מורים.ות ולא רק... מה דעתכם? זו צרות עין?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני מבין שלא תשתכנע/י ממה שכתבתי או אכתוב בכמה שורות
ולכן אני רק אתקן את הרושם שגרם לך להבין...
בכל מקרה, נראה שהניסיון שלך כאן זה להראות
א. השני היה נזקק, לכן זה חסד ולא ניצול
ב. זה לא היה כל כך קשה, לכן זה חסד ולא ניצול

השאלות:
א. האם זה נכון שחסד זה רק כשהשני נזקק (ומהי מידת הנזקקות שמגדירה חסד?)
ב. האם זה נכון שחסד זה רק כשזה "לא כל כך קשה"?
יש הבדל בין לעשות חסד אמיתי לבין משהוא שבונה עליך באופן קבוע כי נוח לו ולמה לו להתאמץ אם יש פראייר שיעשה את העבודה
וכמובן שחסד זה גם כשזה דורש מאמץ גדול לא התכוונתי לומר שאם זה היה קשה רבקה לא היתה עושה את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני מבין שלא תשתכנע/י ממה שכתבתי או אכתוב בכמה שורות
ולכן אני רק אתקן את הרושם שגרם לך להבין...

יש הבדל בין לעשות חסד אמיתי לבין משהוא שבונה עליך באופן קבוע כי נוח לו ולמה לו להתאמץ אם יש פראייר שיעשה את העבודה לבן אדם
וכמובן שחסד זה גם כשזה דורש מאמץ גדול לא התכוונתי לומר שאם זה היה קשה רבקה לא היתה עושה את זה
מזדהה עם השורות הראשונות...


מבחינת מצוות חסד אין שום הבדל אם מישהו בונה עליך באופן קבוע, כי נח לו ולמה לו להתאמץ, או שזה מקרה חד פעמי.
מבחינת היכולת של הנותן לעשות את זה - יש הבדל, ולכן פעמים רבות הנכון הוא לא לעשות את החסד הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
את יכולה להתבונן במבט מהצד,
זאת אומרת אם היית רואה מישהי אחרת מכינה שיעור מושקע
ומורות היו מבקשות ממנה את השיעור
והיא היתה מחלקת בשמחה
מה את היית מרגישה כלפיה?
איזה נדיבה.
ממילא היא לא תפסיד מכך, זה נהנה וזה אינו חסר.
מי שנותן תמיד מרוויח.
איך כולן נהנות בזכותה
הייתי רוצה גם להיות נדיבה בלי לעשות חשבונות.
או שאת מרגישה:
איך מנצלים אותה
היא עובדת ואחרות נהנות
למה שתיתן
במבט מהצד אנחנו פחות "מעורבים"
אם את רואה את הצדדים החיוביים של הנתינה
אז את ממילא תרצי לתת, גם אם עדיין קשה לך.
ואם את רואה את זה כסוג של ניצול אז בשבילך כרגע
לא מתאים לתת, אבל אולי את יכולה לתת "חלק" או "קצת"
ומתוך שאת מתרגלת לתת את מה שאת מוכנה אולי בעתיד תוכלי לתת יותר.
אבל הכי חשוב זה ההרגשה - נתינה צריכה לבוא מתוך רצון, או לפחות לרצות לרצות.
(יש דברים שלמדתי את עצמי לתת הרבה מעבר למה שהייתי נותנת ואני שמחה על כך
ויש דברים שמרגישים לי ניצול ואז אני לא נותנת ושלמה עם עצמי)
(מכירה מישהו שיש לו רמה של נתינה שלא תאמן, נניח קנו לו מצעים חדשים, נגן חדש,
לא משנה מה ומי שמבקש הוא פשוט נותן לו, להיות "נותן" ברמות כאלה זה דבר מיוחד מאוד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
את שואלת מה מקובל, או שאת שואלת אם התחושות שלך לגיטימיות?

מקובל להעביר חומרי הוראה, אבל זה בד"כ הדדי. למעט מקרים כמו מורה חדשה ממש מול מורה וותיקה- שבהתחלה מן הסתם רק המורה הוותיקה תעביר, אבל בהמשך זה אמור להתאזן.

לגבי התחושה- התחושה שלך מאד מובנת, במיוחד שזה לא הדדי.
מצד שני, גם אין ענין לכעוס על מי שמבקשת כי הבקשה שלה לגיטימית ויש מורות שלא יפריע להן.
(לי אישית אין שום בעיה להעביר חומרים, וזה מחמיא לי שמשתמשים בחומרים שלי. רק במקרים שמדובר על כיתה שיש סיכוי שבעתיד ארצה להעביר לה את השיעור הזה אני מבקשת שלא ישתמשו.)

לכן אולי כדאי לך לדבר איתן על זה- שאת משקיעה המון בחומרים, ומרגישה שזה לא הוגן שהן רק לוקחות חומרים ולא נותנות משלהן.
אם זה לא נעים לך את יכולה בפעם הבאה שמורה מבקשת ממך משהו לענות- אני יכולה להעביר לך את השיעור על X. יש לך חומרים על Y לתת לי?, רק שאז את מסתכנת בזה שהיא תבין את הרמז...

וכמו שכתבו פה- אם את במקום שבו המנהלת מודדת את המורות על פי חומרי ההוראה- חשוב לוודא שהיא יודעת שאת הכנת אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נושא מרגיז, גם לי קשה הדבר הזה, אבל עדיין משתדלת לתת וגם לומדת לבקש...
בעיקרון אין לי בעיה לתת, שיהנו למה לא? אבל הבעיה היא שאני מפחדת שאז אבוא לכיתה עם חומר שעמלתי והכנתי שעות! והבנות יאמרו לי- כבר היה לנו את זה...
זה סוג של חוסר אונים כי את לא באת יודעת לאן זה יגיע ומי ישתמש ואיפה.
לכן אני נותנת בד"כ ומבקשת מאד לא להעביר לאחרות (שלפחות אדע מי השתמשה כבר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מה אכפת לך לתת שעורים שלך? זה לא לוקח ממך כלום.
את מוסרת את זה בכיתה שלך ואחרי זה אין לך מה לעשות עם זה באותה שנה.
אם את מורה נגיד בכיתה ה' -
אז אם מורה בד' רוצה אני מבינה שאת לא מעונינת כי הכיתה יכולה לעלות אליך שנה הבאה והחומר יהיה מוכר להן.
אבל אם ממילא את לא תהיי שם בכיתה והחומר בכיתה שלך נמסר אני לא רואה סיבה לא לשתף אחרות.

המערכים שלי והשכפולים שלי מסתובבים חופשי וכל הרוצה יבוא ויטול.
למה לא לעשות חסד עם אחרות?
זה שהשקעת וטרחת רק מעצים את את השעור - והנתינה מוסיפה לו לשעור גם מעשה חסד ושמחה לעוד אנשים טובים על הדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
כמורה-
מחמיא לי שנעזרים בי
וכשאני עושה שעורים סופר מושקעים
אני מציעה למקבילות שלי-
זה נותן לי סיפוק שעוד נהנים
אני כן מבקשת לא להעביר הלאה
ולא נותנת למורות שיש סיכוי שאח"כ אלמד את הכתה שלהן
בכדי שאוכל להשתמש ם בעתיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לדעתי זו לא צרות עין, וההוכחה שהיא כן נתנה,
אלא ציפייה להערכה על ההשקעה העצומה, שהמקבלות אינן יודעות כמה מונח מאחורי הערכה שהן קיבלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אם את מורה נגיד בכיתה ה' -
אז אם מורה בד' רוצה אני מבינה שאת לא מעונינת כי הכיתה יכולה לעלות אליך שנה הבאה והחומר יהיה מוכר להן.
ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....
אין על זה שליטה את צודקת.
וכאן מגיעה הבחירה שלך .....
אני יכולה להגיד ממקום אישי - שנתתי המוווון חומרים והמון שכפולים, שלא הרבה חזרו אלי ממקום אחר.
כמה בודדים לאורך כמעט 20 שנה.
ומלתת לא מפסידים - מבטיחה לך!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ואז בעוד שנתיים בחוסר תשומת לב המורה של כיתה ז' תעביר את השיכפול הזה יחד עם עוד כמה שכפולים למורה של כיתה ד' ובשנה אח"כ התלמידות יגידו "הי זה השכפול של המורה פלונית, לקחת את זה ממנה, נכון?" ומה היא תגיד???
שלא לדבר אם ההורים ישימו לב....
מה הבעיה לומר: "זה שיעור שלי שהעברתי הלאה, איך שדברים מסתובבים..."
מה יקרה אם ההורים ישימו לב? הם חיים בפלנטה אחרת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נניח כך, לצורך הדיון.
כשהוא לא עוצר בעדה מלהשקות את עשרת הגמלים, זה ניצול או חסד?
חסד. זה טוב לעשות תמיד. עד השגת גבול.
אם המים ששאבה, היו אמורים להספיק לביתה, והיא נתנה אותם לאליעזר והפסידה- אז אולי זה לא חסד.
ואם דווקא- שאבה עוד מים והשקתה את הגמלים מבלי שזה פגע בה- חסד אמיתי.(גם מאמץ.)
וזה בדיוק מה שרבקה997 (לא במקרה.) עשתה. התאמצה למען חברותיה, ישבה והסבירה. ולא נתנה את השיעור.
לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
למה שלא יהיה קרדיט על שיעור?
לתת ופשוט לרשום קרדיט על המערך/דפי עבודה.
זה מייקר ומכבד את מי שהכינה אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
חסד. זה טוב לעשות תמיד. עד השגת גבול.
אם המים ששאבה, היו אמורים להספיק לביתה, והיא נתנה אותם לאליעזר והפסידה- אז אולי זה לא חסד.
ואם דווקא- שאבה עוד מים והשקתה את הגמלים מבלי שזה פגע בה- חסד אמיתי.(גם מאמץ.)
וזה בדיוק מה שרבקה997 (לא במקרה.) עשתה. התאמצה למען חברותיה, ישבה והסבירה. ולא נתנה את השיעור.
לא?
השאלה אם השיעור אמור "להספיק לביתה". אם כן, לא על זה דיברו, אלא על מקרים בהם הכיתות שהמורות האחרות מוסרות את השיעור לא ישמעו את השיעור מפותחת האשכול.
אגב, ההנחה כאילו לעולם חסד שפוגע בנותן אינו חסד לא ממש נכונה. כשאדם עוזר לשני כלכלית, הוא מפסיד את הכסף שהוא נותן. כשאדם עוזר לשני פיזית, הוא מפסיד כוחות, כשאדם עוזר לשני עם זמן, הוא מפסיד זמן.

השגת גבול, אגב, זה עניין אחר לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כשאדם עוזר לשני כלכלית, הוא מפסיד את הכסף שהוא נותן. כשאדם עוזר לשני פיזית, הוא מפסיד כוחות, כשאדם עוזר לשני עם זמן, הוא מפסיד זמן.
כשאדם עוזר לשני כלכלית הוא מרוויח כסף ששמור לו בחשבון של הצדקה.
כשאדם עוזר פיזית הוא מרוויח עוד כוח!
כשאדם עוזר עם זמן הוא מרוויח עוד זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
כשאדם עוזר לשני כלכלית הוא מרוויח כסף ששמור לו בחשבון של הצדקה.
כשאדם עוזר פיזית הוא מרוויח עוד כוח!
כשאדם עוזר עם זמן הוא מרוויח עוד זמן.
לא תמיד הוא מרוויח עוד כח, לא תמיד הוא מרוויח עוד זמן, אבל המעשה שלו הרבה יותר גדול מכח וזמן.
זה כמו לומר שמי שקנה כרטיס פיס והרוויח מליונים הפסיד את המחיר של הכרטיס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
סליחה שאני נוקבת...
לדעתי, זאת צרות עין באורגינל!!!
בלי התפלספויות מיותרות... כל צר עין מפתח שנאה למקבלים...
אלפי מורות שישבו שעות כל כל שיעור שלהן מעבירות ונותנות בשמחה!!! ומעולם לא נתקלתי במורה שביקשה כסף... (מהמשכורת הדלה...) ההפך, פגשתי לא אחת ולא שתיים שאחרי שהעבירו את החומר הציעו לתת הסבר במהלך השנה... מי כמוך יודעת כמה עבודה זה כל שיעור ושיעור. לא היית שמחה לחסוך לקולגה???
מה זה לוקח לך???
לאיפה את רוצה לקחת את אותם שיעורים ושכפולים מושקעים???
למושב זקנים????....
מה המסר שאותו את מעבירה לתלמידותיך???
אם את מחפשת הערכה וכבוד, לא זו הדרך...
זה ממש לא דומה לגרפיקאית או בית תוכנה. זה לא מול אותו קהל... (וגם בכאלו מקרים שמענו על אנשים שעזרו ככל יכולתם...)
ואולי אכן, במהלך שנות הוראתך תתקלי פעמיים או שלוש בכיתה ששמעה את השיעור ממורה אחרת. בשביל זה ליצור אוירה לא נעימה בינכן??? בשביל זה לא לתת??? מעשים כאלו מובילים ל"בדידות "מזהירה""....
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
סליחה שאני נוקבת...
לדעתי, זאת צרות עין באורגינל!!!
בלי התפלספויות מיותרות... כל צר עין מפתח שנאה למקבלים...
אלפי מורות שישבו שעות כל כל שיעור שלהן מעבירות ונותנות בשמחה!!! ומעולם לא נתקלתי במורה שביקשה כסף... (מהמשכורת הדלה...) ההפך, פגשתי לא אחת ולא שתיים שאחרי שהעבירו את החומר הציעו לתת הסבר במהלך השנה... מי כמוך יודעת כמה עבודה זה כל שיעור ושיעור. לא היית שמחה לחסוך לקולגה???
מה זה לוקח לך???
לאיפה את רוצה לקחת את אותם שיעורים ושכפולים מושקעים???
למושב זקנים????....
מה המסר שאותו את מעבירה לתלמידותיך???
אם את מחפשת הערכה וכבוד, לא זו הדרך...
זה ממש לא דומה לגרפיקאית או בית תוכנה. זה לא מול אותו קהל... (וגם בכאלו מקרים שמענו על אנשים שעזרו ככל יכולתם...)
ואולי אכן, במהלך שנות הוראתך תתקלי פעמיים או שלוש בכיתה ששמעה את השיעור ממורה אחרת. בשביל זה ליצור אוירה לא נעימה בינכן??? בשביל זה לא לתת??? מעשים כאלו מובילים ל"בדידות "מזהירה""....
אוי נו, אם מורה בח' נותנת שיעור על רחל אמינו למורה בז',
שנה הבאה- היא לא יכולה ללמד אותו.
זה בדיוק כמו שגרפיקאית תיתן בסיס לעבודה שלה. למה זה נראה לך שונה?
אולי בגלל שמבחוץ לפעמים זה נראה, ש- מה הבעיה יש לך שיעור יפה? תתני.
כולן מעבירות חומרים זו לזו, אבל שיעור מושקע שנבנה במיוחד? זה זכויות יוצרים.
אני בענין אחר- נתתי חומרים כתובים ומושקעים שלי פעם לכל דורש, עד שהבנתי שזו לא הדרך.
יש חסד- ויש גבול. (עוזרת לבנות תכנית, נותנת בזול למישהיא שנתקעה. כותבת משהו אחר פשוט יותר אבל,אני לא צריכה לחלוק.) או אולי כן? אולי זו צרות עין לא לתת ממה שעבדתי עליו לכולם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
בלת"ק, מבינה שעבדת על זה.
אבל היום בעידן שהכל יוצא מהשרוול לכולם והכל בלחיצת כפתור, זה נתפס כצרות עין לא לתת.
מה שאת משקיעה, ולא בא לך לתת, אל תוציאי לאחרות את ה.. אם את מספרת תתני. אף אחת לא הולכת לעבוד קשה (את מהנדירות) וסתם לתת לאחרות תחושה שהנה יכול להיות טוב יותר, אבל לא אתן לכם .. לא נתפס הכי טוב.
בקיצור, לא בא לך לתת, אל תעשי מזה עסק, אל תפרסמי בראש כל חוצות. אם התפרסם, קחי בחשבון שיהיה לזה מחיר.
עבדתי והכנתי שיעור
מושקע.
לא סתם
כולל הכל
פתיחה גוף וסיום
מגיעות מורות אחרות ומבקשות את השיעור, הדפים, העיצובים והרעיונות
אני נותנת. אבל בלב בא לי לצרוח "לא"
מילא זה היה חד"פ, אבל זה לא!
מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אוי נו, אם מורה בח' נותנת שיעור על רחל אמינו למורה בז',
שנה הבאה- היא לא יכולה ללמד אותו.
זה בדיוק כמו שגרפיקאית תיתן בסיס לעבודה שלה. למה זה נראה לך שונה?
אולי בגלל שמבחוץ לפעמים זה נראה, ש- מה הבעיה יש לך שיעור יפה? תתני.
כולן מעבירות חומרים זו לזו, אבל שיעור מושקע שנבנה במיוחד? זה זכויות יוצרים.
אני בענין אחר- נתתי חומרים כתובים ומושקעים שלי פעם לכל דורש, עד שהבנתי שזו לא הדרך.
יש חסד- ויש גבול. (עוזרת לבנות תכנית, נותנת בזול למישהיא שנתקעה. כותבת משהו אחר פשוט יותר אבל,אני לא צריכה לחלוק.) או אולי כן? אולי זו צרות עין לא לתת ממה שעבדתי עליו לכולם?
היא לא צריכה להיות מטומטמת...
צרות עין- זה בעצם "זה נהנה וזה לא חסר..." (מידת סדום שכופים עליה..)את לא צריכה לתת ולהישאר בלי, יכולה לשמור על גבולות מסוימים כמו שנתון וכאלה, אבל אם אין לך מזה הפסד רק של יחודיות, כבוד וכאלה... זה בעיני צרות עין!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה