"מחוספס"

[שמח לעזור]

אגב לענייני חילול משמעות המילים בעברית, ראיתי ספר שלם בנושא בשם בנין שלם.
יש שם רשימה של אין סוף עיוותים קוטביים, גם אם הוא צודק רק בעשרים אחוזים, זו כמות מכובדת.

 

[חיטובים]

כל יהודי חכם, מוכשר ובקי ככל שיהיה, כל עוד לא מכוון לאמיתה של תורה הרי הוא לצרינו.
גדולי ישראל עמלי התורה שיגעו בה והתפללו ללמוד את תורת ה' תורת אמת, ולא את תורת המצב רוח העמקני שלהם, עליהם נסמוך בכל הנוגע לברור אמיתי.
אבל מי אני הקטנה שאנסה בהודעה קטנה להבהיר השקפות עולם? לא נותר לי אלא לייחל להתגשמות הפסוק:"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול"...
בברכת גאולה שלמה מהרה.

לא ידעתי שאבן שושן, שנחשב אצל כולם - ובצדק - כסמכות, הוא מגדולי ישראל עמלי התורה וכו'...

 

[אושר]

אבן שושן, שנחשב אצל כולם - ובצדק - כסמכות,

זאת מנין לך?? העובדה שמצטטים אותו אינה הופכת אותו לסמכות! (הוא פשוט זמין) ברגע שהוא כותב דבר הנוגד דברי גדולים או אפילו שאין לו מקור מוסמך - מי מתחשב בו? (דוגמא קלה: בקונקורדנציה שלו הוא כותב על "מחוספס" - "לא חלק". אתה רואה שלא ציטטתי אותו כלל בהודעתי הראשונה באשכול זה אלא בדקתי במפרשים.)
אמנם כאשר מישהו בפורום שואל איך מנקדים מלה מחודשת מצטטים אותו - בדרך כלל ללא עוררין - אבל אין לזה ולא כלום לגבי סמכות כלפי דקדוק לשון הקודש. וככל שזכרוני מגיע, לא ראיתי פה בפורום את נוי מצטטת מ"אבן שושן".

 

[אפכא מסתברא]

אבן שושן, שנחשב אצל כולם - ובצדק - כסמכות

כשאתה אומר "כולם" - למי כוונתך? אני למדתי דקדוק לפני למעלה מארבעים שנה אצל המורה הידוע אברהם קיסילביץ' ע"ה, שהיה בזמנו אחד מחברי "ועד הלשון" ( ה"ועד" היה אביה-מולידה של ה"אקדמיה"), והוא הביע תמיד זלזול במילון של "אבן שושן" שהיה עממי, לטעמו, ובפרוש לא מדעי.

 

[עדיאל]

לגבי מחדל - ודאי שאתה צודק שהשימוש במילה הזו ככשלון הוא דבר חדש, אך היכן מצינו שהמילה "מחדל" (אני לא מדבר על "יחדל" או על חדל, אלא על "מחדל" דייקא) כהימנעות מעשיית פעולה כלשהי.

לגבי המילה "אנכי" אינני מבין מאיפה הבאת את דבריך
אדם הראשון השתמש במילה הזו "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי"
הרוצח הראשון השתמש במילה הזו "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"
שרה אמנו השתמשה במילה הזו
הגר השתמשה במילה הזו
ועוד הרבה
זה שלא השתמשו במילה הזו במשך הדורות, לא מעיד על כלום, כמו שלא השתמשו במילה "עצים" אלא במילה "אילנות" וכמו עוד הרבה מילים שבלשון חז"ל שונות מלשון המקרא.

ויש עוד מילה שעיוותו את משמעותה וסילפו אותה, ואתה משתמש בסילוף הזה די הרבה, והיא המילה "עברית" שבעבר שימשה כשם נרדף ללשון הקודש וכיום מתייחסת דווקא לשפתם של בן יהודה וחבריו

לגבי עברית - אתה צודק, ועוד איך...

הטלת בי ספק לגבי הפיוסופיה על תיבת אנכי, ששמעתי את זה מאיזשהו בקי.
אין לי כח לעיין, אך גם לאחר מתן תורה השתמשו במילה הזאת? או רק לפניה.
כל הדוגמאות שהבאת הם מלפני.
חוצמזה, ההוא התכווין, כמובן, על השימוש בחול, לא בתוה"ק, שכמובן, כל תג וקוץ של יו"ד יש בו משמעות טמירה.
הוא הדגיש במיוחד את העובדה, שהמילה הפכה לבעלת אקצנט שלילי, שמבטא אנוכיות.

אודות 'מחדל', הדגשתי בתחילת דברי, שאמנם השורש הוא נכון, אך השימוש הפך מחיובי לשלילי. המילה אינה מופיעה בתנ"ך, אך כמובן שהשימוש נוצר מהשורש חד"ל, שבכל מקום משמעותו חיובית. כשלון.
כמובן שזו התשובה גם להערה על 'גרעון'.

ישנם עוד מילים רבות שמשעותן הפוכה. הבאתי בעיקר מספר דוגמאות אלו, כדי להדגיש את ההםיכה מאקצנטים חיוביים לשליליים.

 

[אברהם]

המילה אנכי לאחר מתן תורה:
משה רבנו: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ"
כלב בן יפונה: "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי"
דבורה הנביאה: "שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַה' "
גדעון השופט: "הִנֵּה אָנֹכִי מַצִּיג אֶת גִּזַּת הַצֶּמֶר בַּגֹּרֶן"
נחמיה: "תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתֻוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם"

ולהבדיל:

האתון של בלעם: "הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
עכן: "אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' "

לגבי מה שכתבת שכל אות בתורה הקדושה, יש לה משמעות טמירה, ודאי הוא, אלא שאין זה סותר את העובדה הפשוטה שאנשים השתמשו במילה "אנכי" גם לתאר את עצמם, ואם היה כדבריך שהמילה מתאימה רק לקב"ה - התורה ודאי היתה משנה מלשונם של האנשים גם אם אמרו "אנכי", והיתה כותבת "אני".

 

[אברהם]

כשאתה אומר "כולם" - למי כוונתך? אני למדתי דקדוק לפני למעלה מארבעים שנה אצל המורה הידוע אברהם קיסילביץ' ע"ה, שהיה בזמנו אחד מחברי "ועד הלשון" ( ה"ועד" היה אביה-מולידה של ה"אקדמיה"), והוא הביע תמיד זלזול במילון של "אבן שושן" שהיה עממי, לטעמו, ובפרוש לא מדעי.

מזלו של קיסילביץ' שהוא נפטר, ולא ראה את המילונים שיוצאים היום כמו מילון ספיר למשל...

 

[געוואלדיג]

מילים שאולי ה/שורש אותו דבר, אך העברית שינתה את מהות המילה מחיובי לשלילי.
1. פורקן - בלשה"ק: ישועה, הצלה, נס. בעברית: הוללות וריקנות.
2. גרעון - בלשה"ק: מפחית את החוב שלו. בעברית: מגדיל את החוב שלו.
3. מחדל - בלשה"ק: חודל מעשות דבר כלשהו. בעברית: כשלון.

עדיאל, אם אתה - הנחשב והמוערך - נעזר ב"לשון כלביך", אזי עלון זה מתחיל לקבל חשיבות בעיני.

 

[עדיאל]

כנראה הייתי צריך לצטט משם, כדי לדעת שמישהו מעריך אותי...

לגבי העלון, כולו גיבובי שטויות, אך המדור הזה מסקרן אותי מדי שבוע מחדש. מה לעשות ויש שם משהו.
ועל כגון ד נאמר: "תוכו אכל קליפתו זרק" ו"קבל את האמת ממי שאמרו", וכו' וכו'...

 

[געוואלדיג]

בענין תיבת "אנכי" איתא בפייט לשבועות (יום א' לש"צ) "אז בכתב אשורית, ובלשון עברית, ובדבור מצרית", וכתב שם במטה לוי, "בדבור מצרית" שתיבת אנכי הוא בלשון מצרית.