שיתוף - לביקורת "מחיר למסתכן"

  • הוסף לסימניות
  • #1

שפרה אהבה מאוד את השעה הזו. צלילי ערב נטו להם חרישית, הודפים בשקט נחוש את קרני השמש שנותרו משתרכים, נאחזים בדקות האחרונות של היום.

שפרה לקחה את העיתון היומי, שקית קטנה של קרקרים חדשים, מהפרסומת של העיתון אמש, והתיישבה בלאות קולנית על הספה הנאנקת בדממה.

היא החלה את הדפדוף הקבוע לעמודים הפנימיים. כבר זמן רב שרצתה להעביר הצעה אל הנהלת העיתון, שימציאו פטנט הנותן לדפדף ברגע אחד את כל המוכר והחוזר חלילה מדי שבוע. כך שבדפדוף בודד נמצא את עצמנו כבר אחרי "חנינא בני" / "קרן ההסעות" / "בסדנו" / "קופת-העיר" / "דרשו" / ועוד ככל שיספיק הזמן/הדף.

בינתיים, עד שמישהו יאזין לפטנטיה של שפרתנו, נאלצת היא לדפדף כאחרון העם. כך שלשום, כך אתמול וכך גם היום.

את עיניה של שפרה צדה ידיעה בעלת כותרת אדומה: "היום המועד האחרון לרישום לתוכנית מחיר למשתכן". שפרה הסיטה מעט את העיתון מטווח עיניה המיידי, הטתה מעט את משקפיה בזווית של 40 מעלות לכיוון האף וזרקה אל חלל האוויר את הידיעה מילה במילה. כשסיימה, מתנשפת, שאלה בקול לא לה את בעלה מה הוא אומר על הידיעה המרעישה?!

משולם בעלה ישב נינוח במטבח, מלחך את עיסת הקפה השחור שנותרה בכוס. הדבר האחרון שעניין אותו כרגע, וברגעים רבים נוספים, היה להקשיב להרצאותיה הארוכות של רעייתו. 'עיתון דיגיטלי' נהג לכנות את התופעה. משולם פלט בקול ענות חלושה שלא שמע כלום ושפרה הרגילה לסיטואציה, כמו התכוננה לתשובתו זו, החזירה כבר את משקפיה למסלולם הטבעי, קירבה את העיתון לחנייתו הרגילה והקריאה את הידיעה בשנית.

לכשסיימה, סיים גם משולם את תמצית הקפה הבוצני עד תומה. השמיע כמה קולות ליקוק אחרונים, ולקינוח עלה מבטנו רעש של 'שביעות רזון' [גרעפס' בלע"ז]. "אז את אומרת שמחר אנו מקבלים הודעה שזכינו במחיר למשתכן?! הלוא כן"?!

שפרה שמטה באחת את העיתון והמשקפיים. "מהיכן נחתה עליך אופטימיות זו? היודע אתה כמה אנשים נרשמו לתוכנית לעומת מספר הזוכים המצומצם? מספרים שעל כל כמה אלפי נרשמים יש זוכה בודד, או נכון יותר לומר זוג בודד"!

משולם הזדקף מעט, השתעל קלות ככל אימת שבא להנפיק מכרסו סברא למדנית ומוצקה והחל בהרצאתו:

"ראי נא שפרה. ב"ה זכינו לחתן כבר כמה ילדים, וב"ה ובעזרתו התחייבנו על סכומים גבוהים מאוד. יש שיאמרו גבוהים מדי. ביניהם הבנקאי שלנו. ואנו בינינו יודעים כמה הם צודקים... רק אנחנו יודעים כמה מוגזמת היתה ההתחייבות האחרונה, בה הבטחנו לחתננו היקר [תרתי משמע] דירה בירושלים. אבל ב"ה, בתוך 40 שנה נראה כבר את האור בקצה המנהרה, אם היא לא תקרוס על יושביה בתוך זמן זה. וברוך השם גם עכשיו התחייבנו על דירה גדולה לביתנו היקרה [כנ"ל], וב"ה ובעזרתו נצא מכל ההתחייבויות בתוך 55 שנה [אם היא לא תקרוס וכו']. והנה מחר יודיעו מי הם הזוכים המאושרים במחיר למשתכן. בטוחני שאנו ביניהם, שהרי כל מעשינו לשם שמים הם. הרי ודאי שהקב"ה גאה בצורת החיים שלנו ובהתחייבויותנו, והוא יראה ללבב שאמנם דופק מהר בתקופה האחרונה, אבל הכל למענו ולמען הרבות נחת רוח עשינו זאת. וכשהוא רואה את השתדלותנו ואורח החיים האחראי שלנו, בוודאי ובוודאי שהוא יסובב את כל הסיבות שאנו נזכה במחיר למסתכן".

משולם התיישב שוב נאנח. שפרה חזרה בכאב לעיתון המקומט. השקט והשלווה חזרו לבית.​
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת לכבוד שבת קודש
הבית כבר נשם בריח של "קרטופעל קיגל" שנחרך מעט בקצוות, ריח שבישר שהשבת כבר עומדת על המפתן,
מחכה לאישור כניסה, חני עמדה מול הכיור המלא ידיה טבולות בקצף לבן, וניסתה להשקיט את המרוץ בראש,
בחוץ הצפירה של כניסת השבת כבר הדהדה בין הבניינים, ארוכה ותובענית, אבל כאן בפנים, המציאות עדיין סירבה להתכנס למקומה.

היא הביטה בערמת הצלחות, בשיש העמוס שעדיין היה דביק מסירופ של עוגה, ובתבנית המרק שדרשה מקום על הפלטה הצפופה, לרגע אחד, העייפות לא הייתה רק פיזית היא הייתה כמו שכבה דקה של אבק שכיסתה את השמחה, היא חשבה על הנרות שמחכים לה בסלון, לבנים וזקופים, ועל הפער שבין הלובן שלהם לבין המהומה שבמטבח.

עוד רגע אחד היא לחשה לעצמה, עוד רגע אחד והכל יעמוד מלכת.

היא ניגשה אל הפמוטים, הבית עדיין לא היה מושלם – צעצוע בודד נשכח מתחת לשולחן, ואחד הילדים עוד קרא לה מהחדר השני, אבל כשסגרה את עיניה והניפה את ידיה מעל הלהבות, העולם שבחוץ נאלם,
בחושך הקטן שיצרו כפות ידיה, היא לא ראתה את הכלים בכיור ולא את רשימת הקניות של יום ראשון, היא ראתה רק אור, חלוש, רועד, אבל כזה שיש לו כוח להפוך גם שיש עמוס ובית עייף למשכן של שלום, כשהסיטה את ידיה ופתחה את עיניה, השבת כבר לא הייתה אורחת שבאה בטעות,

היא הייתה בעלת הבית.
 תגובה אחרונה 
לא תמיד הייתי חלקיק חצץ. פעם הייתי חלק מהר איתן ואימתני. עד אותו יום שהטרקטורים ירדו לשטח והחלו להכין את הקרקע לפרויקט "חמדת העיר". גוש ברזל אלים קדח בעוז ובהתמדה. בתחילה נאחזתי בהר בכל כוחי, אבל לא באמת היה לי סיכוי. באחת הקדיחות היותר עוצמתיות התנתקתי מארץ מוצאי ועפתי כשבריר חצץ גלמוד אל מדרכת רחוב "אבן אחר הנופל".

הרגשתי ריקנות, בדידות ובעיקר חוסר משמעות. מי אני, ומהי התרומה שאני מביא לעולם? ודווקא מהמקום הנמוך הזה, בין חבטה מנעל ממהרת אחת לנגיחת סנדל של ילד מופרע, המצאתי את עצמי מחדש.

אני זוכר את הפעם הראשונה. וואו, זה היה מתוק מדבש. זינקתי לתוך נעל של סבל מקררים. הוא התהלך שפוף, עם מקרר של 230 קילו על הגב, ואני מקפץ לו בתוך הנעל, עושה שמות בתווך שבין הנעל לגרב. הרגשתי כמו אותה אבן אמיצה בידיו של דוד המלך לקראת תקיפת גוליית. פתאום הבנתי את העוצמה שיש בעצמאות. דבר כזה לא יכולתי לעשות כתא בודד, חסר שם ואופי, אחד מני מיליונים בחטיבת אבן ענקית.

הוא ניסה לעשות עוד כמה צעדים, אך התייאש מהר מאוד. המקרר נזרק לצד בכעס, נחבט כהוגן ואיבד את יכולתו לשמר אוכל באמצעות טמפרטורה נמוכה. הסבל, שהתגלה כבעל סיבולת נמוכה מאוד, חלץ את הנעל וניער אותה היטב. נשפכתי החוצה בדיצה, כמו שנשפכתי מצחוק מחניק. מה שהוא לא לקח בחשבון הוא שבעת שהותו ללא נעל על המדרכה, עשרות חברים שלי כבר דבקו לגרבו.

וככה אני מטייל מנעל לנעל, מסנדל לסנדל. וזאת נקמתי הקטנה באנושות, שניתקה אותי באטימות מהמקום שבו נולדתי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה