מה שכואב בכל הסיפור של הריבית והדירות, זה שבנק ישראל לא משקיע מספיק בהסברה
מה שהרבה יותר כואב הוא שבנק ישראל בכלל לא התכוון לפתור את הסיפור של מחירי הדירות, כי הם לא כלולים באינפלציה. ואם האינפלציה לא היתה עולה הוא היה ממשיך עם רבית אפסית גם עד שהדירות היו עולות 10 מליון יותר
ולכן החשש הגדול הוא מה יעשה בנק ישראל אחרי שהאינפלציה תרד, האם הוא שוב יחזור לסורו, או שלפחות מכאן ולהבא הוא יקח אחריות, כי זה על הידים שלו.
אני בסך הכל מציע לבנק ישראל לעשות דבר פשוט אחרי שהרבית תרד: להגביל את המשכנתאות הזולות וארוכות הטווח לדיור בלבד, כלומר לדירה ראשונה. (או להשקעות הון אחרות.) לא לריבוי דירות.
 
אוקיי אז קרנית פלוג היא האחרונה שהייתה פה נגידת בנק ישראל מתחילת 2013 עד סוף 2018 ועם תום כהונתה כנגידה, קיבלה פרופסור מן המניין בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מלבד זה, היא מכהנת כסגנית-נשיא למחקר בתחומי הממשל והכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
בפברואר 2022 מונתה לחברה בוועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט.
לפניה היה פה את הנגיד סטנלי פישר כיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 2005–2013.
ואחרי זה הוא היה סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב

אבל כבר דנו בנושא והבאת איזה מישהו מלפני עשרות שנים שבמקום לעבור לעבוד בתור פקיד בדואר המשיך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב, וטענת שזה מראה על שחיתות וכו', אז כאמור וכפי שהרחבתי בעניין בעבר, אני עדיין לא חושבת שבנק ישראל מתנהל בשחיתות.
הבאתי לפחות 3-4 שמות נגידים שהלכו למקום שהוא לתפסתי ניגוד עניינים גמור.
והמשק לא חסר מקומות עבודה במגזר הפרטי

משום מה יש איזה כח משיכה מסתורי ששואב את הנגידים דווקא לבנקים

סוג של משולש ברמודה עסקית כנראה

בכל אופן חבל על הדיון
ככה אני סובר בצירוף עוד הרבה שדיברתי איתם(אנשים שנמצאים בקירבה כזאת או אחרת לבנקים)
 
מה שהרבה יותר כואב הוא שבנק ישראל בכלל לא התכוון לפתור את הסיפור של מחירי הדירות כי הם לא כלולים באינפלציה, ואם האינפלציה לא היתה עולה הוא היה ממשיך עם רבית אפסית גם עד שהדירות היו עולות 10 מליון יותר
והחשש הגדול הוא מה יעשה בנק ישראל אחרי שהאינפלציה תרד, האם הוא שוב יחזור לסורו, או שלפחות מכאן ולהבא הוא יקח אחריות, כי זה על הידים שלו
בנק ישראל מסתכל בצורה רחבה על כל המשק, ולא רק על השפעת הריבית על המשקיעים שמספסרים ברמה ד' .
עד לאחרונה היה נכון שהריבית יהיה מאוד נמוך כדי להמריץ את הכלכלה, אבל עכשיו שהאינפלציה הרימה ראש בכל התחומים מאבטיח ועד מדיח, אז אין ברירה ולכן מעלים את הריבית.

בנק ישראל צודק בזה שהוא אומר שעל הממשלה לטפל בדירות.
לדוגמה אם מעכשיו כל הדירות שרמ"י משווק יהיה אך ורק למחוסרי דיור, ולקינוח מס 50% לרוכשי דירה שנייה פתרנו במיידי את מצוקת הדיור.
 
הנקודה כאן היא הבשורה לליטאים בירוחם, שאם השכר בהייטק בדימונה הסמוכה יהיה דומה למעסיקי הייטק חרדיים במרכז , זה לא רע לחסוך עוד 8 כל חודש... (+ הטבות מס 16 אחוז)
השכר לא יהיה דומה למרכז, ובתכנות בשביל להרויח טוב צריך לעבור עבודה כל כמה שנים....
 
מה המשכורות בבאר שבע?
נמוכות יותר מהמרכז בכמה אלפים טובים,
מה שכן הן כמו ירושלים בערך
הבעיה היותר גדולה היא שגם שם קשה יותר למצוא עבודה, והייטק זה לא תחום יציב...
 
ברגע שהמשכנתאות נחתכות בחצי ואם המגמה הזאת תימשך

אז בטווח הארוך זה נזק לבנק
אל דאגה זה לא הולך לקרות כ"כ מהר.
ואדרבה בעבר כבר הסברתי למה הבנקים בישראל ממש לא בסכנה, וההפוך הם נמצאים במצב מעולה גם אם יהיו ירידות משמעותיות מאד במחירי הנדל"ן.
 
אם מעכשיו כל הדירות שרמ"י משווק יהיה אך ורק למחוסרי דיור, ולקינוח מס 50% לרוכשי דירה שנייה פתרנו במיידי את מצוקת הדיור.
אבל כיון שזה לא קורה ולא יקרה, בנק ישראל לא יכול להפטר מאחריות על מה שבידים שלו.
לא אמרתי להשאיר את הרבית בכל המשק גבוהה, רק נקודתית להגביל את המשכנתאות ארוכות הטווח והזולות לרוכשי דירה ראשונה בלבד
 
לא יודע בדיוק.
כמדומני מקצועי בלבד כתבה את זה פה בעבר
אבל ממה שהבנתי הם מייצרים כסף יש מאין ומלווים כסף שלא באמת קיים
על סמך העתיד
כדי להרוויח הם חייבים לקבל ריבית, ולא כתבתי אחרת בשום מקום.
 
אבל כיון שזה לא קורה ולא יקרה, בנק ישראל לא יכול להפטר מאחריות על מה שבידים שלו
קשה לי להסביר, אבל לדעתי חבל לכוון את האש לכיוון בנק ישראל.
אפילו גפני ירד מהסיפור, וחבל שהוא לא הלך לטפל בבעיה האמיתית שזה לא המחסור, אלא המשקיעים ממודיעין עילית.
 
השכר לא יהיה דומה למרכז, ובתכנות בשביל להרויח טוב צריך לעבור עבודה כל כמה שנים....
מדבר על כאלו שרוצים רק מקום עבודה חרדי למרות שהשכר פחות
וגם מעדיפות לחסוך בהוצאות משכנתא ומס הכנסה ולעבוד פחות
 
כדי להרוויח הם חייבים לקבל ריבית, ולא כתבתי אחרת בשום מקום.
אוקי אז אולי הוצאתי את דברייך מהקשרם
וכנראה לא הבנתי

אבל עדיין
מה עדיף לבנק
להרוויח ריבית גבוהה עם כמות הלוואות שיורדת בחצי

או להרוויח ריבית נמוכה
עם הלוואות פי 2?
 
אוקי אז אולי הוצאתי את דברייך מהקשרם
וכנראה לא הבנתי

אבל עדיין
מה עדיף לבנק
להרוויח ריבית גבוהה עם כמות הלוואות שיורדת בחצי

או להרוויח ריבית נמוכה
עם הלוואות פי 2?
שוב, חבל לדבר על תיאוריה כשיש נתונים, והנתונים מוכחים שבתקופה של ריבית גבוהה הבנקים וחברות האשראי הם המרוויחות הגדולות.
[ולא סתם מניות הבנקים עולים כשרוב החברות בישראל יורדות]
 
שוב, חבל לדבר על תיאוריה כשיש נתונים, והנתונים מוכחים שבתקופה של ריבית גבוהה הבנקים וחברות האשראי הם המרוויחות הגדולות.
[ולא סתם מניות הבנקים עולים כשרוב החברות בישראל יורדות]
בטווח הקצר
האם זה נכון גם לטווח הארוך?
 
מה שכואב בכל הסיפור של הריבית והדירות, זה שבנק ישראל לא משקיע מספיק בהסברה.
כמו למשל אחד שהולך לטיפול רפואי גם עם זה מאוד כואב, הוא מקבל הסבר מהרופא ובד"כ הפציינט יותר רגוע
גם יכלו לחסוך הרבה מהכאב אם היו מנהיגים כסטנדרט 100 אחוז קל"צ כמו בארה"ב
 
אוקיי חידשת לי לגמרי.

אז באמת מוזר מאוד

מדוע אם כן בנק ישראל לא העלה את הריבית ספיצפית לתחום הדיור

וככה היו מרוויחים כולם

א.גם הציבור
ב.וגם הבנקים
א. כי אין דבר כזה.
בנק ישראל מעולם לא אמר לבנקים איזה ריבית לקחת.
ב. כי בנק ישראל לא עובד רק לטובת הבנקים, אלא גם לטובת כל הכלכלה.
ג. זה לא קשור לאשכול ולכן נעצור כאן.
 
א. כי אין דבר כזה.
בנק ישראל מעולם לא אמר לבנקים איזה ריבית לקחת.
ב. כי בנק ישראל לא עובד רק לטובת הבנקים, אלא גם לטובת כל הכלכלה.
ג. זה לא קשור לאשכול ולכן נעצור כאן.
הוא יכול להגביל שלא לתת משכנתאות ארוכות טווח לדירה שניה , גם לא בחוץ בנקאי
כפי שהוא מגביל כבר היום בדומה לזה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה