מידע שימושי מזעזע..... וההשתקה בתקשורת.

[חני בנני]

כשיעקב ירד למצרים הדבר הראשון שעשה זה לבנות בתי כנסיות ובתי מדרשות!!!
לא אחרי שיש 500 משפחות ...........

אני בטוחה שהוא לא השתלט על שטחים ציבוריים בלי אישור

 

[אדם לעמל יולד]

לא באופן קבוע, אלא עד להסדרת מבנה קבע.

חצי שנה לא מספיקה לזה?

 

[אדם לעמל יולד]

אני בטוחה שהוא לא השתלט על שטחים ציבוריים בלי אישור

והדברים ק"ו, אם במצרים הוא קיבל אישור עאכו"כ אצלינו כאן בא"י...

 

[שוקי פרוגר]

בציבור שלנו יש נורמה שגם בתי כנסת וגם חיידרים מתחילים בקראוונים, ואחרי כמה שנים עוברים למבנה קבע (או שלא).
אפשר רק לברך ראש עיר שלא רואה את זה כנורמלי, ודורש להתחיל במבנה קבוע ומסודר.
אני לא מכיר את המצב באחיסמך, אבל מצליח להבין ראש עיר שיש לו נורמות אחרות.
ולנציגי הציבור שלנו- תפסיקו לצעוק כל יום "אנטישמים"... ותתחילו לפעול.

 

[גלבוע]

בשביל להבין, יש קשר בין אישור ותקצוב בית ספר לבין צורך מהותי בבית תפילה אורתודוקסי? אני באמת שואל כי זה בכלל שני משרדים שונים, יש קשר בין משרד החינוך למשרד לשירותי דת?
וגם אם יש, אז נשאל האם יש הבדל בין מסגד לבית כנסת.

אני אקדים ואומר שההבנה שלי בתקצוב ובשטחי ציבור היא מוגבלת למדי.
בקוים כלליים, בכל עיר יש שטחי ציבור שהעירייה בונה, ויש שטחים שמחולקים לעמותות בוועדת הקצאות והעמותות בונות בעצמן.
בית ספר ממלכתי שייך לקבוצה הראשונה.
בית כנסת שייך לקבוצה השניה.
אם הרשות המקומית היתה בונה בתי כנסת כמו שהיא בונה בתי ספר ממלכתיים, היו חלים על זה גם כל הכללים המקובלים בבניית שטחי ציבור עירוניים. למשל, בית כנסת אחד גדול אזורי לכל תושבי האזור. מתאים לגמרי לאורח חיינו, בלי שום ספק...
אנחנו כקהילה מעדיפים אוטונומיה בניהול החיים הקהילתיים שלנו, ולאוטונומיה הזו יש גם צד שני.

 

[אדם לעמל יולד]

אני אקדים ואומר שההבנה שלי בתקצוב ובשטחי ציבור היא מוגבלת למדי.
בקוים כלליים, בכל עיר יש שטחי ציבור שהעירייה בונה, ויש שטחים שמחולקים לעמותות בוועדת הקצאות והעמותות בונות בעצמן.
בית ספר ממלכתי שייך לקבוצה הראשונה.
בית כנסת שייך לקבוצה השניה.
אם הרשות המקומית היתה בונה בתי כנסת כמו שהיא בונה בתי ספר ממלכתיים, היו חלים על זה גם כל הכללים המקובלים בבניית שטחי ציבור עירוניים. למשל, בית כנסת אחד גדול אזורי לכל תושבי האזור. מתאים לגמרי לאורח חיינו, בלי שום ספק...
אנחנו כקהילה מעדיפים אוטונומיה בניהול החיים הקהילתיים שלנו, ולאוטונומיה הזו יש גם צד שני.

תודה. למדתי משהו...
אבל עדיין אם היה חשוב לעירייה אז היתה מצידה עזרה בעניין.

 

[שוקי פרוגר]

אני אקדים ואומר שההבנה שלי בתקצוב ובשטחי ציבור היא מוגבלת למדי.
בקוים כלליים, בכל עיר יש שטחי ציבור שהעירייה בונה, ויש שטחים שמחולקים לעמותות בוועדת הקצאות והעמותות בונות בעצמן.
בית ספר ממלכתי שייך לקבוצה הראשונה.
בית כנסת שייך לקבוצה השניה.
אם הרשות המקומית היתה בונה בתי כנסת כמו שהיא בונה בתי ספר ממלכתיים, היו חלים על זה גם כל הכללים המקובלים בבניית שטחי ציבור עירוניים. למשל, בית כנסת אחד גדול אזורי לכל תושבי האזור. מתאים לגמרי לאורח חיינו, בלי שום ספק...
אנחנו כקהילה מעדיפים אוטונומיה בניהול החיים הקהילתיים שלנו, ולאוטונומיה הזו יש גם צד שני.

ובלי אולמות אירועים למעלה למטה, ועוד כמה בצדדים.

 

[אדם לעמל יולד]

ולנציגי הציבור שלנו- תפסיקו לצעוק כל יום "אנטישמים"... ותתחילו לפעול.

עם זה אני מסכים לגמרי!!!

 

[דבורה הנביאה]

האנשים שהניחו את הקרוון עשו זאת מסיבה פשוטה.

לאחר שהבינו שמבנה קבע לבית כנסת ייקח עוד הרבה זמן עד שיהיה מוכן.
ולאחר שהם ניסו כבר כמה חודשים!! להשיג אישור מהעירייה להניח קראוון - ולא קיבלו.

הם הגיעו למסקנה שאם הם לא יעשו מעשה - זה פשוט לא יקרה, עכ"פ בתקופה הקרובה,
וכל אדם חרדי יודע שזה לא אפשרי לחכות כמה חודשים [לפחות] לבית כנסת, ומדובר על מאות משפחות.

דבר נוסף מובן לכל בר דעת, שהאלטרנטיבות שהם בית הספר או חניון, יכולות לספק כפתרון של בדיעבד
לתקופת זמן קצרה, [וכבר עברה תקופה זו....]

בנוסף, יש את הפן של הכוללים שאינם רוצים לפתוח מסגרות בשכונה עקב היעדר מקום מינימלי, [וגם מי שפתח הולך לסגור..], ולהם - חניון ובית ספר אינם סיבה מספקת לפתוח מסגרות נורמליות ומתפקדות, כמו שמתבקש שיהיה בשכונה מלאה אברכים.

סתם בשביל המידע, מי שהניח את הקראוון אינו שייך בשום צורה לפלג הירושלמי, כל מי שמתגורר בשכונה יודע זאת.