הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אני יודע שלא גמרנו את הנושא הקודם, אבל רציתי לכתוב כמה מילים על שיטות החיבור השונות של המסכים.
נתחיל מחיבור ה VGA הפשוט, החיבור הישן והטוב שנמצא איתנו כבר 20 שנה בערך, נקרא גם DSUB15 , או RGB או חיבור אנאלוגי ועוד כמה שמות. כשמו כן הוא, יש לו 15 פינים ששם עוברים ה RGB שלושת צבעי היסוד ועוד שני תדרי סינכרון של שורה אופקית ומסך אנכי. החיבור תוכנן ע"י IBM בזמנו עבור מסכי CRT (דהיינו מה שהציבור קורא מסכים "שמנים" כפראפרזה למסכי ה LCD ה"דקים" ).
הטכנולוגיה של המסכים הללו היתה בנויה בצורה כזאת שהיתה קרן של אלקטרונים שסורקת את המסך בשורות עד שהיתה גמורת את העמוד ואז מתחילה מחדש מלמעלה.( למעשה היא עשתה את זה 3 פעמים כל פעם לצבע אחר) האותות שעברו בכבל התאימו בדיוק לטכנולוגיה הזאת הם הכילו את צבעי היסוד בצורה אנאלוגית (תחשבו על זה כעל גל עולה ויורד ולפי זה השתנה הגוון) ואת אותו הסינכרון שהודיעו לקרן מתי לרדת שורה או להתחיל עמוד.
אח"כ הוסיפו בפינים הפנויים של החיבור (לא היה שימוש מלכתחילה לכל ה-15 פינים רק IBM כחברה מסודרת השאירה כמה ספייר) ערוץ שנקרא DCC ואחכ DCC2 שהוא נועד להעביר מידע מהמסך לכרטיס מסך (וגם לפעמים הפוך) בצורה דיגיטלית על יכולות המסך מבחינת קצבי הריענון וכדו'.
לקראת המעבר למסכים דקים התעוררה בעיה, החיבור האנאלוגי לא התאיםץ כ"כ, למה ?
מסכי LCD בנויים (בגדול) על אלפי נורות קטנות כביכול שכל אחד מאירה בנפרד מחברתה לפי ההוראות שהיא מקבלת. והשליטה היא בעצם אינדבידואלית על כל נקודה (אני בכוונה לא כותב פיקסל, כי כל פיקסל זה בעצם חיבור של 3 נורות בגווני היסוד).
סוג החיבור האנאלוגי היה מותאם לשליטה על הקרן של מסכי ה CRT, שהמעגלים בתוך המסך היו מתרגמים את עוצמת האות בחיבור לעוצמה של הקרן באופן יחסי ומותאם (כמו שהחריצים בתקליטים הישנים משנים את הקול בואפן יחסי לעומק וצורת החריץ), אבל היה מאוד קשה להוציא מכזה גל אנאלוגי שליטה מדוייקת על הנקודות הבודדות במסכי LCD.
והכי טיפשי בכל הסיפור הזה שבמילא הכרטיס מסך (או מכשיר ה DVD או מה שלא יהיה), ממילא מייצר את התמונה בצורה דיגיטלית מלאה פיקסל אחרי פיקסל ורק הרכיב DAC בכרטיס היה הופך את את זה לגל אנאלוגי, לכן חיפשו דרך לשדר בצורה ישירה את האות הדיגיטלי למסך (או למקרן).
היה כאן גם את השיקולים הרגילים של מעבר מפורמט אנאלוגי לדיגיטלי (רעשים באות ופחת וכו').
לכן בשנת 1999 בערך המציאו את ה DVI שזה פורמט דיגיטלי "טיפש". אני אומר טיפש כי לא מעניין אותו איזה תמונה הוא מעביר, אם היא שיטה כזאת או אחרת ואם היא זהה בכלל לתמונה הקודמת או לא, הוא תמיד יעביר תמונה אחרי תמונה גם אם לא היה שינוי כלל מהתמונה הקודמת.(נקודה שהולכת להשתנות בתקנים העתידיים)
הם כללו בחיבור של ה DVI גם את הפינים של חיבור ה RGB הישן לצרכי תאימות, זה אומר שגם אם יש לך כרטיס מסך עם חיבור DVI אתה עדיין יכול לחבר לו מסך VGA עם מתאם פשוט.ויותר מזה, אתה יכול לשים רק חיבור DVI אחד על מסך ותוכל לחבר אליו מקור אות DVI או אנאלוגי (עם מתאם מתאים כמובן).- יש לי על זה סיפור בהמשך...
באופן עקרוני היה אמור להיות שליטה מלאה בשוק של תקן ה DVI בגלל פערי האיכות האדירים שהיו צריכים להיות באופן תיאורטי.
אבל למעשה היצרנים הצליחו לבנות מעגלים מאוד טובים שיודעים לקרוא ולהמיר מתוך המידע האנאלוגי של הצבעים והסינכרון את הפקודות המדויקות של כל פיקסל. הם עושים את זה כ"כ טוב, שלעין לא מקצועית קשה להבחין בין חיבור VGA רגיל ל DVI (כמובן שתלוי במסך, אני מדבר בהכללה גסה).
עוד העדפה שהיתה לתקן הדיגיטלי שאפשר להצפין אותו שלא יהיה אפשרי לראות החומר רק במכשיר תואם שיודע לפענח, וכך למנוע העתקה של החומר. להרחבה הזה שנכנסה בשנתיים האחרונות קוראים HDCP, שזה הצפנה של החומר בהפרדה גבוהה, המידע עדיין יכול לעבור ב DVI או בתקן המתקדם יותר זה לא משנה, העיקר שהוא מוצפן ורק מכשיר מתאים יוכל לקרוא אותו.
כל הסרטים המסחריים ב HD מוגנים ב HDCP.
בעיקרון ה DVI מוגבל בערך ל-2 מגה פיקסל, שבמסך רחב זה יוצא בערך רזולוציה של WUXGA = 1920 לרוחב עם 1200 לגובה, בקצב ריענון של 60 מסכים לשניה (60 הרץ), אבל המתכננים הכניסו בחיבור של DVI שני חוברים בעצם כך שאם שני ההתקנים (המשדר והמסך) תומכים אפשר להעביר על הכבל ערוץ כפול שיכול להכפיל את גודל התמונה ל-4 מגה-פיקסל ב-60 הרץ. רוב מסכי ה 24 אינטש מגיעים עם רזולוציה כזאת 1920 על 1200.
ב-2006 בערך יצא המחליף של ה DVI שנקרא HDMI שזה בעצם DVI קצת משופר ובעיקר בבחינות הבאות:
חיבור הרבה יותר קטן ופחות מסורבל.
יכול להעביר גם 8 ערוצי קול באבחנה גבוהה על אותו חיבור, וגם מידע של שליטה מרחוק.
אבל לא להבהל, חיבור ה HDMI תואם אחורה ל DVI, דהיינו אפשר לחבר מכשיר DVD או BD-DVD או מה שלא יהיה שיש לו חיבור HDMI למסך שיש לו DVI עם מתאם פשוט. רק לזכור שאם המסך לא תואם לתקן ההצפנה HDCP לא תוכל לראות חומר מוצפן לא משנה עם זה DVI או HDMI.הרבה מהמסכים 24 אינטש ומעלה שנמכרו בשנה האחרונה אפילו שלא תומכים ב HDMI (רק עכשיו ממש מתחילים לצאת מסכים 22-24 עם HDMI) תומכים ב HDCP.
(לשם הידע הכללי, כרטיסי המסך של ATI מסידרה HD2600 ומעלה יכולים להעביר על גבי הכבל של DVI את האודיו של HDMI ג"כ, לא ברור מה עם ה HD2400).
עוד סוד קטן שהרבה לא שמו לב, רוב מסכי ה LCD היום מגיעים עם חיבור DVI אחד, ועוד אחד או שנים של VGA רגיל. אבל בכמה מסכים שנחשבים יותר יוקרתיים או "מעוצבים" השתמשו באופציה שאפשר להעביר VGA על גבי כבל DVI (זה מצב משולב שנקרא DVI-I), ולכן עשו רק חיבור DVI אחד, ובמידה ורצית לחבר את המסך לחיבור VGA רגיל היה עליך לחבר מתאם לכבל ואז יכולת לחבר לחיבור הישן. זה היה נפוץ מאוד בארץ בדגמי הזכוכית של XEROX (שכאמור הוא רק שם שיווקי של PROVIEW) .
רק מה שהם לא חשבו עליו, שיש פרט בתקן של DVI שגורם לפעמים למסך לבחור בחיבור האנאלוגי אם שני החיבורים קיימים. כך שהרבה מאוד פעמים קורה שאתה מחבר את המסך בחיבור DVI לכרטיס מסך עם יציאת DVI והמסך יעבוד בשיטה הפחות טובה האנאלוגית (המחשב משדר ברטיס מסך גם ביציאת DVI שידור אנאלוגי, והמסך תמיד בוחר את זה בגלל ה DCC שלו שהוא תמיד קודם, אכ"מ). דבר כזה לא יקרה אף פעם בחיבור DVI-D רק דיגיטלי כי המסך פשוט לא יכול לקבל עליו שידור אנאלוגי.
הייתי פעם באיזו תערוכה ושם הציגו מסך כזה והשוויצו באיכות שלו וכו' וכו' וכמה שהוא דיגיטלי ושמו אותו ליד מסך עם חיבור אנאלוגי כדי להדגיש את ההבדל של DVI, ואני מיד קלטתי שהוא במוד VGA בכלל. איזה פאדיחה יצאה להם. (בסוף הראיתי להם איך משנים בדרייבר שה DVI יהיה רק דיגיטלי).
לסיכום, DVI זה קריטי ?
מנסיון שלי, ברוב המסכים המודרניים, ברזולוציות נורמליות עד 1280x800 או אפילו 1440x900 לא ממש תרגישו את ההבדל (רק אם ממש ממש תסתכלו מקרוב), למעלה מזה כבר בד"כ מרגישים יותר אבל גם לא קריטי. חוץ מהעובדה שבחיבור DVI אין לך בעיות של כיוון התמונה במסך (שוליים וכו' כי השליטה היא מדויקת על כל פיקסל).
בתיאוריה אמור להיות הבדל גדול, בלמעיישה, לא תמיד, אם אפשר אז למה לא, אז לא על זה יפול העולם.
כל כרטיסי המסך של ה 2-3 שנים האחרונות מכילים חיבור DVI אחד לפחות וכנ"ל גם המסכים של השנתיים האחרונות (חוץ מהדגמים הממש זולים). אולם בכרטיסי מסך משולבים בלוח אם כמעט כולם הם VGA (יש כמה דגמים עם DVI ו HDMI אפילו אבל זה עדיין מאוד לא נפוץ), כך שאם אין לך עדיין DVI בלוח ולא מפריע לשימוש שלך שהכרטיס משולב (רוב האנשים ) אני לא חושב שה DVI הוא סיבה ללכת לרוץ כרטיס נוסף.
נתחיל מחיבור ה VGA הפשוט, החיבור הישן והטוב שנמצא איתנו כבר 20 שנה בערך, נקרא גם DSUB15 , או RGB או חיבור אנאלוגי ועוד כמה שמות. כשמו כן הוא, יש לו 15 פינים ששם עוברים ה RGB שלושת צבעי היסוד ועוד שני תדרי סינכרון של שורה אופקית ומסך אנכי. החיבור תוכנן ע"י IBM בזמנו עבור מסכי CRT (דהיינו מה שהציבור קורא מסכים "שמנים" כפראפרזה למסכי ה LCD ה"דקים" ).
הטכנולוגיה של המסכים הללו היתה בנויה בצורה כזאת שהיתה קרן של אלקטרונים שסורקת את המסך בשורות עד שהיתה גמורת את העמוד ואז מתחילה מחדש מלמעלה.( למעשה היא עשתה את זה 3 פעמים כל פעם לצבע אחר) האותות שעברו בכבל התאימו בדיוק לטכנולוגיה הזאת הם הכילו את צבעי היסוד בצורה אנאלוגית (תחשבו על זה כעל גל עולה ויורד ולפי זה השתנה הגוון) ואת אותו הסינכרון שהודיעו לקרן מתי לרדת שורה או להתחיל עמוד.
אח"כ הוסיפו בפינים הפנויים של החיבור (לא היה שימוש מלכתחילה לכל ה-15 פינים רק IBM כחברה מסודרת השאירה כמה ספייר) ערוץ שנקרא DCC ואחכ DCC2 שהוא נועד להעביר מידע מהמסך לכרטיס מסך (וגם לפעמים הפוך) בצורה דיגיטלית על יכולות המסך מבחינת קצבי הריענון וכדו'.
לקראת המעבר למסכים דקים התעוררה בעיה, החיבור האנאלוגי לא התאיםץ כ"כ, למה ?
מסכי LCD בנויים (בגדול) על אלפי נורות קטנות כביכול שכל אחד מאירה בנפרד מחברתה לפי ההוראות שהיא מקבלת. והשליטה היא בעצם אינדבידואלית על כל נקודה (אני בכוונה לא כותב פיקסל, כי כל פיקסל זה בעצם חיבור של 3 נורות בגווני היסוד).
סוג החיבור האנאלוגי היה מותאם לשליטה על הקרן של מסכי ה CRT, שהמעגלים בתוך המסך היו מתרגמים את עוצמת האות בחיבור לעוצמה של הקרן באופן יחסי ומותאם (כמו שהחריצים בתקליטים הישנים משנים את הקול בואפן יחסי לעומק וצורת החריץ), אבל היה מאוד קשה להוציא מכזה גל אנאלוגי שליטה מדוייקת על הנקודות הבודדות במסכי LCD.
והכי טיפשי בכל הסיפור הזה שבמילא הכרטיס מסך (או מכשיר ה DVD או מה שלא יהיה), ממילא מייצר את התמונה בצורה דיגיטלית מלאה פיקסל אחרי פיקסל ורק הרכיב DAC בכרטיס היה הופך את את זה לגל אנאלוגי, לכן חיפשו דרך לשדר בצורה ישירה את האות הדיגיטלי למסך (או למקרן).
היה כאן גם את השיקולים הרגילים של מעבר מפורמט אנאלוגי לדיגיטלי (רעשים באות ופחת וכו').
לכן בשנת 1999 בערך המציאו את ה DVI שזה פורמט דיגיטלי "טיפש". אני אומר טיפש כי לא מעניין אותו איזה תמונה הוא מעביר, אם היא שיטה כזאת או אחרת ואם היא זהה בכלל לתמונה הקודמת או לא, הוא תמיד יעביר תמונה אחרי תמונה גם אם לא היה שינוי כלל מהתמונה הקודמת.(נקודה שהולכת להשתנות בתקנים העתידיים)
הם כללו בחיבור של ה DVI גם את הפינים של חיבור ה RGB הישן לצרכי תאימות, זה אומר שגם אם יש לך כרטיס מסך עם חיבור DVI אתה עדיין יכול לחבר לו מסך VGA עם מתאם פשוט.ויותר מזה, אתה יכול לשים רק חיבור DVI אחד על מסך ותוכל לחבר אליו מקור אות DVI או אנאלוגי (עם מתאם מתאים כמובן).- יש לי על זה סיפור בהמשך...
באופן עקרוני היה אמור להיות שליטה מלאה בשוק של תקן ה DVI בגלל פערי האיכות האדירים שהיו צריכים להיות באופן תיאורטי.
אבל למעשה היצרנים הצליחו לבנות מעגלים מאוד טובים שיודעים לקרוא ולהמיר מתוך המידע האנאלוגי של הצבעים והסינכרון את הפקודות המדויקות של כל פיקסל. הם עושים את זה כ"כ טוב, שלעין לא מקצועית קשה להבחין בין חיבור VGA רגיל ל DVI (כמובן שתלוי במסך, אני מדבר בהכללה גסה).
עוד העדפה שהיתה לתקן הדיגיטלי שאפשר להצפין אותו שלא יהיה אפשרי לראות החומר רק במכשיר תואם שיודע לפענח, וכך למנוע העתקה של החומר. להרחבה הזה שנכנסה בשנתיים האחרונות קוראים HDCP, שזה הצפנה של החומר בהפרדה גבוהה, המידע עדיין יכול לעבור ב DVI או בתקן המתקדם יותר זה לא משנה, העיקר שהוא מוצפן ורק מכשיר מתאים יוכל לקרוא אותו.
כל הסרטים המסחריים ב HD מוגנים ב HDCP.
בעיקרון ה DVI מוגבל בערך ל-2 מגה פיקסל, שבמסך רחב זה יוצא בערך רזולוציה של WUXGA = 1920 לרוחב עם 1200 לגובה, בקצב ריענון של 60 מסכים לשניה (60 הרץ), אבל המתכננים הכניסו בחיבור של DVI שני חוברים בעצם כך שאם שני ההתקנים (המשדר והמסך) תומכים אפשר להעביר על הכבל ערוץ כפול שיכול להכפיל את גודל התמונה ל-4 מגה-פיקסל ב-60 הרץ. רוב מסכי ה 24 אינטש מגיעים עם רזולוציה כזאת 1920 על 1200.
ב-2006 בערך יצא המחליף של ה DVI שנקרא HDMI שזה בעצם DVI קצת משופר ובעיקר בבחינות הבאות:
חיבור הרבה יותר קטן ופחות מסורבל.
יכול להעביר גם 8 ערוצי קול באבחנה גבוהה על אותו חיבור, וגם מידע של שליטה מרחוק.
אבל לא להבהל, חיבור ה HDMI תואם אחורה ל DVI, דהיינו אפשר לחבר מכשיר DVD או BD-DVD או מה שלא יהיה שיש לו חיבור HDMI למסך שיש לו DVI עם מתאם פשוט. רק לזכור שאם המסך לא תואם לתקן ההצפנה HDCP לא תוכל לראות חומר מוצפן לא משנה עם זה DVI או HDMI.הרבה מהמסכים 24 אינטש ומעלה שנמכרו בשנה האחרונה אפילו שלא תומכים ב HDMI (רק עכשיו ממש מתחילים לצאת מסכים 22-24 עם HDMI) תומכים ב HDCP.
(לשם הידע הכללי, כרטיסי המסך של ATI מסידרה HD2600 ומעלה יכולים להעביר על גבי הכבל של DVI את האודיו של HDMI ג"כ, לא ברור מה עם ה HD2400).
עוד סוד קטן שהרבה לא שמו לב, רוב מסכי ה LCD היום מגיעים עם חיבור DVI אחד, ועוד אחד או שנים של VGA רגיל. אבל בכמה מסכים שנחשבים יותר יוקרתיים או "מעוצבים" השתמשו באופציה שאפשר להעביר VGA על גבי כבל DVI (זה מצב משולב שנקרא DVI-I), ולכן עשו רק חיבור DVI אחד, ובמידה ורצית לחבר את המסך לחיבור VGA רגיל היה עליך לחבר מתאם לכבל ואז יכולת לחבר לחיבור הישן. זה היה נפוץ מאוד בארץ בדגמי הזכוכית של XEROX (שכאמור הוא רק שם שיווקי של PROVIEW) .
רק מה שהם לא חשבו עליו, שיש פרט בתקן של DVI שגורם לפעמים למסך לבחור בחיבור האנאלוגי אם שני החיבורים קיימים. כך שהרבה מאוד פעמים קורה שאתה מחבר את המסך בחיבור DVI לכרטיס מסך עם יציאת DVI והמסך יעבוד בשיטה הפחות טובה האנאלוגית (המחשב משדר ברטיס מסך גם ביציאת DVI שידור אנאלוגי, והמסך תמיד בוחר את זה בגלל ה DCC שלו שהוא תמיד קודם, אכ"מ). דבר כזה לא יקרה אף פעם בחיבור DVI-D רק דיגיטלי כי המסך פשוט לא יכול לקבל עליו שידור אנאלוגי.
הייתי פעם באיזו תערוכה ושם הציגו מסך כזה והשוויצו באיכות שלו וכו' וכו' וכמה שהוא דיגיטלי ושמו אותו ליד מסך עם חיבור אנאלוגי כדי להדגיש את ההבדל של DVI, ואני מיד קלטתי שהוא במוד VGA בכלל. איזה פאדיחה יצאה להם. (בסוף הראיתי להם איך משנים בדרייבר שה DVI יהיה רק דיגיטלי).
לסיכום, DVI זה קריטי ?
מנסיון שלי, ברוב המסכים המודרניים, ברזולוציות נורמליות עד 1280x800 או אפילו 1440x900 לא ממש תרגישו את ההבדל (רק אם ממש ממש תסתכלו מקרוב), למעלה מזה כבר בד"כ מרגישים יותר אבל גם לא קריטי. חוץ מהעובדה שבחיבור DVI אין לך בעיות של כיוון התמונה במסך (שוליים וכו' כי השליטה היא מדויקת על כל פיקסל).
בתיאוריה אמור להיות הבדל גדול, בלמעיישה, לא תמיד, אם אפשר אז למה לא, אז לא על זה יפול העולם.
כל כרטיסי המסך של ה 2-3 שנים האחרונות מכילים חיבור DVI אחד לפחות וכנ"ל גם המסכים של השנתיים האחרונות (חוץ מהדגמים הממש זולים). אולם בכרטיסי מסך משולבים בלוח אם כמעט כולם הם VGA (יש כמה דגמים עם DVI ו HDMI אפילו אבל זה עדיין מאוד לא נפוץ), כך שאם אין לך עדיין DVI בלוח ולא מפריע לשימוש שלך שהכרטיס משולב (רוב האנשים ) אני לא חושב שה DVI הוא סיבה ללכת לרוץ כרטיס נוסף.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //