ידעתם שיש דבר כזה - מפעל לייצור חמוצים?
אני אף פעם לא ידעתי.
תקראו לי בורה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי סתם סתומה, איך שמתחשק לכם לא משנה הסדר.
אני בבורותי עמדתי: חמוצים זה דבר שסבתא כובשת בבית, ככה לאט ובאהבה בתוך צנצנת זכוכית מגניבה כזאת עם מכסה ירוק,
או לחילופין - חמוצים מייצרים במפעלי ענק כאלה שמריצים סטוקים ענקיים של קופסאות שימורים משימורים שונים.
לא כך?
כך חשבתי, ובטעות טראגית כזאת גדלתי כל חיי,
ועוד הייתי עתידה לגדול ולצמוח עוד עד מאה ועשרים שנה, כשחיי מבוססים על טעות שכזאת.
עד שבאישון בוקר נעים וצח (טוב, האמת שזה היה ערב קריר וגשום),
התקשר אליי דוד גלוק ובפיו בשורה:
"היי יאמי, יש לי מפעל לייצור חמוצים ואני צריך אתר".
- יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי כמו סתומה.
- חמוצים, חמוצים. פיקלס, השיב גלוק בעליזות אופיינית.
- אני חושבת שלא שמעתי טוב. יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי שוב, לא כמו אלא ממש-ממש.
וכך התברר לי שיש במעלה אדומים מפעל, חמוד ומגניב ומרתק לגמרי,
שבו אשכרה עומדים אנשים ומייצרים חמוצים, פיקלס, מכל הבא ליד. חריף, חמוץ-מתוק, חמוצים בטעם של פעם, חמוצים סתם סטנדרטיים, מיקסים של ירקות וכל מיני כאלה.
פעם הבאה שאתם במעלה אדומים, תרימו טלפון לגלוק ותתאמו סיור. זה מגניב, תזכרו אני המלצתי.
בקיצור - (שימו לב למה הכנסתי את עצמי: כאן בעצם הבטחתי לקצר. אהיייי!! מה עשיתי לעצמי, למה אני מבטיחה דברים שאין בכוחות נפשי לקיים?!)
בקיצור,
השלב הראשון של האתר היה להיפגש, ולדבר על מה אנחנו רוצים לעשות.
מה צריך להיות באתר הזה? מה צריך לא להיות? מה המטרה של האתר?
כל המידע הרגיל שצריך לדעת בשביל לעשות איפיון נכון.
עכשיו צ'מעו קטע מגניב.
במהלך השיחה, אני שואלת את גלוק את שאלת השאלות,
השאלה הקריטית,
החיונית ביותר,
הדרמטית,
ההיסטרית:
למה בכלל אתה צריך אתר?
שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה. אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי ביום קייצי שכזה ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?
כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה. מה אנחנו מנסים בעצם להשיג?
בדרך כלל אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
“אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית”
“אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה”
“אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי”.
הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה! תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!
הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
הוא גיחך קצת,
ואז אמר:
ת’אמת?
אני בכלל לא צריך אתר.
אני מסתדר יופי בלי זה.
הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי,
הכל טוב.
נו????
עיניי יוצאות מחוריהן,
אז מה אתה משגע לי ת’שכל?
קח את הכסף, קח ת’בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר???
ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר. ואני עסק שמכבד את עצמי.
ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה,
ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור,
ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר,
ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
אני צריך אתר.
כי עסק ב2025 צריך שיהיה לו אתר.
טרילילייי. הוא קנה אותי, חד וקנה. יאייי! עסק שמכבד את עצמו צריך אתר!!! שמעתם את זה, אנשים טובים והגונים? שמעתם??
הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה,
הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו,
כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
בקיצור,
הנה הנה, אנחנו מתקדמים! אנחנו אוחזים כבר בשלב השני!!!
השלב השני היה האפיון.
החלטנו שהאתר כולו יהיה בעברית, מכיוון שזוהי השפה של מרבית קהל היעד,
אבל בגלל שחלק מאוד גדול של הלקוחות שלו אמריקאי ורוצה לראות אזכור לזה שהוא אמריקאי, נכניס גם את כל הכותרות באנגלית, וחוץ מזה גם את טקסט האודות כולו באנגלית ובעברית.
משוגעת על התוצאה, חושבת שזה יצא פרפקטו.
להלן הוויירפריים למול עיניכם, שתחזו עיניכם בעבודת המחשבת הזאת.
השלב הבא היה כמובן העיצוב,
שעליו אני לא צריכה בכלל לדבר, מספיק פשוט להראות לכם.
תראו! תראו איזה יופי!!!
על הפונט המשוגע הזה אחראית, אגב, הממתגת שלו - חיה אסתר גולדמן האדירה.
וזהו. והשלב האחרון היה כמובן הפיתוח, וורפדרס פלוס אלמנטור, אפס מוחלט של תוספים כדי שיהיה מהיר ועדכני - כל מה שהיה צריך לקסטם עשיתי בקוד,
וזהו. ויש לנו אתר.
אם תלחצו חזק חזק על הלינק הזה, אולי אפילו תזכו לראות אותו.
טאדה. טאדה.
תודה, תודה,
אני אוהבת כשאתם מתלהבים ומחמיאים ומפדבקים ככה בקול, זה ממש גורם לי לעלוז.
זה אפילו לא מסובך. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגלול קצת למטה, לכתוב שמה בתיבה הזאתי כמה התלהבתם על האתר ואיך שהוא מהמם, וללחוץ "פרסם תגובה". זהו, לא מסובך בכלל.
הנושאים החמים
