דרוש מידע מה עושים עם האופנה החדשה - יחס כלפי הורים

[ר.ב.ב.ש]

רובם גדלו בצל השואה, או תקופת הצנע, הפליאו את מכותיהם בילדים (כן!)
תאמיני לי שלהורים שלנו יכל להיות ים של "מטענים וחויות שליליות כלפי ההורים"
השוויגעריות של פעם היו איומות ונוראות!
אני מכירה אחת שהייתה כמו כל הסיפורים, והכבוד שהכלות והבנים שלהם נתנו להם, לקנא!

יש כאלה שזה סבא וסבתא - ויש כאלה כאן שזה ההורים שלהם.....

 

[multizoom graphics]

החזו''א אינו חשוד על ביטול תורה, הרי הוא סמל ההתמדה הנוראית שהדור שלפנינו זכה,
וכאשר שאלו אותו כל כמה זמן צריך לדבר עם ההורים הוא אמר לפחות פעם ביום.

כאשר ישנה הפרעה נפשית, הנושא הוא טעון בירור הילכתי, ובשביל זה ברוך השם יש לנו רבנים וכל אחד יכול לשאול את הרב שלו, ויקבל תשובה מפורטת מה חובתו בעולמו.

אבל לחשוב לרגע, שההורים שגידלו אותנו, פרנסו אותנו, דאגו לנו, הם מיטרד, זו מחשבה שאין לה מקום, פשוט כך.

אנחנו מתמודדים עם הורים מבוגרים, ברוך השם שזכינו שחלקם עדיין בחיים למרות גילם המופלג, לא קלה היא המלאכה, ולא פשוטה היא המשימה, והדברים מורכבים מאד [בכל זאת ההורים קרובים למאה מאשר לשמונים ברוך השם] ולמרות כל הקושי, אין שמחה בשבילי יותר גדולה מאשר הזכות לכבד הורים, זו מצווה חולפת היא לא תהיה לנו כאן לנצח.

והילדים שלי יודעים, שאם רוצים לשמח את אבא או אמא - חוזרים מהבית ספר, סמינר, ישיבה ואומרים, אבא/אמא, עלינו לסבתא לכוס קפה, זה הדבר הכי מרגש אותי, שיכול לגרום לו לדמוע.

הבת שלי כאשר זכתה בסמינר לתפקיד שחשקה בו מאד, רצה לספר להורים שלי ושל אשתי עוד לפני שסיפרה לנו, היא אמרה לי - אותך אני יראה כל היום, ותראה עד כמה אני מורגשת, אבל סבא וסבתא אני חייבת להתקשר כשאני ברגש הראשון, שיבינו כמה אני שמחה.

כבן להורים ניצולי שואה, לא היו קלים הימים והלילות, היו תקופות של עליות ומורדות, אבל האושר העילאי ביותר הוא לשהות במחיצתם, למרות כל הקושי. אחד מהם כמעט ולא מדבר, בקושי רואה, אבל לתת חיבוק זו מתנה שאני חושב עליה לפעמים בתפילה ב'מודים אנחנו לך'.

תנצלו כל רגע.

כל מילה!!

 

[Special]

יש כאן הרבה כאב ונאמרו גם הרבה תובנות חשובות
אך מן הראוי להדגיש גם צד של אלו שהוריהם או אחד מן ההורים לוקה בהפרעת אישיות, ל"ע.
לפעמים הדרך היחידה להתמודד מול השפעות הרסניות היא לתפוס מרחק או לדלל קשר!
אצל הורים כאלו רווחות מניפולציות רגשיות שמשמען סחיטת רחמי הילד ומצפונו לצורך התגייסותו לטובתם שלהם.
והם הורסים את שלום ביתו ואת שפיותו גם יחד.

נכון
אבל צריך לדעת ש

הכל נכון.
אבל כיבוד הורים חייבים בכל מקרה
גם אם ההורים לא נחמדים.

!!!

 

[מיכל מיכלי]

אין לאף אחד כאן דרך לדעת מה היה, מה קורה ובמי מדובר
זוגות צעירים שנוהגים כך, לפעמים מצילים את הזוגיות שלהם
ולפעמים הורסים במו ידיהם את הקשר באופן שיתחרטו על כך לעולם.
הרבה כח!

צודקת!! כל מקרה לגופו..
יש הורים סופר טובים וסופר לארג'ים, אבל בתת מודע עדיין לא מספיק מאמינים בהחלטות של ילדיהם. ובשביל העצמאות שלהם וכדי שלא יצטרכו לתת דין וחשבון על כל דבר שעושים.. הילדים פשוט נמנעים משיחות..
(אבל עמוק בלב הם תמיד אוהבים!!! הם תלויים בכם!!! אתם הביטחון שלהם!!!)

 

[זריחות ושקיעות]

רק להורים מותר לשמוע על קשיים של הילד?
עד איזה גיל?
מעניין

לכן כתבתי במידה. לא כתבתי שלהורים אסור לשתף את הילד בקושי.
אבל ברחמים! ואני מדברת מנסיון כואב.
תאר\י לעצמך שיש לך שיחה יומית עם ההורים (ואני לא מדברת על הורים בגילאים מבוגרים בני 70 ומעלה אלא על הרבה פחות), וכל השיחה היא כמה ההורה לא ישן בלילה, ומה כואב לו, ואיך הוא דואג על כך וכך, ושהוא הולך להתמוטט מכך וכך... וכמה החיים קשים וכמה אנשים עוברים וכמה לא יתכן להמשיך ככה...
אפס התענינות בילד ושכחה של דברים בסיסיים בחיי הילד.
זה מחליש, אבל ממש. זה קשה נפשית לעבור את זה יום יום. ויש הורים שפשוט לא שמים לב.

לא אמרתי חלילה לא להקשיב להורים בשיחות כאלו, להקשיב, להתעניין, לכבד, בוודאי!
אני מדברת מצידם - לעורר קצת את תשומת ליבם אולי להפחית קצת, לנסות להתעניין גם בילד...להבין שקשה שהדמות החזקה בחיינו כל כך חלשה.

 

[ר.ב.ב.ש]

אני מדברת מצידם - לעורר קצת את תשומת ליבם אולי להפחית קצת, לנסות להתעניין גם בילד...להבין שקשה שהדמות החזקה בחיינו כל כך חלשה.

מניסיון חיים, תמיד שיח פתוח מביא לתוצאות טובות - כמובן כאשר הוא בצורה מכובדת וראויה.
והורים תמיד דואגים לילד, אם הוא ידע לשתף, ולספר, לא לשפוט ולא להכעיס. השיחה תהיה מדהימה

 

[אלעזר 1]

כל השיח התוקפני כאן סביב יועצים יוצא מתוך נקודת הנחה שהזוג התייעץ עם יועץ ולא עם רב.
אני מכיר מקרה שבו דווקא רב ידוע הורה להמעיט למינימום את הקשר בגלל הנזק הנפשי שהקשר גרם.

 

[אבא ל6]

כל השיח התוקפני כאן סביב יועצים יוצא מתוך נקודת הנחה שהזוג התייעץ עם יועץ ולא עם רב.
אני מכיר מקרה שבו דווקא רב ידוע הורה להמעיט למינימום את הקשר בגלל הנזק הנפשי שהקשר גרם.

שיש התייעצות עם רב,
הרב לוקח בשיקולים את ההיבט ההלכתי והמעשי, וממילא גוזר תוצאה, ולפעמים היא עצובה, אבל זאת היא דעת תורה,
וכשמתייעצים עם יועץ חסר את החלק ההלכתי [לא תמיד ותלוי מי היועץ] שהוא קריטי בקבלת ההחלטות,
וכמובן אין לי מושג עם מי התייעץ פותח האשכול.

 

[דיסי]

אבקש עזרה בנוא - אבל משהו ענייני

ביקשת עזרה- אשתדל לתת

תדמייני שכל פעם שהבן/בת נסחפים ומדברים איתך שלא במסגרת שהם החליטו
הם חשים אח"כ ניצול/שתלטנות/כאב כלשהו אותו ניסו למנוע, ע"י הנתק.

לפעמים כל שיחה כזו עולה להם אח"כ 400 ש"ח לפגישה עם מטפל

לפעמים עולה להם כל שיחה כזו ביום עבודה להפסיד

ויש עוד מחירים

אולי זה יעזור לך להבין ולהכיל יותר

 

[דאבל]

תדמייני שכל פעם שהבן/בת נסחפים ומדברים איתך שלא במסגרת שהם החליטו
הם חשים אח"כ ניצול/שתלטנות/כאב כלשהו אותו ניסו למנוע, ע"י הנתק.

לפעמים כל שיחה כזו עולה להם אח"כ 400 ש"ח לפגישה עם מטפל

לפעמים עולה להם כל שיחה כזו ביום עבודה להפסיד

ויש עוד מחירים

אולי זה יעזור לך להבין ולהכיל יותר

את מבינה שאת רק מצערת יותר

 

[סופרוומן]

למה א״א לדבר פשוט על הכל?!

על זה צריך לעבוד מאז הולדת הילדים. לא כשהם נישאים

כשמדובר על הורים שיש להם בעיה אולי אפשר לשמוע אבל הורים נורמלים שלא חופרים ומאפשרים וממשיכים לתת את כל הלב שלהם ועם כל זה הילדים ככה בועטים?! שיקחו עליהם גם את העול של מה שההורים משלמים/ שלמו עליהם לחתונה לדירה ובכלל.. תחשבו רק על כל הוצאות החתונה ודירה וכו'.. זה גם מתקבל כמובן מאליו... ואח"כ עוד מתלוננים על ההורים... איזו כפיות טובה!!
זה לא יאומן!
מזעזע!!

הוא אשר אמרתי אין שחור לבן

דבר ראשון, כן ככה אני חיה ב"ה!
דבר שני, זה לא שחור לבן זה מה שכתוב בתורה בעשרת הדברות ומי שלא נוהג ככה רחמים עליו בעולם הזה וגם בעולם הבא.
חוצמיזה נקודה למחשבה. בעז"ה כולנו נגיע לשם יום אחד להיות הורים לילדים נשואים. בואו נחשוב קצת איך נרצה שהם יתנהגו איתנו. הם רואים וקולטים מגיל אפס הכל וכן, מי שמחנך את הילדים שלו לכיבוד הורים מגיל אפס בעז"ה ובסיעתא דשמייא הם ימשיכו גם אחרי החתונה.
אבל זה צריך להתחיל ממתי שקטנים, לא פתאום אחרי החתונה ציפיה לכיבוד הורים מה אתם רוצים מהם, לא עזרתם להם כשהם היו קטנים. מה אתם מצפים מהם שפתאום הכל ישתנה?... הם בכלל לא מבינים את הבעיה שאתם מציגים.
(אגב, אולי הם גם רואים אצל ההורים איך הם מתנהגים אחד לשני ואחד למשפחת השני).

אני שמה לב שאת (עדיין) לא מבינה. אשרייך, בכל מקרה כל מה שאת כותבת ברור ומובן ואף נכון ברוב המקרים. יש כאלה לצערנו שגם ההלכה תפסוק אחרת.

חייבת להציג גם את הצד השני(לא מקרוב,אבל מכירה)
לעיתים ילדים שלא מסוגלים להתמסר להורים שלהם זה כי הם סוחבים איתם חוויות ילדות פחות מוצלחות
קשר עם ההורים שלא היה במיטבו גם כשהיו צעירים ,אל להורים לצפות שפתאום כשהם מתבגרים הילדים יעשו מאמץ בשבילם
אם לדוגמא הורים היו יורדים לחיי הילדים,לא מחמיאים ומבקרים אותם תגובות ביקורתיות והערות בלי סוף,כשהילד מתחתן הוא מוצא זאת כהזדמנות לברוח מההורים...
לכן הורים שהילדים שלהם ניתקו איתם קשר,שיחשבו אולי עם עצמם מה הם עשו בשביל הקשר עם הילדים?
אולי העירו הרבה?אולי בן הזוג נפגע?לרוב כשהקשר הוא מיטבי הוא ימשיך כך גם אחרי החתונה

כל מילה!

 

[קפוצון]

כואבת ביחד איתך!!!
אבל אולי בגלל שאין אפשרות לשנות את המצב מול בילדים
כדאי ללכת לטיפול רגשי כדי להכיל עם עצמך את המצב

המון הצלחות !!!

 

[יהודי-פשוט]

וכשמתייעצים עם יועץ חסר את החלק ההלכתי [לא תמיד ותלוי מי היועץ] שהוא קריטי בקבלת ההחלטות,

דעת תורה היא לא רק החלק ההלכתי

 

[אבא ל6]

דעת תורה היא לא רק החלק ההלכתי

הרב לוקח בשיקולים את ההיבט ההלכתי והמעשי, וממילא גוזר תוצאה, ולפעמים היא עצובה, אבל זאת היא דעת תורה,

ההלכתי והמעשי.

 

[ברוך ר]

ולגלות לך בסוד?
גם הילדים שלך.

המילים האלו הזכירו לי משפט ששמעתי מאדם חכם
תסתכלו על עצמכם ותחשבו האם הייתם רוצים שיהיה לכם הורים בדיוק כמו שאתם (ההורים) עכשיו ?
אם לא, אל תתנו לילדים שלכם כאלה הורים - אלא תנו להם הורים כמו שאתם הייתם רוצים שיהיו לכם
כי את ההורים הם לא יכולים לשנות, אבל אתם כן ! (את עצמכם)

 

[B&D]

אז כאחת שמשתייכת ל"דור הצעיר",
אגלה לכם שדווקא אכפת לי מכבודם של הורי. מאוד.
ועם כל זאת- אני נכשלת בזה הרבה, ואין לי ספק שאני מצערת אותם לא פעם.
אולי מכיוון שגם היצר הרע יודע שמצווה זו חמורה שבחמורות,
ואולי מכיוון שלא אני אמרתי "אשרי מי שלא הכירם".
זו מצווה קשה, דווקא בשל חשיבותה העצומה, ואל נא תתכחשו לכך.
וכל הביטויים כמו אלו-

איזה דור זה

אני קורא ולא מאמין .
איזה דור .
איזו רדידות .
מדובר בהורים שלכם ריבונו של עולם .

איזו כפיות טובה!!
זה לא יאומן!
מזעזע!!

לא נותנים כוח, אלא להפך.
מבינה שמדובר בכאב עמוק וצער נוקב,
אבל הטחת דברי ביקורת מחלישה, גם אם מוצדקת, לא תעזור כאן.
אולי במקום זה תפתחו אשכול עם טיפים, ציטוטים ממקורות
ועצות מעשיות בנוגע למצווה חשובה זו.
ויכול להיות שתופתעו לגלות שהנושא חשוב ובוער לכולנו.

 

[. net]

אני מכירה מקרוב אדם שהורים של אשתו היו מתערבים יותר נכון השתלטו על החיים ,אני לא יודעת בדויק פרטים ,אבל זה צרם עוד בתקופת האירוסין והחתונה

דבר שהוביל לפרידה

היום הוא גרוש

אבל כדאי להבין ,שלא נדע שיש אנשים שאולי מנסים להציל לעצמם את החיים ,לא אמרתי שמותר להתייחס בקרירות אל ההורים חשוב לזכור ולחיות את מצוות כיבוד הורים שמדאורייתא ,ובאמת להעריך את ההורים שהשקיעו בכם את החיים שלהם ,אבל כדאי לדעת שיש אנשים שסובלים בחיים

 

[דיאלוג]

פרט למקרים יוצאי דופן שכיבוד הורים מוכח שבא על חשבון הזוגיות - שאז צריך להתייעץ עם רב (ומן הסתם ישלח ליועץ מוסמך).
על הרוב הרוב -
כיבוד הורים הוא יסוד לזוגיות טובה:

עד כמה מצוות כיבוד הורים? למי? ומתי? יצוין רק שמציאות הוכיחה כי חוסר כיבוד הורים פוגע קשות בזוגיות ובחינוך הילדים. זהו מתכון בטוח להרס התא המשפחתי.
וכדברי המשנה: "מכבדי אכבד ובוזי יקלו".
אדם שלא יודע ולא חושב מספיק עד כמה יש לכבד את הוריו, סביר להניח שאינו יודע לכבד לא את בן-זוגו, לא את ילדיו ולא אף אחד אחר. ובנוסף, עלול הוא לגרום לילדיו שלא לכבדו. איסור בפני עצמו.
בעניין זה אף-פעם לא מאוחר, גם עם המשקעים שנוצרו במשך שנים רבות ניתן עדיין לבנות אימון, כבוד והערכה הדדית. (יועץ נישואין, הרב ישראל מ.)

ומי שרוצה חיזוק נפלא בכיבוד הורים - שהוא חלק מכבוד ה'! וההורים והילדים בכלל אינם באותה הדרגה:

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3927424

ובימים אלו: חיזוק מרשב"י בכבודו ובעצמו...

רבי שמעון בן-יוחאי אומר, גדול כיבוד אב ואם שהעדיפו הקב"ה יותר מכבודו. שבכבוד הקב"ה נאמר (משלי,ג) "כבד את ה' מהונך" – אם יש לך, אתה חייב; ואם לאו, אתה פטור. אבל בכבוד אב ואם נאמר "כבד את אביך ואת אמך", ואפילו אתה מחזר על הפתחים.

וגם:

כיבוד הורים כיסוד לזוגיות טובה | דקלה יוספסברג

dikla-shefer.co.il

ולקינוח (מאוצרנו הישן)

שלוש פעמים התורה מזהירה על כיבוד אב ואם, ואילו על כיבוד בן אין אפילו אזהרה אחת. ואף-על-פי-כן כל ההורים מוסרים את נפשם בעבור בניהם, ואילו בן שמוסר את נפשו למען הוריו – אין זה מצוי כל-כך.

כשהבנים נעשים הורים

"וראה בנים לבניך שלום על ישראל" (תהילים קכח). דרכם של בנים שהם מלאי טענות כלפי ההורים, על שאין הם דואגים להם, ושאין הם נותנים להם די צורכם. אבל כשהם מגיעים לשלב של "ראה בנים לבניך" – כשהם עצמם נעשים הורים, והם שומעים מפי בניהם אותן טענות, כי-אז "שלום על ישראל" – הם מתחילים לנהוג בנועם, ואין להם עוד טענות אל הוריהם.(עלי זית)

 

[אני בודק]

בלת"ק
כשניגשים לנושא של כיבוד אב ואם,
חייבים לזכור שמדובר במשחק באש.
מצד אחד מצוה דאורייתא, ומהחשובות שבהם (לא אני אמרתי. רשב"י אמר)..
מצד שני, שלום בית ובריאות הנפש.

נדרשים המון המון מחשבה וזהירות לפני שזורקים פה עצות בגרוש.

מה שכן, יש דברים שתמיד טובים ויכולים לתרום לשיפור המצב.

כמו למשל: להרגיל את עצמנו להתקשר כל ערב להורים לשיחה קצרה של לילה טוב.
מלכתחילה ליצור קונספט שאינו ארוך, כך אין ציפיות ופחות נעלבים.

ספוילר: על החתום:

אחד שמסתדר מצויין עם ההורים שלו ושל אשתו, ונשוי לאשה שמסתדרת מצויין עם ההורים שלה ושל בעלה.

 

[מתמיד]

מלכתחילה ליצור קונספט שאינו ארוך, כך אין ציפיות ופחות נעלבים.

אהבתי מאוד