מורה או אמא

  • הוסף לסימניות
  • #1
נתקלתי בתרחיש הזוי שמטריד את מנוחתי, משתפת.

מורה מחנכת בביס מוכר וידוע, אהובה ונערצת על כלל תלמידותיה.
אכן באמת אשה מיוחדת וערכית.
אבל-
היא יוצרת קשרים עמוקים ו"נפשיים" עם בנות, באמת במטרה לעזור להן,
אבל הן נהיות כרוכות אחריה,
והכאב הגדול- משתפות אותה במקום את האמהות שלהן.

אני, דודה לתלמידה כזאת, כואבת את כאבה של אחותי, שבתה במחשבותיה, בהגיגיה, בסודותיה- משתפת רק את המורה.
מה היא חושבת?! שאין לילדה אמא? למה היא לא שואלת את האמא אם זה בסדר מבחינתה.
אדגיש שאכן במקרים של משפחת מצוקה או ילדה בסכנה רוחנית יש כאן "במקום שאין אנשים"
אבל במקרה קלאסי של נערונת מתבגרת עם קצת גו'קים ושאלות חברה...

כואב לי.

אשמח שתציגו לי את הצד של המורה. רוצה להבין אותה, באמת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא בטוחה שאציג את הצד של המורה,
כן יכולה להציג את צד התלמידה.
לא כל מתבגרת חשה בנוח לשתף את אימה בהגיגיה, קשייה הרגשיים ולבטיה...
דווקא לילדה זה פתרון לקושי של חוסר יכולת או רצון לשתף הורה, ומאידך הצורך לשתף מבוגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני נגד מורות שנותנות לשתף בעניינים אישיים.
מודעת לזה שלא כל הבנות חשות בנח לשתף את האמא,
ובכל אופן חושבת שהמורה היא לא הכתובת ללבטי נפש.
המורה אמורה לנקוט בדיסטנס, ומהמקום שלה המרוחק קמעה,
לדאוג לבנות.
צריך לתת להן אפשרות לדמות אחרת, כמו יועצת בית ספר כדי שתוכלנה לשתף.
זו דעתי.

לגבי פותחת האשכול, הדודה,
זה שהילדה לא מרגישה יכולת לשתף באופן טבעי את האמא, אומר שאולי האמא לא מספיק פתוחה איתה במקביל, או התגובות שלה פחות מכילות, או שיש אמהות שלא יודעות להגיב רהוט ובדיוק כפי שהבת מצפה. זה לא אמור לכאוב.
הילדה צריכה לדעת שהאמא תישאר אמא שלה תמיד, ותעשה עבורה הכל, ואם נח לה לשתף מישהי אחרת, שתשתף.
(באמת פחות עדיף שזו תהיה המורה, גם בגלל שבסופו של דבר אני מרגישה שמדובר בקשר מתוסבך, מסובך ולא בריא. אני חושבת שהמורה צריכה את הקשר הזה והיא זו שמבילה את הבנות לקבל אותו).

אגב, פעם אמרתי לבת שלי שהיא יכולה לשתף את אחותי -דודה שלה,(הצעירה ממני ב5 שנים בערך) באיזה ארוע חברתי שארע בכיתה, כי הרגשתי שאני לא אוכל לייעץ לה מהמקום שלי, והיא לא תרצה את עצותיי המחוכמות, ואחותי שנמצאת כביכול מהצד ולא קשורה, יכולה להקשיב לה ולכוון אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בימינו שהחינוך כה קשה, דור שלא ניתן לדון אותן כלל, התמודדויות של פחדים וכו'
עליה לשמוח שיש לבתה כתובת, להפך שתצור קשר עם המורה, ותעודד ותשאל האם ישנן דברים שהיא כאמא צריכה לשפר? בקיצור שתצטרף להצלחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
את מי לשתף נתון לבחירת הבת בלבד!!
זה יכול להיות כל אדם בעולם שהיא חשה אליו קשר. כן אפילו מורה.
ואני לא חושבת שאם תלמידה פונה למורה כדי לשתף אותה במשהו שעובר עליה- המורה אמורה לדחות אותה- ממש לא!!
זה יוצר קרירות וריחוק מהמסרב באותו הרגע.
אני חושבת שכל אדם בעולם מי שלא יהיה צריך לדעת להכיל את השני!
לא צריך להיות יועצת עם תעודה רק בשביל להקשיב ולכוון תלמידה שצריכה עזרה!!
המורה לא אמורה לדחות אותה, אבל היא לא צריכה מראש לקרוא לקשר כזה.
כאן היא תיארה מורה שעושה את זה בשיטתיות!
זה אומר שהיא זקוקה לקשר הזה עם הבנות, וזה לא נשמע בריא.

אולי אם נרד לפרטי פרטים, נגלה שזו בעצם מורה בעלת חסד שיש לה אופי שהבנות ונות אליה מעצמן והיא לא אשמה בזה, ואין לה זמן בכלל לזה ובכל זאת היא מקדישה זמן, ויה מצידה.
אבל באופן טבעי, בגדול, אם מורה גורמת שתלמידות יפנו אליה לשיחות נפש, לי אישית, זה לא נשמע טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מורה מחנכת בביס מוכר וידוע, אהובה ונערצת על כלל תלמידותיה.
אכן באמת אשה מיוחדת וערכית.
אבל-
היא יוצרת קשרים עמוקים ו"נפשיים" עם בנות, באמת במטרה לעזור להן,
אבל הן נהיות כרוכות אחריה,
והכאב הגדול- משתפות אותה במקום את האמהות שלהן.
לדעתי הבעיה היא לא בזה שתלמידה מעדיפה את המורה על פני האמא, זה עוד נורמאלי
יש איזה ריגוש מסויים להיות בקשר עם מורה (תיסבוך בלע"ז)
אבל מה שמקומם פה זה:
היא יוצרת קשרים עמוקים ו"נפשיים" עם בנות, באמת במטרה לעזור להן,

זה שהיא יוצרת קשרים מעורר סימן שאלה גדול, ולא בטוח שזה נובע מרצון טהור לעזור לתלמידה, את כותבת שאין ברקע בעיות או משהו חריג, צריך לבדוק אם זה לא לטובתה האישית של המורה
אולי זה מקדם לה מטרות מסוימות כמו הערצה עיוורת וכד' (במקרה הזה היא תיצור קשר עם הבנות הדומיננטיות והקשר יעורר קינאה ותחרות)

אני מכירה מקרה כזה מקרוב, מורה נערצת, בבי"ס מוכר ואיכותי, משפחות מעולות
וכל שנה חוזר על עצמו, קשרים עמוקים ומתוסבכים להפליא.. ובסוף שנה המורה מנתקת את הקשר ברגע..

באופן כללי אני לא נגד קשר בריא עם מורה, זה יכול להוסיף המון שזה בגבול הטעם הטוב, מנסיון אישי
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ילד אוהב לשתף ולספר למי שמאיר בו את הטוב של עצמו, בהכלה, ובלי ביקורת.

למי שנותן לו יד- ולא כופה עליו דעה.

למי שנותן מרחב- ויודע לכוון בעקיפין ולא ישירות.

שה' ישלח להם שליחים טובים. לא משנה מי, העיקר שיצאו יראי שמים.

הריני מוחלת וסולחת לכל מורה, מדריכה, מחנכת שתכוון את הילדה שלי לדרך הטוב, העיקר שתהיה לה כתובת. זה ממש לא פשוט היום. כתובת.

אם אני אהיה הכתובת? הלוואי. כולי האי. אבל העיקר שתהיה כזו. שאף פעם לא ירגישו לבד בעולם, עזובים ומנוכרים מהדרך הטובה.

וזה לא סותר שצריך ערנות, גם כשיש כתובת שכזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כתבו פה דברים חכמים מאוד מאוד.

מוסיפה: מורה טובה באמת אינה מפתחת תלות בתלמידותיה, אלא מכוונת אותן בשיחות ל"ומה אמא אומרת על כך?", "ניסית להתייעץ עם אמא?..." וכו'. אחרי הכל המשפחה תמשיך ללוות את הבת הרבה אחרי הפרידה מהמורה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
מורה וטבה באמת אינה מפתחת תלות בתלמידותיה, אלא מכוונת אותן בשיחות ל"ומה אמא אומרת על כך?", "ניסית להתייעץ עם אמא?..." וכו'. אחרי הכל המשפחה תמשיך ללוות את הבת הרבה אחרי הפרידה מהמורה.
מאוד התחברתי.
זה דבר נכון ויקר לכוון את הילדה ליחסים טובים בתוך הבית. מורה טובה ככל שתהיה, רק מלווה לתקופת זמן היא לא נשארת לתמיד.. והמשפחה- היא הקשר החזק שה' נתן לכל אחד- למשך חייו. וכמה צריך לחזק!
ויותר מזה.
אתמול האירה לי מחשבה טובה.
"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"
חברים כן, קשרים כן- אבל לא הישענות. המחקות. התבטלות. זה רק כלפי בורא עולם.
כמה צריך לכוון את הילדים- לקשר עם בורא עולם.
קשר אישי, עמוק, קשר של תלות פנימית ועמוקה. עם בורא עולם!
זה הדבר האמיתי ביותר שאפשר לתת להם. כי אפילו ההורים- הם מוגבלים.
כל דבר מוגבל- מאכזב.
אבל יש אחד שלא יאכזב אותן לעולם..
כל ההסתבכות הזאת על אנשים- תמיד מלווה באכזבות ומפח נפש, יחד עם הפסגות וההתלהבות.
לתת לילדים כלים להבין את האמת הנצחית הזו, שיש לנו על מי להישען. וההשענות- זה על בורא עולם, זה הדבר האמיתי. שנזכה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ילד אוהב לשתף ולספר למי שמאיר בו את הטוב של עצמו, בהכלה, ובלי ביקורת.

למי שנותן לו יד- ולא כופה עליו דעה.

למי שנותן מרחב- ויודע לכוון בעקיפין ולא ישירות.

שה' ישלח להם שליחים טובים. לא משנה מי, העיקר שיצאו יראי שמים.
לא רק. לפעמים מורה יכולה לכפות את עצמה, ורוב הילדות לא מסוגלות להפר את הוראה של מורה או להתחמק משאלות ישירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מסכימה. אבל את הלב של הילד- היא לא יכולה לכפות.
לזה התכוונתי. היא לא יכולה לכפות על הלב של הילד. אבל היא יכולה לדחוק ילד לקיר עד שידבר גם מה שהוא לא רוצה.
לא שתהיה לו הרגשה טובה אחר כך. אז זה כנראה לא מה שפותחת האשכול התכוונה. אבל בהחלט יכולה לחטט גם אם לא הילד לא רוצה מלכתחילה לשתף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עוד נקודה שיש לקחת בחשבון: אם התלמידה הגיעה לכזו תלות ותסבוך כמו שמתארים פה, יהיה לה משבר רציני בסוף השנה, כשהמורה תעזוב אותה לאנחות, וזה יכול להשאיר חור לא פתור,
אני במקום האמא הייתי יוזמת שיחה עם המורה ומבקשת ממנה להכין את הבת לפרידה, להתחיל להרגיל אותה להוריד מינון, ולנסות לעזור לעצמה לפתור בעיות באופן עצמאי, כי לא תמיד יהיה לה מישהו לחלוק איתו... מנסיון זה ממש קריטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כשאני הייתי בסמינר היה לי מורה שפשוט רדפה אחרי הבנות, היא רצתה להיות בקשר עם כמה שיותר בנות כי זה עשה לה שם טוב שבנות מתוסבכות עליה, זה ממש מגעיל לדעתי, אני רק יותר התרחקתי ממנה. ולאמא: הבת שלך יחזור אליך ברגע שהיא תתחתן, והיא תשכח מכל המורות 'האהובות' רק קצת סבלנות, (מנסיון אישי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני מכירה מקרה כזה מקרוב, מורה נערצת, בבי"ס מוכר ואיכותי, משפחות מעולות
וכל שנה חוזר על עצמו, קשרים עמוקים ומתוסבכים להפליא.. ובסוף שנה המורה מנתקת את הקשר ברגע..
זה ממש בעיה, אבל מדבריה של הפותחת היא לא מנתקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני חושבת שאם כל מורה שקוראת כאן תיקח לתשומת ליבה- לא לחפש את הכבוד של עצמה אלא את הכבוד של השם בכל מה שהיא עושה.

אז כשהיא תדבר עם התלמידה- היא תקשיב למה שהיא באמת רוצה לספר ולא תוציא את זה בכוח.

וכשהיא תדריך אותה- היא תנחה אותה לכיוון של החיים עצמם ולא לכיוון של תלות מנוונת.

וכשהיא תיפרד ממנה- היא תתן לה צידה רוחנית לדרך- של תורה ויראת שמים.
ובמקום חלל כאוב יישאר זיכרון חם ממורה שהאמינה בה ובכוחותיה, ואולי קצת געגועים לא מזיקים. לא נורא להתגעגע לדברים טובים. יש עניין בזה.

אבל, כמו בכל הדברים בעולם.
זה לא שחור לבן. (חוץ ממקרים קיצוניים כמובן. ולא על זה מדובר)
אין מורה "מתסבכת בכוונה" אלא היא נסחפת עם האינטרסים הפנימיים. לפעמים היא כלל לא מודעת.
ואין מורה "קרה והורסת" בכוונה, אלא מורה שחוקה וגמורה שצריכה פנסיה מוקדמת.

ואנחנו כולנו רק בני אדם. קטנים מאוד ומוגבלים. עם סבלנות מוגבלת. ויכולת מוגבלת. ורק הכל יכול יכול לתת לנו כוח לעבודה הלא פשוטה כלל שנקראת- הוראה.

אני יודעת, שמה שמציל אותי כל פעם מחדש בניסיונות של הבית ספר- זה התפילה. לבקש על זה, את ההתחדשות והשמחה בהוראה. לראות אותן ולא אותי. להרגיש מה הן באמת צריכות ולכוון. בשקט בלי רעש חיצוני ופרסום.

וה' עוזר תמיד. כל יום מחדש.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני חושבת שאם כל מורה שקוראת כאן תיקח לתשומת ליבה- לא לחפש את הכבוד של עצמה אלא את הכבוד של השם בכל מה שהיא עושה.

אז כשהיא תדבר עם התלמידה- היא תקשיב למה שהיא באמת רוצה לספר ולא תוציא את זה בכוח.

וכשהיא תדריך אותה- היא תנחה אותה לכיוון של החיים עצמם ולא לכיוון של תלות מנוונת.

וכשהיא תיפרד ממנה- היא תתן לה צידה רוחנית לדרך- של תורה ויראת שמים.
ובמקום חלל כאוב יישאר זיכרון חם ממורה שהאמינה בה ובכוחותיה, ואולי קצת געגועים לא מזיקים. לא נורא להתגעגע לדברים טובים. יש עניין בזה.

אבל, כמו בכל הדברים בעולם.
זה לא שחור לבן. (חוץ ממקרים קיצוניים כמובן. ולא על זה מדובר)
אין מורה "מתסבכת בכוונה" אלא היא נסחפת עם האינטרסים הפנימיים. לפעמים היא כלל לא מודעת.
ואין מורה "קרה והורסת" בכוונה, אלא מורה שחוקה וגמורה שצריכה פנסיה מוקדמת.

ואנחנו כולנו רק בני אדם. קטנים מאוד ומוגבלים. עם סבלנות מוגבלת. ויכולת מוגבלת. ורק הכל יכול יכול לתת לנו כוח לעבודה הלא פשוטה כלל שנקראת- הוראה.

אני יודעת, שמה שמציל אותי כל פעם מחדש בניסיונות של הבית ספר- זה התפילה. לבקש על זה, את ההתחדשות והשמחה בהוראה. לראות אותן ולא אותי. להרגיש מה הן באמות צריכות ולכוון. בשקט בלי רעש חיצוני ופרסום.

וה' עוזר תמיד. כל יום מחדש.
את כ"כ אמיתי וצודקת. תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם אני אהיה הכתובת? הלוואי. כולי האי. אבל העיקר שתהיה כזו. שאף פעם לא ירגישו לבד בעולם, עזובים ומנוכרים מהדרך הטובה.
שמעתי בשבוע שעבר עצה בהרצאה להורים שבכדי שאנו האמהות נהיה הכתובת גם בגיל הנעורים, עלינו לייצר את זה בגיל הילדות ע"י כך שניצור שיחה על דה והא בכל שבוע בקביעות עם כל ילד/ה במשך כחצי שעה וזה ירגיל את הילד/ה להיפתח אלינו ולשתף אותנו בחוויותיו האישיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
המורה לא אמורה לדחות אותה, אבל היא לא צריכה מראש לקרוא לקשר כזה.
כאן היא תיארה מורה שעושה את זה בשיטתיות!
זה אומר שהיא זקוקה לקשר הזה עם הבנות, וזה לא נשמע בריא.

אולי אם נרד לפרטי פרטים, נגלה שזו בעצם מורה בעלת חסד שיש לה אופי שהבנות ונות אליה מעצמן והיא לא אשמה בזה, ואין לה זמן בכלל לזה ובכל זאת היא מקדישה זמן, ויה מצידה.
אבל באופן טבעי, בגדול, אם מורה גורמת שתלמידות יפנו אליה לשיחות נפש, לי אישית, זה לא נשמע טוב.
לא מחייב שהיא עושה זאת בשיטתיות. כך טוענת האמא- שבמקרה זה, עם כל הצער, היא פגועה, וממילא רואה הכל בצורה שלילית.
זה באמת לא נעים אבל כל כך מצוי בגיל הזה. וכמו בהרבה ענינים אחרים, צריך לעצום את העינים, ולזרום... בדרך כלל יגיע השלב שהבת חוזרת לאמא. אולי בעוד שנה, שנתיים, ואולי רק אחרי שתינשא. אבל אמא- תמיד תשאר אמא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא רק. לפעמים מורה יכולה לכפות את עצמה, ורוב הילדות לא מסוגלות להפר את הוראה של מורה או להתחמק משאלות ישירות.
אם תלמידה מסרבת- אין כמעט דרך לכפות עליה קשר פתוח...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה