התייעצות מלמד שמרביץ

[צבי ג.]

בזיכרון שלי כן יש אחד כזה זכור לטוב.. היה נותן מכה קטנה כשהיה צריך, והרבה פעמים אחרי שהיה מעניש היה נותן איזה ממתק לילד.

מקווה שאתה לא מרביץ..

א. לא הרבצתי מעולם
ב. כרגע פרשתי עד להודעה חדשה. מי שעדיין לא יודע - העבודה הזו מאוד שוחקת.

 

[גיטרה אקוסטית]

הציוינים האלו.
אפילו לעשות עברות דאורייתא כמו שצריך הם כבר לא נותנים לנו.

?

 

[א.ש. אמיתי]

בלת"ק
אני מתאר לעצמי שבים המלל שנשפך עד כה היו תגובות לכאן או לכאן ביחס לעצם ההכאה,

אני רק רוצה לציין פרט בסיסי שמאוד חשוב בעיני,
בדרך כלל מכה פיזית כואבת הרבה פחות ממכה נפשית, והצלקת שהיא יוצרת קשה הרבה יותר לאיחוי,
כלפי מה דברים אמורים,
במהלך שנות לימודי בת"ת ספגתי לא אחת מנחת זרועם של רבותי,
ולא, אני לא חושב שזה הותיר בי צלקת כל שהיא, כשאני פוגש בהם היום ברחוב אנחנו מעלים זיכרונות נעימים, ואני מלא הכרת הטוב כלפיהם,
אבל...
באותן שנים כיהן בת"ת כמנהל אדם שמוכר היום כמומחה גדול לחינוך וכו', אני באופן אישי (וידוע לי גם על ילדים נוספים) חוויתי התנכלות והתעללות נפשית מצד אותו המנהל, אני מתאר לעצמי שהייתה לו איזו תאוריה פדגוגית בהקשר לכך, אבל את הדיבורים והזלזול כלפי וכלפי משפחתי לא אוכל לשכוח לעולם, כמה שנים לאחר שסיימתי את הת"ת הוא הצליח להסתכסך עם כמה משפחות נוספות ונאלץ לעזוב את תפקידו.

לפני כמה שנים עברתי דירה וכשבאתי לרשום את ילדיי לת"ת נדהמתי שאותו האדם עומד שוב בראש ת"ת ו"מרביץ" את משנתו החינוכית הקלוקלת, לצערי לא יכולתי לעצור בעד עצמי, הצגתי את עצמי בשמי ובתפקידי (כן, לאותו אדם שאמר לי לפני שנים: "ממך לא יצא כלום..."), והטחתי בו את כל מה שאני חושב עליו ועל דרכו החינוכית, ועל כך שהוא מעז להמשיך ולעסוק במקצוע שלא מתאים לו, הוא שתק הרכין את ראשו ולא ענה מילה.

היום ילדיי לומדים בת"ת מרוחק יותר ופחות מתאים בעיני, רק משום שאיני יכול לסבול את העובדה שהם ישהו תחת אותה קורת גג עם המנהל לשעבר.

ולכן אני אומר, אם ילדיכם מרגיש בנוח ללכת לת"ת אוהב את רבותיו ואת חבריו לא הייתי מתרגש מאירוע נקודתי (כשנעשה על ידי איש חינוך מנוסה),

אבל,

אם הילד חוזר עצוב, מתוסכל, עצור, שקט או כל תסמין שעלול להזהיר על התעללות נפשית, אל תהססו, תהפכו עולמות, תפנו למי שצריך לעצור את הדבר הזה אם ילדכם יקר לכם, אסור שילד יחווה ולו רגע אחד מעשים כאלו...

 

[מ. א.]

בלת"ק
אני מתאר לעצמי שבים המלל שנשפך עד כה היו תגובות לכאן או לכאן ביחס לעצם ההכאה,

אני רק רוצה לציין פרט בסיסי שמאוד חשוב בעיני,
בדרך כלל מכה פיזית כואבת הרבה פחות ממכה נפשית, והצלקת שהיא יוצרת קשה הרבה יותר לאיחוי,
כלפי מה דברים אמורים,
במהלך שנות לימודי בת"ת ספגתי לא אחת מנחת זרועם של רבותי,
ולא, אני לא חושב שזה הותיר בי צלקת כל שהיא, כשאני פוגש בהם היום ברחוב אנחנו מעלים זיכרונות נעימים, ואני מלא הכרת הטוב כלפיהם,
אבל...
באותן שנים כיהן בת"ת כמנהל אדם שמוכר היום כמומחה גדול לחינוך וכו', אני באופן אישי (וידוע לי גם על ילדים נוספים) חוויתי התנכלות והתעללות נפשית מצד אותו המנהל, אני מתאר לעצמי שהייתה לו איזו תאוריה פדגוגית בהקשר לכך, אבל את הדיבורים והזלזול כלפי וכלפי משפחתי לא אוכל לשכוח לעולם, כמה שנים לאחר שסיימתי את הת"ת הוא הצליח להסתכסך עם כמה משפחות נוספות ונאלץ לעזוב את תפקידו.

לפני כמה שנים עברתי דירה וכשבאתי לרשום את ילדיי לת"ת נדהמתי שאותו האדם עומד שוב בראש ת"ת ו"מרביץ" את משנתו החינוכית הקלוקלת, לצערי לא יכולתי לעצור בעד עצמי, הצגתי את עצמי בשמי ובתפקידי (כן, לאותו אדם שאמר לי לפני שנים: "ממך לא יצא כלום..."), והטחתי בו את כל מה שאני חושב עליו ועל דרכו החינוכית, ועל כך שהוא מעז להמשיך ולעסוק במקצוע שלא מתאים לו, הוא שתק הרכין את ראשו ולא ענה מילה.

היום ילדיי לומדים בת"ת מרוחק יותר ופחות מתאים בעיני, רק משום שאיני יכול לסבול את העובדה שהם ישהו תחת אותה קורת גג עם המנהל לשעבר.

ולכן אני אומר, אם ילדיכם מרגיש בנוח ללכת לת"ת אוהב את רבותיו ואת חבריו לא הייתי מתרגש מאירוע נקודתי (כשנעשה על ידי איש חינוך מנוסה),

אבל,

אם הילד חוזר עצוב, מתוסכל, עצור, שקט או כל תסמין שעלול להזהיר על התעללות נפשית, אל תהססו, תהפכו עולמות, תפנו למי שצריך לעצור את הדבר הזה אם ילדכם יקר לכם, אסור שילד יחווה ולו רגע אחד מעשים כאלו...

חזק מאד

 

[אסתררר]

בלת"ק

מה פירוש ראשי התיבות האלו?

 

[אדם לעמל יולד]

בלי לקרא תגובות קודמות

 

[אסתררר]

בלי לקרא תגובות קודמות

מגניב
זוהי המצאה של גולשי פרוג?
ניסיתי לגייס את כל היצירתיות שלי אבל בחיים לא הייתי עולה על כזו פרשנות.....

 

[אדם לעמל יולד]

מגניב
זוהי המצאה של גולשי פרוג?
ניסיתי לגייס את כל היצירתיות שלי אבל בחיים לא הייתי עולה על כזו פרשנות.....

לא... גיגול קצר...
אותו דבר אאל"ט שזה ר"ת של אם אני לא טועה...
אמנם את שניהם ''למדתי'' מכאן...

 

[בכולופן]

בלת"ק
מי שפתח את הנושא @בכולופן נראה לי שלא קרה איזה מקרה סתם הוא רצה לשמוע תגובות על הנושא הזה
צודק?

לא צודק.
קרו כמה מקרים חמורים - אמנם לא לילד שלי- ואני מרגישה קצת נבוכה ואובדת עצות ולכן התעניינתי בדעתם ובניסיונם של אחרים.

 

[בכולופן]

מהזכרון שלי רוב המלמדים שהרביצו לא עשו זאת מעודף יר"ש ושיקול דעת.

ודרך אגב את זה אני כותב גם מזוית של מלמד שלימד 10 שנים.

בתור מלמד (לשעבר) אשמח לשמוע ממך מה דרך הפעולה האפקטיבית ביותר לדעתך

 

[בכולופן]

מכות אכזריות שבאות ממקום חסר שליטה אני שוללת לחלוטין.
אבל יש עוד סוג של סטירות.

שיחה שהיתה לי עם בני בן ה7:
- הרבה נתן היום סטירה לאיזה ילד.
- אויש, ממש לא נעים, לך הוא נתן פעם?
- כן. הוא נותן כמעט לכולם.
- וזה כאב?
- לא, בכלל לא, רק צחקתי.
- ומה אתה חושב על הרבה? הוא רבה טוב?
- כן, למה לא?
- מה זה רבה טוב?
- רבה שעוזר לילדים להיות טובים.
- אבל הוא מרביץ.
- אז מה....

לא יכולה לומר שאני ששה על השיטה אבל הבן שלי לקח את זה כל כך קליל שחבל לי לעשות עסק.
.

אם זה היה רק סטירות הייתי שותקת... עם זה כבר השלמנו, לצערי. ובייחוד שהילדים הרבה פעמים לוקחים את זה בקלות

 

[מצ'ינג]

אם המלמדים היו יודעים כמה קל להושיב אותם בכלא ב-2019 הם לא היו מעיזים לחשוב על אבק סטירה...
תשאלו את אלו שכבר חוו את זה
אולי כדאי שמישהו ידאג ליידע אותם בלשון החוק?
חקירה באזהרה/צו הרחקה

 

[מהודר!]

אם המלמדים היו יודעים כמה קל להושיב אותם בכלא ב-2019 הם לא היו מעיזים לחשוב על אבק סטירה...
תשאלו את אלו שכבר חוו את זה
אולי כדאי שמישהו ידאג ליידע אותם בלשון החוק?
חקירה באזהרה/צו הרחקה

 

[בת עם סגולה]

מה??????? זה עדיין קיים?
חשבתי שרק פעם לפני 20-30 שנה זה היה. אני זוכרת את החוויות הלא נעימות שאחי עברו ב"חיידר הכי טוב"...

 

[חיולה]

אני דווקא עברתי על כל האשכול
לענ"ד תלוי מאיזה מקום זה מגיע
אם מדובר במכה קטנה לעיתים רחוקות רחוקות מאוד וזה נובע ממקום של אהבה עמוקה לתלמיד- מתקבל.
בקיצור:
אם מגיעים להחלטה שהכאה היא המפלט האחרון...(ואני כותבת 'מפלט' כי כך הכאה אמורה וצריכה להיתפס):
א. ההורה\מלמד צריך להיות בטוח שהילד חש בוודאות שהוא אוהב אותו מאוד! והוא מצטער ואפילו בוכה ע"כ שהוא צריך להגיע לכזה מצב...
ב. להסביר לפני, למה ועל מה העונש..
ג. לעולם אבל לעולם לא לתת מכה מתוך כעס. בד"כ הורה\מלמד שמרביץ עושים זאת בסמוך למעשה ואז 99% שההכאה היא מתוך כעס. אפשר ואפשר להכות אפילו יום או יותר אחרי המעשה(כמובן שלפני כן להסביר כמו שכתבתי על מה המכה..) ואז המכה היא ודאי לא מתוך כעס אלא חינוך נטו.
ד. כמובן שחייבת להיות התחשבות בגיל.
ה. אחרי- לתת חיבוק או להביע אהבה.
אם כל כך היו נוהגים כל ההורים\מלמדים היו נמנעים הרוב הגדול של הסיפורים\התגובות כאן באשכול ובכלל.
מי שחושב שזה גדול עליו- שימנע מלהשתמש בעונש הזה של הכאה.

 

[צבי ג.]

אני דווקא עברתי על כל האשכול
לענ"ד תלוי מאיזה מקום זה מגיע
אם מדובר במכה קטנה לעיתים רחוקות רחוקות מאוד וזה נובע ממקום של אהבה עמוקה לתלמיד- מתקבל.
בקיצור:
אם מגיעים להחלטה שהכאה היא המפלט האחרון...(ואני כותבת 'מפלט' כי כך הכאה אמורה וצריכה להיתפס):
א. ההורה\מלמד צריך להיות בטוח שהילד חש בוודאות שהוא אוהב אותו מאוד! והוא מצטער ואפילו בוכה ע"כ שהוא צריך להגיע לכזה מצב...
ב. להסביר לפני, למה ועל מה העונש..
ג. לעולם אבל לעולם לא לתת מכה מתוך כעס. בד"כ הורה\מלמד שמרביץ עושים זאת בסמוך למעשה ואז 99% שההכאה היא מתוך כעס. אפשר ואפשר להכות אפילו יום או יותר אחרי המעשה(כמובן שלפני כן להסביר כמו שכתבתי על מה המכה..) ואז המכה היא ודאי לא מתוך כעס אלא חינוך נטו.
ד. כמובן שחייבת להיות התחשבות בגיל.
ה. אחרי- לתת חיבוק או להביע אהבה.
אם כל כך היו נוהגים כל ההורים\מלמדים היו נמנעים הרוב הגדול של הסיפורים\התגובות כאן באשכול ובכלל.
מי שחושב שזה גדול עליו- שימנע מלהשתמש בעונש הזה של הכאה.

עדיין "צריך שיהיה ברור לכל מלמד שהיום הכאה זה פלילי"

 

[פשוש]

ה. אחרי- לתת חיבוק או להביע אהבה.

אגב, בדורינו אסור גם לתת חיבוק לתלמיד. גם על זה אפשר לשבת בכלא. ה' ישמור אותנו.

 

[חיולה]

עדיין "צריך שיהיה ברור לכל מלמד שהיום הכאה זה פלילי"

לידיעתכם, גם הורים שמרביצים לילד זה פלילי
ובמגזר בכללי, ילד שמתלונן במשטרה שהוכה ע"י הוריו זהו דבר של יום ביומו...
וכפועל יוצא, הורים פוחדים מהילדים שלהם!! א"א לחנך, א"א להגיד מילה כי כל דבר יתפרש כאיום.
ולא שאני בעד מכות, ההפך!
רק יש מקרים יוצאי דופן(לעיתים נדירות!) שלאחר חשיבה והתייעצות, יכול להיות שיש מקום להכאה קלה* כפי שכתבתי קודם
*כמובן שכוונתי למכה קלה בתור עונש (לש' הבהרה: מכה שנותנים לילד בן שנתיים שנוגע שוב ושוב בשקע של חשמל..) ולא הכאה כהוצאת עצבים\נקמה וד"ל...

אגב, בדורינו אסור גם לתת חיבוק לתלמיד. גם על זה אפשר לשבת בכלא. ה' ישמור אותנו.

אם נלך לפי ספר החוקים (גם הוצאה מהכיתה זה אסור ע"פ חוזר מנכ"ל והיום אין בי"ס\חיידר שזה לא קורה..) או הפסיכולוגיה הכללית (שאסור להגיד כלום לילדים, לא להעיר, לא לצוות, לא להעניש כי אח"כ לילד ייגרמו משקעים וכו' וכו') אז בעצם אסור להורה\מחנך לעשות כמעט כלום כדי לחנך.

 

[אסתררר]

אגב, בדורינו אסור גם לתת חיבוק לתלמיד. גם על זה אפשר לשבת בכלא. ה' ישמור אותנו.

פחחחחחחחחחחחח

 

[GULY EICHEN]

לנו היה כזה מלמד.
בכל יום שהרביץ הייתי מתקשרת למלמד בערב
ואומרת לו ששמעתי מה היה והצטערתי מאד,
ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי שלא יקרה שוב.
בשלב מסוים פנינו למפקח ואמרנו שאנחנו לא מוכנים לכזו תגובה,
ואם יש בעיה שיתקשרו אלינו ונגיע מידית לאסוף ונטפל בכך בעצמינו.
בכוח הדיבור ולא בכוח הידיים.
2 הדברים עזרו מאד.