מעשה ידי טובעים בים ואתם ?

[דוד דנברג]

אומרים שירה וזמרה

בקבוצות צילום ברשת האתגר הקבוע הוא לזהות את האולם
קל יחסית

 

[ראובן 10]

ארמונות חן.

מה קרה לתמונה תריס מעל 200-250? או שזה עריכה?

תודה על האתגר!!!

 

[שולה מרק]

זה המצנח?

 

[דוד דנברג]

ארמונות חן.

מה קרה לתמונה תריס מעל 200-250? או שזה עריכה?

תודה על האתגר!!!

ארמונות חן יותר גבוה ובלי תאורה כחולה

מהירות סגר רגילה, זה המצנח שעולה ויורד. היד והטול מבצבצים, זועקים לעזרה

הרגע הזה תמיד מצטייר לי כמו ים סוער, רוח שמעיפה את כל מי שבעין הסערה, פאות, טול, לבבות אדומים וקונפטי נוצץ, גלי צונאמי שזזים עם קצב המוזיקה.
מצלמים מסולם, מגובה הרצפה (מתחת למים), ומגובה העיניים. בגובה העיניים יש רגעי "גאות ושפל" בשפל אתה יכול לראות אנשים בעדשה רחבה עם ים של לבן מסביב, בגאות לא רואים כלום בדר"כ.
הפעם תפסתי אצבע
וקפץ לי המאמר שבכותרת

 

[Yehodit B]

חח..אתה כותב לא רע..
אהבתי את התפיסה!
אני לא מכירה את האולם..

 

[RMV]

תמיר? ודרך אגב זה רגעי הנחת של הכלה.... אי של אויר בים הריקודים

 

[שירי הופמן]

תמונה מלחיצה

וטוב לראות אותך כאן, חשבתי שיצאת לפנסיה.

 

[דוד דנברג]

תמונה מלחיצה

וטוב לראות אותך כאן, חשבתי שיצאת לפנסיה.

תודה

פנסיה מפרוג ?
ההעדרות אומרת שיש משהו אחר שלא מותיר זמן לפורום היקר הזה.
פורום שממנו התחלתי, למדתי, פרסמתי ... חייב לו המון תודה ותמורה.
מקווה להגיע יותר ולתרום ...

אשמח לקבל מטלה למען הכלל ולהירתם.
אם יש נושא בצילום שתרצו שארחיב עליו במאמר, אשמח לשמוע ולעבוד עליו בשבוע שלפני שבועות

 

[דוד דנברג]

תמיר? ודרך אגב זה רגעי הנחת של הכלה.... אי של אויר בים הריקודים

תמיר השמאלי עם תקרה לבנה מבריקה.
תמיר הימני עם תקרה לבנה וריבועי פלורוסנט שנותנים גוון אור ירוק. אין תאורה כחולה.

זה בהחלט רגעי נחת שנשמרים תמיד לשיא. החלק השני של הריקודים, כשבגברים חצי ישיבה מבושמת עד דלא ידע בין הרב בלוך לראש הישיבה, הבחור התורן כבר הוקפץ אל על בסרבל הבלונים, החתן כבר ישב פעמיים על כיסא במרכז המעגל הלוהט כשרגליו עולות ויורדות על גבו של הגיבור, מצחו נוגב בשטרות כסף ובידו כוס מיץ מיותרת אחרי ליטר המים שהוא כבר לגם.
הכלה לעומתו, ישבה רק במהלך ריקוד האחיות, ריקוד הגיסות וריקוד החברות, היא לא שתתה הרבה והמזגן בנשים תמיד חלש יותר כי קר לסבתא. אצלה לפחות אין אדי אלכהול באויר.
הרגע הגואל אכן מגיע בדמות "מצנח", קצת מרחב ואויר.
אבל אז מגיע הבום הראשון, תותח קונפטי למרכז, מיד אח"כ היא צריכה לחלוק את פיסת הגן עדן שלה עם אמא, ונורא יותר, עם חמותה, ואז עם אחיותיה, גיסותיה ותוך כדי ניפנוף עליז למצלמה. לא קל.
ולא שסלסלת מרשמלו או כינור חלול על שולחן שהונף באויר מהווה פיצוי.

 

[תמי tami]

תמיר השמאלי עם תקרה לבנה מבריקה.
תמיר הימני עם תקרה לבנה וריבועי פלורוסנט שנותנים גוון אור ירוק. אין תאורה כחולה.

זה בהחלט רגעי נחת שנשמרים תמיד לשיא. החלק השני של הריקודים, כשבגברים חצי ישיבה מבושמת עד דלא ידע בין הרב בלוך לראש הישיבה, הבחור התורן כבר הוקפץ אל על בסרבל הבלונים, החתן כבר ישב פעמיים על כיסא במרכז המעגל הלוהט כשרגליו עולות ויורדות על גבו של הגיבור, מצחו נוגב בשטרות כסף ובידו כוס מיץ מיותרת אחרי ליטר המים שהוא כבר לגם.
הכלה לעומתו, ישבה רק במהלך ריקוד האחיות, ריקוד הגיסות וריקוד החברות, היא לא שתתה הרבה והמזגן בנשים תמיד חלש יותר כי קר לסבתא. אצלה לפחות אין אדי אלכהול באויר.
הרגע הגואל אכן מגיע בדמות "מצנח", קצת מרחב ואויר.
אבל אז מגיע הבום הראשון, תותח קונפטי למרכז, מיד אח"כ היא צריכה לחלוק את פיסת הגן עדן שלה עם אמא, ונורא יותר, עם חמותה, ואז עם אחיותיה, גיסותיה ותוך כדי ניפנוף עליז למצלמה. לא קל.
ולא שסלסלת מרשמלו או כינור חלול על שולחן שהונף באויר מהווה פיצוי.

חזק יותר מכל תאור אחר ששמעתי אי פעם על חתונה.....
ובתווך עומד הצלם, עם חיוך נצחי, אדיבות, ותוצאות מדהימות
ומשאיר טעם של עוד לחתונות הבאות!
כמובן שנאמר מנסיון
ומתוך התמונות היפות שתלויות בסלון....

 

[♦ברכי קעניג♦]

תמונה יפה, הכתיבה עוד יותר
אני חושבת שזה גוטניק

הייתי שמחה למאמר בנושא תאורה בהתמודדות עם מקומות מאתגרים, יותר בכוון של חוויות אישיות וכו

 

[דוד דנברג]

תמונה יפה, הכתיבה עוד יותר
אני חושבת שזה גוטניק

הייתי שמחה למאמר בנושא תאורה בהתמודדות עם מקומות מאתגרים, יותר בכוון של חוויות אישיות וכו

תודב רבה
בגוטניק אין מדפי עץ כאלה בתקרה, מדפים שבולעים אור פלאשים ... בקיצור, זה לא.

הרעיון למאמר יפה מאוד. אהבתי
אפשר לעשות מזה סדרה שהרבה צלמים וצלמות ישתתפו בה בכתיבה לפי אולמות והתמודדיות שונות, עם תיוגים שיעזרו לכולם בעתיד

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

נוף עילית

 

[יענקי R]

יש תקרה דומה ב'היכל שלמה' (פ"ת) אבל מביקורי האחרון שם מלפני כ-5 שנים (נחשו מה עשיתי שם...) אני לא זוכר הרבה.
הצצתי בתמונות; יש דמיון, אבל נברשות קטנות לא משתלשלות מהתקרה שם... אולי שיפצו? לך תדע.

 

[דוד דנברג]

יש תקרה דומה ב'היכל שלמה' (פ"ת) אבל מביקורי האחרון שם מלפני כ-5 שנים (נחשו מה עשיתי שם...) אני לא זוכר הרבה.
הצצתי בתמונות; יש דמיון, אבל נברשות קטנות לא משתלשלות מהתקרה שם... אולי שיפצו? לך תדע.

מסתבר ששיפצו
או שהיית באולם העליון
ביקורך האחרון היה בקשר לעיצוב התקרה במקום ? אחרת מה הסיכוי שתזכור פרט כזה

 

[יענקי R]

מסתבר ששיפצו
או שהיית באולם העליון
ביקורך האחרון היה בקשר לעיצוב התקרה במקום ? אחרת מה הסיכוי שתזכור פרט כזה

אממ... כן באולם העליון. אבל יש דמיון.
יש זיכרונות עמומים בתת-מודע שכנראה צפים פתאום למראה תמונה שמדגדגת אותם...

 

[צפורה צילום]

הכלה לעומתו, ישבה רק במהלך ריקוד האחיות, ריקוד הגיסות וריקוד החברות, היא לא שתתה הרבה והמזגן בנשים תמיד חלש יותר כי קר לסבתא. אצלה לפחות אין אדי אלכהול באויר.
הרגע הגואל אכן מגיע בדמות "מצנח", קצת מרחב ואויר.
אבל אז מגיע הבום הראשון, תותח קונפטי למרכז, מיד אח"כ היא צריכה לחלוק את פיסת הגן עדן שלה עם אמא, ונורא יותר, עם חמותה, ואז עם אחיותיה, גיסותיה ותוך כדי ניפנוף עליז למצלמה. לא קל.
ולא שסלסלת מרשמלו או כינור חלול על שולחן שהונף באויר מהווה פיצוי.

אתה מגלה כישרון נוסף. אתה כותב ממש יפה!!!
הצחקת אותי מאוד!!!
אני לא מזהה את האולם...
הייתי שמחה למאמר על שירות לקוחות- מההתחלה, שפונים אליך, סגירת חוזה, תיאום לפני האירוע ושירות לקוחות אחריו.
אולי טיפים קטנים שהופכים את החויה לנעימה לשתי הצדדים.
מתי לפרגן ולתת ומתי לשים גבולות.

וכמובן אשמח למאמר על תאורת סטודיו באולם.

 

[קפה שחור חזק]

מידיעה: היכל שלמה באולם שבקומה 2

 

[רותי;)]

דווקא נראה לי גוטניק

 

[פנחס עמנואל]

אני יכול גם לענות? בדיוק צילמתי באולם הזה לפני שבוע..