שיתוף - לביקורת מנקים אצלנו

[חנה ש.]

ב"ה

-השנה צריך להתחיל מוקדם.

-למה?

-כי אנחנו לא יודעים מה יילד יום.

-נו, אז?

-נראה לך שנשב בממ"ד ונסדר כולנו את הארונות?

-רעיון טוב, אבל למה שנשב בממ"ד?

-עזוב, אתה מתחיל להתווכח איתי, אני יודעת מה שאני מדברת, ואתה הרי יודע שאני תמיד צודקת.

-אוהו, יודע, בטח שיודע, את תמיד צודקת, והמילה האחרונה, תמיד שלך.

-אני לא אמרתי כלום, רק אמרתי שצריך להתחיל.

-אוקיי, אז בואי נתחיל, נתחיל מהממ"ד.

-אבל אני לא יודעת ממה להתחיל, תראה מה הולך כאן.

-כן אני רואה, ערמת כביסה שלא מביישת את שולחנות זארה בסופעונה, ואין מקום בארון.

-חייבים לפנות מקום.

-אתה יודע מה, קח את הקטנים לטיול, תחזרו אחרי ארוחת ערב, תקנה להם פיתות, באגטים, ממרח לוטוס, לא יודעת מה.

טוב ששלחתי אותם, עכשיו אני יכולה לשתות קפה, להציץ בחדשות, היי מה עברה כבר שעה, ועוד לא התחלתי, אני רק מדמיינת אזעקה, איפה אני שמה את כולם.

טוב, צריך להוציא את מה שיש בארון, אבל איפה אני אאכסן את כל הפיצ'יפקס המעורבבים הללו, תיק למחשב, חוט ישן, תאורת חירום, למה הכל נמצא כאן.

יש לי רעיון אני אפנה את המדפים בחדר של הבנים, ויצופף יהיה מקום לעוד מקום.

-ששששלוםםם, חזרנו.

-בואו תשטפו ידיים, מה זה, שקית עם פיתות באגטים, חלות, עוגות, למה הבאתם את זה?

-את ביקשת שניקנה.

-טוב, איפה אני אאכסן את זה עכשיו?

את המקפיא ניקיתי.

-אמא איפה נישן, יש בגדים על המיטות.

-חמודים בואו תזיזו אותם לצד של המיטה תפנו לכם מקום לישון.

בשקט לעצמי, למה יש כל כך הרבה בגדים, אני הולכת להעביר הכל לגמ"ח.

-עכשיו עוד הפסקה לקפה, ועוגה, ושוקולד מתוק ומרגיע את הנפש.

-היי, לא הספקתי כלום היום.

-אשתי, איפה אני אשן?

-אמרת משהו?

-לא, לא, הכל בסדר, עברנו את פרעה נעבור גם את זה.

 

[חנה ש.]

חדר בנים:
ב"ה

-הגיע הזמן שנתחיל לנקות את הבית לפסח, אבל קודם כל נראה לי שכדאי שנעשה הכנה מנטלית.

כדאי שנגדיר לעצמינו מה כולל הניקיון.

מדובר בסך הכל בשבעה חדרים לנקות.

-למה שבעה חדרים?

-אני מכלילה את חדר הכביסה כחדר בפני עצמו, הלא כן?

-ביג דיל שבעה חדרים.

-אני מחלקת את הבית לשבעה מתחמים כל מתחם כולל בתוכו שני ימי עבודה, מתלבטת האם להגדיר את המקרר כמתחם בפני עצמו.

-אז בואי נבדוק מה כולל כל חדר, חדר בנים, כולל: היי מה זה כל הערימה הזאת?

-זו ערימה של בגדים, גרביים, נקיות ומלוכלכות, עיתונים, שקיות חטיפים ריקות, ספרים, מגפיים, קרוקס.

-רגע יש כאן ערימה נוספת, סדינים, ציפות, ציפיות, כריות, בובות, נגנים, עבודות מהגן, מטענים, מטענים ניידים, חלקי חילוף לאופניים, מברגים, אבנים, עצים, חול, אבק.

-איך את מבדילה בין חול לאבק?

-הו, זה פשוט לאבק יש מגע רך, ולחול יש מגע גרגירי.

-אני מקווה שאת לא ממיינת את החול והאבק בנפרד.

-הי, מה זה, על המדף, צלחת ישנה אם אוכל בלתי מזוהה, הי, והנה עוד צלחת, כאן האוכל כבר קצת יותר מזוהה.

-בנים בואו מתחילים לסדר את החדר.

הנה שלוש שקיות פח, בבקשה להכניס את כל הזבל בפנים.

-אבל אמא אני רוצה לצאת עם האופניים, עוד מעט חושך והייתי כל היום בלימודים.

-טוב אין ברירה, אני אאלץ להתחיל בעצמי.

מתכופפת, מרימה, מעירה הערה, זורקת.

מתכופפת, מרימה, מתרגזת, זורקת.

-מי חינך את הילדים, מה הם לא מבינים שצריך לזרוק זבל לפח?

-מה החדר שלכם פח זבל?

-יופי סיימתי, היי אתה, בוא תזרוק את השקיות לפח.

-מה אמא, את זורקת את היצירה הזאת? את יודעת כמה זמן לקח לי לסיים אותה?

מוציא את קופסת הטישו המדוגמת.

מוציא את חלקי החגורה השבורה.

מוציא את משחק הטטריס השבור.

מוציא את מחזיקי המפתחות של הכל בשקל.

-היי מה אתה עושה?

-אני אשמור את הדברים הללו במגירה שלי.

-המגירה שלך, היא דביקה, הממתק של הסוכר הנוזלי שמשפריץ נשפך עליה.

-פה עצרנו, לנוח.

המשך יבוא.

*אין לראות באמור כל קשר למציאות, הסיפור הינו אילוסטרציה בלבד.

 

[חנה ש.]

-טאדאאם, סיימתי ארון אחד.
-באמת? איך עשית את זה?
-פשוט מאוד הוצאתי את כל התכולה, מדף, מדף.
-ואז?
-אז זה פשוט שכב על הרצפה.
-נו...
-והיה צורך למיין.
-ומיינת?
-האמת, כשצריך למיין אני מאבדת ידיים ורגליים, אז נתתי לדברים קצת לנוח על הרצפה,
מדי פעם הבטתי לעברם, וחשבתי לעצמי, מה עשיתי? למה הוצאתי אותם?
לפני זה הם היו בתוך הארון.
-ובסוף?
-בסוף לקחתי שקית אשפה גדולה, ושמתי כל מה שיכולתי בפנים, וכל השאר החזרתי למדף,
אם בכלל.
-אז יש לך המון מקום במדף?
יש לי כלל, אם את לא יודעת מה יש לך במדף הוא לא קיים.
עכשיו אני יודעת מה יש לי, מקווה שעד שאחזיר הכל למקום אני עדיין אדע.
-יפה, שאת עובדת לפי הכללים, ומה נשאר?
-עוד שלוש ארונות, עם המון מדפים, ודברים עם המון נוכחות, שלא קיימים כלל וכלל.
-עשית היום צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות.
(הדברים נכתבו כדי לעודד את נשות ישראל בעבודת הסדר והניקיון, ובאווירה טובה)

 

[סבתא חביבה]

חחח מעולה
הזדהיתי עמוקות ושאבתי נחמה מכך שאני לא חריגה חלילה, ופתאום המשפט על האילוסטרציה קפץ לי בפרצוף.
זהו, בכל זאת אני לא נורמלית. כותבים עלי ומסייגים שזו אילוסטרציה. זה מה שאני. אילוסטרציה. ידעתי!

 

[חנה ש.]

שאבתי נחמה מכך שאני לא חריגה חלילה,

זו המטרה לשאוב נחמה.

 

[חנה ש.]

-אנחנו משתלטים על המטבח
תוך כמה שעות הכל פה נקי כמו חדש
-כן שפירא, הטופס למענק חג נמצא אצל שלומי ברגר, אפשר לקחת עד היום, נדבר.
-תראה אחרי שהוצאנו הכל, יש לי צינור אני משפריץ.
-אל תדאגי הבחור החביב הזה יודע לעבוד עד הערב הכל מבריק כמו חדש.
-דסי, אל תדרכי על המדפים של המקרר, עוד רגע אני מעביר הכל לאמבטיה.
-תזמינו פיצה, התנור מלא בסנו אוקסיג'ן, תפתחו חלון.
-יחזקאל, אני עוד רגע חוזר אליך יש פה הצפה של מים, כן דויד תגרוף, יופי של גריפה אתה עושה.
-ככה אני עובד מוציא הכל ביחד תנור, מקרר, מקפיא, ארונות, יום אחד והמטבח מוכשר.
-אם לא מצאת את הטופס כנראה שאין עוד אפשרות להירשם, אתה יודע מה, אני שם לך חבילה בצד, עלי.
-אופפס העוגיות נפלו לתוך השלולית, תזרוק, כן תזרוק.
-אל תדאגי, אני פה אם דויד משתלטים על העסק, דויד תשפשף את הכיריים, מעולה, מעולה.
-הלו איציק טכנאי מקררים? המקרר לא עובד, חדש, נקי כמו חדש, השפרצנו עליו מים עם צינור.
-אתה מגיע זה דחוף, הבטחתי לאשתי עד הערב מטבח כשר לפסח.
(מוקדש למשפחה של העסקן שביקש עזרה מאיזה בחור, והוציא את הכל ביחד, תנור מקרר, ארונות,
עבדו כמה שעות עם צינור מים, תוך כדי שהוא מסייע לכל הקהילה)

 

[סבתא חביבה]

זו המטרה לשאוב נחמה.
לא נורא אם את חריגה

חכי חכי עד שאכתוב סדרת קטעים עלי. אצלי כבר נקי לפסח כולל דוד השמש בגג והאוכל לחגים במקפיא בקופסאות בצבעים שונים לפי תפריט כל סעודה וארוחה. חגים הכוונה פסח, שבועות, ראש השנה וסעודה מפסקת. לסוכות אתחיל לבשל מחר בעז"ה.
את תזדהי ותהני ואז אשלוף את מילת המחץ: אילוסטרציה!

 

[חנה ש.]

את תזדהי

שמת לב שמחקתי את המשפט השני?
העדפתי שחלילה לא תפגעי, אם תיקחי אותי ברצינות, חלילה.
אגב, הבית שלי גם נקי וגם מסודר. (חוץ מהארונות, למעט אחד)
הסלון כבר נקי לפסח, טפו, טפו.
וגם חדר של בנים. (אבל הם עוד לא חזרו מהישיבות...מה שאומר שהחדר
יאלץ לסבול עוד פעם)
(כתבתי את זה רק כדי שלא תחשדו בי שהיתה לי השראה מהבית של עצמי,
אין צורך לחשוד, כי באמת הבית נתן לי השראה)
מזדהה עמוקות עם הנשים המסודרות, אבל אל תגזימי.

 

[סבתא חביבה]

הכל טוב
צחקתי