גרושה ונסעה למשפחה שלה מישהו נפטר. כאב לי שהיא לבד והזמנתי אותה אלי לשבת (האמא היתה כמה ימים טובים מחוץ לבית ולא היא לא היתה אבלה זה היה מישהו קרוב רחוק) היא בכתה בלילה - כאבי שיניים בבוקר לקחתי אותה לרופא הוא שאל אותי מה הסיפור של הילדה? לא הבנתי הסברתי שכאבה לה השן ולכן הבאתי אותה, הרופא אמר הפה של הילדה הרוס וכנראה כך גם החיים הוא טיפל בה ללא תשלום כי היה בטוח שאף אחד לא ישלם לי על זה.) היא לא המקרה היחיד הרבה מהם כאלה.
באילת האנשים מאוד מעריכים את הדת. יש להם כבוד אליה. (אני זוכרת כי כל פעם ביציאה מסופר שבדקו חשבונית וכד' סמכו על המילה שלנו ואמרו זה בסדר) דבר שחייב להקפיד על כל פיפס שלא יהיה ח"ו חילול ד'.

כל המקומות האלה שמקרבים שם הם באמת מאוד איכפתיים ונותנים את המירב ומשקיעים את כל הלב.
אבל לא תמיד הילדים האלה אכן באים כי הם מבולבלים או תוהיים (כמעט אף פעם לא) כך לדעתי
אלא כי זה האופציה שלהם לפינה נורמלית, וחמה. פחות חיפוש לדת אבל שוב אני מדגישה אין שינאה לדת אם בישיבה יהיה נורמלי יותר מהבית למה לא? ולפעמים זו ההחלטה של ההורים (כל אחד וסיבותיו, אם אין זמן לילד או האבא עסוק לא יודעת במה או אפילו אבא אכן רואה שאין לו כלים לחנך והוא מפקיד את הילד בידים דתיות)
בבתי הספר הכללים לרב יש משפחות יותר ברמה אבל כמובן מעט מאוד משפחות נורמטיביות נמצאות בבתי ספר וישייבות כמו זו. לרב הם מגיעים עוברים את שנים עד שמחלטים ללכת לצבא או משהו דומה אבל תמיד יש כאלה שמשתנים ומתקדמים.
ונסיים בנימה יותר חיובית היה בכיתה ז' ילד אחד מיוחד שונה מכל האחרים ובאמת משפחתו היתה כיפות סרוגות ומכובדת בפני עצמה הילד התחזק נראה שהוא נועד לגדול בישיבה קטנה הוא הגיע לישיבה בפ"ת בית שלמה (מקווה שלא טעיתי בשם)

אין מטרתי בכתיבת הדברים לשנות או להעיר על העבודה
אלא לתת מבט מבפנים של הלך הרוח שם

מקווה שהכתיבה מובנת כי כתבתי מהתבוננות מעמיקה משם כדי לתת את הנקודות החזקות שראיתי וחשתי שם.
מקווה שבע"ה זה יעזור לפנות לכיוון הנכון (וחלילה איני אומרת שהכיוון שלך לא כזה) ושבאמת כמה שיותר ילדים יזכו לקבל מקום חם תומך שיוביל אותם להיות טובים יותר בתור בני אדם ובתור הורים בהמשך.

 

[TK]

אהבתי את השלישי הייתי מוסיפה מתחת לכוס קפה (או לימונדה כמו שאמרו כבר) את הספר הפתוח
בהצלחה

 

[22]

לדעתי דווקה הראשון
לדעתי המטרה היא לא להתעלם מהיהדות וללכת על הסגנון שלהם, אלא דווקה למשוך את היהדות אליהם, כמובן בצורה חכמה ולא כבדה, ז"א כן צריך שיהיה אלמנט יהודי, או אוירה יהודית אבל בסגנון קליל, חופשי. כי הם כן מחפשים רוחניות, זה בטוח... השאלה היא איזה דרך תדבר אליהם יותר.

 

[מילה בסלע]

כוס קפה באילת, בקיץ?!
עדיף לימונדה...

בקולאז' הטיפוגרפי הזה למעלה, אני חושבת שהייתי מכניסה במקום מה שיש עכשיו משפטים שקשורים לבלבול, תהיות, תחושת אובדן זהות וכד', כביכול המשפטים שמתרוצצים לאותו צעיר בראש (אפשר לקחת משפטים אמיתיים מתוך סיפורים של חזב"תים, מתפרסם כל שבוע סיפור כזה ב"בראש יהודי"), ואז "הישיבה של האילתיים" למטה זה המענה לבלבולים.

העיצוב של 'תרגיש בבית' משדר יפה את הבלבולים- קצת היפי, קצת הודו...

 

[יערי]

לדעתי צריך לבדוק לפי הנסיון שם איזה סוג צעירים אילתיים נמשכים יותר לשיעורים האלו, יש את הסגנון ההרפתקני שלוקח את זה בתור חויה של למה לא, ננסה, יש את הצעירים המסורתיים ( בדרך כלל מבני עדות המזרח) שיש להם רגש לדת ויש להם משיכה אוטומטית לשיעורי תורה מפעם לפעם, ויש את הצעירים האינטלגנטים החושבים.
לכל אחד מתאים סגנון אחר.
להרפתקנים מתאים כמובן הסגנון הצבעוני המבולבל ההיפי וכו'.
למסורתיים לא הייתי מציע להשתמש בשם ישיבה כי אותם סוחב יותר הסגנון של השיעורי תורה, בתוספת הכוס קפה.
ולצעירים החושבים ודאי שמתאים קו נקי יותר אינטלגנטי יותר עם ספר וכדומה.

 

[שוקולד לבן]

שב עם הלקוח - תשאל אותו:
מי הבחורים שהוא מצפה לחלק להם את הכרטיסים?
טיפוסים מהסוג שמיה יצחקי מתארת? או היאפים שמגיעים לחופי אילת וסיני?

עוד יותר טוב:
אם יש לו כמה בחורים כאלה בישיבה, והיה אפשר לחטוף איתם כמה מילים - מה מדבר אליהם? איזה מסר ימשוך את החבר'ה שלהם להגיע (הקטע הוא יותר המסר והמילים, העיצוב כבר יבוא אח"כ).
ולהראות להם 2-3 כיוונים של כרטיסים ולשאול מה מדבר אליהם יותר?

כל זה על קצה המזלג, אם רק גרפיקאי נמצא בעסק (עם כל הכבוד, ויש כבוד לעיצוב המוקפד).
אבל אם חפץ תוצאות ברצינות הוא, אז כדאי לערב איש שיווק מקצועי.

 

[ariels]

מקצת נסיון עם קהלים צעירים מסוג דומה -
קודם כל לדבר בגובה העיניים
תאסוף אוצר מילים סלנגי עכשווי
תחשוב מה ימשוך אותם, מה חסר להם, אתה צריך לנגן על החוסר
לא להדגיש מה אתה מציע, אלא להדגיש מה הם יקבלו
למשל: (דוגמאות שונות, כמובן לא להשתמש בהכל יחד....)
אוזן קשבת
תמיכה ועידוד
חום ואהבה
אכפתיות
תשובות לשאלות קיומיות שמטרידות אותם
משמעות ותכלית לחיים
מסגרת חיובית לשהות בה

אני מהמרת על חום ואהבה, באוירה לא שיפוטית שתקבל אותם בזרועות פתוחות
סה"כ זה מה שכל הבתי חב"ד עושים - עם כל הלב לכל אחד
אבל, בכל עיר ובכל שכונה זה שונה מבחינת הצרכים של האנשים, כך שהשפה גם צריכה להשתנות ולהתאים.

אהבת ישראל, זה אומר לראות את הבחור הצעיר הזה בגובה העיניים, לא לפחד מהבעיות שלו, ולא לפחד ממנו רק כי הוא זרוק/מעוך/דפוק, לא לפחד ממה שהוא שותה, מעשן, איפה הוא מסתובב ועם מי, כן לומד-לא לומד, סה"כ בפנים יש יהלום יקר, שחייב להאיר, וצריך למצוא את הדרך ללב שלו (ואם לא ללב, שזה קשה בנוער מצוקה, אז לפחות - ליד הלב שלו...) לתת לו אפשרות למצוא אמונה בעצמו, אמונה בעולם, אמונה בטוב.

עכשיו, חובה להתאים את המסר לשפה של הנוער
חייב להגיע פה משהו שידבר אליהם ולא מגבוה כי אז הרסת הכל...
(בני נוער לא אוהבים מישהו ש"בא לסדר להם את החיים"....)

ה"מה" וה"איך" הם שני דברים שונים
אחרי שיש את ה"מה" המדוייק - ה"איך" יותר יזרום

אני מעלה דוגמה למשהו שעשיתי, רק להשראה
מיועד לקהל צעיר, זרוק, מחפש, אבל זה כבר פלייר לפעילות המשך, אחרי שכבר הביעו התעניינות ראשונית, וגם לא בהכרח לאותו סוג נוער

 

[park]

...