שיתוף - לביקורת מסירות נפש של היום

[אפרוח מבושל]

הדווחים הזוועתיים על אחינו הקדושים שנטבחו מצמררים כל לב וזה לא חסר תקדים. גם בשנים עברו רבבות יהודים נרצחו על קידוש ה'. בעבר כתירוץ של 'לא מוכן להמיר דתו' או כאיום על כך, וכיום סתם ככה כי הוא יהודי ואנחנו שונאים אותו אז יאללה, שימות.

אחינו הקדושים מכל הדורות זכו לקדש שם שמיים ולמסור נפשם. אנו חיים בדור של שפע (יחסי), ולמרות כל האנטישמיות, הפיגועים והצרות האיומות יש חופש דת מוחלט ודמוקרטיה. בדורנו לא קורה לעולם שאדם נדרש למסור נפשו כדי לא לעבור על דברי תורה. מי שנרצח, לא נותנים לא אפשרות בחירה, ולא מענין אף אחד לאיזו דת, אם בכלל, הוא נאמן. משנה להם רק הלאום, אותו אי אפשר לשנות, ברוך ה'.

לא יכול להיות שאנו פשוט לא נדרשים לקיים מצוות עשה של: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- מצוות קידוש ה'! בכל דור ודור, חייב כל יהודי ויהודי בכל מצווה ומצווה, אין מצב שמצווה מסוימת נשמטת לה מן הזכות והחובה.

מהי אם כן מצוות קידוש שם שמיים של ימינו?

נכון שבדורנו שורר חופש דת, ואיננו נאלצים להיאבק על זכויותינו (ביחס לדורות קודמים), אך ישנם נסיונות אחרים.

דור זה, דור אחרון, מכונה 'חבלי משיח'. הסטרא אחרא מכפילה את כוחה ברגעיה האחרונים. הפיתויים עצומים, מושכים וקורצים, ולעומתם לפעמים עלולה היהדות להראות כמיושנת, ארכאית וחסרת טעם וקשר לימים אלו, רח"ל. כך שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בפני הנסיונות של ימינו.

איננו נדרשים למות על קידוש ה'. בדורנו מצוות קידוש ה' היא: לחיות על קידוש ה'! לעמוד בפני הפיתויים ה'לא נורמליים' שקורצים בחוץ ולומר להם "לא!". ללכת בדרך המסורה לנו מדור לדור, עד למתן תורה.

"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ". מפרשים חז"ל: "שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ"

אנו, הגדוד האחרון, מייצגים את האמת בעולם השקר הזה, ועלינו לזכור זאת בכל רגע ולנהוג בהתאם. מסתכלים עלינו. בודקים אותנו. כאשר נודע על מעשה אצילי כלשהו שעשה אדם ירא שמיים, אומרים: "ברור. הוא חרדי!".

"שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה! פלוני שלמד תורה- ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. עליו הכתוב אומר: 'וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר'" (מסכת יומא)

אך כאשר נודע על משהו רע כלשהו שעשה אדם ירא שמיים- יוצא לעז על הרבונו של עולם ועל התורה הקדושה!

"אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו? אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה- ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו. ועליו הכתוב אומר: "בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם יי אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". (מסכת יומא)

תפקידנו למעשה הוא 'לייחצן' את התורה הקדושה, וזהו נסיון קשה פי כמה וכמה. שכן מתים רק פעם אחת, וחיים בכל רגע ורגע מחדש. בכל רגע נתון מתגלגל אתגר חדש לפתחנו. בכל רגע אורב לנו השטן וממתין שנמעד.

יהי רצון שנעמוד בכל הנסיונות שמגלגל ה' לפתחנו, ובמהרה יגאל אותנו הקב"ה. שנזכה לראות בעינינו את התגשמות ההבטחה שהבטיח לנו ה' לעתיד לבוא-

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".​