דרוש מידע מפגש משפחתי בחנוכה

  • הוסף לסימניות
  • #21
מציעה לשקול לא להביא לארועים האלו את הקטנים בגילאי 0-3.
הם לא נהנים, והם יכולים בזמן הזה לישון בבית בשקט עם בייביסיטר.
זה מפנה את האמהות לקצת עזרה ושליטה על הנעשה.
הם בד"כ אלו שמסתובבים עם פיצה בכל הבית ומתיזים את הטרופית בכל פינה.
כשאין תינוקות אפשר לארגן את הילדים הגדולים יותר לתכנית בלי הפרעות.

יודעת שלא מתאים לכל אחד, גם אצלינו זה לא תמיד מתקבל, אני באופן אישי עושה כך בעצמי והארועים הרבה יותר נעימים לי, אני ממש נהנית ולא יוצאת עם נקיפות מצפון כלפי בעלת הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כנראה שהמשפחה שלך מלאכית
אצלינו האמהות והבחורות עסוקות בלפטפט
וכמובן איך שנגמר הארוע כולם בורחים כי צריך להרדים את הקטנים
ומי שתרם את ביתו נשאר אם כל הלכלוך והבלאגן ...

וכמובן ששכחתי שכל אחד אמור להביא משהו ויש את אלו שכמובן שכחו אז מבקשים מבעלי הבית חומרים וכלים וכו' וגם את בלאגן ההכנה עושים במקום
מדובר בשתי משפחות. משני הצדדים.
אני אפילו לא צריכה לומר, כי זה ברור.
אם אני מנדבת את הבית, כולם נושאים בעול.

להביא חד פעמי שנגמר וכאלו, ממש לא אכפת לי.
בפעם הקודמת עשינו אצל גיסתי (שבע ברכות), והיא הביאה מעצמהכל מיני חומרים וכאלו שהיו צריכים, אז אמרתי לה שנשאיר לה את האוכל שכלל עופות והכל. כדי שלפחות את הנ"ל היא תחסוך במקום לבשל למחרת.
וכמובן עזרנו להחזיר את הכסאות לשכנים.

בינתיים, מהצד שלי, אחותי עושה אצלה, ואמרתי לה בתחינה שתעשה טובה ולא תביא כסאות מגמח רחוק אלא מהשכנים, כי אין לנו כח להתחיל להחזיר למרחקים ולסחוב.

הייתי לא מזמן אצל אחותי כדי להכין את העמסיבה, וסידרתי אחרינו. (הבאתי לה אורז וכולם אכלו ונפל על הרצפה). היא אמרה לי שהיא לא אוהבת שאנשים בלחץ להשאיר נקי, כי מקסימום היא יכולה לטאטא, וזה לא קשה לה.
כמובן לא הקשבתי לעצותיה, לקחתי מטאטא וסידרתי, כי היא לא אמורה להישאר עם בלגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מציעה לשקול לא להביא לארועים האלו את הקטנים בגילאי 0-3.
הם לא נהנים, והם יכולים בזמן הזה לישון בבית בשקט עם בייביסיטר.
זה מפנה את האמהות לקצת עזרה ושליטה על הנעשה.
הם בד"כ אלו שמסתובבים עם פיצה בכל הבית ומתיזים את הטרופית בכל פינה.
כשאין תינוקות אפשר לארגן את הילדים הגדולים יותר לתכנית בלי הפרעות.

יודעת שלא מתאים לכל אחד, גם אצלינו זה לא תמיד מתקבל, אני באופן אישי עושה כך בעצמי והארועים הרבה יותר נעימים לי, אני ממש נהנית ולא יוצאת עם נקיפות מצפון כלפי בעלת הבית.
בגדול אני מסכימה עם זה.
על אף שלא תמיד זה מעשי. אני גרה במקום שאין בייביסיטר כמעט בכלל. ובחנוכה זה עוד יותר קשה.

אני הייתי ממליצה (לא תמיד שואלים אותי ;)) לאו דוקא בחנוכה.. המרחק, הפקקים והדלקת נרות שיש לה זמן מסוים. וכו' (אני גרה במרחק של כשעתיים מחמותי. מדליקים בצאת הכוכבים, צריכים לשבת ליד הנרות עוד חצי שעה, מגיעים אליה לא לפני 20:30 אם לא היו פקקים וכל הערב מזמזם לי איזה זבוב מאחורי האוזן שהבנים לומדים מחר והם לא רוצים לאחר כי יש פעילות... ולא לדבר על מי שעובדת בעצמה למחרת...)
לעומת זה יש גם את השאלה מתי יפגשו... וזה מאד חשוב. נראה לי שלפתרון לא יגיעו אף פעם..
בסוכות- אין סוכה גדולה לאף אחד.
בפסח- לא כולם מקפידים על אותם דברים
ולהפגש רק בבין הזמנים אב זה מידי קצת
בשמחות- בקושי מספיקים להחליף מילה כי יש גם את כל הדודות, הבנות דודות וכו'


אני גם אשמח לשמוע עוד רעיונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יודעת שלא מתאים לכל אחד, גם אצלינו זה לא תמיד מתקבל, אני באופן אישי עושה כך בעצמי והארועים הרבה יותר נעימים לי, אני ממש נהנית ולא יוצאת עם נקיפות מצפון כלפי בעלת הבית.
אני תמיד מגיעה עם הילדים לכל מקום.
קשה לי להשאיר אותם, ואני לא מסוגלת ליהנות בלעדיהם.
רק לאחרונה התחלתי להרשות לעצמי לצאת לאירועים קרובים לבד.
בלי שאף אחד מושך לי בחצאית, או מיבב מהעגלה שארים אותו. בלי לקפל את העגלה באוטו, ולפתוח אותה שוב, אחרי שהלבשתי שלושה עוללים וגם את עצמי.
אבל מסיבות חנוכה? אני באה בשביל הילדים:) אם לא יהיו שם, אני יכולה להישאר בבית בעצמי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני תמיד מגיעה עם הילדים לכל מקום.
קשה לי להשאיר אותם, ואני לא מסוגלת ליהנות בלעדיהם.
רק לאחרונה התחלתי להרשות לעצמי לצאת לאירועים קרובים לבד.
בלי שאף אחד מושך לי בחצאית, או מיבב מהעגלה שארים אותו. בלי לקפל את העגלה באוטו, ולפתוח אותה שוב, אחרי שהלבשתי שלושה עוללים וגם את עצמי.
אבל מסיבות חנוכה? אני באה בשביל הילדים:) אם לא יהיו שם, אני יכולה להישאר בבית בעצמי.
יש לי ילדים גם בגילאי 3++...
אני לא סובלת להיות עם קטנים בארועים המוניים. קשה לי עם חלוקת הקשב. קשה לי עם אובדן שליטה. קשה לי כשאני לא עוזרת. קשה לי לעזור עם תינוק על הידיים. קשה לי כשהם מיבבים מעיפות. שונאת להחליף טיטול מחוץ לבית. ואני מתקשה לסחוב תבנית בגשם + תינוק על הידיים. קשה לי לאכול מרק כשיש עלי שתי זאטוטים שאין להם מקום אחר לשבת, קשה לי גם לא לאכול את המרק..
בקיצור כל אחד והקשיים שלו וגם להפך, ההנאות שלו.... אני בהחלט נהנית להפגש עם בני משפחה ולא משנה באיזה ארוע וקונסטלציה, אם הילדים שמתלוים אלי נהנים גם מה טוב. אבל מי שלא נהנה לפחות שלא יפריע לאחרים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מה שלמדנו - במשפחה שלי.
א'. מתחילים מוקדם מסיימים מוקדם.
ב. אין פשטידות וכאלה - או אוכל קנוי, (פלאפל, בייגל'ס וכד') או דברים שקל לסחוב.
ג. תוכנית קלילה מאד, וקצרה מאד.
ד. לא מושיבים את כולם סביב שולחן אחד כי אז תמיד יהיו כאלה שאין להם מקום - בר וכסאות הכי נוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מדובר בשתי משפחות. משני הצדדים.
אני אפילו לא צריכה לומר, כי זה ברור.
אם אני מנדבת את הבית, כולם נושאים בעול.

להביא חד פעמי שנגמר וכאלו, ממש לא אכפת לי.
בפעם הקודמת עשינו אצל גיסתי (שבע ברכות), והיא הביאה מעצמהכל מיני חומרים וכאלו שהיו צריכים, אז אמרתי לה שנשאיר לה את האוכל שכלל עופות והכל. כדי שלפחות את הנ"ל היא תחסוך במקום לבשל למחרת.
וכמובן עזרנו להחזיר את הכסאות לשכנים.

בינתיים, מהצד שלי, אחותי עושה אצלה, ואמרתי לה בתחינה שתעשה טובה ולא תביא כסאות מגמח רחוק אלא מהשכנים, כי אין לנו כח להתחיל להחזיר למרחקים ולסחוב.

הייתי לא מזמן אצל אחותי כדי להכין את העמסיבה, וסידרתי אחרינו. (הבאתי לה אורז וכולם אכלו ונפל על הרצפה). היא אמרה לי שהיא לא אוהבת שאנשים בלחץ להשאיר נקי, כי מקסימום היא יכולה לטאטא, וזה לא קשה לה.
כמובן לא הקשבתי לעצותיה, לקחתי מטאטא וסידרתי, כי היא לא אמורה להישאר עם בלגן.

משהו ששמתי לב.
בית שמרגישים בו נוח לפתוח ארונות בשביל לקחת כפית.
ירגישו גם נוח לקחת מטאטא ולנקות...
וכן להיפך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מי שיכול לבכות שיש אירועים כאלו בחנוכה
כניראה לא מכיר את הצד השני
שאין משפחה שמזמינה
או שאין משפחה בכלל
ויש כאלו משפחות
ואז הילדים יושבים בבית מדוכאים שאף אחד לא מזמין אותם למסיבת חנוכה
וגם ההורים או אחד מהם מתוסכלים מהעניין
היה בבתוך המשפחה סיפור כזה השבוע
תחשבו על זה שיש גם כאלו משפחות
ותודו על המשפחות הגדולות והאוהבות שיש לכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מה שלמדנו - במשפחה שלי.
א'. מתחילים מוקדם מסיימים מוקדם.
ב. אין פשטידות וכאלה - או אוכל קנוי, (פלאפל, בייגל'ס וכד') או דברים שקל לסחוב.
ג. תוכנית קלילה מאד, וקצרה מאד.
ד. לא מושיבים את כולם סביב שולחן אחד כי אז תמיד יהיו כאלה שאין להם מקום - בר וכסאות הכי נוח.
תענוג לקרא, ממש לעניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
את יכולה לתת דוגמא לתפריט לא קנוי?
מה שעשינו הרבה שנים:
טוסטים כמו בחנות.

על השולחן צלחות עם גבינות שמנת, גבינות צהובה, זיתים, פטריות, גמבה, עגבניה, חמאה, רוטב פיצה וכו'.
קונים גבטות או בגטים או בייגל'ס.
מי שיכול מביא טוסטר. (צריך שיהיו כמובן כמה טוסטרים).

כל אחד מכין לו את הטוסט הנחשק...

אם מאד רוצים אפשר להכין סלט או שניים.
הכיף בזה, שמי ממש בדיאטה, יכול להכין לו לחמניה או טוסט דיאטטי...

עוד רעיון:
פיתה פלאפל - אחד מכין פלאפל, אחד צ'יפס, אחד סלט וכו'.
דברים שקל לארוז ולסחוב, ולא צריך להסחב עם תבניות שנוטות להתהפך.

עוד?
שווארמה בלאפה / פיתה / בגט.
למי שלא אכפת לו בשרי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
מי שיכול לבכות שיש אירועים כאלו בחנוכה
כניראה לא מכיר את הצד השני
שאין משפחה שמזמינה
או שאין משפחה בכלל
ויש כאלו משפחות
ואז הילדים יושבים בבית מדוכאים שאף אחד לא מזמין אותם למסיבת חנוכה
וגם ההורים או אחד מהם מתוסכלים מהעניין
היה בבתוך המשפחה סיפור כזה השבוע
תחשבו על זה שיש גם כאלו משפחות
ותודו על המשפחות הגדולות והאוהבות שיש לכם
נכון.
אבל רוצה להביא עוד צד:
שבוע שעבר אמרתי לבעלי שהשנה אין לי בעיה ללכת לערבי לביבות.
(לעומת שנה שעברה שהעדפתי להישאר בבית מכל מיני סיבות ותנאים).
אמרתי לו שמי שיזמין אותנו, אלך בכיף.
והוא ענה לי: את רוצה ערבי לביבות? תזמיני!

וזה שינה לי את המחשבה. אם אין למי ללכת, אפשר להזמין.
תמיד יהיה מי שירצה וישמח לבוא ולחגוג יחד.
נכון, לא תמיד יש כח להתחיל להזמין ולארח, אבל מי שעושה את זה מתוך רצון לשמח אחרים,
ודאי ישמח ויהיה לו נחמד בעצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מרוב בלאגן ובלבול
כמה שנים לא עשינו מסיבת חנוכה בכלל.
יש אצלנו עוד קטע בנוסף למה שציינו למעלה, שאמא שלי לחוצה ממפגשים המוניים, ותמיד היא יוצאת עם נקיפות מצפון: לזה לא מספיק התייחסתי, זה רצה משהו ולא שמתי לב... בקיצור, אובר מחשבנת ומנסה להיות בסדר לכולם, פשוט ברבות השנים החלטנו שאפחד לא יעשה טובה, כולם יוצאים מבואסים, נסיעות, פקקים, גשם וכו'.

אך הגיסות הצעירות לא הסכימו להניח למצב ככה...
והחידוש שנוצר כמה שנים זה: מסיבה לנשים בלבד.
לצערנו, הנוכחות בבריתות ממש בקנטים..... בבר מצוות כבר יותר מגיעים, אבל עדיין....
כך שבחנוכה, כולנו נפגשות, לשעתיים של שקט, פטפוט קליל וכיפי, תוכנית בקטנה, ארוחה מושקעת כמו ששווה וכיף להכין לנשים בלבד (15 מנות ולא 80)
בקיצור, אירוע ברמה, מפגש רגוע וכיפי
לא אומרת שזה לכתחילה, במשפחת חמותי נפגשים פעמיים בחנוכה-פעם אצל חמותי ופעם אצל הסבא, ולא הייתי מוותרת לילדים על החוויה הזאת!!!
אבל בנוסף, ובכורח הנסיבות-זה פתרון מדהים למשפחה שלנו.

חנוכה שמח, מאחד ומקרב לבבות (ולא ההפך....)!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
השנה החלטנו על אולם קטן ב400 שקל ואין כמו זה מתחלקים כולם אפשר לעשות לילדים יצירה מהשקל כי יש מקום כי קר בחוץ ואי אפשר להיות בחוץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
חוית ילדות בלתי נשכחת.

חברה!!!
אל תעשקו מהילדים שלכם את הכיף המתוק הזה.

שנו מייד את זוית הראיה....
תלוי באיזה גיל.
הילדים הקטנים הם הראשונים שסובלים מהנסיעות הארוכות והבלתי נגמרות, מההמולה הגדולה, מהעייפות...
ומוקרמים ופשטידות גבינה? לא. תודה. הם לא אוהבים!

ושלא תבינו לא נכון, כשלא בחנוכה - אני מאד מאד אוהבת מפגשים משפחתיים וגם רואה בהם ערך, אבל זה לא שייך שכל עמ"י יתנייד בשעתיים הראשונות שאחרי הדלקת נרות בכל הארץ.... לפעמים בלווי מזג אוויר סוער וקר עם חבילות חמות בידיים....
ומי שלא התנסה, שלא ידבר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אנחנו עושים את המפגש אצל ההורים,אבל עוזבים את דירתם
רק לאחר שהבית מצוחצח כמו שקיבלנו אותו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מי שיכול לבכות שיש אירועים כאלו בחנוכה
כניראה לא מכיר את הצד השני
שאין משפחה שמזמינה
או שאין משפחה בכלל
ויש כאלו משפחות
ואז הילדים יושבים בבית מדוכאים שאף אחד לא מזמין אותם למסיבת חנוכה
וגם ההורים או אחד מהם מתוסכלים מהעניין
היה בבתוך המשפחה סיפור כזה השבוע
תחשבו על זה שיש גם כאלו משפחות
ותודו על המשפחות הגדולות והאוהבות שיש לכם
כל כך נכון
ויש גם מצבים שחולים בבית ואי אפשר להגיע לערב המשפחתי ואז קולטים כמה שזה כן חשוב ונותן המפגש הזה שנהגנו לקטר עליו
חוץ מזה שאין התחשבות הרבה פעמים במקומות עבודה למרות הילדים שבחופש
והלחץ להשיג כל יום סידור מחדש מעייף ממש
מתי עוד יש הזדמנויות להיפגש? להתאחד? להכיר פתאום את האחיינים/בני דודים שגדלו ולשייך שם לכל פרצוף כמעט לא מוכר? :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה