מעשה במטפלת

  • הוסף לסימניות
  • #21
רגע,
לפני הזעזוע על זה שהיא הוציאה את הילדה החוצה (הזוי לחלוטין),
לא מענישים ילדה בת שנה וחצי!!!!
אני הייתי מוציאה מיד.

בדיוק מה שאמרתי. עצם העונש מוכיח אי התאמה למקצוע, או לפחות בורות גדולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הסיפור מזעזע לכשעצמו אבל אותי יותר זעזע הקטע שהגננת ספרה לאמא בדיוק את כל מה שקרה זה אומר שהיא כלל וכלל לא מבינה את הבעיה בצורת ההתנהגות שלה, אם היא היתה רגע אחד חושבת שמשהו פה לא היה בסדר מצידה, היא כבר היתה יודעת איך להתחמק ולא לספר את מה שקרה, הרי הילדה קטנה ולא תוכל לספר זאת להורים, ואם היא לא הבינה שיש כאן איזה בעיה - זו הבעיה הכי גדולה!!


זה בדיוק הפוינט!! (...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא נשפוט, רק נחזק, נעצים ונעודד להיות הסנגורים של ילדנו.
וכן, הורים, יש להיות ערניים גם לתגובות של תינוקות: שינויים במצב הרוח, בכי ללא סיבה ניכרת לעין, חוסר תיאבון, בכיות כשמגיעים למעון לאורך השנה ולא רק בתקופת הסתגלות, נסיגה, פחד מוגזם מזרים ועוד.
מניסיון אישי מר, שבדיעבד מצטערת שלא פעלתי בנחישות וחשבתי שילדי מפונק.....שולחת כוח.

אולי תוכלי לעזור לי בעיצה-
הבן שלי בן שנה וחצי ילד מאוד מאוד נוח (במשפחה המורחבת לא מכירים אותו בוכה....),
שנה שעברה נכנס למעון בשמחה וממש קפץ לידיים של המטפלת,
השנה הוא עדיין בוכה כל בוקר,
כשאני מגיעה בצהריים אני מוצאת ילד שיושב בצד עם הבקבוק שלו, שקט מאוד
בבית הוא ילד פעיל ביותר, כשאני אומרת לו להגיד שלום למטפלת הוא רק שם עלי את הראש ולא מסתכל עליה, ברגע שאני יוצאת מהחדר הוא מתחיל לפטפט ורוצה לרדת ולרוץ לבד...

כמה זה מחשיד? המטפלת נראית ממש נחמדה וכל הזמן אומרת שהוא ילד מקסים וטוב,
בבית הוא מתנהג כרגיל.

לדבר עם המטפלת? המנהלת?
איך אני מגדירה לה משהו שהוא לא בדיוק מוגדר, רק תחושות לא טובות שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני מבינה את האמא מאד.
ואת כל הזעזוע כאן של כולם.
אבל כבר מזמן אני רוצה לעלות על איזושהי במה ולצעוק.
אתם לא שמים לב איך זה נראה מהצד.
ולמה מהצד?
כי אני לא שולחת את הילדים למעון מסיבה כמעט אחת (יש עוד כמה אבל זו העיקרית)
לא רוצה להישמע כמו הורה לילד במעון.
נסחפנו!!!
המטפלת לא מתעללת בילדים והשפיטה חמורה לפעמים מידי.
הנימה מאשימה, לא נותנת טיפת אמון. המצלמות בעיני זו בכלל השפלה לציבור ערכי, האמון על ונשמרתם, וגדל על ברכי התורה.
ההיזעקות הזאת לקוחה מציבור אחר.
למה לא לדב,ר למה לרוץ למצלמות?
קודם כל לדבר עם המטפלת אל תדונו אותו עד שלו תשמעו אותה. ולא זאטוטונת בת שנה וחצי.
רק אח"כ עם מנהלת.
תעריכו את העבודה של המטפלות שמגדלות לכן את הילדים.
אל תשכחו שאתם הבאתם אותם לעולם ואתם אמורים לגדל אותם.
לא המעון.
המעון זו רק ברירת מחדל זאת לא אפשרות הנבחרת המועדפת והנוצצת.
איפה נעלמה ההכרת הטוב למי שנמצאת עם הילד שלך שעות ארוכות!
איפה שיתוף הפעולה, האמון.
אז אם יש מעליה מנהלת. היא איתו בשטח, דברו איתה. לא עליה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני בכלל לא בטוחה שזה סוף העולם או שזה לקוח מהמאה השבע עשרה, מחוץ לדלת זה עדין המעון הילדים מכירים את המקום, האנשים וכו',
ובנוסף אני חושבת שהרבה מטפלות במעון בשונה מגננות באות בלי כל הכנה, ולכן יש להן חוסר מודעות ופשוט כדאי להאיר את עינהן, אני לדוג' ראיתי מטפלת שאומרת לכל הילדים ' כל הילדים עושים עכשיו נו נו לX' כמובן שספרתי את זה למנהלת המעון בתוספת בקשה שהמטפלת לא תיפגע מכך, כי הבנתי שהתגובה היתה מחוסר מודעות,
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אולי תוכלי לעזור לי בעיצה-
הבן שלי בן שנה וחצי ילד מאוד מאוד נוח (במשפחה המורחבת לא מכירים אותו בוכה....),
שנה שעברה נכנס למעון בשמחה וממש קפץ לידיים של המטפלת,
השנה הוא עדיין בוכה כל בוקר,
כשאני מגיעה בצהריים אני מוצאת ילד שיושב בצד עם הבקבוק שלו, שקט מאוד
בבית הוא ילד פעיל ביותר, כשאני אומרת לו להגיד שלום למטפלת הוא רק שם עלי את הראש ולא מסתכל עליה, ברגע שאני יוצאת מהחדר הוא מתחיל לפטפט ורוצה לרדת ולרוץ לבד...

כמה זה מחשיד? המטפלת נראית ממש נחמדה וכל הזמן אומרת שהוא ילד מקסים וטוב,
בבית הוא מתנהג כרגיל.

לדבר עם המטפלת? המנהלת?
איך אני מגדירה לה משהו שהוא לא בדיוק מוגדר, רק תחושות לא טובות שלי.
כדאי מאד לבדוק מה קורה. בהחלט מחשיד
יכולה לספר לך שהבת שלי שנה שעברה מאד אהבה את המטפלת, והיה בינהן קשר מדהים. המטפלת היתה קשורה אליה מאד ברמות שהודיתי לה' כל יום על שזוהי המטפלת שלה
השנה זה לא ככה, הבכיות בבוקר עדיין קיימות, אבל הן מסתימות באותה שניה שהמטפלת מרימה אותה גם כשאני עדיין נמצאת.
וכשאני חוזרת היא משתלבת יפה בין ילדי הגן
ומה שאת מספרת על התנהגות כלכך קיצונית בין 'בתוך' הגן ל'מחוץ' לגן בהחלט מעוררת חשד.
כדאי לבדוק מה קורה
אני במקומך הייתי מרימה טלפון או אפילו נפגשת עם המנהלת ומסבירה לה על תחושותיי
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני בהלם
לא נראה לי שהייתי רגועה אם אפילו יום אחד נוסף הילד שלי היה שם
זה מה שאת יודעת מה את לא יודעת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי תוכלי לעזור לי בעיצה-
הבן שלי בן שנה וחצי ילד מאוד מאוד נוח (במשפחה המורחבת לא מכירים אותו בוכה....),
שנה שעברה נכנס למעון בשמחה וממש קפץ לידיים של המטפלת,
השנה הוא עדיין בוכה כל בוקר,
כשאני מגיעה בצהריים אני מוצאת ילד שיושב בצד עם הבקבוק שלו, שקט מאוד
בבית הוא ילד פעיל ביותר, כשאני אומרת לו להגיד שלום למטפלת הוא רק שם עלי את הראש ולא מסתכל עליה, ברגע שאני יוצאת מהחדר הוא מתחיל לפטפט ורוצה לרדת ולרוץ לבד...

כמה זה מחשיד? המטפלת נראית ממש נחמדה וכל הזמן אומרת שהוא ילד מקסים וטוב,
בבית הוא מתנהג כרגיל.

לדבר עם המטפלת? המנהלת?
איך אני מגדירה לה משהו שהוא לא בדיוק מוגדר, רק תחושות לא טובות שלי.
בכלל לא בטוח שהמטפלת בעיתית או משהו, יכול להיות שהיא שקטה, מופנמת, או אפילו אופי שונה ממך,או מהמטפלת הקודמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
סליחה על השאלה,
ואל תקפצו עלי...
ובלי קשר לפתיחת האשכול.
בקשר לכמה שכתבו - לא מענישים ילד בן שנה וחצי:
יש לי ילד בן שנתיים - בגיל הזה כן מענישים או שזה היינו הך?
כל פעם שאני מלבישה אותו בגדים או פיגמה - (כך שזה לא קשור לחוסר רצון ללכת לישון וכו)
הוא משתולל ולא נותן לי לעשות כלום,
הוא חכם פי עשר ממני איך לא לתת לי להצליח להכניס את המכנסיים...
נותן לי בעיטות... מוציא את הגרב הראשונה כשאני מלבישה את השניה, ועוד כיד הדמיון הטובה
בקיצור - שובב כזה...
הזוי אם ברגעי יאוש כאלו (כשאני מרגישה ממש במלחמה ונגמר לי הכוח מההתנגדות שלו) אני נותת לו מכה כעונש??
בלי מכה הוא לא מבין - אני כועסת והוא צוחק.
רק סטירה בפנים גורמת לו להבין שזה לא בסדר.
מה דעתכן?
ושוב, בלי להזדעזע או להזדעק - שאלתי שאלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
קודם כל, עדיף בלי סטירה בכלל.
אבל אם את נותנת סטירה חלשה על היד במצב כזה, רק בשביל אפקט החינוך ולא מתוך כעס, זה אחרת.

מה שכן, גם לי יש מרדנית עם תלתלים בת שנתיים.
היא עשתה לי הצגות כל לילה שהיא לא מסכימה ללכת לישון במיטה שלה.
אני שונאת לשמוע בכיות.
מי שרוצה לעצבן אותי, שייבב לידי.
וכך הייתי מכניסה אותה למיטה והיא היתה מתחילה ליבב תוך שהיא מונעת משוכני הבית להירדם.
בתחילה נכנעתי לה.
אח"כ החלטנו בעלי ואני שחייבים לחנך אותה בשבילה.
כי ראינו שהיא מתחילה להתעקש על אלמנטים נוספים,
ואני לא מסוגלת לבכיות לכן היא מכניעה אותי. וגם את המטפלת בגן.

בעלי נרתם לענין.
הוא השכיב אותה במיטה, הודיע לה שלא קמים, והיא כמובן התחילה לבכות.
אחרי חצי שעה!! התחננתי לבעלי בדמעות שאני לא מסוגלת ועוד שניה יוצאות לי קרניים.
מעולם לא נתתי לילד לבכות יותר משתי דקות.
תוך כדי נכנסנו אליה הצענו לה לשתות, הבהרנו לה שלא קמים, ושמנו לה את הראש על הכרית. היא סירבה לשתות והמשיכה לבכות.
אחרי שלושת רבעי שעה, כשסגרתי חלונות והדלקתי מזגן מאימת השכנים,
וכבר הרגשתי ששפיותי הולכת לנחנקת, בעלי שוב נכנס, הציע לה לשתות,
היא נאותה, שתקה ונרדמה.
לילה הבא- אותו סיפור.
בעלי ואני חד משמעית: לא קמים!! עכשיו הולכים לישון.
היא בכתה, ואני כבר תכננתי להתקשר לפסיכיאטר לבקש פגישה דחופה בשבילי:)
אבל אחרי רבע שעה בעלי נכנס, הציע לה לשתות, והגברת הבינה את המסר.

מאז אני פשוט מניחה אותה במיטה, אומרת לה: לא קמים. היא מנסה לבכות דקה,
אני מביאה לה שתיה, ושקט!
וכך גם בהמשך היום.
אני אומרת לה: מי שבוכה הולך למיטה. את רוצה ללכת למיטה? את בוכה?
והיא עונה: לא!
אני אומרת לה שאני לא מרשה לבכות.
(נהייתה להם מודה במעון לחפש סיבות כדי ליבב. והיא מסוגלת למצוא פצע משנות תרפפו ולבכות בהסטריה).
ומאז היא מבינה שאני החלטית ופשוט משתתקת!
המטפלת במעון אמרה לי שהיא מודיעה לה שאם בוכים סתם אי אפשר לשחק בגי'מבורי או בפינת הבובות.
והיא מבינה ומשתתקת.

(כמובן שיש סיבה מחבקים אותה ומנחמים. אבל לא כשהיא סתם בוכה כהובי).

בעבר הייתי אומרת לה שאני לא מרשה מעדן, וחוזרת למטבח כדי לגלות ילדה מרוחה בשוקולד, מעדן פתוח, כשאת העטיפה היא שמה בנימוס בפח..
היום אני אומרת לה במפורש: אני לא מרשה וזהו.
היא כמובן מנסה לבדוק גבולות אבל אני החלטית מאד.

אני חושבת שילד בן שנתיים הוא ילד שמחפש גבולות וזה בדיוק הגיל להודיע לו שהוא אמור לשמוע בקול אמא.
אני גם אומרת לה: מה שאמא אומרת, עושים.
מקוה שזה יקלט גם לגדולים על הדרך:)

אבל כל ילד ההתמודדות אצלו שונה, בכל מקרה, חובה לשים גבולות אחרי שוידאנו שהילד באמת מבין את הגבולות הללו, ואין לו צורך אמיתי במה שהחלטנו לא לאפשר לו.
(וגם לנסות להימנע מראש מתקלות. הפסקנו לרכוש מעדנים כבר מזה שבועיים, כדי לא להגיע איתה לויכוחים, כשאני יודעת שמעדנים לא עושים לה טוב בעונה הזו של המעבר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
סליחה על השאלה,
ואל תקפצו עלי...
ובלי קשר לפתיחת האשכול.
בקשר לכמה שכתבו - לא מענישים ילד בן שנה וחצי:
יש לי ילד בן שנתיים - בגיל הזה כן מענישים או שזה היינו הך?
כל פעם שאני מלבישה אותו בגדים או פיגמה - (כך שזה לא קשור לחוסר רצון ללכת לישון וכו)
הוא משתולל ולא נותן לי לעשות כלום,
הוא חכם פי עשר ממני איך לא לתת לי להצליח להכניס את המכנסיים...
נותן לי בעיטות... מוציא את הגרב הראשונה כשאני מלבישה את השניה, ועוד כיד הדמיון הטובה
בקיצור - שובב כזה...
הזוי אם ברגעי יאוש כאלו (כשאני מרגישה ממש במלחמה ונגמר לי הכוח מההתנגדות שלו) אני נותת לו מכה כעונש??
בלי מכה הוא לא מבין - אני כועסת והוא צוחק.
רק סטירה בפנים גורמת לו להבין שזה לא בסדר.
מה דעתכן?
ושוב, בלי להזדעזע או להזדעק - שאלתי שאלה.

יש הבדל גדול מאד בין אמא שנותנת מכה לילד לבין גננת שעושה את זה
לגננת אסור בשום פנים ואופן להרים יד על ילד. זה קו אדום ברור מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בקשר למעון -
יש מטפלות חמודות ונחמדות שאוהבות מאוד ילדים
אבל מפה ועד להיות מטפלת במעון הדרך ארוכה - לכל מי שחושבת שמקסימום אני אהיה מטפלת במעון:rolleyes:
להצליח להשליט סדר ומשמעת בקבוצה קשור מאוד לראש הגדול של מטפלת

לי היתה מטפלת במעון שהענישה ילדה בשלילת ארוחת צהרים!
מיד קראתי למטפלת והסברתי לה שאם יש קושי עם ילד אפשר לטפל אבל בשום אופן לא בצורה כזאת! היא לא כ"כ הבינה למה ובסוף היא פוטרה
מה לעשות יש הבדל גדול בין לאהוב ילד לבין לטפל בו מקצועית

סליחה על הסטיה מהנושא-
וכנ"ל בחיידרים כשהמלמדים בעצם באים ללא הכשרה מינימאלית- ההורים חייבים לפקוח שתי עיניים על הילדים - ועל כל דבר חשוד לברר
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
@רוטב שום - יש חיידרים שמשקיעים מאד בהכשרה של מלמדים
וזה לא קשור
תמיד חשוב להיות עם יד על הדופק ולשים לב
לעתים התנהלות לא נאותה של אי מי ממערכת החינוך יכולה לגרום לנזקים לטווח ארוך ושה' ישמרנו
ובעיקר בגיל הרך - שאז הגוף קולט טראומות שנחרטות לתמיד

אי אפשר לוותר למטפלת שמתעללת בילדה בגלל אופי רכרוכי של ההורים
לכו תדמיינו את עצמכם מסבירים לה את זה לכשתגדל עם חרדות שונות ומשונות (לו יצויר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
סתם מעניין על מה אפשר להעניש תינוק בן שנה וחצי.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא מענישים תינוק בן שנה וחצי!!!
הוא לא עושה דברים בדווקא - הוא בודק את הסביבה שלו
צריך פשוט לדבר אליו ברור- תתפלאו הם מבינים!

בגיל הזה עוד אין הבנה של סיבה ותוצאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא מענישים תינוק בן שנה וחצי!!!
הוא לא עושה דברים בדווקא - הוא בודק את הסביבה שלו
צריך פשוט לדבר אליו ברור- תתפלאו הם מבינים!

בגיל הזה עוד אין הבנה של סיבה ותוצאה
תזהרו מהכללות,
כי לפעמים מדברים על ילד בן שנה וחצי, ובאמת הוא עוד רגע בן שנתיים,
וזה בדיוק הגיל שרוכשים את ההבנה של סיבה ותוצאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הם קולטים עוד לפני זה
הבת שלי בערך שנה ורבע
ומאד אוהבת לשבור מה שהילדים בונים
ילדי רגילים לכך ונהנים מזה. אבל לאחרונה יצא לה לשחק ליד ילד מאד אגרסיבי, ומה שהוא בנה היא באה ושברה, המסכנה. בתמימות
הוא פשוט נתן לה מכה
אחר כך עשינו ניסוי, והוא בנה משהו וביקשנו ממנו לזוז וקראנו לה לבוא, כדי לראות אם היא תשבור את המגדל
היא פשוט עמדה ליד ושלחה יד כדי לשבור - ומיד עצרה את עצמה. כך שוב ושוב עד שהיא בסוף לא עמדה בפיתוי.. (ושברה ממש קצת)
זה היה מדהים לראות את "מלחמת היצר" שלה.. והיא יותר קטנה משנה וחצי

אז כן, הם לומדים
אבל עדיין, לא באמצעות עונשים, ובטח שלא להשאיר ילדה ללא השגחה או להוציא אותה לבדה
זו רשלנות פושעת
האם היו במקום שבו הילדה היתה גננת אחרת? איזושהי השגחה?
כי אם לא זה אפילו פלילי
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אבל אחרי רבע שעה בעלי נכנס, הציע לה לשתות, והגברת הבינה את המסר.
לפעמים צריך לעזור להם פשוט "לרדת מהעץ".
ועוד משהו, כמו שכתבתי לפני כן, לא בכל מקרה הפתרון בפיטורין, לפעמים צריך רק לעורר מודעות........
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אם ההורים מתעקשים להשתפן, צריך לחשוב על עונש עבורם... (אולי לקחת רעיונות מהמטפלת)...
ובקיצור, בלי שת"פ שלהם מה אפשר לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני בכלל לא בטוחה שזה סוף העולם או שזה לקוח מהמאה השבע עשרה, מחוץ לדלת זה עדין המעון הילדים מכירים את המקום, האנשים וכו',
ובנוסף אני חושבת שהרבה מטפלות במעון בשונה מגננות באות בלי כל הכנה, ולכן יש להן חוסר מודעות ופשוט כדאי להאיר את עינהן, אני לדוג' ראיתי מטפלת שאומרת לכל הילדים ' כל הילדים עושים עכשיו נו נו לX' כמובן שספרתי את זה למנהלת המעון בתוספת בקשה שהמטפלת לא תיפגע מכך, כי הבנתי שהתגובה היתה מחוסר מודעות,

בשביל להבין שלא אוספים קבוצת ילדים ועושים יחד "נו נו ל X" - לא נראה לי שצריך איזושהי תובנה מופלגת. זה הבנה מאד בסיסית של בן אדם לחברו
ולא הייתי רוצה שהילד שלי ילמד אצל מטפלת שהיה צורך לעורר אותה לעובדה הזו...

כמו כן - להוציא מחוץ לדלת זה חמור מאד! הילד שלי בן שנתיים ומגיב בבכי אם מוצא את עצמו בחדר לבד כי הגדולים יצאו ובטעות סגרו את הדלת. אז במעון? כשהוא זה שהוצא החוצה וכ-ו-ל-ם נשארו בפנים??
לא יודעת, לא נשמע לי בכלל...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה