מושגים שאולי לא ידעתם מה עומד מאחוריהם

[ימין]

לא נצחק, כיוון שזו פרפראה נחמדה, הפירוש העמידי תיקו=תעמוד (בארמית) כלומר השאלה תעמוד במקומה כי אין עליה תשובה.

ברש"י ב"מ בסוגיא דחבית בדףמא א יש בראש העמוד דתיקו כולא כחד תנא
ושם זה פירוש ש"תעמיד"

 

[ימין]

וגה ... במעגל נחוגה...

עג עוגה במשנה בתענית עשה עגול
ובמועד קטן עוגיות לגפנים
הכוונה עגול שסביב לגפן לשמור ההשקיה שלא תתפזר
ואולי משם עוגיות
בטעות ו/או במזיד

 

[שירות קריינות]

האם ידעתם מהיכן נגזרת המילה סכין?

 

[ימין]

האם ידעתם מהיכן נגזרת המילה סכין?

מלה תנכית
ושמת שכין בלועך
מתחלף מאותו מוצא שיניים זסצרש

 

[ימין]

@נווה ברכה

 

[יעל!!!!!!!!!!!!!]

שמעתי פעם שהמילה בגד זה משורש ב.ג.ד.
שאדם הראשון בגד בהשם וקיבל עונש על כך שהוא שצריך ללבוש בגדים
תחשבו לאן לקחנו את העונש....

 

[ציני בכיר]

סכין?

מלשון סכנה וכידוע הוא מסוכן.....

 

[משולם לוי]

כתרנגול בבני אדם -
לפני עריכת מנהג כפרות נהוג לומר את תפילת 'בני אדם יושבי חושך וצלמוות'.
בזמן שאומרים את התפילה התרנגול נועץ עיניו במילים כמבין מה כתוב שם.
ומכאן הביטוי המתאר אהמממ... נו, איך קוראים אותו?

ווי א אהן און בני אדם

 

[שוקי פרוגר]

קידוש השם

מצוה מן התורה לקדש את שמו של ה' ולא לחללו ח"ו.
ולכן יש לכתוב 'קידוש השם' ולא קידוש ה',
וכן 'חילול השם' ולא חילול ה', כיון שמדובר על שמו של ה', ולא על ה' בעצמו שאותו כמובן א"א לחלל.

 

[אין שם פנוי- אילת]

השימוש בביטוי הקישור במידה ו־ אינו תקני כלל. הביטוי הנכון הוא במידה ש־ ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו" (מגילה יב ע"ב ועוד).

השימוש בביטוי במידה ש־ שגוי אצל רוב הדוברים והכותבים. ביטוי זה מתאים למשפט שבו מציינים מידה של דבר ולא למשפט תנאי. למשל אפשר לכתוב: 'במידה שירד גשם, יתמלאו אקוות הארץ', . אם כן כאשר שני חלקי המשפט תלויים זה במידתו (או בהיקפו) של זה, הביטוי במידה ש־ מתאים. למשל, המידה או ההיקף של אוצר המילים תלויים במידת ידיעת הלשון.

 

[אחד העורכים]

ווי א אהן און בני אדם

ווי א האן אין די "בני אדם"
אגב "בני אדם" באשכול מקביל [אולי פה אפילו] כתבתי לאחרונה על כך שבמקור כנראה היה כתוב ב"א בראשי תיבות, והכוונה היתה "ב' אומרים", או משהו אחר, והבחור הזעצער טעה וחשב שהפענוח הוא : בני אדם

 

[אחד העורכים]

האם ידעתם מהיכן נגזרת המילה סכין?

בלשנות הוא לא בדיוק נושא האשכול, אבל בכל זאת אני קופץ על בלשנות
שסתום =
המלה "שסתום" היא מונח עברי מודרני, ומורכבת משתי מילים: שָׁתוּם - שפירושו פתוח, וסָתוּם - שפירושו סגור.

 

[חיים שתקן]

השימוש בביטוי הקישור במידה ו־ אינו תקני כלל. הביטוי הנכון הוא במידה ש־ ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו" (מגילה יב ע"ב ועוד).

השימוש בביטוי במידה ש־ שגוי אצל רוב הדוברים והכותבים. ביטוי זה מתאים למשפט שבו מציינים מידה של דבר ולא למשפט תנאי. למשל אפשר לכתוב: 'במידה שירד גשם, יתמלאו אקוות הארץ', . אם כן כאשר שני חלקי המשפט תלויים זה במידתו (או בהיקפו) של זה, הביטוי במידה ש־ מתאים. למשל, המידה או ההיקף של אוצר המילים תלויים במידת ידיעת הלשון.

התופעה הזאת - כמו מקרים רבים בלשון - נוצרה כהשתמשות תקינה במילה, ובהמשך השתרעה יתר על מידתה עד כדי טעות, ואסביר.

יש שני סוגים של תנאי, יש תנאי מוחלט ויש תנאי תלוי. לכתוב 'במידה ותלך לבית ספר כמו ילד גדול תקבל מתנה' אינה תקני. לכתוב 'במידה שתלך לבית ספר כמו ילד גדול תקבל מתנה' גם היא אינה תקני, כי התנאי הזה מוחלט הוא ואינו תלוי במידה. אבל לכתוב 'במידה שתלמוד החומר ברצינות תקבל ציון גבוה' כן מתאים, כי התוצאה תלויה בתנאי גם במידת הוצאתה לפועל. בהמשך הזמן - כנראה - השתרבבו התנאים זה בזה לכדי טעות.

משהשתרבבה השתמשות זו לכל סוג של תנאי, מצאה לה גם הבמידה ו־ את מקומה. כי במידה ובמידה משמשת כקישור לתנאי כלשהי, אפשר לכתוב גם במידה ו־. ):

 

[שירות קריינות]

מלשון סכנה וכידוע הוא מסוכן.....

צודק
מובא גם בקדמונים שסכין היא מלשון סכסוך שיני הסכין כמובן שההסבר הזה ישתלב בסכין משוננת, או מזווית אחרת שמסכסכת את הדבר הנחתך בה

 

[REBEKA997]

ומה אמורים לראות ממרחק 6 מטר?...

דברים בגודל 6 סנטימ

 

[CO2]

שמעתי פעם שהמילה בגד זה משורש ב.ג.ד.
שאדם הראשון בגד בהשם וקיבל עונש על כך שהוא שצריך ללבוש בגדים
תחשבו לאן לקחנו את העונש....

אם אני לא טועה, גם במשמעות שהבגדים בוגדים - אינם משקפים את האמת כפי שהיא, אלא מציגים חזות אחרת.

 

[אבקת אפיה]

רמזור=רמז אור

 

[דוד פ.]

פעם שלישית גלידה
לקוח ממשפט באנגלית "פעם שלישית אני צורח"- Third time I scream (ז'ירד טיים אי סקרים)
שימו לב שהמילה אני צורח נשמע כמו גלידה - ice cream (איס קרים)

לא.
לא.
פשוט מפני שאין ביטוי כזה באנגלית.

 

[אוהב ספר]

קידוש השם

מצוה מן התורה לקדש את שמו של ה' ולא לחללו ח"ו.
ולכן יש לכתוב 'קידוש השם' ולא קידוש ה',
וכן 'חילול השם' ולא חילול ה', כיון שמדובר על שמו של ה', ולא על ה' בעצמו שאותו כמובן א"א לחלל.

[אמנם זו הודעה ישנה, אך כיון שהאשכול כבר הוקפץ אענה בו את חלקי]
אמנם חילול השם מצינו רק בהתיחסות אל שמו של הקב"ה ולא אל עצמותו כביכול,
אך לשון קידוש מצינו אף בלי יחס לשם,
וכמאמר הקב"ה למרע"ה לא האמנתם בי להקדישני.
וכמו שאומרים בקדושה נעריצך ונקדישך.