כללי מנסיוני המר...

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכל חברי הפורום, (דיי חדשה פה :) )
רציתי לעלות בעיה (כואבת) שאולי כבר דובר בה בעבר,

החלטתי ללכת ברצינות על התחום שאני אוהבת ולמדתי, לא עוד עבודות מונוטוניות משעממות וחסרות מטרה, כן, ה-פעם אני אמצא עבודה בגרפיקה.

ובכן, אשליות לחוד ומציאות לחוד.

אני מגדירה את עצמי כגרפיקאית לא רעה (אולי קצת לא מיומנת, אבל בהחלט סבירה)
רק... יש לי בעיה אחת, קטנטונת, ממש משהו לא רציני (?)...

אין-לי-ניסיון.

והשאלה המתבקשת:…
איך כל מי שעובד בבית דפוס/משרד פרסום הגיע לעבוד שם? הרי בהתחלה לא היה להם ניסיון, תקנו אותי אם אני טועה?... אולי זה נס? צ'אנס של הבוס? קשרים?!

נואשתי מלשמוע את ה-לא…
אם יש למישהו עצה או פתרון אשמח אם יוכל לעזור לי,

לפני שאתחרט שלא לקחתי את קורס הנח"ש (שעמום טוטאלי…)

(ו-אם אתם מחפשים גרפיקאית מתחילה באזור ירושלים, צרו קשר ;) )

-פרוגיסטית-
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מזדהה לגמרי (אשתי עדיין בבית)
אם כי מגרפיקאים מבקשים להיות יצירתיים אז אולי זה חלק מהמבחן?
אולי חלק מהיצירתיות זה לכתוב שיש לך ניסיון (שונא לשקר) לפחות ראיון יהיה לך ואז תוכלי להציג את תיק העבודות
יש עוד אופציה לקבל עבודות מחברי הפורום שצריכים להגיש משהו והם לחוצים בזמן אולי הם יסכימו להושיט יד
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הסיפור שלך מוכר כ"כ בכל התחומים, אחותי עכשיו מחפשת עבודה בחינוך מיוחד, היא סיימה שנה שעברה, ילדה ב"ה בסוף השנה, וכעת, היא רוצה לעבוד בתחום, היא אפילו השקיעה והמשיכה לשנה שלישית, כדי שתהיה לה תעודה, כמובן, שבכל המקומות שאלה ראשונה ששואלים היא: איזה נסיון יש לך????
אז, אין הרבה מה לעשות, חוץ מלהגיד את האמת ולנפח אותה מעט, היו לי תלמידות ותלמידים מכל מיני שכבות גיל (מעוט רבים שתיים....) התנסיתי בללמד קריאה וחשבון (סטאז' תוך כדי לימוד...) וכו'...
לבינתים, היא מחפשת נואשות עבודה בתחום, וטלפנית בערבים, היא באמת מתאימה לתחום, ויש לה סבלנות של ברזל, אבל, בלי נסיון ופרוטקציות לא מסתכלים על קצה האף שלך....
עכשיו, מה שנותר לך לעשות, זה רק להציג תיק עבודות מרשים ככל שניתן, ולעשות כמה שיותר עבודות פרטיות אפילו בחצי עד חינם שלם, העיקר שתוכלי להגיד שעיצבת לוגו ל.... ומודעה ל...... וכו'...
כמובן, שזה לא כמו עבודה מסודרת אבל, לפעמים עבודות יפות כן מושכות מעסיקים גם בלי נסיון של עבודה במשרד.
בכל אופן, את יכולה להרגיש בנוח, את לא היחידה, כולנו עברנו את השלב הזה פעם, ואולי אפילו עוברות אותו עדיין.
אחולי, שתתבססי במהרה, ותמצאי עבודה קבועה ומשתלמת, ותצברי הרבה נסיון, עוד ירדפו אחריך......
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הי פרוגיסטית נחמדה,

מקום עבודתי הקודם היה בית דפוס בגוש עציון.
התקבלתי לשם ללא נסיון, וזה הלך בדיוק כך:
ראיתי את המודעה בעלון המקומי, בעלי זיהה את המספר פקס כאותו מספר של הבית דפוס הזה, התקשרתי במקום לשלוח קו"ח (הם פרסמו רק פקס למשלוח קו"ח, אז ביררתי את הטלפון) הצגתי את עצמי והיא כמובן שאלה על הנסיון. אז אמרתי לה בדיוק כך:
'תראי, אני אגיד לך את האמת ודוגרי אין לי נסיון מעבודה אחרת. הנסיון היחיד שיש לי זה הלימודים.' (ציינתי לה מתי סיימתי) ואז נתתי לה כמה מילים על עצמי שלדעתי היו חיוניים ורלוונטים, והיא אמרה לי: את יודעת מה? אני שמחה שאת היית ישרה איתי, ומה שאת צריכה לעשות זה להגיע לראיון. את יכולה היום?
קבענו, והגעתי. היא דיברה איתי, נתנה לי לעשות איזה פרוספקט שכבר נעשה והודפס-רק כדי לראות שאני שולטת בתוכנות, ושיש על מה לדבר בכלל. נכון, היא לא ציפתה וגם לא קיבלה ממני את הפרוספקט המושלם, אבל הספיק לה שאני מסוגלת לשבת שם ולבצע אותו אם כיוונים להשתפר.
היא קיבלה אותי והתחלתי לעבוד יום למחרת. הוכחתי את עצמי במה שאני, והסתדרנו מעולה. קיבלתי שם המון נסיון (ספציפית שם זה באמת מקום רווי נסיונות וחישולים...) אחרי הלידה השניה שלי עזבתי ונשארתי לעבוד מהבית.
(ואני צריכה ללדת עוד מעט שוב, בעז"ה ככה שס"ד שהחלטתי אז לעזוב)
את צריכה לא להתבייש ולא לחשוב שאת לא ראויה למקום מסויים. קחי אומץ
ותעשי גם צעדים קצת נועזים או לא ממש רגילים ושגרתיים.

תני לי לנחש: מה שהלך עד עכשיו בכלליות, היה ששלחת קורות חיים, וקיבלת תשובה שלילית.

אני מציעה לך לקחת את עצמך או את הטלפון ובפעם הבאה במקום ליהיות כמו עוד מיליוני אחרות שמחפשות, פשוט לפתוח את הפה (בנימוס..) לפני הקורות חיים או ביחד, ולהגיד שאת מעוניינת מאד לשלוח קו"ח, אבל חשוב לך להגיד כמה מילים לפני זה: את כל האמת על כל שאין לך נסיון כיוון שרק סיימת ללמוד. אבל את מוכנה להשקיע מעצמך ולהוכיח את עצמך ולעשות הכל כדי להוציא את המיטב ושאת מאמינה שאת מסוגלת לזה! ועוד כמה מילים על עצמך שרלוונטיות לאותו מקום .
אלא מילים שמדברות ולא סתם דף שלא תמיד נותנים לו את כל היחס הראוי לו...(כיוון שיש עוד) אבל ברגע שתיגעי בדבר אישית, ישירות ובכנות אז ייתנו לזה יותר כבוד ותשומת לב.

המון בהצלחה,
ותעדכני מה קורה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מבינה אותך מאד!
כדי להגיע לנסיון צריך לעשות דברים גם לא רווחיים לחלוטין. זאת אומרת- להציע לשכנה של בת דודה וכו' לעשות לה בחינם או בכמעט חינם .:rolleyes: ואם לא אפילו סתם לעצמך דברים שאפשר לשווק (כרטיסי ברכה, עטיפות, שלטים וכו וכו')
אחרי כמה כאלו- כבר יש לך נסיון!

(זה מה שאני עשיתי כשהתחלתי, ומנסיון זה עזר ב"ה:))
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
דולב, אורלי פרינט מהגוש, ובעלה דפוס השושנים, הם דווקא דוגמה למקומות שלא מחפשים ניסיון, אלא כח עבודה זול.

לכן התקבלת, ולכן יש סיכוי גם ל"פרוגיסטית" שלנו.

גם אני ממליץ לנקוט פעולה מעבר למשלוח קו"ח בלבד.

פשוט לקום וללכת לבתי דפוס ולמערכות עיתונים, שבדרך-כלל מחפשים עובדים זולים, לגשת למנהל, להראות לו תיק עבודות, להצהיר על נכונות לעבודה מאומצת. ועם קצת סיעתא דשמיא, ההשתדלות הזו תוכיח את עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אהבתי את הכותרת "מנסיוני המר".

מבחינתי הכותרת מרמז על כשרון...

:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני מעסיקה גרפיקאיות

מקורות חיים לא לקחתי כלום.
רק הן עצמם התקשרו בלי שום בושה ובקשו עבודה. אמרתי להן שישלחו תיק עבודות, וכל אחת נכנסה לנסיון כמה פעמים, ו-אופס חלקן המוצלח נשארו קבוע. ככה זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י Shia;396010:
דולב, אורלי פרינט מהגוש, ובעלה דפוס השושנים, הם דווקא דוגמה למקומות שלא מחפשים ניסיון, אלא כח עבודה זול.

לכן התקבלת, ולכן יש סיכוי גם ל"פרוגיסטית" שלנו.

אתה באמת חושב שהמשפטים האלה היו נחוצים והכרחיים?
זה בסך הכל סיפור אישי כדי להסביר איך הגעתי לתת לה את העצה שלי בכלל.
את האמת בחוץ היא כבר ראתה, ולכן היא לא צריכה "חיזוק" לזה שאין לה נסיון. אלא עידוד שהיא כן שווה משהו. (ותסכים איתי שלפחות "משהו היא כן שווה למרות שאין לה נסיון)

בכל מקום יכול ליהיות כך או אחרת.

והבעיה שם היא אחרת-מחפשים נסיון אבל שיעלה להם בזול...ולכן זו תחנת רכבת. לפחות באורלי פרינט זה ככה. ואין מה להשוות בכלל בין שני הסניפים - מניסיוני. באורלי פרינט נותנים את הנשמה ואת הזמן (ולכן לפעמים זה על חשבון המשפחה) וחשוב מאד הנסיון כי שם אתה משחק בתפיד "הכל"...
היא יותר מדי סומכת עליך שאתה כבר יודע הכל. וזאת הסיבה שמקבלים שם כ"כ הרבה נסיון...
טוב, אבל סטינו מהנושא....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בהחלט משתפשפים במקומות כאלה.
זה דרך מצויינת להתחיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש לי חבר שמוציא עלון כלשהו. באחד הימים הוא קיבל בדואר עלון שלו - מעוצב מחדש, משהו משהו.
הגרפיקאית ששלחה לו - עובדת אצלו היום במשרה מלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מנסיוני המר... גם למי שיש הרבה שנות נסיון
ועבודה ברמה דיי טובה-
לא פשוט למצוא עבודה בתחום.
מציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י אברימי;396045:
יש לי חבר שמוציא עלון כלשהו. באחד הימים הוא קיבל בדואר עלון שלו - מעוצב מחדש, משהו משהו.
הגרפיקאית ששלחה לו - עובדת אצלו היום במשרה מלאה
זה נכון ולא נכון מה שאתה אומר...
בדוגמא שלך זה בעיקר סייעתא דשמיא!
גרפיקאית שמחפשת עבודה לא יכולה לעצב ל 20 בתי עסק את החומר שלהם!
רוב הסיכויים שהיא תעצב, ובעל הבית לא יהיה צריך אותה (יש לו מספיק גרפיקאות, חוסר תקציב וכו')...
אז מי שרוצה להתקבל, תעבוד במשרה מלאה של "עיצוב מחדש" עד שהיא תמצא משרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
המשרה הראשונה שלי היתה כביצועיסטית אצל מעצב שביקשתי ממנו לעבוד אצלו בחינם. אחרי 3 חודשים הוא כבר העסיק אותי בתשלום ועבדתי שם כמה שנים (עד הלידה השנייה) בקיצור, עבור נסין צריך לעבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י גאולונת;396057:
זה נכון ולא נכון מה שאתה אומר...
בדוגמא שלך זה בעיקר סייעתא דשמיא!
גרפיקאית שמחפשת עבודה לא יכולה לעצב ל 20 בתי עסק את החומר שלהם!
רוב הסיכויים שהיא תעצב, ובעל הבית לא יהיה צריך אותה (יש לו מספיק גרפיקאות, חוסר תקציב וכו')...
אז מי שרוצה להתקבל, תעבוד במשרה מלאה של "עיצוב מחדש" עד שהיא תמצא משרה?

כן בהחלט צריך אומץ בשביל זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
רק מה שבטוח, צריך סבלנות
ואל תתפתו לכל הקרובים הדואגים, שאומרים לכם "אל תתפנקו" קחו מה שיש טלמרקטינג וכו'
כי הכי חשוב זה פרנסה
אני חושבת שעבודה כמו גרפיקה זה דרך ארוכה קצרה
ההתחלה נראית ארוכה מאוד
אבל באיזה שהוא שלב שכל המטפלות, הטלמרקטינג וכו' התיאשו סופית מהעבודה ופרשו לשווק את אלוורה, הנסיון מתחיל להוכיח את עצמו, והפרנסה מתחילה בעז"ה לזרום בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י גאולונת;396057:
זה נכון ולא נכון מה שאתה אומר...
בדוגמא שלך זה בעיקר סייעתא דשמיא!
גרפיקאית שמחפשת עבודה לא יכולה לעצב ל 20 בתי עסק את החומר שלהם!
רוב הסיכויים שהיא תעצב, ובעל הבית לא יהיה צריך אותה (יש לו מספיק גרפיקאות, חוסר תקציב וכו')...
אז מי שרוצה להתקבל, תעבוד במשרה מלאה של "עיצוב מחדש" עד שהיא תמצא משרה?

כמובן שהכל תלוי בסיעתא דשמיא, אבל אני מניח שהיא לא עיצבה מחדש דבר שכבר נראה מיליון דולר אלא משהו שהיה ברמה די נמוכה מבחינה עיצובית, והיא הרימה את העלון בכמה רמות, ולכן הוא לקח אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה רבה למי שטרח להקדיש לי כמה דקות ועל העצות! :)

נכתב ע"י איש קטן;396015:
אהבתי את הכותרת "מנסיוני המר".

מבחינתי הכותרת מרמז על כשרון...

:)

איש קטן, תודה רבה! זה מעודד :eek:

נכתב ע"י Shia;396010:
דולב, אורלי פרינט מהגוש, ובעלה דפוס השושנים, הם דווקא דוגמה למקומות שלא מחפשים ניסיון, אלא כח עבודה זול.

לכן התקבלת, ולכן יש סיכוי גם ל"פרוגיסטית" שלנו.

גם אני ממליץ לנקוט פעולה מעבר למשלוח קו"ח בלבד.

פשוט לקום וללכת לבתי דפוס ולמערכות עיתונים, שבדרך-כלל מחפשים עובדים זולים, לגשת למנהל, להראות לו תיק עבודות, להצהיר על נכונות לעבודה מאומצת. ועם קצת סיעתא דשמיא, ההשתדלות הזו תוכיח את עצמה.

SHIA - תודה על העצה, באמת נראה לי שכך אעשה. (אמנם קודם לכן כנראה אצטרך לקחת קורס קאוצ'ינג מזורז כדי לדעת איך לשווק את עצמי, בזה בהחלט אני חלשה, מישהו מכיר קאוצ'ר טוב? ;) )

נכתב ע"י dolevdesign;395994:
הי פרוגיסטית נחמדה,

מקום עבודתי הקודם היה בית דפוס בגוש עציון.
התקבלתי לשם ללא נסיון, וזה הלך בדיוק כך:
ראיתי את המודעה בעלון המקומי, בעלי זיהה את המספר פקס כאותו מספר של הבית דפוס הזה, התקשרתי במקום לשלוח קו"ח (הם פרסמו רק פקס למשלוח קו"ח, אז ביררתי את הטלפון) הצגתי את עצמי והיא כמובן שאלה על הנסיון. אז אמרתי לה בדיוק כך:
'תראי, אני אגיד לך את האמת ודוגרי אין לי נסיון מעבודה אחרת. הנסיון היחיד שיש לי זה הלימודים.' (ציינתי לה מתי סיימתי) ואז נתתי לה כמה מילים על עצמי שלדעתי היו חיוניים ורלוונטים, והיא אמרה לי: את יודעת מה? אני שמחה שאת היית ישרה איתי, ומה שאת צריכה לעשות זה להגיע לראיון. את יכולה היום?
קבענו, והגעתי. היא דיברה איתי, נתנה לי לעשות איזה פרוספקט שכבר נעשה והודפס-רק כדי לראות שאני שולטת בתוכנות, ושיש על מה לדבר בכלל. נכון, היא לא ציפתה וגם לא קיבלה ממני את הפרוספקט המושלם, אבל הספיק לה שאני מסוגלת לשבת שם ולבצע אותו אם כיוונים להשתפר.
היא קיבלה אותי והתחלתי לעבוד יום למחרת. הוכחתי את עצמי במה שאני, והסתדרנו מעולה. קיבלתי שם המון נסיון (ספציפית שם זה באמת מקום רווי נסיונות וחישולים...) אחרי הלידה השניה שלי עזבתי ונשארתי לעבוד מהבית.
(ואני צריכה ללדת עוד מעט שוב, בעז"ה ככה שס"ד שהחלטתי אז לעזוב)
את צריכה לא להתבייש ולא לחשוב שאת לא ראויה למקום מסויים. קחי אומץ
ותעשי גם צעדים קצת נועזים או לא ממש רגילים ושגרתיים.

תני לי לנחש: מה שהלך עד עכשיו בכלליות, היה ששלחת קורות חיים, וקיבלת תשובה שלילית.

אני מציעה לך לקחת את עצמך או את הטלפון ובפעם הבאה במקום ליהיות כמו עוד מיליוני אחרות שמחפשות, פשוט לפתוח את הפה (בנימוס..) לפני הקורות חיים או ביחד, ולהגיד שאת מעוניינת מאד לשלוח קו"ח, אבל חשוב לך להגיד כמה מילים לפני זה: את כל האמת על כל שאין לך נסיון כיוון שרק סיימת ללמוד. אבל את מוכנה להשקיע מעצמך ולהוכיח את עצמך ולעשות הכל כדי להוציא את המיטב ושאת מאמינה שאת מסוגלת לזה! ועוד כמה מילים על עצמך שרלוונטיות לאותו מקום .
אלא מילים שמדברות ולא סתם דף שלא תמיד נותנים לו את כל היחס הראוי לו...(כיוון שיש עוד) אבל ברגע שתיגעי בדבר אישית, ישירות ובכנות אז ייתנו לזה יותר כבוד ותשומת לב.

המון בהצלחה,
ותעדכני מה קורה...
דולב תודה רבה על התגובה המפורטת! (והעידוד הכה נצרך :eek: )

נכתב ע"י צמרת;396101:
רק מה שבטוח, צריך סבלנות
ואל תתפתו לכל הקרובים הדואגים, שאומרים לכם "אל תתפנקו" קחו מה שיש טלמרקטינג וכו'
כי הכי חשוב זה פרנסה
אני חושבת שעבודה כמו גרפיקה זה דרך ארוכה קצרה
ההתחלה נראית ארוכה מאוד
אבל באיזה שהוא שלב שכל המטפלות, הטלמרקטינג וכו' התיאשו סופית מהעבודה ופרשו לשווק את אלוורה, הגרפיקה מתחילה להוכיח את עצמה, והפרנסה מתחילה בעז"ה להוכיח את עצמה
בהצלחה!

צמרת- כל כך נכון שזה כואב, אאוץ'... (החמים מודאגים...)
הייתי בטלמרקטינג. דקה.
יותר מזה לא יכלתי להשאר שם. (ואל, בבקשה אל תעשו זאת לעצמכם...)

---------------------------

ובכן, אוסיף קצת פרטים עלי;
זה לא שממש אין לי ניסיון והרגע יצאתי מהסמינר...
אמנם עבדתי במקום שבו עסקתי ב-.... איך אני אקרא לזה? אה, כן - "גרפיקה"
בתוכנה שעבר זמנה מזמן (פריהנד)
אז יש לי ניסיון - שנתיים. ב"גרפיקה" (לא אפרט מה אבל זה לא כלל הרבה עיצוב. בכלל.)בלי כל הקטע של דפוס (הכה נחוץ בגרפיקה)...

-אני מאוד מאוד אוהבת עיצוב גרפי. בשבילי זה עולם קסום שבו אפשר ליצור יש מאין.
אני שותה בצמא כל שביב מידע, כל פלאגין חדש, ממש "מכורה קשה" ;)
זה כנראה גנטי, גם אחי הבכור וגם אחותי גרפיקאים, עוד כשהיה לנו פנטיום (לא 4) עם 3 ג'יגה.... ואחותי הקטנה (כנראה) גם בדרך...

אני נהנת להסתכל על עבודות גרפיות טובות, לנתח למה וכמה ולהתווכח עם אחותי עד השעות הקטנות למה אני צודקת, ולמה הלוגו הזה כן הגיוני...

אני ממש מרגישה שאני יכולה להיות טובה בתחום הזה. אילו רק היה לי צ'אנס להוכיח את עצמי. ואולי... אולי אני מפחדת להתמודד עם זה, להיות ממש בזירה.

לא יודעת...

(מצטערת על ההשתפכות, ותודה לכל מי שטרח לקרוא ולהגיב, זה עוזר).

-פרוגיסטית-
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י צמרת;396101:
רק מה שבטוח, צריך סבלנות
ואל תתפתו לכל הקרובים הדואגים, שאומרים לכם "אל תתפנקו" קחו מה שיש טלמרקטינג וכו'
כי הכי חשוב זה פרנסה
אני חושבת שעבודה כמו גרפיקה זה דרך ארוכה קצרה
ההתחלה נראית ארוכה מאוד
אבל באיזה שהוא שלב שכל המטפלות, הטלמרקטינג וכו' התיאשו סופית מהעבודה ופרשו לשווק את אלוורה, הנסיון מתחיל להוכיח את עצמו, והפרנסה מתחילה בעז"ה לזרום בהצלחה!

לא עומד לי בראש איפה זה כתוב, אבל נדמה לי שזה המסילת ישרים, וגם בעל חובות הלבבות אומר משהו על זה- שההשתדלות לפרנסה צריכה להיות בתחום נטית ליבו של האדם.
ושהכשרונות שנתנו לו לא נתנו לו ב'מקרה' אלא כדי שישתמש בהם!!
לתשומת לב כל המחפשים עבודה... (גם אני..;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני מודה כי לא טרחתי לקרוא את כל האשכול על פרטיו,
אבל... קחי עצה שעבדה היטב גם בתחום שלי, צילום.

לחפש מקום עבודה / להיות עצמאי זו צומת ראשונה לקבל בה החלטה.
במידה ואת רוצה לעבוד כשכירה, המשיכי לחפש וה' יהיה בעזרך.
במידה ואת מרגישה כי עסק קטן ועבודה מהבית זה משהו שאת יכולה לקיים, לכי על זה.

בשני המיקרים יש שלב מקדים, תיק עבודות.
יכול להיות שיש לך אחד כזה, אבל תמיד יהיה טוב לשדרג ולעדכן אותו,

איך מכינים?
פשוט בונים קמפיין פיקטיבי לגמרי ומתחילים לבנות את המותג החדש, מקצה לקצה.

תיק עבודות איכותי ומוצג באופן מרשים, לא ישאיר אף אחד אדיש. וזו עובדה.

הצלחות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה