מודעת האבל של אגד

[רוצה טוב]

מה דעתכם בנידון?

 

[efrat1]

דעתי שהיא משדרת אטימות.
אין שמץ של התנצלות, של חרטה והפקת לקחים,
כאילו אין קשר בין הנהלת אגד למקרה המזעזע.
זה נראה כמו מודעת אבל שההנהלה פרסמה לעובד המסור על מות יקיריו.

 

[פוינט]

גם אני הרגשתי כך, מודעה של "לצאת ידי חובה".

מעבר לזה הייתי מצפה לפירוט השמות של ההרוגים - לפחות התייחסות אישית.

 

[מקופלת]

ששת נוסעי 402
הם רק נוסעים הם אפילו לא אנשים!

סתם 6 חתולים שמתו טרם זמנם

 

[y&m]

אני הרגשתי עם זה ריקוד הרוצח על הדם.

מילה לא על הפקת לקחים ובדיקה אישית.

 

[מקופלת]

מקור - קול חי http://www.93fm.co.il/radio/282818/


חרדים, הם בני אדם? • שלי יחימוביץ
שלי יחימוביץ ז׳ באדר א׳ תשע״ו 16/02/201622:38
הי זאת שלי, חרדים, הם בני אדם? אם תצבוט אותם יכאב להם?

אם ילד או ילדה של חרדי/ת, אשתו, בעלה, אביו, אמו, חברו של החרדי/ת יהרגו בתאונה מחרידה, האם יכאבו כאב נורא של אובדן?

יש כאלה שחושבים שלא. שסך הכל מדובר באיזה גוש שחור בלי פנים ובלי שם. לא אדם.

מודעת האבל שפרסמה חברת אגד על הרוגי התאונה היא מופת של עוות מוסרי כזה. איזו קהות חושים, איזו אטימות גמורה לסבל הזולת שהוא "האחר". איזו גזענות. מודעת תנחומים, בלי להזכיר ולו שם אחד משמות ההרוגים.

חנה פשה פרנקל בת ה- 23, ישראל וינברג בן ה – 26, יעקב מאיר חשין בן ה- 27, לוי יצחק אמדדי , רק בן 17, אהרון מרדכי הכהן בן ה – 18, ולאה מלמוד בת ה- 61 – הפכו במותם ללא יותר מ"ששת נוסעי קוו 402".

לא היו להם פנים, לא אופי, לא חלומות, אפילו לא שם. כולה "נוסעי אוטובוס 402".

אפילו נימוס, למען השם. נימוס בסיסי. לנקוב בשמו של המת.

אבל מתברר שנימוס הוא משהו ששמור ליחסים שבין בני אדם. וכשהאחר הוא לא אדם, הנימוס מתייתר.

"תנחומנו הכנים" כותבת אגד. כן, בטח כנים.

12744228_10154086087214218_1078040546670970638_n

תגידו – מה את רוצה. איזה טמבל פרסם מודעה לא מוצלחת.

אז זהו, שלא. הטקסטים הנוראים ביותר, החושפניים ביותר, אלה שמאירים את החוליים הכי עמוקים – הם דווקא לא אלה שנכתבים בזעם ועם קצף על השפתיים.

הגרועים והמרשיעים ביותר הם דווקא אלה הנכתבים בהיסח דעת טבעי ביותר. בתום לב בהמי שכזה. בלי כוונת זדון. כאילו כזה העולם ותו לא.

ואחר כך, כשהקלון נחשף, במקום להכות על חטא, להתנצל התנצלות עמוקה, לפרסם מודעות אבל אמיתיות, באה התגובה הלא-אפשרית של אגד, שמצאתי את עצמי צועקת "לא! לא נכון!" כששמעתי את ירון וילנסקי קורא אותה בגל"צ.

קחו נשימה עמוקה ותקראו טוב טוב, זה אמיתי:

"כך מקובל לפרסם הודעות ניחומים במגזר, ככל שזו נוגעת לקהל זה. המודעה מופנה לקהל יעד של אותם אלו שנספו על לא עוול בכפם בגין התאונה המחרידה הזו, ופורסמה ביומונים שהציבור הזה חשוף אליהם".

אתם הבנתם את זה? כך מקובל ב"מגזר" וזה מספיק ככל שזה נוגע ל"קהל" זה באותם כלי תקשורת מוזרים שהוא חשוף אליהם.

למה שנכתוב שמות. בטח ה"קהל" הזה בעצמו לא זוכר את השמות של הילדים שלו.

בחדשות ערוץ 2 שודרה אתמול כתבה על הרוגי התאונה ופצועיה. העיתונאי יאיר שרקי עשה את הכתבה המורכבת והדואבת הזאת, שאי אפשר היה שלא לחוש מחנק בגרון בעת הצפיה בה.

הכתבה שרטטה בקפידה קווים לאפיו של כל הרוג, האירה צדדים יחודיים באישיותו, הביאה חברים ובני משפחה אבלים מרה ואינם יודעים את נפשם מרוב כאב. היא הצביעה גם על מאפיינים יחודיים ועדינים של הקהילה כולה באבלה: לא מחפשים אשמים, עוסקים בחשבון נפש.

אתמול בערב, כשצפיתי בכתבה יוצאת הדופן הזאת, חשבתי לעצמי שבאמת הגיע הזמן שחרדים בחייהם ובמותם יסוקרו באופן פרטני, אישי ואנושי.

שזו אחת התוצאות המבורכות של כניסת חרדים לתקשורת. שאנחנו עושים כברת דרך חשובה כאן.

אבל אז באה המודעה הזאת של אגד, וכמו כתובת אש האירה שלא בכוונה את העבודה הרבה שעוד מחכה לנו , עבודה שיש לנו לעשות בתוכנו.

 

[GRN]

פוסט של שלי יחימוביץ בנושא, כדאי לקרוא!


הי זאת שלי, חרדים, הם בני אדם? אם תצבוט אותם יכאב להם?
אם ילד או ילדה של חרדי/ת, אשתו, בעלה, אביו, אמו, חברו של החרדי/ת יהרגו בתאונה מחרידה, האם יכאבו כאב נורא של אובדן?
יש כאלה שחושבים שלא. שסך הכל מדובר באיזה גוש שחור בלי פנים ובלי שם. לא אדם.
מודעת האבל שפרסמה חברת אגד על הרוגי התאונה היא מופת של עוות מוסרי כזה. איזו קהות חושים, איזו אטימות גמורה לסבל הזולת שהוא "האחר". איזו גזענות.
מודעת תנחומים, בלי להזכיר ולו שם אחד משמות ההרוגים.
חנה פשה פרנקל בת ה- 23, ישראל וינברג בן ה – 26, יעקב מאיר חשין בן ה- 27, לוי יצחק אמדדי , רק בן 17, אהרון מרדכי הכהן בן ה – 18, ולאה מלמוד בת ה- 61 - הפכו במותם ללא יותר מ"ששת נוסעי קוו 402".
לא היו להם פנים, לא אופי, לא חלומות, אפילו לא שם. כולה "נוסעי אוטובוס 402".
אפילו נימוס, למען השם. נימוס בסיסי. לנקוב בשמו של המת.
אבל מתברר שנימוס הוא משהו ששמור ליחסים שבין בני אדם. וכשהאחר הוא לא אדם, הנימוס מתייתר.
"תנחומנו הכנים" כותבת אגד. כן, בטח כנים.
תגידו - מה את רוצה. איזה טמבל פרסם מודעה לא מוצלחת.
אז זהו, שלא. הטקסטים הנוראים ביותר, החושפניים ביותר, אלה שמאירים את החוליים הכי עמוקים – הם דווקא לא אלה שנכתבים בזעם ועם קצף על השפתיים.
הגרועים והמרשיעים ביותר הם דווקא אלה הנכתבים בהיסח דעת טבעי ביותר. בתום לב בהמי שכזה. בלי כוונת זדון. כאילו כזה העולם ותו לא.
ואחר כך, כשהקלון נחשף, במקום להכות על חטא, להתנצל התנצלות עמוקה, לפרסם מודעות אבל אמיתיות, באה התגובה הלא-אפשרית של אגד, שמצאתי את עצמי צועקת "לא! לא נכון!" כששמעתי את ירון וילנסקי קורא אותה בגל"צ.
קחו נשימה עמוקה ותקראו טוב טוב, זה אמיתי:
"כך מקובל לפרסם הודעות ניחומים במגזר, ככל שזו נוגעת לקהל זה. המודעה מופנה לקהל יעד של אותם אלו שנספו על לא עוול בכפם בגין התאונה המחרידה הזו, ופורסמה ביומונים שהציבור הזה חשוף אליהם".
אתם הבנתם את זה? כך מקובל ב"מגזר" וזה מספיק ככל שזה נוגע ל"קהל" זה באותם כלי תקשורת מוזרים שהוא חשוף אליהם.
למה שנכתוב שמות. בטח ה"קהל" הזה בעצמו לא זוכר את השמות של הילדים שלו.
בחדשות ערוץ 2 שודרה אתמול כתבה על הרוגי התאונה ופצועיה. העיתונאי יאיר שרקי עשה את הכתבה המורכבת והדואבת הזאת, שאי אפשר היה שלא לחוש מחנק בגרון בעת הצפיה בה.
הכתבה שרטטה בקפידה קווים לאפיו של כל הרוג, האירה צדדים יחודיים באישיותו, הביאה חברים ובני משפחה אבלים מרה ואינם יודעים את נפשם מרוב כאב.
היא הצביעה גם על מאפיינים יחודיים ועדינים של הקהילה כולה באבלה: לא מחפשים אשמים, עוסקים בחשבון נפש.
אתמול בערב, כשצפיתי בכתבה יוצאת הדופן הזאת, חשבתי לעצמי שבאמת הגיע הזמן שחרדים בחייהם ובמותם יסוקרו באופן פרטני, אישי ואנושי.
שזו אחת התוצאות המבורכות של כניסת חרדים לתקשורת. שאנחנו עושים כברת דרך חשובה כאן.
אבל אז באה המודעה הזאת של אגד, וכמו כתובת אש האירה שלא בכוונה את העבודה הרבה שעוד מחכה לנו , עבודה שיש לנו לעשות בתוכנו.

 

[אלי אלימלך]

"כך מקובל במגזר". כמה מרתיח. גם השפילו, וכעת הם מכפישים את המגזר שבכל יום, בכל ארבעת היומונים מופיעים בו מודעות אבל עם שמות נשים.

מאידך אגד טענה בעבר שבמגזר מקובל לגנוב מאגד. אז ההכפשה הזו עוד קטנה.

 

[גרף הול]

מודעת הניחום של 'אגד' אינה יורדת מסדר היום, אריה פרנקל איש יח"צ של אגד מודה כי הוא זה שניסח אותה, "המודעה הזאת לא נכתבה בדיו וגם לא במדפסת אלא בדמעות, אני האחרון שאפשר להאשים אותו בזלזול או בהתנשאות".

פרנקל התייחס הבוקר לסערה סביב מודעת האבל שפרסמה חברת אגד בעיתונות החרדית בה לא הוזכרו שמות ההרוגים.

לדבריו "אני עומד מאחרי המודעה הזאת, אני ניסחתי אותה, כתבתי כמה וכמה טויוטת של המודעה הזאת עם שמות ובלי שמות וסופו של דבר אחרי התלבטות קשה – זאת ההחלטה שקיבלתי והעברתי לאישור של אגד. אני חייב לומר שהמודעה הזאת לא נכתבה בדיו וגם לא במדפסת אלא בדמעות, יש לי מעורבות ריגשית בתאונה הזאת – אני האחרון שאפשר להאשים אותו בזלזול או בהתנשאות"

פרנקל הוסיף "מסיבות שונות שאני לא יכול לפרט זו ההחלטה שקיבלתי ובלב כבד. אני לא זוכר עוד מודעה שהקדשתי לה כל כך הרבה זמן כמו במודעה הזאת. אני חייב לומר שכל מודעה שמתפרסמת בעיתונות החרדית עוברת גם תחת ידם של המבקרים. ואף אחד מהמבקרים לא העירו הערה. כנראה שזה לא כצעקתה"

במענה לשאלה, האם לאחר מעשה ובעקבות הסערה אם היה מנסח את המודעה אחרת. השיב פרנקל "יכול להיות, להיות חכם לאחר מעשה זו חכמה קטנה מאוד"

 

[start]

אז מן הראוי שיעשה טוב טוב חשבון נפש מדוע טעה

 

[מקופלת]

האמת שמוזר שמבקרי העיתונים החרדיים אישרו את הנוסח.

 

[עוד אחד]

מודעת הניחום של 'אגד' אינה יורדת מסדר היום, אריה פרנקל איש יח"צ של אגד מודה כי הוא זה שניסח אותה, "המודעה הזאת לא נכתבה בדיו וגם לא במדפסת אלא בדמעות, אני האחרון שאפשר להאשים אותו בזלזול או בהתנשאות".

פרנקל התייחס הבוקר לסערה סביב מודעת האבל שפרסמה חברת אגד בעיתונות החרדית בה לא הוזכרו שמות ההרוגים.

לדבריו "אני עומד מאחרי המודעה הזאת, אני ניסחתי אותה, כתבתי כמה וכמה טויוטת של המודעה הזאת עם שמות ובלי שמות וסופו של דבר אחרי התלבטות קשה – זאת ההחלטה שקיבלתי והעברתי לאישור של אגד. אני חייב לומר שהמודעה הזאת לא נכתבה בדיו וגם לא במדפסת אלא בדמעות, יש לי מעורבות ריגשית בתאונה הזאת – אני האחרון שאפשר להאשים אותו בזלזול או בהתנשאות"

פרנקל הוסיף "מסיבות שונות שאני לא יכול לפרט זו ההחלטה שקיבלתי ובלב כבד. אני לא זוכר עוד מודעה שהקדשתי לה כל כך הרבה זמן כמו במודעה הזאת. אני חייב לומר שכל מודעה שמתפרסמת בעיתונות החרדית עוברת גם תחת ידם של המבקרים. ואף אחד מהמבקרים לא העירו הערה. כנראה שזה לא כצעקתה"

במענה לשאלה, האם לאחר מעשה ובעקבות הסערה אם היה מנסח את המודעה אחרת. השיב פרנקל "יכול להיות, להיות חכם לאחר מעשה זו חכמה קטנה מאוד"

הייתי מצפה שמודעה כזו תיכתב על ידי מנהלי החברה (בשיתוף היח"צ) ולא על ידי איש יח"צ שמעביר לאישורם של מנהלי החברה.
יש כאן זילות בלתי נתפסת בחומרת המקרה, והמזעזע הוא שאין לציבור כלים להעניש את החברה, א"א להחרים את אגד כי לא תמיד יש תחלופה ציבורית.

 

[y&m]

..

 

[trew]

לא אמרו שהמודעה עברה התייעצות עם נציגים מהחברה החרדית?

 

[לבן]

מקור - קול חי http://www.93fm.co.il/radio/282818/


חרדים, הם בני אדם? • שלי יחימוביץ
שלי יחימוביץ ז׳ באדר א׳ תשע״ו 16/02/201622:38
.

שכר שיחה נאה,
וייאמר לזכותה שזו לא פעם ראשונה.

 

[y&m]

לא אמרו שהמודעה עברה התייעצות עם נציגים מהחברה החרדית?

אם כך זה גרוע יותר.

 

[high]

מחליא
כשראיתי בעיתון חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר, הרי לא יתכן שהעולם מטומטם

 

[שושי מביתר]

מגוחך שהם שלפו את הקלף האחרון והמנצח: מנסח המודעה הוא קרוב של ההרוגה...
כאילו מה, מעניין אותנו מי המנסח?
אנחנו בסוף רואים מודעה של אגד, וזהו.

 

[Ok - מירי טריטל]

סליחה על התמימות, אבל מה כל כך נורא שלא פרטו את השמות? באמת ההקלדה של השמות היא זו שתביע אשמה ובקשת סליחה?

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

סליחה.
ואת כל מי שידע שהנהג נוסע בצורה כזו בהנהלת אגד להכניס מיד לחקירה ולכלא.

מה סליחה? לא סולחים!
נמאס לנו מרשלנות שעולה בחיי אדם.




זה לא סותר את זה שהכל משמים.