עזרה מכה חדשה בבני ברק: חניה על מדרכות

מצב
הנושא נעול.
תודה רבה על ההשקעה (כמה זמן זה לקח?)
הודעה יפה ועשירה בתוכן!
יש לי הערה אחת שלא קשורה לנושא העיקרי של האשכול.
לעניות דעתי הבלתי מחייבת צריך להוציא גם את התח"צ הבין עירונית מהעיר לעשות תחנה מרכזית ולרשת את העיר בשאטלים שיעברו ברחובות המרכזיים,
ביום של הפגנת השמאל שעברה בז'בוטינסקי לא הייתה תחבורה ציבורית בעיר והעיר הייתה משוחררת ברמות שלא הכרתי, זה היה ביום חמישי שכל כלל ישראל בקניות ולא היו פקקים ולא צפירות!
הציעו את זה פעם וכל הבני ברקים הזדעקו שלא יתכן שהאוטובוס לא יעבור להם מתחת הבית...
 
תודה רבה על ההשקעה (כמה זמן זה לקח?)
הודעה יפה ועשירה בתוכן!
יש לי הערה אחת שלא קשורה לנושא העיקרי של האשכול.
לעניות דעתי הבלתי מחייבת צריך להוציא גם את התח"צ הבין עירונית מהעיר לעשות תחנה מרכזית ולרשת את העיר בשאטלים שיעברו ברחובות המרכזיים,
ביום של הפגנת השמאל שעברה בז'בוטינסקי לא הייתה תחבורה ציבורית בעיר והעיר הייתה משוחררת ברמות שלא הכרתי, זה היה ביום חמישי שכל כלל ישראל בקניות ולא היו פקקים ולא צפירות!
רעיון חלופי:
לרשת את סביבות העיר בכמה חניונים ענקיים לרכבים פרטיים, ולהפוך את העיר לתחב"צ בלבד! אולי אפילו רכבת על ציר רבי עקיבא/חזון איש/כהנמן, גם ישחרר את העיר גם ישחרר את המדרכות, גם ישחרר את הצפירות העצבניות, וגם יתן תחב"צ יעיל ואמין שבאמת ייתר את השימוש ברכב בעיר
;)
 
רעיון חלופי:
לרשת את סביבות העיר בכמה חניונים ענקיים לרכבים פרטיים, ולהפוך את העיר לתחב"צ בלבד! אולי אפילו רכבת על ציר רבי עקיבא/חזון איש/כהנמן, גם ישחרר את העיר גם ישחרר את המדרכות, גם ישחרר את הצפירות העצבניות, וגם יתן תחב"צ יעיל ואמין שבאמת ייתר את השימוש ברכב בעיר
;)
רעיון חלופי לחלופי:
לחרוש את כל בני ברק ולבנות מחדש
 
ומה יעזור לדרוש מבעלי הרכבים? איפה הם ישימו אותם?

בקיצור, מה הפתרון שלך הישים לבעלי הרכבים?
בעיה:
בעל רכב מתגורר ברחוב רבי עקיבא 10.
השעה 10 בלילה.
הוא חזר מהעבודה, הוא רעב, וצריך לשרותים. וגם עייף.
אין חניות ליד הבית. יש רק על מדרכה.
עושה סיבוב רחב ב2 קילומטרים סמוכים,
ואין חניה!
כיצד עליו לנקוט?
אם אין לו חניה יש לו שתי אפשרויות 1. למכור את הרכב. 2. לקנות חניה ולשים מחסום שלא יחנו לו שם.
 
אני רואה את הדיון כאן,
אני גרה באזור שבנו פרויקט חדש עם מדרכה רחבה יחסית ,
וכבר שמחתי שהנה יהיה כיף ללכת כאן ברוגע עם הילדים לגינה,
והופ, הכל מלא במכוניות מקצה לקצה... לפחות עשרה רכבים לכל אורך הפרויקט החדש............
לא קלטתי את עוצמת האבסורד עד שביום אחד שנסחבתי עם עגלת תאומים וילדים עייפים בחזור מהגינה -אני שומעת רכב צופר לי בעצבנות שוב ושוב, שאפנה לו את המדרכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שלחתי לעירייה תמונות וסרטונים מכל שעות היממה ,התחננתי שיתקינו עמודי חסימה,
תנחשו לבד את התגובה............
תעזרו לי באמת, איך אפשר לדון לכף זכות התנהלות קבועה !!!! ולא של רכב אחד או שנים - בכביש סואן שאין לאן לרדת אם תחסום את המדרכה??
איך זה יכול להיות?
וכי לך - בעל הרכב הנכבד - אין אשה וילדים ?????
כמה יעלה לדיירי הבניין לשים בעצמם עמודי חסימה על המדרכה?
(אגב זה יכול להיות פיתרון לבעיה כאן באשכול-אם מישהו באמת רוצה לפתור אותה-לרשת את מדרכות ב"ב בעמודי חסימה). וכמובן בנוסף להפוך נתיב אחד לפחות ברבי עקיבא וכהנמן לנת"צ.
 
בוקר טוב לכולם ובמיוחד לעיצובים מפנקים מן הטבע.
אני אתייחס קודם כל לבעיה, אולי בסוף בקצרה לדרך שאנשים מחליטים לפתור אותה.
בעית החניה בבני ברק היא ממש לא בעית חניה, היא בעית ציפוף אוכלוסין, היא בעיה של חלוקה נכונה של שימושים במרחב הציבורי.
בגדול, אפשר לחלק בגסות את הדרך לשלושה שימושים עיקריים, א. הולכי רגל, ב. תחבצ, ג. תחבורה פרטית.
בעיר כמו בני ברק אין מקום כמעט לשלושת השימושים, זה עוד לפני שאני מדבר על חניה, אני מדבר על תנועה. זו לא בעיה של בני ברק, זו בעיה של כל עיר גדולה ומבוקשת בעולם, בני ברק היא דוגמא חדה לכך בגלל הצפיפות המוגזמת, אבל זו בעיה שקיימת גם בתל אביב רמת גן גבעתיים ירושלים בחלק מהשכונות, חיפה, חדרה, נתניה, וכו וכו.
בעולם המגמה (הנכונה) היא לתת את המקום להולך הרגל, זה מתבטא ביצירת מרחב ציבורי נוח ונעים להולכי רגל תוכ"ד דחיקת הרכב הפרטי ממרכזי העיר ומאזורי הסחר בעיקר.
דוגמא טובה בארץ הוא רחוב יפו בירושלים, רחוב שלכל אחד נעים להסתובב בו, הוציאו מהרחוב את הרכב הפרטי לגמרי, יצרו מרחב נעים להולכי הרגל.
הבעיה שהדוגמא הזו די נדירה בארץ, היא קיימת במדרחובים בירושלים תל אביב ועוד מספר ערים וזהו. בגדול התכנון בארץ הוא מוטה רכב פרטי בצורה קיצונית מה שמשפיע לרעה גם בצורה קיצונית על חווית ההליכה והתחבצ בכל מרחב עירוני כמעט בארץ.
התכנון הלקוי הזה גורם שכל אדם שיש ברשותו יכולת קונה רכב פרטי, ואז באים הפקקים ואז באה מצוקת החניה, ואף אחד לא עוצר לחשוב ולומר בוא נעשה את זה אחרת.
אם תרצו להבין איך אמורה להראות עיר, תסתכלו על התכנון של צוות תכנית אב לתחבורה בירושלים, העדפה מוגזמת לתחצ, בניה של פתרונות היסע המונים על חשבון רכב פרטי ולא בנוסף, (כי אין כמעט שייכות לבנוסף), בנית חניוני חנה וסע שמשמשים כקישורית לתחבצ ומשאירים את הרכב הפרטי מחוץ לעיר.
עוד דוגמא לכמה התכנון מוטה רכב פרטי, בכל הערים הגדולות באירופה אור של תחנת רכבת הוא אזור הומה, במרכז העיר, מסחר פעיל, מגורים, מוסדות ממשלה וציבור, וכו'. בערך כמו תחנת יצחק נבון בירושלים.
הבעיה שפה בארץ תחנת רכבת תהיה תקועה באזור תעשיה או בקצה העיר, ותמיד יקיפו אותה מגרשי חניה עצומים לטובת משתמשי הרכב הפרטי, אם היו בונים שם במקום את העיר עצמה מאשר את החניות הללו היה נראה פה הרבה יותר נעים וטוב ויעיל, הקישוריות של האוטובוסים עם הרכבת ברוב התחנות בארץ פשוט נוראיות, לא פלא שבסוף או שאדם יסע את כל הדרך ברכב פרטי או שעד הרכבת יסע ברכב פרטי.
אם הייתה לנו פה מערכת תחבצ אמינה, תכנון עירוניות נכון, רוב תושבי גוש דן לא היו חשים צורך ברכב, המיליונרים של ניו יורק מגיעים לעבודה במנהטן במטרו מהכרח, כי אין להם שום סיכוי לזוז ולחנות במנהטן. תושב די אמיד בוינה שישבתי אצלו פעם לסעודת שבת שיבר את אוזני בכך שהוא לא רואה צורך ברכב, חניה אין לו, אין חניות כמעט בוינה במרכז העיר שהם לא פרטיות, אבל התחצ אמין לעילא ולעילא, אז למה צריך אוטו.
את וינה מצד לצד אתה תחצה ב40 דקות עם תחצ, וחווית החלפת המטרו או אוטובוסים תהיה אמינה ומדוייקת ובלי ללכת מתחנה לתחנה שני דקות ולחצות צמתים עצומים כלום, זה פשוט מקושר נכון.
לגבי תכנון עירוניות נכון, כשאתה בונה שכונה חדשה, ובית הספר רחוק יותר מרבע שעה הליכה מהבית, כנ"ל לגבי כל מקום שנצרך ברמה יומיומית, ודאי שהאדם בסוף ירוץ לקנות אוטו, אבל אם היית בונה ומתכנן נכון, לא מבתר ערים באמצעות כבישים מהירים בין שכונה לשכונה, יוצר שימוש עירובים קרי מסחר ומגורים ומוסדות ציבור באותו תא שטח, מתכנן את הרחובות בצורה שנעים וכיף ללכת בהם גם מבחינת מרחקי ההליכה וגם מבחינת חווית ההליכה, נותן עדיפות אמיתית לתחבצ והולכי רגל, אולי היו קונים פה פחות רכבים במדינה.
הבעיות הם רבות ומעיקות, יש עיריות שמנסות לפתור אותם, יש עיריות שמנסות לתת פתרונות מוטי רכב פרטי בעיקר, וחבל, יש עיריות שלא מנסות כלום, יש גם שלטון ארצי שחייב לתעדף פחות רכב פרטי, זה כולל את משרד התחבורה השיכון והפנים בעיקר.
תמיד תהיתי לעצמי כמה ממתכננני התחצ ומבכירי משרד התחבורה משתמשים בתחצ על בסיס יומיומי.
שורה תחתונה יש מקומות בארץ שמנסים לפתור את התכנון ההזוי פה, יש מקומות שרק אינטרסים אישיים ועסקיים גוברים על ציבוריים.
לגבי עצם הבעיה והדרך להתמודד עם פתרון, אני בתור אחד שמחזיק רכב פרטי ומשתמש בו המון, כשאני נכנס לגאולה או לבני ברק תמיד אחפש חניה בעוטף ואלך ברגל או באוטובוס, למי שגר זה לא פתרון, הוא צריך כל ערב לחנות ליד הבית וזה מובן, אבל לחנות על מדרכה זה פשע וחוצפה ברמה אחרת.
דיברו פה על סכנות של הולכי רגל וילדים בכביש, אף אחד לא הזכיר פה את הנכים, יש בבני ברק לא מעט כאלה על קלנועיות, או כסאות גלגלים.
תחשבו עליו, יצא מהבית נסע כמה מאות מטרים או יותר, ובום, רכב על המדרכה, מה עכשיו, הוא לא יכול לקפוץ מהמדרכה לכביש, הוא יפרסס ויחזור עד הירידה לכביש במעבר חציה או צומת, ואז מה? במדרכה בצד השני גם יהיה חסום, בכביש סכנת נפשות ליסוע, באמת לא מבין את האנשים שמרשים לעצמם, הטענה פה שאם העירייה לא דואגת לחניה אני אגנוב לנכה את המדרכה,, משולה לאם לא אישרו לי דמי אבטלה מביטוח לאומי אני אשדוד בכניסה לדואר נכה שמשך את הקצבת נכות שלו. זה פשוט גועל נפש, החזרה בגלגול של גזל הרבים כזה בוודאי מובטחת.
אם הנתונים הם א. אני גר במקום פלוני, ב. אני חייב רכב פרטי, ג. אין חניה ליד הבית שלי, ד. אחנה על המדרכה. הנתונים לא מוכרחים מלכתחילה, ל א לא ב לא ג וודאי וודאי לא ד.
באופן אישי אני משתדל לא לדון עד שאגיע, אבל את זה אני לא מסוגל לקלוט.
יצא לי לפני חודשיים לחטוף דוח 250 על חניה של שתי דקות בתחנת אוטובוס פה בחריש, פשוט לקחתי את הדוח ואמרתי לפקח תודה רבה, כי אם אוטובוס עם אמא עם עגלת תינוק עבר שם, והנהג לא יכל להצמד ולתת לה לרדת נורמלי למדרכה אז הדוח מגיע לי, וההרתעה חייבת להיות, כי אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו וכו.
סליחה על החריפות אבל התרגלנו במיוחד בערים הגדולות לתרבות של אגואיזם בנהיגה בצורה מחפירה, זו חניה על מדרכה, זו עקיפה של רכב שעצר במעבר חציה תוכ"ד מעבר ילדים את המעבר, זו עקיפה מימין של אוטובוס שפורק נוסעים, (למה הנהג לא נצמד, כי חנו לו בתוך המפרץ, או סתם כי הוא עצלן).
מקווה שלא העקתי, ותשתדלו לנהוג בריא


אם כבר יורדים לשורש הבעיה, לדעתי התכנון הלקוי נבע משני דברים א. שנים ארוכות של שלטון זר ב. הגידול המהיר לא מאפשר לעמוד בקצב
 
בעל רכב מתגורר ברחוב רבי עקיבא 10.
השעה 10 בלילה.
הוא חזר מהעבודה, הוא רעב, וצריך לשרותים. וגם עייף.
אין חניות ליד הבית. יש רק על מדרכה.
עושה סיבוב רחב ב2 קילומטרים סמוכים,
ואין חניה!
כיצד עליו לנקוט?
בעל רכב מתגורר ברחוב רבי עקיבא 10.
השעה 10 בלילה.
הוא חזר מהעבודה, הוא רעב, וצריך לשרותים. וגם עייף.
אין חניות ליד הבית. ואין חניה על המדרכה.
עושה סיבוב רחב ב2 קילומטרים סמוכים,
ואין חניה!
כיצד עליו לנקוט?

אשאל אחרת:

בעל רכב מתגורר ברחוב רבי עקיבא 10.
השעה 10 בלילה.
הוא חזר מהעבודה, הוא רעב, וצריך לשרותים. וגם עייף.
אין חניות ליד הבית. יש רק בכניסה לחניה של הבניין ממול.
עושה סיבוב רחב ב2 קילומטרים סמוכים,
ואין חניה!
כיצד עליו לנקוט?

********
שאלה של מבט:
כשחניה על מדרכה היא אופציה אז ברור מה תהיה התשובה, אבל כשחניה על מדרכה היא לא אופציה חושבים אחרת.
 
על החתום בעל רכב בבני ברק עם תג נכה בחיים אני לא חונה בחניית נכה ולא חוסם כביש או מדרכה.

מבין השורות נראה שהתג הוצא בדרך לא ישרה \ לא כ"כ נצרכת כמו רבים ממחזיקי התג נכה בארץ ואכמ"ל
 
הזעם שלכם מובן,
אבל אתם מגיעים ממקום שרואה רק צד אחד.
הדוגמא פה לא מתאימה.
זה נכון שצריך לפתור את העוול, אבל להתחיל להגיד שיש חניות
או שהנהג יישן כל הלילה ברכב (איפה בדיוק? יעמוד באמצע הכביש?)
זה לא לנסות למצוא פתרון, אלא רק להוציא קיטור על ציבור הנהגים החוצפן.
כלומר זה ישאר ככה.
אתם תקטרו, הם בינתיים יחנו.

למצוא פתרון זה להודות שאין מספיק חניות,
ולהתחיל לדרוש אותם מהגורמים הרלוונטיים בעיריה.
וכן לתלות מודעות לבעלי הרכבים שישימו לב כשהם חונים על מדרכה,
שישאירו רווח עבור עגלות.
למצוא פתרון זה להבין שבעיר כמו בני ברק אין חניות לכולם נקודה, או שגרים בחריש עם חניה פרטית, או שקונים דירה עם חניה פרטית בבני ברק, אין כזה דבר למצוא או להמציא חניות.
 
תודה רבה על ההשקעה (כמה זמן זה לקח?)
הודעה יפה ועשירה בתוכן!
יש לי הערה אחת שלא קשורה לנושא העיקרי של האשכול.
לעניות דעתי הבלתי מחייבת צריך להוציא גם את התח"צ הבין עירונית מהעיר לעשות תחנה מרכזית ולרשת את העיר בשאטלים שיעברו ברחובות המרכזיים,
ביום של הפגנת השמאל שעברה בז'בוטינסקי לא הייתה תחבורה ציבורית בעיר והעיר הייתה משוחררת ברמות שלא הכרתי, זה היה ביום חמישי שכל כלל ישראל בקניות ולא היו פקקים ולא צפירות!
כמה חיכיתי שמישהו יכתוב את זה כבר!
עשרות תגובות על כמה הנהגים חוצפנים שהם חונים על המדרכה, אבל על זה שמי שרוצה לנסוע בבני ברק במוצאי שבת בשביל להביא את הילדים לביקור אצל סבתא לא יכול לנסוע, כי מקניון איילון ועד היציאה מהעיר יש נחש של אוטובוסים שאי אפשר לעבור, כי כמה אנשים החליטו שחייבים לעלות לאוטובוס מתחת לבית ואי אפשר לנסוע באוטובוס עירוני לתחנות מחוץ לעיר, על זה אף אחד לא מדבר.
או על זה שכשרוצים לצאת מהעיר בשעות מסויימות אי אפשר כי כל בני ברק יוצאים מקוקה קולה כדי שחס ושלום לא יהיה מחלף ברמת אלחנן.
או שאי אפשר להכנס לעיר בערב כי כולם נוסעים למחתנה.
או שאין סוף פעמים מפספסים רמזור ירוק כי הולך רגל החליט שהוא צריך לעבור את הכביש עכשיו למרות שהרמזור שלו אדום.
או שבכל מטר צריך לדפוק ברקס כי מעברי חציה הם המלצה בלבד.

להאשים רק את הצד השני זה קל מאוד. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. למשל, רוב אנשים שיש להם רכב לא יחצו כביש באלכסון כי "מה זה משנה לאיזה כיוון", ולא יחצו בלי מעבר חציה מטר אחרי פניה שאי אפשר לראות. אז בעלי רכבים דווקא מאשימים את הולכי הרגל ושמחים שיש בעלי רכבים שיודעים איך להשתמש בדרך גם כהולכי רגל.

סליחה על הבוטות, אבל האגואיסטיות בעיר הזו הפכה למחלה ממארת. אני לא מכליל את כולם כמובן, אבל אלה שכן פשוט גורמים לעיר הזו להפוך לגהנום!
ולא נדבר על זה שיש עוד הרבה דברים שלא קשורים דווקא לכביש ולעכברים שבגללם גם אם אני אקבל בחינם בניין בבני ברק אני לא אבוא לגור שם.
 
(אגב זה יכול להיות פיתרון לבעיה כאן באשכול-אם מישהו באמת רוצה לפתור אותה-לרשת את מדרכות ב"ב בעמודי חסימה).
הם יעופו מהר מאוד
 
אני אתייחס בקצרה לכמה מן הנושאים שעלו.
א. בעית ההולכי רגל היא חמורה מאד, לא רק בבני ברק אלא בכל עיר חרדית, הנהיגה בערים אלו משולה לרולטה רוסית, אין תחושה יותר מזעזעת מלפגוע בילד כשזה 200 אחוז אשמתו.
אבל זה לא קשור לאשכול הזה, זה מחייב אשכול נפרד, בבני ברק ספציפית זה כן נובע מעומס אנשים ומחוסר נתינת מקום להולכי הרגל כראוי, סדר עדיפויות נכון זה לסגור רחוב לרכבים בשביל מרחב בטוח להולכי רגל. ( מדרחוב בלעז).
חייבים להבין ולעשות את הסוויצ בראש, אם זה יקרה באופן גורף בתכנון נכון, בעל הרכב לא יהיה מסכן כי אין לו איפה לחנות, הוא יהיה מאושר כי הוא לא יצטרך רכב, אני יודע שזה נשמע יקום מקביל, אבל זה לא רק באירופה ככה, זה פה בתל אביב בשכונות מסויימות. עירוב שימושים נכון נתינת סדר עדיפויות נכון והרכב הפרטי נהפך למטרד.
ב. אוטובוסים בין עירוניים בתוך העיר, כנ"ל, חייבין לעוף החוצה, זו רעה חולה גם בקוים עירוניים אבל עוד יותר בבינעירוני, אין חיה כזאת קו ספיישל לכל אחד בבית, אם היינו מחלקים נכון את הקוים היו יותר קוים שמשיקים אחד לשני, והשירות היה משתפר פלאים.
לדוגמא קו 422 400 402 411 412 מאוחדים לקו אחד, (סורי אם אני לא מעודכן במספרי הקוים), הזמינות הייתה ברמה של שני אוטובוסים בדקה, תשאלו איך נגיע אליהם אם הם יצאו מהכניסה לבני ברק ויגיעו למרכזית בירושלים, אז כנ"ל לגבי העירוני בבני ברק וירושלים, כמובן שזה לא שייך איך שהערים בנויות כיום, עם מרחקי הליכה העצומים בין תחנה לתחנה ועם מרחב עירוני שדוחק הולכי רגל, אבל אולי חלקית אפשר לעשות משהו, מה שכן אפשרי.
ג. זה נושא כאוב ואגע בו בעדינות, זה שלשכונת גני הדר בפתח תקווה יש מחלף רק לצד אחד זה מצורך דתי, כנ"ל יציאה מרמת אלחנן לבני ברק לרכב, וכנ"ל ההפגנות בירושלים ושיבושי עבודות הרכבת.
אני לא מביע דעה, לא רוצה להכשל, אבל ...
 
עשרות תגובות על כמה הנהגים חוצפנים שהם חונים על המדרכה, אבל על זה שמי שרוצה לנסוע בבני ברק במוצאי שבת בשביל להביא את הילדים לביקור אצל סבתא לא יכול לנסוע, כי מקניון איילון ועד היציאה מהעיר יש נחש של אוטובוסים שאי אפשר לעבור, כי כמה אנשים החליטו שחייבים לעלות לאוטובוס מתחת לבית ואי אפשר לנסוע באוטובוס עירוני לתחנות מחוץ לעיר, על זה אף אחד לא מדבר.
או על זה שכשרוצים לצאת מהעיר בשעות מסויימות אי אפשר כי כל בני ברק יוצאים מקוקה קולה כדי שחס ושלום לא יהיה מחלף ברמת אלחנן.
או שאי אפשר להכנס לעיר בערב כי כולם נוסעים למחתנה.
או שאין סוף פעמים מפספסים רמזור ירוק כי הולך רגל החליט שהוא צריך לעבור את הכביש עכשיו למרות שהרמזור שלו אדום.
או שבכל מטר צריך לדפוק ברקס כי מעברי חציה הם המלצה בלבד.
על זה שמי שרוצה להיכנס לבני ברק באוטובוס להביא את הילדים לביקור אצל סבתא לא יכול לנסוע, כי מגשר קוקה קולה ועד הכניסה לעיר יש נחש של רכבים שאי אפשר לעבור, כי כמה אנשים החליטו שחייבים להגיע עם רכב עד מתחת לבית ואי אפשר לנסוע באוטובוס לתחנות בעיר, על זה אף אחד לא מדבר.
או על זה שכשרוצים לצאת מהעיר באוטובוס בשעות מסויימות אי אפשר כי כל בני ברק יוצאים מקוקה קולה כדי שחס ושלום לא יהיה מחלף ברמת אלחנן.
או שאי אפשר להכנס לעיר ב4 בצהרים כי כולם חייבים לאסוף את הילד ברכב דווקא.
או שאין סוף פעמים כמעט נדרסים ברמזור ירוק כי נוסע החליט שהוא צריך להספיק את הכביש עכשיו למרות שהרמזור שלו אדום.
או שבכל מעבר חצייה הולכי רגל צריכים 8 עיניים, כי מעברי חציה הם המלצה בלבד.
להאשים רק את הצד השני זה קל מאוד. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. למשל, רוב אנשים שיש להם רכב לא יחצו כביש באלכסון כי "מה זה משנה לאיזה כיוון", ולא יחצו בלי מעבר חציה מטר אחרי פניה שאי אפשר לראות. אז בעלי רכבים דווקא מאשימים את הולכי הרגל ושמחים שיש בעלי רכבים שיודעים איך להשתמש בדרך גם כהולכי רגל.
הגעתי למקומך אחרי נהיגה של הרבה שנים בבני ברק וכעת אני יכול לדון ולהאשים, למשל, רוב אנשים שאין להם רכב לא צופרים אף פעם לנהג רכב, פשוט כי אין להם צופר, ולא דוהרים לתוך מעבר חצייה ושמים ברקס ברגע האחרון (ווי באמת תודה שעצרת בסוף כעת כל מה שאני צריך זה 2 זנקס והגומל), ולא צועקים על איש מבוגר מקדימה כי הוא לא הולך מהר מספיק, (בכביש? חופשי אברך בן 20 צופר ממושכות למישו שיכול להיות סבא רבא שלו)
ורוב האנשים שאין להם רכב לא מגיעים הביתה יבש ביום של גשם, ולא מגיעים הביתה יבש ביום של קיץ,
ורוב האנשים שאין להם רכב כשרוצים להביא את הילדים לביקור אצל הסבתא בירושלים צריכים הרבה התארגנות ו30 עיניים על המשפחה בכל רגע נתון.
בעיניי, ואני אומר זאת ממשקפי הנהג: נהג בכביש צריך צניעות וענווה אל מול הולך רגל, מעצבן ככל שיהיה.
 
נערך לאחרונה ב:
@חרישאי דברך מחכימים בהחלט, אבל עד שהמדינה הנחמדה שלנו תישם מדיניות של תחבורה ציבורית אמינה, זריזה ונוחה אין ברירה אלא להסתדר במצב הקים והלא נוח.

בעייני, הדבר הראשון במעלה הוא שמירה ואי סיכון חיי אדם ולכן בעלי הרכבים צריכים זהירות והקפדה יתירה.
במיוחד בנושא שהועלה כאן- חניה על גבי המדרכה.
עם כל האמפתיה (ויש אמפתיה) לקושי במציאת חניה הפתרון הנ"ל לוקה בבעיה של 'ונשמרתם' באופן מובהק.
שלא בסתירה, גם הולכי הרגל צריכים להזהר הרבה יותר ממעבר באור אדום/ לא במעבר חציה.

י כמה אנשים החליטו שחייבים לעלות לאוטובוס מתחת לבית ואי אפשר לנסוע באוטובוס עירוני לתחנות מחוץ לעיר,
טוב לדעת שלכמה אנשים יש השפעה חזקה כל כך על מערך התחבורה בעיר.
אולי תגלה את אוזנינו מיהם האנשים המשפיעים האלו? נשמח שיעזרו במיגור בעית העכברים בעיר, לדוג'.
לדעתי, התרוץ הנ"ל נוח מאד להצדיק את חוסר המעש בו נוקטת העיריה/ משרד התחבורה לשיפור ענין התחבורה.
 
@נפטון כנראה לא הבנת את הקונספט. מאשימים פה רק את הנהגים, הבאתי גם את הצד השני. גם אני הולך ברגל ונוסע באוטובוסים, וגם אני רואה את הנהגים מהצד של הולך רגל. אני גם רואה הולכי רגל מהצד של הולך רגל, משתמשי תחב"צ מהצד של משתמש תחב"צ, ונהגים מהצד של נהג. את כולם אפשר להאשים בהרבה דברים, ואין עניין להאשים צד אחד ולשפוך קיטונות על הצד השני ולהיות הצודק היחיד. כולם צודקים. להתלונן לא עוזר. צריך פתרונות. כשתכבתי את התגובה שלי זה היה בכוונה אחרי שמישהו אחר כתב עוד צד, כדי לחזק את זה שיש עוד צדדים למטבע.
והערה קטנה בעניין הזה:
על זה שמי שרוצה להיכנס לבני ברק באוטובוס להביא את הילדים לביקור אצל סבתא לא יכול לנסוע, כי מגשר קוקה קולה ועד הכניסה לעיר יש נחש של רכבים שאי אפשר לעבור, כי כמה אנשים החליטו שחייבים להגיע עם רכב עד מתחת לבית ואי אפשר לנסוע באוטובוס לתחנות בעיר, על זה אף אחד לא מדבר.
אולי זה כי יש שירה של עוד 1000 אוטובוסים? ראית פעם צילום רחפן ממוצאי שבת? הכל נחש של אוטובוסים. הרכבים נוסעים בדרכים עוקפות, מה שהאוטובים לא יכולים לעשות, אז ברור שמעדיפים רכב מאשר לשת באוטובוס חצי שעה בתוך בני ברק כדי להגיע רק עד דסלר.
אז אם בפתרונות עסקינן, לא היה חכם יותר לעשות קו פנימי לכל אזור בעיר בנפרד, שאוסף אנשים בתחנה שנמצאת מחוץ לעיר, ואז מפזר אותם בתוך העיר בלי לפקוק את כולה? וגם, מה יעשה מי שגר ברחוב קהילות יעקב בואכה רמת גן למשל? למה נגרע חלקו והוא לא יכול לנסוע עם האוטובוס הבינעירוני עד פתח הבית? אם היה לו אוטובוס עירוני שאוסף אותו מהתחנה עד הבית היה לו יותר נוח, וזה כשהוא גר בתחילת המסלול שבתוך בני ברק. ומי שגר למשל ברחוב בארי, באיזה תחנה של 402 הוא אמור לרדת? פלא שלכולם שם יש רכבים? בתור אחד שנוסע בתחבורה ציבורית אני מעדיף את זה:
לעניות דעתי הבלתי מחייבת צריך להוציא גם את התח"צ הבין עירונית מהעיר לעשות תחנה מרכזית ולרשת את העיר בשאטלים שיעברו ברחובות המרכזיים,
אני בטוח שאני אגיע לסבתא יותר מהר וביותר נוחות...
 
כמה יעלה לדיירי הבניין לשים בעצמם עמודי חסימה על המדרכה?
(אגב זה יכול להיות פיתרון לבעיה כאן באשכול-אם מישהו באמת רוצה לפתור אותה-לרשת את מדרכות ב"ב בעמודי חסימה).
יכולה לצרף את ההתכתבות עם העירייה,
הרעיון הגאוני (!) הזה נכתב להם, ותגובתם היתה שהתקנת עמודי חסימה צריכה אישור מאגף התשתיות ואסור לאדם פרטי לעשות את זה.
מה נעשה???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה