מעשה בגידול

  • הוסף לסימניות
  • #41
אהבתי מאוד את הפתיחה

אבל ההנחות שלך לגבי ההבדל בין הציבור החסידי לליטאי
לא נראות נכונות
ולו בשל העובדה שהליטאים כורעים תחת נטל החתונות בדיוק כמו החסידים

וחבל להפוך את האשכול להתכתשויות פנים מגזריות
הליטאים כורעים יותר מהחסידים! הם צריכים לתת סכום גדול לדירה, חסיד נותן מה שיש לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
בלת"ק
כמו שהדגמת מצויין, כשמקצצים בחלק מההוצאות,
אז הוצאות אחרות גדלות,
ככה יהיה גם אם יקצצו בכל הוצאות החתונה,
הוצאות אחרות יגדלו,
כי זה טבע האדם שרוצה לגדול ולהתפתח,
ובגשמיות זה להעלות את רמת החיים,
זה נכון שאפשר להעלות את רמת החיים גם בלי לבזבז יותר כסף,
אבל בגדול אני חושב שחבל על הדיבורים,
כי הם כמו מים שאין להם סוף,
צריך בשביל להצליח לשנות כוון,
דבר ראשון שבן או בת הזוג יהיו בראש שלנו,
כי אם לא,
אחד יחליט שהדבר "הזה" חשוב מאד עבורו ואי אפשר לוותר עליו
והשני יחליט אתזה על משהו אחר וכן על זה הדרך
ולא הרווחנו כלום
תעזבו את החברה
קודם תשכנעו את בן הזוג
ותגיעו ביחד על הסכמות כמה שיותר נרחבות
אחרי זה כבר יהיה לכם יותר קל עם הסביבה
כי כשאחד מכם ישבר השני יעזור לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
מסכימה לחלוטין שרמת החיים חייבת לרדת באופן כללי! ואני חושבת שלהתחתן בחתונה קטנה זה הרבה יותר "סטייל" או בוטיק כמו שקוראים לזה, ברגע שזה יכנס בתור "מודה" לא יצטרכו לשכנע אף זוג. אני ממש סולדת מחתונה המונית, ואוהבת שמחות קטנות, למרות שבטבעי אני ממש אוהבת אקשן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
ואגב, חמישים אלף שקל (נניח ההפרש בין חתונה מפוארת או המונית יותר) שישולמו בצוותא ע"י שני הצדדים, שווי ערך לחמש מאות שקלים חודשיים כפול עשרים שנה במשכנתא. זה לא סכום שהולך ברגל והוא בהחלט משמעותי במחיה החודשית.
לא באתי להשוות בין חתונה באולם מפואר לחתונה מצומצמת.
ההשוואה שלי היא בין חתונה בארמונות וולף, שעלותה כארבעים אלף בערך, לחתונה באולם בר מצוות + קייטרינג בשרי למאתיים מנות, שעלותה כ-15K שקלים. חסכנו 25,000 שקלים. סכום מכובד בהחלט, אבל לא כזה שאי אפשר לעמוד בו, בחלוקה לשני הצדדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מדברים פה על הרבה נושאים בפנים הנושא הגדול ששמו חתונה, על הרבה דברים רציתי להגיב אבל כבר לא זוכרת במדויק מי ומה אז אכתוב בכללי :)
1. חתונה זה ארוע משמעותי מאוד בחיים של הזוג, ההורים והחיים היהודים בכללי, הערב הזה הוא זמן ענק של הודיה לה', של שמחה בעוד בית יהודי שמוקם, של תפילה לעתיד וכו', השמחה כ"כ גדולה שרוצים לשתף ולהשתתף עם האנשים הקרובים אלינו לא רק מי שבקשר אמיץ אלא גם ממעגלים יותר רחוקים, הלב מלא הודיה ונשפך וכשהלב נשפך משמחה רוצים לשתף את האנשים כי השמחה ככה גדלה, והיום המרחק לא מקטין את הקשר כי יש כ"כ הרבה אופציות איך לשמור על קשר קרוב גם מרחוק.
ואני יכולה לתאר מה היה כשהתחתנתי לפני שנתיים...
כל החיים אמרתי שאני רוצה חתונה קטנה ולא אוהבת שיש המון אנשים, זה עושה לי כאב ראש וכו'.
אחרי המתנה הגעתי ב"ה לחתונה, וכשהייתי צריכה לחשוב על אולם, אז קודם כל כתבתי את כל מי שאני אזמין, אחרי יומיים שרשמתי את כל מי שאני רוצה שיבוא וגם מאמינה שיבואו, חטפתי הלם כי זה יצא כ- 270 איש, כולם צחקו עלי שכל הזמן אמרתי שבמילא אין לי הרבה אנשים שאני רוצה להזמין ובסוף אני מגלה כמה אנשים חשובים לי ואני רוצה שישתתפו איתי בשמחתי.
(ומהכיתה שלי דוקא לא כ"כ הזמנתי חברות כי לא הרגשתי אליהם קשר...)
והרבה פעמים שמעתי על זה שהיום אנשים מגיעים כי הם חייבים ולא כי הם רוצים וכו', יכול להיות שזה נכון, אבל קשה לי מאוד להאמין שרוב ה600 איש (ואולי יותר) שהיו בחתונה שלנו הגיעו כי הם חייבים, חוץ משתי משפחות שגרו קרוב יחסית לאולם, מינימום הזמן שהיה צריך להקדיש כדי לבוא לחתונה זה שעה וחצי נסיעה לכל צד, והגיעו אצלינו מכל קצוות הארץ (ולא כל מי שהגיע, הגיע לזמן הארוחה) ומחו"ל, ו3 זוגות (ללא ילדים) הגיעו לחתונה מארה"ב אבל בגלל שלא יכלו להקדיש הרבה זמן אז הם נחתו בארץ שעתיים וחצי לפני החופה, התארגנו בשדה תעופה והגיעו לאולם, ב10:30 בלילה (כמה שעות אחרי שנחתו פה...) הם חזרו לשדה תעופה כי הטיסה שלהם היתה ב1:00 בלילה... ומשפחה מאנגליה עם 14 ילדים הגיעו לחתונה ונסעו חזרה לאנגליה באותו יום.
קשה לי להאמין שכל אלו עשו את זה כי חייבים, אני הרגשתי וגם כולם אמרו איך הרגישו את השמחה העצומה שלנו ושל כל מי שהשתתף בחתונה.
יכול להיות שזה בגלל שאני כ"כ שמחה להשתתף בשמחה של השני וללכת לחתונות שבתור נערה הייתי יכולה גם לישון אצל חברה כי לא היה לי דרך לחזור הביתה אם זה היה חתונה שהיה לי חשוב להשתתף בשמחה הרבה זמן ואם הרגשתי ש10 דק ישמחו מספיק אז נסעתי גם שעה וחצי כדי להיות בחתונה 10 דק' וחזרתי הביתה שזה עוד שעה וחצי... ואני לגמרי לא הולכת לכל חתונה שאני מוזמנת, רק לאלו שאני מרגישה קשר קרוב. והיו תקופות שזה היה יכול להיות כל יום וכמה ביום וגם כמה חתונות בכמה ערים שונות... וגם כשאני הולכת, כמעט אף פעם אני לא מתיישבת לאכול כי אני מתביישת...
וככה גם ההורים שלי.
2. לאורך כל השנים, לפחות בתמונות של המשפחה שלי ושל חמותי גם בארופה לפני השואה וגם בארה"ב, וגם בארץ (חוץ מבתקופה הצמודה ממש לשואה שאז היה רק את העניין להתחתן, וגם אז השתדלו שזה יהיה יותר משבת/חג רגילים) החתונה היתה ארוע מפואר יותר מחיי היום יום- מהשבת והחג ביום יום לא מהיום-חול... בתמונות שיש לנו מסבא וסבתא רבא רבא (נראה לי, ההורים של סבתא רבא שלי) כל המשפחה עם שמלות נשף מפוארות, יותר מפואר ממה שאנחנו עושים, כי בהשקפה של ההורים שלי לא צריך ללבוש בחתונה שמלות נשף של הצגה, ועומדים מרוגשים לתמונה, שצלם היה יקררר ונדיר והביאו רק לחתונה.
גם הכלייזמרים, זה מושג לא מהיום... רק התפאורה השתנתה.
וסעודת מצוה שהקדישו לזה הרבה טירחה וחיסכון לאורך תקופה. גם בתקופת הצנע חסכו לאורך תקופה כדי שיוכלו לתת 'לקח' וכוס מיץ תפוזים למוזמנים, כל תקופה החתונה היתה יותר ממה שיש ביום יום...
לא מצליחה לכתוב טוב מה אני מרגישה שיקרה אם יורידו את הסטייל של החתונה כששאר החיים נשארים בסטנדרט של היום, (לא רק החיים הפרטיים שלנו אלא גם הציבוריים) אבל זה מוריד את הערך של היום הגדול הזה, מקווה שתבינו מה אני רוצה לומר אפילו שלא מצאתי ניסוח.
3. האם יש מקום לצמצם חתונות מבחינת מוזמנים? כן! אם יש אנשים שמעגל הקרובים שלהם הוא לא גדול, חבל מאוד שסתם מזמינים אנשים ומרגישים עול, זה כבר לא שמח וחבל, אבל לא לעשות תקנות או נורמות או לא יודעת מה,
צריך ליצור אולמות קטנים, אבל מכובדים! לא אולם בר מצוה, אלא אם כן, בר מצוה יהיה בבית כנסת וכל שאר החיים ירדו רמה, אבל אז אני לא בטוחה כמה חיסכון כספי יהיה בפועל כי כשהכל ירד רמה אז אנשים גם ירוויחו פחות.
ואפשר גם לעשות אולמות קטנים בסטייל נמוך יותר ובסטייל גבוה למי שרוצה ארוע קטן אבל בוטיק יותר ולמי שרוצה ארוע עממי יותר, כשיהיה אולמות קטנים יפים, לא יצטרכו לשכנע אנשים לעשות, מי שצריך אולם קטן יותר פשוט יפנו לזה מלכתחילה.
4. היה פה דוגמאות כמה עולה הלבוש של הכלה ושל המשפחה וכו', אז זה באמת כל אחד לפי הנורמות שלו לפני וגם אנשים מוצאים היום דרכים להוזיל עלויות אם מגמח"ים אם מאנשים מתחילים ואם מלוותר על משהו פחות חשוב להם ולהשקיע במשהו אחר.
כמה רעיונות:
1. את השמלות של החתונה להתאים אח"כ לשבת שבת (להוריד תחתיות, לקצר, להחליף חגורה)
2. אני ואחותי לקחנו צלם רק לתמונות, קיבלנו ממנו דיסק של כל התמונות ומישהי אחרת עשתה לנו את האלבום, (אני עשיתי רק אחרי שנה כשהחלטתי ששווה לי להשקיע על זה 500 ש"ח (אלבום לנו, ו2 אלבומים קטנים יותר להורים)
3. תזמורת, לי היה חשוב להשקיע אבל ראיתי פה שזה פחות ממה שאנשים כותבים אז כותבת שידעו שיש כזה, לקחתי תזמורת של 5 כלים+זמר ועלה 8,000 ש"ח.
4. בגדים לאחיות, במשפחה שלי ושל חמותי אני רואה שזה תלוי משפחה, אצלינו זה סעיף של 150-200 לשמלה שאח"כ משמשת גם לשבת, וחתונה אחת שתפרנו זה יצא 70 ש"ח לשמלה, אבל אחותי אמרה לי שזה לא סטנדרט בכלל ואין באמת אפשרות לתפור במחיר הזה, רק שהיה סיעתא דשמיא מיוחדת.
אצל חמותי זה 300-500 ש"ח לשמלה בהשכרה רק לחתונה.
אני לעצמי מאוד אוהבת בגדים מוקפדים וקניתי בוואן אוף א קינד במצעים שם, לא זוכרת כמה עלה אבל יקר בשבילינו, והשקעתי בזה רק כי זה היה לאירוסין שלי ועוד שתי חתונות.
עכשיו אני תופרת בגד עבורי שגם ישמש בע"ה 3 חתונות וזה עולה לי כ500 ש"ח תלוי אם אחליט לקנות את הבד היותר יקר. (המחיר הוא כולל התפירה)
אבל לא תמיד יש צפי לכמה חתונות יחד...
5. לא ידעתי שהמחותנת והאחיות קונות פאות חדשות לחתונה, אבל ככלה, קניתי פאה אחת ב4,000 ש"ח (פאת סרט אורך עד בית השחי) קניתי רק פאה אחת כי לא ידעתי כמה אני אלבש פאה ואם אני אורה את הסגנון שאקנה ככלה.
וזו פאה יפה שכל מי שרואה אותה מתלהב כולל פאניות ידועות. רק שקניתי את זה אצל פאנית לא סטייליסטית עם שם...
יש עוד רעיונות, אבל בטוחה שלכולם יש את הרעיונות שלהם וזה רק להשראה.
6. בדיוק ר"מ בישיבה של בעלי סיפר להם שחתונה אחת אחרי 5 חתונות, הוא החליט לצמצם בהוצאות ובאמת הצליח לצמצם בהרבה (נראה לי 20 אלף ש"ח, אבל לא זוכרת עכשיו מה הסכום שהוא אמר) ואחרי תקופה הוא התפלא לראות שזה לא עזר לו כי היו לו כל מיני הוצאות שהוא לא צפה בתקופה אחרי החתונה וסכום ההוצאות היה קצת יותר מהחיסכון שהוא חסך בחתונה...

זהו לעכשיו, מידי מורכב להעביר את מה שאני חושבת על הכתב, וגם לא באמת יש זמן....
ושיהיה לכולם רק בשמחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
צריך בשביל להצליח לשנות כוון,
דבר ראשון שבן או בת הזוג יהיו בראש שלנו,
כי אם לא,
אחד יחליט שהדבר "הזה" חשוב מאד עבורו ואי אפשר לוותר עליו
והשני יחליט אתזה על משהו אחר וכן על זה הדרך
ולא הרווחנו כלום
תעזבו את החברה
קודם תשכנעו את בן הזוג
ותגיעו ביחד על הסכמות כמה שיותר נרחבות
אחרי זה כבר יהיה לכם יותר קל עם הסביבה
כי כשאחד מכם ישבר השני יעזור לו.
בני הזוג לא מגיעים מהירח.
רוב מה שהם צריכים 'באופן מיוחד' ובבקשה אישית שיהיה בחתונתם, הם לא דברים שמגיעים ממוחם הקודח,
אלא דברים שהם ראו אצל אחרים.
לכן אם נשכנע את כל ה'אחרים' וזה כבר יהיה נורמה, לא יהיה להם צורך ב'כמו ההוא...'
הבעיה שלנו רק איך יש לנו קבוצה ענקית של נחשונים, שמוכנים להיות מחוללי המהפכה.
הבנתי שיש כבר כמה עשרות. לא מספיק עדיין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לא באתי להשוות בין חתונה באולם מפואר לחתונה מצומצמת.
ההשוואה שלי היא בין חתונה בארמונות וולף, שעלותה כארבעים אלף בערך, לחתונה באולם בר מצוות + קייטרינג בשרי למאתיים מנות, שעלותה כ-15K שקלים. חסכנו 25,000 שקלים. סכום מכובד בהחלט, אבל לא כזה שאי אפשר לעמוד בו, בחלוקה לשני הצדדים.
אתה צודק אם מסתכלים על זה בראש קטן.
כמה עולה אולם + מנות.

אם אתה פותח ראש כמה עולה כל ליל החתונה, וכמה יירד כתוצאת שרשרת באולם קטן,
אתה מגיע על פי המומחים כ-30,000 לצד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אם אתה פותח ראש כמה עולה כל ליל החתונה, וכמה יירד כתוצאת שרשרת באולם קטן,
אז זהו, שפותחת האשכול צודקת בטענתה שלא תהיה שום 'תגובת שרשרת' בעניין. המעבר לאולמות קטנים הוא כמו נתינת פלסטר, שמועילה בצורה מקומית, ולא מרפאת את הנגע.
אתה מגיע על פי המומחים כ-30,000 לצד.
המומחים למה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אז זהו, שפותחת האשכול צודקת בטענתה שלא תהיה שום 'תגובת שרשרת' בעניין. המעבר לאולמות קטנים הוא כמו נתינת פלסטר, שמועילה בצורה מקומית, ולא מרפאת את הנגע.
דבר שיתברר לעין כל בעתיד הקרוב. נחיה ונראה...

המומחים למה?
מומחי כלכלה שחקרו את הנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בני הזוג לא מגיעים מהירח.
רוב מה שהם צריכים 'באופן מיוחד' ובבקשה אישית שיהיה בחתונתם, הם לא דברים שמגיעים ממוחם הקודח,
אלא דברים שהם ראו אצל אחרים.
לכן אם נשכנע את כל ה'אחרים' וזה כבר יהיה נורמה, לא יהיה להם צורך ב'כמו ההוא...'
הבעיה שלנו רק איך יש לנו קבוצה ענקית של נחשונים, שמוכנים להיות מחוללי המהפכה.
הבנתי שיש כבר כמה עשרות. לא מספיק עדיין.
לא הבנתם אותי נכון,
לא דיברתי על החתונה ,
אלא על המשך החיים בכלל,
לשנות את העולם הרבה יותר קשה
מלהחליט ביחד להיות עצמאים, ולעשות מה שטוב לנו באמת ולא בדווקא כמו כולם,
(וזה אגב לא שייך בחתונה בכלל, כשכל אחד מגיע ממקום אחר וחשוב לו משהו אחר, ואין כמעט סיכוי לדבר עם בן הזוג כשאין כ"כ קשר)
לשנות את כולם גם אי אפשר
כמו שכתבתי תמיד יהיה משהו, שלך אין ולמישהו אחר יש
זה טבע העולם
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #52
מלהחליט ביחד להיות עצמאים, ולעשות מה שטוב לנו באמת ולא בדווקא כמו כולם,
(וזה אגב לא שייך בחתונה בכלל, כשכל אחד מגיע ממקום אחר וחשוב לו משהו אחר, ואין כמעט סיכוי לדבר עם בן הזוג כשאין כ"כ קשר)
מתאר לעצמי אם ככה חיי כולם היו מתנהלים...
לא יודע כמה אחוז חרדים לא היו נשארים כאלה. עצוב אבל נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
עכשיו סיפר לי מישהו שרוצים לעבור לעשות חתונה קטנה באולם בוטיק,
סתם כי למה לא, ושני הצדדים רוצים כך.
לא, לא מוזיל עלויות כלל...
ברור שלא.
גם כי משקיעים במשהו אחר כדי לפצות על השוני. כי אין עדיין נורמה אחרת.
וגם כי אין מחירים אחרים, כי אין ביקוש למחירים כאלו.
כשיהיה ביקוש, ותהיה רשימה של כל נותני השירותים בזול - החיסכון יהיה מובהק.
מציע למי שרוצה לעבור לחתונה במודל הזה - ליצור קשר עם מנהלי קופת הצדקה באזור מגוריו. הם כבר יקשרו אותו עם מארגי הפרויקט.
זה רק בשלב זה. מניח שבקרוב מאוד הכל יהיה ברור יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אתה צודק אם מסתכלים על זה בראש קטן.
כמה עולה אולם + מנות.

אם אתה פותח ראש כמה עולה כל ליל החתונה, וכמה יירד כתוצאת שרשרת באולם קטן,
אתה מגיע על פי המומחים כ-30,000 לצד.
לדעתי זה לא נכון בכלל וזה סתם לזרוק מספרים. אין מצב לחסכון של 30 אלף לכל צד שזה שווה 60 אלף ש"ח. זה ממש קיצוני, הרי אנחנו מדברים על אנשים שבין כך עושים חתונה כמה שיותר פשוטה [כי מי שעושה מפואר ושם במילא הרבה כסף כל הדיבורים כאן לא רלוונטים], ועלות של חתונה פשוטה כבר היום מגיעה בערך לסכום כזה של בערך 60 אלף ש"ח.

לדעתי הלוואי שיחסכו בחתונה מצומצמת 20 אלף ש"ח וגם בזה אני מסופק. כי הרי לא מדובר באנשים שיעשו חתונה ברחוב בלי זמר ובלי צלם ובלי אוכל. צריך לשכור אולם ולהביא את כל הדברים הרגילים רק שבכל סעיף חוסכים קצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ואגב, חמישים אלף שקל (נניח ההפרש בין חתונה מפוארת או המונית יותר) שישולמו בצוותא ע"י שני הצדדים, שווי ערך לחמש מאות שקלים חודשיים כפול עשרים שנה במשכנתא. זה לא סכום שהולך ברגל והוא בהחלט משמעותי במחיה החודשית.
לא הבנתי את החשבון. כנראה לא למדתי ליבה. איך 500*12*20 זה רק 50,000??? בחשבון פשוט זה 120,000 ש"ח. היכן טעיתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לדעתי זה לא נכון בכלל וזה סתם לזרוק מספרים. אין מצב לחסכון של 30 אלף לכל צד שזה שווה 60 אלף ש"ח. זה ממש קיצוני, הרי אנחנו מדברים על אנשים שבין כך עושים חתונה כמה שיותר פשוטה [כי מי שעושה מפואר ושם במילא הרבה כסף כל הדיבורים כאן לא רלוונטים], ועלות של חתונה פשוטה כבר היום מגיעה בערך לסכום כזה של בערך 60 אלף ש"ח.

לדעתי הלוואי שיחסכו בחתונה מצומצמת 20 אלף ש"ח וגם בזה אני מסופק. כי הרי לא מדובר באנשים שיעשו חתונה ברחוב בלי זמר ובלי צלם ובלי אוכל. צריך לשכור אולם ולהביא את כל הדברים הרגילים רק שבכל סעיף חוסכים קצת.
ייתכן שאתה צודק.
המספרים הם לא שלי.
נמתין לפרסומים וחישובים רשמיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לא הבנתי את החשבון. כנראה לא למדתי ליבה. איך 500*12*20 זה רק 50,000??? בחשבון פשוט זה 120,000 ש"ח. היכן טעיתי?

במשכנתא משלמים ריביות יפות שיש וכופלות ויותר את סכום ההלוואה. הבנק הוא לא גמ"ח.
החשבון הנ"ל מתבסס על עיון שערכתי לא מזמן בבנק שבו נטלתי משכנתא. הלוואה בסך מאה אלף שקלים מייקרת את המשכנתא באלף שקל לחודש, כפול עשרים שנה. חילקתי מאה אלף בחצי והרי התוצאה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #59
אתה צודק אם מסתכלים על זה בראש קטן.
כמה עולה אולם + מנות.

אם אתה פותח ראש כמה עולה כל ליל החתונה, וכמה יירד כתוצאת שרשרת באולם קטן,
אתה מגיע על פי המומחים כ-30,000 לצד.
אתם כל הזמן מדברים על מומחים
בשעה שרוב האנשים פה מפרטים איך אפשר לחתן ב40 א"ש גם היום.
בצורה כזו חיסכון של 30 א"ש לכל צד היא פשוט בלתי אפשרית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
במשכנתא משלמים ריביות יפות שיש וכופלות ויותר את סכום ההלוואה. הבנק הוא לא גמ"ח.
החשבון הנ"ל מתבסס על עיון שערכתי לא מזמן בבנק שבו נטלתי משכנתא. הלוואה בסך מאה אלף שקלים מייקרת את המשכנתא באלף שקל לחודש, כפול עשרים שנה. חילקתי מאה אלף בחצי והרי התוצאה.
לא חוסכים כ"כ מהר 50 א"ש ע"י חיסכון בהאבסת מוזמנים.
נלך על מנה בשווי 80 ש"ח (מחיר מכובד בהחלט, אפשר למצוא גם בפחות)
* חיסכון של 250 מנות, (במקום 350 מנות נרד ל100 מנות)
= 20,000 ש"ח, שהם 10,000 ש"ח לצד.

על סכום כזה לא לוקחים משכנתא ל20 שנה,

וכן משלמים על זה כ300 ש"ח 3 שנים.

זה עדיין סכום מכובד ויפה,
אבל זה בדיוק הסכום שכולנו נשלם על פיאות בנותינו יותר ממה שאנחנו משלמים היום.
(כלומר ההערכה הגסה היא שהפיאות תעלינה ב5000 ש"ח לפיאה לפחות בעשור הקרוב)
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה