התייעצות מי לדעתכם הולכת להיות העיר החרדית הבאה?

הבעיה שלעיר חרדית אין היתכנות כלכלית ללא מענקי איזון (ע"ע אלעד, ביתר וק"ס, וגם לבית שמש אין היתכנות כלכלית אם היא תהיה רק חרדית) ורק כשאתה חלק מעיר קיימת שיש לה הכנסות אפשר להסתדר
ועדיין ראשי עיר לא רוצים אוכלוסיה שלא מכניסה מספיק
לא מבין את הטענה שלך.
אתה טוען שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית ולכן זה לא יתכן.
גם אם יבנו שכונה חרדית בעיר כללית החרדים יחיו על חשבון הציבור הכללי, זה כן מוצא חן בעיניך?

המדינה צריכה להחליט אם היא ממשיכה עם מענקי האיזון או לא.
זכותה להחליט שלא, ואז לכאורה התוצאה תהיה ביטול ההנחות בארנונה בעירייה (וכך יהיה לעירייה כסף למרות ביטול מענקי איזון).
אני בטוח שהציבור החרדי מסכים לוותר על ההנחה בארנונה (כמה מאות שקלים בחודש) כדי לקבל ערים חרדיות חדשות שהתוצאה מזה תהיה חיסכון של מאות אלפי ש"ח במחיר הדירה עקב הגברת ההיצע.
תבדוק את מענק האיזון בעיריות, אם תחלק אותו לבתי אב, יוצא בערך 300 ש"ח למשפחה לחודש.
אפשר גם לעשות שרק בערים החרדיות החדשות (שפיר וכו') לא יהיה מענק איזון ולא תהיה הנחה בארנונה.
 
נערך לאחרונה ב:
לא מבין את הטענה שלך.
אתה טוען שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית ולכן זה לא יתכן.
גם אם יבנו שכונה חרדית בעיר כללית החרדים יחיו על חשבון הציבור הכללי, זה כן מוצא חן בעיניך?

נכון זאת בעיה באמת שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית
גם בגלל שאין שטחי מסחר (ובאמת בזה החרדים לא אשמים) וגם בגלל שרוב זכאים להנחה מטעמי הכנסה

מצורף טור שכתב קובי נחשוני בענין הזה:

לפני שבע שנים נכנסה קבוצת עיתונאים לשיחה לא שגרתית עם אדמו"ר לא שגרתי בירושלים. הוא פתח בפנינו את הדלת כדי להביע תמיכה במפלגת יחד שהתמודדה אז, ימי בחירות 2015, ולהעניק לה לגיטימציה כמפלגה חרדית.

כמה מאיתנו השתעממו מהנושא וביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לשמוע את דעת הרבי בנושאים אחרים שברומו של עולם. אבל הכותרת המרעישה מבחינתי הייתה כאשר בסוף המפגש נשאל האדמו"ר כבדרך אגב איך תיראה מדינת ישראל, על ביטחונה וכלכלתה, ביום שבו יהיה בה רוב חרדי. המארח הביט ימין ושמאל, וידא ש"אין עיתונאים בחדר" ושאיש לא מקליט אותו, והתוודה: "עם יד על הלב - אין לי מושג. אל תצטטו אותי, אבל בתוך תוכי אני מתפלל שלעולם לא נהיה כאן רוב".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות המיני־סערה שהתחוללה השבוע סביב הסקירה הדמוגרפית שסיפקו כמה מכוני מחקר לקראת יום ירושלים בנוגע לאוכלוסיית העיר (ושלא חידשה הרבה), ובעיקר על המסגור הצורם שניתן לה בחלק מכלי התקשורת. במיוחד בלטה כותרת הגג שבחרו עורכי חדשות 13 לגילוי המרעיש שמשקלם של החרדים בירושלים גדול בהרבה מהמצב בכל הארץ: "נתונים עגומים", והשאלה הרטורית שהופיעה לצידה - "על ראש שמחתנו?". הערוץ ספג ביקורת על האופן שבו בחר לטפל בנושא – חלקה מתחת לחגורה. "לא פלא שנתוני הרייטינג שלכם כל כך עגומים", העיר העיתונאי החרדי ישי כהן. "תתביישו".


ירושלים כדוגמית למדינת ישראל

אבל אנחנו, כידוע, אוהבים להתעסק במהות, אז כעת לחדשות בהרחבה - ועיקרי הנתונים תחילה. לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שדוח שלו בעניין פורסם בשבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות', כמחצית מאוכלוסיית ירושלים היהודית וכשליש מכלל אוכלוסיית העיר הם חרדים, והשינויים הדמוגרפיים מורגשים היטב גם באזורים שנחשבו בעבר לחילוניים מובהקים. השיא: "מהפך" של מרכז העיר, עם כמעט 70% חרדים. בעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך, נמצא עוד כי כרבע מהחרדים בישראל חיים בירושלים. ואולם הנתון המאתגר ביותר הוא כנראה זה: שיעור התעסוקה בקרב החרדים בבירה נמוך בכ־14% ביחס לממוצע הארצי במגזר.

מכוני מחקר נוספים פרסמו גם הם לקראת יום ירושלים ובהזדמנויות אחרות דוחות דומים בנושא, ונראה כי הנתונים, כאמור, לא חידשו הרבה. אבל מבחינת איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, חוקר תעסוקת חרדים ופעיל חברתי בנושא, גם אם לא מדובר בסקופ גדול - כדאי להתייחס לנתונים לכל הפחות כקריאת השכמה בואכה שנת 2050. "בעיניי ההסתכלות על ירושלים היא המדד לאיך תיראה מדינת ישראל קדימה, בעוד עשרים־שלושים שנה", הוא אומר. "אני שם רגע בצד את הסיפור הערבי. בוא ניקח כרגע רק את היהודים. המשמעות של רוב חרדי עבור העירייה היא ברורה: יותר ויותר תושבים שהם גירעוניים כלכלית".



קרומבי מסביר כי כל תושב, בכל עיר, אינו רווחי לרשות המקומית, מהסיבה הפשוטה שהיא משקיעה בו, בשירותים העירוניים, יותר כסף ממה שהיא מקבלת ממנו דרך המיסים. לכן ראשי הערים שואפים תמיד לפתח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, שהם רווחיים לרשות, ופחות יחידות דיור למגורים. בירושלים, שאוכלוסייתה ענייה יחסית, הרבה בגלל משקלם הגדול של החרדים, הגירעון גדול משמעותית, שכן חלק גדול מתושביה זכאי להנחה או לפטור מארנונה אף שהוא צורך את אותם שירותים.

"כשאתה מסתכל על ירושלים ועל ההכנסות שלה, אתה מבין שאין לה יכולת לקיים את עצמה ברמה הכי בסיסית", מתאר קרומבי. "אני לא מדבר על מרתון או פורמולה 1 - במצבה היום היא לא מסוגלת אפילו לנקות את הזבל. אז מה עושים? 'מענקי איזון'. הממשלה פשוט התחילה להזרים כסף לעירייה, ואתה רואה שהסכום, שעמד לפני עשר־עשרים שנה על 100־150 מיליון שקל, עומד היום על מיליארד! ואני עוד לא מדבר על התקציבים של משרד ירושלים ומורשת, שעוסק ספציפית בבירה, ועל הרשות לפיתוח ירושלים - תקציב שמגיע לסכומים גבוהים מאוד. הנה, רק השבוע עברה בממשלה תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של ירושלים בהיבטים של תיירות, תעסוקה, תרבות והתחדשות עירונית.


"כשיש לך רוב חרדי העירייה לא יכולה להתקיים, ואז הממשלה מביאה את הכסף", מסכם קרומבי את הבעיה. "עכשיו אנחנו צריכים לשאול מה יקרה כאשר המצב שאנחנו מכירים היום בירושלים יהיה בכל הארץ - שלושים־ארבעים אחוז חרדים. כולנו מבינים שהאמריקנים לא ייתנו לנו מענקי איזון כדי לנקות את הזבל ברעננה, ולכן ברור שצריך לעשות משהו. המשהו הזה, אם נצליח לעשות אותו בירושלים, נצליח לעשות אותו גם בכל הארץ. ירושלים היא המבחן שלנו כמדינה, האם אנחנו מצליחים לייצר פה פתרונות.

"זה הסיפור של מדינת ישראל בעוד עשרים שנה", קרומבי שב ומדגיש, "כל הנתונים מראים את זה. רוצים לדעת מה יהיה שיעור החרדים באוכלוסייה בעוד שני עשורים? בדקו כמה הם היום בין תלמידי כיתה א'. לא חישוב מסובך. לא מדובר באיזו תחזית באוויר, כמו ההתחממות הגלובלית, שעליה אפשר להתווכח, וזה גם לא משהו שיכול להיות מושפע מירידה עתידית בילודה במגזר. אלה ילדים שכבר נולדו, שכבר חיים כאן, הם רק צריכים לגדול".


להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים

אז מה הפתרון? במכון החרדי למחקרי מדיניות מדברים על "תגבור כלים מקצועיים למתן מענה תעסוקתי רחב לאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד ההתמודדות עם נושאי הדיור, מבני ציבור, חינוך ושירותי דת, בעיר עם דמוגרפיה חרדית גדלה". שלומית שהינו־קסלר ויהודית מילצקי, שערכו את המחקר כחלק מעבודה עבור משרד ירושלים ומורשת, מדגישות כי נתוני התעסוקה החרדית מוכיחים כי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי החרדי לא מומש בצורה מספקת עד היום.

במכון החרדי פועלים – כפי שמעיד עליו שמו – להשפעה על המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים למגזר. בין ההמלצות המעשיות להתמודדות עם האתגר הדמוגרפי־כלכלי בירושלים הם מציינים הגדלה של הזדמנויות התעסוקה בעסקים חרדיים קטנים ובינוניים ובשירות הציבורי, קידום תוכניות הכשרה איכותיות לגברים ולנשים, מתן מענה מערכתי לנשים בעלות הכשרה בצעד הראשון בשוק העבודה, הנגשת מידע איכותי על שוק העבודה החרדי וכן פיתוח ידע בתחומים בעלי פוטנציאל.

החוקר קרומבי טוען כי ההתמקדות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה בהעלאת אחוז התעסוקה אינה נכונה והיא מחטיאה את המטרה. "כולם מדברים תמיד על הוצאה של עוד ועוד חרדים לשוק העבודה, וליברמן עכשיו מקצץ להם עוד ועוד בתקציבים כדי שיעזבו את הכוללים, אבל הסיפור הגדול הוא איכות התעסוקה", הסביר. "52% מהגברים החרדים כבר עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם הוא חצי מהממוצע בחברה הכללית - בעיקר כי אין להם הכשרה מתאימה. הם פשוט עובדים במשרות פחות איכותיות ובפריון נמוך".


קרומבי מציב, אפוא, מטרה דומה אך שונה: "אנחנו צריכים למקסם את כושר התעסוקה וההשתכרות של אלה שכבר עובדים, כך שהם יתאמצו הכי הרבה כדי ללמוד ולהשקיע ולהצליח, וכך יוכלו בסופו של דבר להתפרנס בכבוד ולתרום את חלקם כחברה יצרנית", אמר. "אם גם אלה שכבר נמצאים בשוק העבודה מרוויחים שכר נמוך מאוד - זה שומט את הקרקע מתחת לכל המודל". מבחינה פוליטית וחברתית, מדובר בהצעה הגיונית ומעשית הרבה יותר מתוכניות אחרות שהוצעו עד היום, ובוודאי מזו של שר האוצר, שכן היא אינה שואפת להוציא לומדי תורה מבית המדרש, וממילא אינה כרוכה בעימות דתי־תרבותי עם החברה החרדית.

אז איך משפרים את "איכות התעסוקה"? קרומבי אומר שהרעיון הוא לייצר כמה שיותר מנגנונים של הכשרה מקצועית המוכוונים לחרדים העובדים דווקא ולא לאברכים, ושמותאמים לצרכים הדתיים והתרבותיים שלהם, כך ש"מי שכן הלך לעבוד - שיעשה את זה בצורה הכי טובה". הוא הדגיש כי "זה לא חייב להיות באקדמיה", שכן "יש מקצועות שלא צריך בשבילם תואר, כולל הייטק", אבל יחד עם זאת העיר כי הוא "כופר במה שבנט אומר שזה ייקח שבעה חודשים". לדבריו, "זה שנה וחצי במקרה הטוב, וצריך להתאמץ, אבל בסוף אפשר להגיע למשרות איכותיות.


"צריך להתעלם מכל רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרס של החרדים", מסכם קרומבי. "אלה שלומדים ימשיכו ללמוד, והחברה החרדית, כמכלול קולקטיבי, רק תרוויח".
 
כתבתי כבר פתרון מאוד פשוט, לבטל את ההנחה בארנונה, מדובר סך הכל ב300 ש"ח בחודש למשפחה. זה כל מענק האיזון שהממשלה נותנת. לא מדובשך ולא מעוקצך ואל תמנעי מאיתנו ערים חרדיות.
 
גם אם אלף מומחים מטעם עצמם יחזרו על הבדיחה הזו אלף פעמים זה ישאר שקר


עיריה חרדית מממנת את עצמה מצוין!!
אם לא יבנו ויתחזקו שבילי אופנים, ספריות עירוניות, מגרשי ספורט, מתנ״סים, הקרנות קולנוע, תערוכות, פסטיבלים, קבוצות ספורט, איצטדיונים, רכבות, מצעדים, חסויות, עוזרים, יועצים, מקורבים וכוכוכוכו
אפשר יהיה להוריד את גובה הארנונה לכולם
בזמן לופוליאנסקי ירושלים היתה מאוזנת תקציבית למרות שלא היו עשרות מיליונים מענק ירושלים ולא היה משרד לענייני ירושלים וכמדומני שאחוז ההנחות בארנונה היה גבוה יותר (המעמד הסוציו אקונומי בודאי היה נמוך יותר)
בזמן ברקת היה גירעון ענק (כמדומני שליאון הגדיל אותו עוד) למרות שהוא השיג תקציבי עתק ל״איזון״ ול״בירה״
הכלל הוא אם תשקיע רק במה שצריך תוכל לקצץ למעלה מ90% מההוצאות
רוב ככל הכסף שהעיריה מוציאה לא מגיע לתושב החרדי הממוצע

וכל המומחים והמכונים מטעם עצמם שמקבלים עשרות מיליונים מהעיריה והמדינה כדי להוציא חוו״ד שתסביר למה חייבים את העבודה שלהם, כדי ״לשלב אותנו״ ״לקדם אותנו״ ״להעסיק אותנו״ (אנחנו הרי משועממים...) ובקיצור שהם יוכלו להמשיך לחיות על חשבונינו... לא שוים את הנייר שהם כותבים עליו
 
נכון זאת בעיה באמת שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית
גם בגלל שאין שטחי מסחר (ובאמת בזה החרדים לא אשמים) וגם בגלל שרוב זכאים להנחה מטעמי הכנסה

מצורף טור שכתב קובי נחשוני בענין הזה:

לפני שבע שנים נכנסה קבוצת עיתונאים לשיחה לא שגרתית עם אדמו"ר לא שגרתי בירושלים. הוא פתח בפנינו את הדלת כדי להביע תמיכה במפלגת יחד שהתמודדה אז, ימי בחירות 2015, ולהעניק לה לגיטימציה כמפלגה חרדית.

כמה מאיתנו השתעממו מהנושא וביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לשמוע את דעת הרבי בנושאים אחרים שברומו של עולם. אבל הכותרת המרעישה מבחינתי הייתה כאשר בסוף המפגש נשאל האדמו"ר כבדרך אגב איך תיראה מדינת ישראל, על ביטחונה וכלכלתה, ביום שבו יהיה בה רוב חרדי. המארח הביט ימין ושמאל, וידא ש"אין עיתונאים בחדר" ושאיש לא מקליט אותו, והתוודה: "עם יד על הלב - אין לי מושג. אל תצטטו אותי, אבל בתוך תוכי אני מתפלל שלעולם לא נהיה כאן רוב".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות המיני־סערה שהתחוללה השבוע סביב הסקירה הדמוגרפית שסיפקו כמה מכוני מחקר לקראת יום ירושלים בנוגע לאוכלוסיית העיר (ושלא חידשה הרבה), ובעיקר על המסגור הצורם שניתן לה בחלק מכלי התקשורת. במיוחד בלטה כותרת הגג שבחרו עורכי חדשות 13 לגילוי המרעיש שמשקלם של החרדים בירושלים גדול בהרבה מהמצב בכל הארץ: "נתונים עגומים", והשאלה הרטורית שהופיעה לצידה - "על ראש שמחתנו?". הערוץ ספג ביקורת על האופן שבו בחר לטפל בנושא – חלקה מתחת לחגורה. "לא פלא שנתוני הרייטינג שלכם כל כך עגומים", העיר העיתונאי החרדי ישי כהן. "תתביישו".


ירושלים כדוגמית למדינת ישראל

אבל אנחנו, כידוע, אוהבים להתעסק במהות, אז כעת לחדשות בהרחבה - ועיקרי הנתונים תחילה. לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שדוח שלו בעניין פורסם בשבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות', כמחצית מאוכלוסיית ירושלים היהודית וכשליש מכלל אוכלוסיית העיר הם חרדים, והשינויים הדמוגרפיים מורגשים היטב גם באזורים שנחשבו בעבר לחילוניים מובהקים. השיא: "מהפך" של מרכז העיר, עם כמעט 70% חרדים. בעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך, נמצא עוד כי כרבע מהחרדים בישראל חיים בירושלים. ואולם הנתון המאתגר ביותר הוא כנראה זה: שיעור התעסוקה בקרב החרדים בבירה נמוך בכ־14% ביחס לממוצע הארצי במגזר.

מכוני מחקר נוספים פרסמו גם הם לקראת יום ירושלים ובהזדמנויות אחרות דוחות דומים בנושא, ונראה כי הנתונים, כאמור, לא חידשו הרבה. אבל מבחינת איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, חוקר תעסוקת חרדים ופעיל חברתי בנושא, גם אם לא מדובר בסקופ גדול - כדאי להתייחס לנתונים לכל הפחות כקריאת השכמה בואכה שנת 2050. "בעיניי ההסתכלות על ירושלים היא המדד לאיך תיראה מדינת ישראל קדימה, בעוד עשרים־שלושים שנה", הוא אומר. "אני שם רגע בצד את הסיפור הערבי. בוא ניקח כרגע רק את היהודים. המשמעות של רוב חרדי עבור העירייה היא ברורה: יותר ויותר תושבים שהם גירעוניים כלכלית".



קרומבי מסביר כי כל תושב, בכל עיר, אינו רווחי לרשות המקומית, מהסיבה הפשוטה שהיא משקיעה בו, בשירותים העירוניים, יותר כסף ממה שהיא מקבלת ממנו דרך המיסים. לכן ראשי הערים שואפים תמיד לפתח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, שהם רווחיים לרשות, ופחות יחידות דיור למגורים. בירושלים, שאוכלוסייתה ענייה יחסית, הרבה בגלל משקלם הגדול של החרדים, הגירעון גדול משמעותית, שכן חלק גדול מתושביה זכאי להנחה או לפטור מארנונה אף שהוא צורך את אותם שירותים.

"כשאתה מסתכל על ירושלים ועל ההכנסות שלה, אתה מבין שאין לה יכולת לקיים את עצמה ברמה הכי בסיסית", מתאר קרומבי. "אני לא מדבר על מרתון או פורמולה 1 - במצבה היום היא לא מסוגלת אפילו לנקות את הזבל. אז מה עושים? 'מענקי איזון'. הממשלה פשוט התחילה להזרים כסף לעירייה, ואתה רואה שהסכום, שעמד לפני עשר־עשרים שנה על 100־150 מיליון שקל, עומד היום על מיליארד! ואני עוד לא מדבר על התקציבים של משרד ירושלים ומורשת, שעוסק ספציפית בבירה, ועל הרשות לפיתוח ירושלים - תקציב שמגיע לסכומים גבוהים מאוד. הנה, רק השבוע עברה בממשלה תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של ירושלים בהיבטים של תיירות, תעסוקה, תרבות והתחדשות עירונית.


"כשיש לך רוב חרדי העירייה לא יכולה להתקיים, ואז הממשלה מביאה את הכסף", מסכם קרומבי את הבעיה. "עכשיו אנחנו צריכים לשאול מה יקרה כאשר המצב שאנחנו מכירים היום בירושלים יהיה בכל הארץ - שלושים־ארבעים אחוז חרדים. כולנו מבינים שהאמריקנים לא ייתנו לנו מענקי איזון כדי לנקות את הזבל ברעננה, ולכן ברור שצריך לעשות משהו. המשהו הזה, אם נצליח לעשות אותו בירושלים, נצליח לעשות אותו גם בכל הארץ. ירושלים היא המבחן שלנו כמדינה, האם אנחנו מצליחים לייצר פה פתרונות.

"זה הסיפור של מדינת ישראל בעוד עשרים שנה", קרומבי שב ומדגיש, "כל הנתונים מראים את זה. רוצים לדעת מה יהיה שיעור החרדים באוכלוסייה בעוד שני עשורים? בדקו כמה הם היום בין תלמידי כיתה א'. לא חישוב מסובך. לא מדובר באיזו תחזית באוויר, כמו ההתחממות הגלובלית, שעליה אפשר להתווכח, וזה גם לא משהו שיכול להיות מושפע מירידה עתידית בילודה במגזר. אלה ילדים שכבר נולדו, שכבר חיים כאן, הם רק צריכים לגדול".


להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים

אז מה הפתרון? במכון החרדי למחקרי מדיניות מדברים על "תגבור כלים מקצועיים למתן מענה תעסוקתי רחב לאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד ההתמודדות עם נושאי הדיור, מבני ציבור, חינוך ושירותי דת, בעיר עם דמוגרפיה חרדית גדלה". שלומית שהינו־קסלר ויהודית מילצקי, שערכו את המחקר כחלק מעבודה עבור משרד ירושלים ומורשת, מדגישות כי נתוני התעסוקה החרדית מוכיחים כי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי החרדי לא מומש בצורה מספקת עד היום.

במכון החרדי פועלים – כפי שמעיד עליו שמו – להשפעה על המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים למגזר. בין ההמלצות המעשיות להתמודדות עם האתגר הדמוגרפי־כלכלי בירושלים הם מציינים הגדלה של הזדמנויות התעסוקה בעסקים חרדיים קטנים ובינוניים ובשירות הציבורי, קידום תוכניות הכשרה איכותיות לגברים ולנשים, מתן מענה מערכתי לנשים בעלות הכשרה בצעד הראשון בשוק העבודה, הנגשת מידע איכותי על שוק העבודה החרדי וכן פיתוח ידע בתחומים בעלי פוטנציאל.

החוקר קרומבי טוען כי ההתמקדות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה בהעלאת אחוז התעסוקה אינה נכונה והיא מחטיאה את המטרה. "כולם מדברים תמיד על הוצאה של עוד ועוד חרדים לשוק העבודה, וליברמן עכשיו מקצץ להם עוד ועוד בתקציבים כדי שיעזבו את הכוללים, אבל הסיפור הגדול הוא איכות התעסוקה", הסביר. "52% מהגברים החרדים כבר עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם הוא חצי מהממוצע בחברה הכללית - בעיקר כי אין להם הכשרה מתאימה. הם פשוט עובדים במשרות פחות איכותיות ובפריון נמוך".


קרומבי מציב, אפוא, מטרה דומה אך שונה: "אנחנו צריכים למקסם את כושר התעסוקה וההשתכרות של אלה שכבר עובדים, כך שהם יתאמצו הכי הרבה כדי ללמוד ולהשקיע ולהצליח, וכך יוכלו בסופו של דבר להתפרנס בכבוד ולתרום את חלקם כחברה יצרנית", אמר. "אם גם אלה שכבר נמצאים בשוק העבודה מרוויחים שכר נמוך מאוד - זה שומט את הקרקע מתחת לכל המודל". מבחינה פוליטית וחברתית, מדובר בהצעה הגיונית ומעשית הרבה יותר מתוכניות אחרות שהוצעו עד היום, ובוודאי מזו של שר האוצר, שכן היא אינה שואפת להוציא לומדי תורה מבית המדרש, וממילא אינה כרוכה בעימות דתי־תרבותי עם החברה החרדית.

אז איך משפרים את "איכות התעסוקה"? קרומבי אומר שהרעיון הוא לייצר כמה שיותר מנגנונים של הכשרה מקצועית המוכוונים לחרדים העובדים דווקא ולא לאברכים, ושמותאמים לצרכים הדתיים והתרבותיים שלהם, כך ש"מי שכן הלך לעבוד - שיעשה את זה בצורה הכי טובה". הוא הדגיש כי "זה לא חייב להיות באקדמיה", שכן "יש מקצועות שלא צריך בשבילם תואר, כולל הייטק", אבל יחד עם זאת העיר כי הוא "כופר במה שבנט אומר שזה ייקח שבעה חודשים". לדבריו, "זה שנה וחצי במקרה הטוב, וצריך להתאמץ, אבל בסוף אפשר להגיע למשרות איכותיות.


"צריך להתעלם מכל רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרס של החרדים", מסכם קרומבי. "אלה שלומדים ימשיכו ללמוד, והחברה החרדית, כמכלול קולקטיבי, רק תרוויח".
עומד בן אדם בוגר החברה החרדית שמקבל משכורת עתק בשביל ״לקדם״ חרדים
ומסביר למה צריכים להמשיך לממן אותו
כי גם אם הוא לא מצליח להביא פציינטים חדשים צריך להשקיע בקורסים חוזרים ללקוחות הקיימים
העיקר שמנהל מרכזי התעסוקה ימצא תעסוקה והרבה הרבה כסף
 
לא הבנתי, לדבריך למה ק"ס אלעד וביתר צריכות מענקי איזון?
כי הם בונות מתנ״סים, נותנות חסויות לאירועים, סוללות שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, או כל ערך אופנתי ששופכים עליו מלא כסף, מממנות הכשרה מקצועית, בונות אולמות ספורט, עושות אירועי תתרבות, ועוד מיליון וחצי דברים שרוב התושבים לא משתמש בהם, וגם אלה שכן מעדיפים להשתמש בכסף לדברים חשובים יותר
 
ומה עם אופקים נתיבות שדרות צפת טבריה בית שאן קרית אתא עפולה..
כל אלה ערים חרדיות?
או חילוניות עשירות??

לא כתבתי שרק ערים חרדיות מקבלות מענקי איזון
כל עיר שהאוכלוסיה חלשה מבחינת הכנסות וגם אין לה מספיק שטחי מסחר צריכה מענקי איזון.

למעשה חלק מהערים ירדו ברמה סוציו-אקונומי בגלל החרדים (למשל י-ם)
 
כי הם בונות מתנ״סים, נותנות חסויות לאירועים, סוללות שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, או כל ערך אופנתי ששופכים עליו מלא כסף, מממנות הכשרה מקצועית, בונות אולמות ספורט, עושות אירועי תתרבות, ועוד מיליון וחצי דברים שרוב התושבים לא משתמש בהם, וגם אלה שכן מעדיפים להשתמש בכסף לדברים חשובים יותר

כל מה שכתבת עירית ק"ס וביתר עושות?
 
כן, ועוד הרבה הרבה כסף מיותר שאין לי בשלוף
(יכול להיות שלא הכל מרצון)

לפי מה שידוע יש דברים שהם לא מהתקציב השוטף אלא השר לאיכות הסביבה או השר לאנרגיה מחליט לתקצב סוללות, שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, וזה ממש לא על חשבון התושבים אלא בנוסף לתקציב

וזה כידוע המומחיות של ר"ע ק"ס גוטרמן להוציא כל מיני תקציבים ממשרדי ממשלה שלא על חשבון התקציב השוטף,
למשל הוא מציג למשרד לאיכות הסביבה תוכנית לשבילי אופנים, בתוכנית הוא דוחף גם תקציב לשדרוג של הכביש הסמוך (כי הרי זה לא בטיחותי למדוושים) ועל הדרך עוד גינה למנוחת המדוושים, וכך הוא מייצר יש מאין...
אני לא כותב סתם כך זה באמת עובד, לך זה נראה מיותר ואפשר היה לחסוך אבל זה לא באמת חסכון אלא תקציבים חיצונים שכל ראש עיר מנוסה מצליח לקדם....

שלא לדבר על המשרד לעניני י-ם של ח"כ פורוש, שתיקצב מיטות לחסידים לשבועות, ואוכל ושתיה להולכים לכותל בליל שבועות וכו'


כמו זה למשל: https://www.rashuiot.co.il/html5/ar...%F4%E0%F8%F7%20%22%F0%E7%EC%20%E6%EE%F8%E9%22

לחסומים:
ביאור 2023-06-13 021404.jpg
 
לפי מה שידוע יש דברים שהם לא מהתקציב השוטף אלא השר לאיכות הסביבה או השר לאנרגיה מחליט לתקצב סוללות, שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, וזה ממש לא על חשבון התושבים אלא בנוסף לתקציב

וזה כידוע המומחיות של ר"ע ק"ס גוטרמן להוציא כל מיני תקציבים ממשרדי ממשלה שלא על חשבון התקציב השוטף,
למשל הוא מציג למשרד לאיכות הסביבה תוכנית לשבילי אופנים, בתוכנית הוא דוחף גם תקציב לשדרוג של הכביש הסמוך (כי הרי זה לא בטיחותי למדוושים) ועל הדרך עוד גינה למנוחת המדוושים, וכך הוא מייצר יש מאין...
אני לא כותב סתם כך זה באמת עובד, לך זה נראה מיותר ואפשר היה לחסוך אבל זה לא באמת חסכון אלא תקציבים חיצונים שכל ראש עיר מנוסה מצליח לקדם....

שלא לדבר על המשרד לעניני י-ם של ח"כ פורוש, שתיקצב מיטות לחסידים לשבועות, ואוכל ושתיה להולכים לכותל בליל שבועות וכו'


כמו זה למשל: https://www.rashuiot.co.il/html5/ar...%F4%E0%F8%F7%20%22%F0%E7%EC%20%E6%EE%F8%E9%22

לחסומים: צפה בקובץ המצורף 1397401
המשרדים שותפים עם העיריה, העיריה משקיעה בזה המון כסף
וגם להשיג את התקציב ולתכנן את התוכניות עולה כסף וכח אדם

ירושלים ובית שמש הסתדרו מצוין עם ראש עיר חרדי ואוכלוסיה חילונית שברובה היתה עניה מאוד
(הארנונה בשכונות החילוניות בבית שמש הרבה יותר נמוכה מהחרדיות ורובם מקבלים גם הנחה)
ירושלים היתה העיר עם האיזון התקציבי הכי גבוה ועם 5 כוכבי יופי
והיום עם מיליארד!! שקל תוספת ועם משרד שלם לענייני ירשלים והעיר בגירעון וחוסר ניקיון
 
שימו לב לשלושה עמודים היום בנתיבות, מעניין אותי מה חושבים על זה הציבור. (גילוי נאות: אני אוהב כל מרצפת רחוב בעיר הקדושה הזו)
 
תיקון: שלושה עמודים ביתד היום (יום שלישי עיתון חינם) לגבי נתיבות.

כבר אמרו הרבה מפרוג ואני גם חושב שזה נכון
אין סיכוי שהליטאים ילכו לנתיבות,מסיבות פשוטות
ואני מכיר אלה ששמחים בזה
כל ציבור עם המקום שלו
 
שימו לב לשלושה עמודים היום בנתיבות, מעניין אותי מה חושבים על זה הציבור. (גילוי נאות: אני אוהב כל מרצפת רחוב בעיר הקדושה הזו)
לדעתי, יש לזה סיכוי לא מבוטל להצליח: דירות חדשות, מחירים זולים, מרחק סביר מהמרכז, עיר מתפתחת, איזור לא מסוכן, אוכלוסיה מסורתית מכבדת דת, תשתית חרדית קיימת. בעז"ה יכול לצאת מזה בשורה לציבור החרדי (יחד עם השכנה אופקים).
 
חוץ מזה שהחרדים לא הכי אהובים שמה כנראה,בונים מגדלים של 12 קומות ובלי מרפסת סוכה
(אא''כ אני טועה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה