- הוסף לסימניות
- #1
למה תשדירי הבחירות הם הדבר הכי מצחיק על המסך שלכם?
דקות נמשכים שידורי תעמולת הבחירות לכנסת ה-18. אבל הפוליטיקה, כהרגלה, מצליחה לכופף את הפיזיקה ולגרום לשעה להיראות כמו הרבה יותר. למעט הבלחות אינטליגנטיות פה ושם, מתמקדים התשדירים בהטלות רפש הדדיות. וכשזה מגיע לזה, אתם יכולים לסמוך עלינו שנגיש לכם את הפרשנות הראויה. קבלו מיפוי של תשדירי התעמולה לבחירות 2009:
עבודה מחנה ברק הפנים את הפופולאריות וניסה את כוחו בסאטירה. לצורך העניין הוא גייס את הבנים של מסעודה משדרות - פחח, טייח והאח החורג של מיקי בוגנים, שמסבירים לנו איך בניגוד אליהם, "ברק לא יודע לטייח" ולכן אין לו סיכוי להיבחר. היי, לפחות ניסו שם גישה יצירתית יותר מסתם טינוף על ביבי. ונכון, העסק כולו מריח מהתנשאות, אבל הניסיון לרדת אל העם ולהסתחבק איתו מובן, הרי אם היו מנסים לשכנע אותנו לבחור בו כי הוא האדם איתו היינו רוצים לשבת על כוס בירה,קשה להאמין שהיינו קונים את זה. לכן, הומור סאטירי הוא בהחלט טקטיקה הגיונית. חוץ מזה, הכל עדיף על ביקור בשוק וצילומים עם תינוקות.
מתוך התשדיר של מפלגת עבודה
קדימה
בניגוד לקמפיין של העבודה, בקדימה חושבים שעכשיו אין זה הזמן לבדיחות. בכל זאת, יש להם פרסונה לבנות. התשדיר הראשון נראה בעיקר כמו פרופיל פייסבוק מפואר (כולל אפליקציית אילן יוחסין) - "הוריי היו לוחמי אצ"ל", מתרפקת לבני, וברקע משייטות תמונות נוסטלגיות מהאלבום המשפחתי. הרפרנסים המיליטנטיים ברורים, לבני לא ביטחוניסטית אבל היא נצר לאצולה לוחמת. בין לבין, מצולמת ליבני כשהיא צועדת נמרצות, ואז: ביבי במועל יד, הליכוד כהמון זועם, תמונה הרואית של שרון וקאט. חבל שדווקא התשדיר השני והמושקע יותר, מתמקד דווקא בביבי, כולל אווירה כלבוטקית מושקעת . דווקא פה התחקירנים והעורכים הזיעו קצת יותר והלכו אל מעבר לספרי המחזור, עם ציטוטים של מרידור, בגין ויעלון נגד ביבי.
מתוך תשדיר הבחירות של מפלגת קדימה
ליכוד
נתניהו פונה אל העם מלשכתו בלשון ובתאורה רכה. כה עדין דיבורו על רקע המוזיקה הקלאסית, עד כי הצופה מתחיל לתהות שמא העביר בטעות לשידורים חוזרים של "בטיפול". אבל במקום לטעון א-לה ד"ר ראובן דגן ש"אין מנהיגים רעים, יש מנהיגים שרע להם", מברך ביבי על היותנו עם חזק עם עורף חזק וצבא חזק, ומציע לנו ממשלה חזקה להשלמת הקולקציה. לפחות הוא לא עמום ומציג את היעדים הדחופים על פי סדר עדיפותם: השמדת איראן וייצוב הכלכלה.
לשם האמינות גם צצים קטעים ארכיוניים של התפטרותו מהממשלה לפני ההתנתקות ואת התנבאויותיו מאז: "הוא זיהה ב-2005 את מה שכולנו נבין ב-2009", מתפייט השדרן, "כזה הוא ביבי". בסדר, כזה הוא גם אורן זריף ואתם לא רואים אותו רץ לכנסת. כמחווה למיתון ולמובטלים אנחנו מקבלים גם את קורות החיים של לבני עם הסיכום המלבב: "10 שנים, 0 הישגים". מלחמת הבוץ הזו מטופשת קצת יותר ממשפט הסיום בו מבטיח נתניהו: "יחד, בעזרת השם, ננצח". ואנחנו חשבנו שלא צריך אותו כשיש לך את ש"ס.
מתוך תשדיר הבחירות של הליכוד
ש"ס
התשדיר נפתח בטינופים על לבני. אחרי הטלת הרפש פונה אלי ישי אל העם ומתחיל לדבר על הפיגועים בירושלים. למרבה ההפתעה, דווקא התשדיר של ש"ס יונקת המסורת, הוא בעל המראה המלוטש ביותר, עם עריכה היי-טקית קצבית, כשמדי פעם עוצרים להתנגחות בליבני על רקע קצבאות הילדים. לטובת המתקשים בהבנת הנשמע, בנוסף לעזרים ויזואליים כגון סרטי מדידה וכוונות, מוצגים גם איורים של סנדוויצ'ים וסודרים בכל פעם שיש דיבור על קצבאות.
מתוך תשדיר הבחירות של ש"ס
ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן דווקא מביא אותה בחידוש, ובמקום לפתוח בהתנגחות בלבני הוא מרענן ומנגח בערבים. הפריים הראשון הוא פרופיל של עזמי בשארה עם החותמת "בוגד", ומיד אחר כך הסלוגן הקליט "רק ליברמן מבין ערבית" ו"בלי נאמנות אין אזרחות". בשביל האווירה, מראים גם שידורי ישיבות מהכנסת בהן ליברמן צועק על הח"כים הערבים שהם בוגדים. והנה שוב דז'ה-וו, הפעם הפרופיל של אחמד טיבי מקבל חותמת "בושה וחרפה", בין לבין משובצים פריימים של מהומות ואדי ערה והבטחה ש"רק ליברמן ישמור על הציביון היהודי של מדינת ישראל". למרות המסר האחיד, הקטעים לא מהודקים מבחינת העריכה. כנראה שלני ריפנשטאל הייתה תפוסה. בכל מקרה, אפשר שלא להסכים עם ליברמן, אבל את המסר שלו קשה מאוד לפספס. גם אם ממש מנסים.
שלט תעמולה של ישראל ביתנו (צילום: תומר אפלבאום)
יהדות התורה
יהדות התורה בוחרים להעכיר את האווירה עם תעמולה שנראית כמו תשדיר "יזכור". על המסך החשוך נדלק לפתע נר, אבל למרות התקווה שמדובר בפתיח של "זהו זה", מיד מתחילה לרוץ על המסך צוואתו של מנהיג התנועה ז"ל, כאשר למטה בוערת שלהבת הנר הכתום. הרבי אולי היה "חכם ויהודי ויהודי חכם", אבל בטח גם ביאס כל מסיבה שהוא נכנס אליה.
חד"ש
חד"ש מביאים ניחוח קולי (אם כי לא מקורי במיוחד) עם תשדיר שמזכיר במידת מה את הסירטון של דב חנין מהימים בהם התמודד על תפקיד ראש העיר של תל אביב. חבורת צעירים, יהודיות וערבים אינטליגנטיים (עם קוקו ומשקפיים עם מסגרת עבה והכל) מדברים בתורם על השמאל החדש על רקע תפאורה מינימליסטית. "בונים שמאל חדש", הם אומרים, וקצת קשה להבין, אם הערבים שלהם כולם יאפים, מי יערבב את הטיח?
האיחוד הלאומי
התשדיר מתמקד ברובו באדם המכונה "כצל'ה". אינני יודעת מיהו, אבל מקפידים לדבר בו כאילו היה התורה. אחר כך אומרים ש"הליכוד בגד". בשביל לדעת שהליכוד הוא מאהבת הפכפכה אני לא צריכה לשמוע שהאיחוד הלאומי בכה בהתנתקות ולחם בלבנון, אבל כנראה שכצל'ה מאמין שזה חשוב.
האיחוד הלאומי (מתוך אתר המפלגה)
התנועה הירוקה
למרות הפתיחה החביבה של צילום עשרות פתקי קלפי כשברקע הבטחות המפלגות השונות שנחתמות בשאלה "היי, מה עם הסביבה?", התנועה הירוקה מאבדת את הצופים כבר בשניות הראשונות. "אנחנו היחידים שמתעניינים בסביבה", הם טוענים. קצת בעייתי כשבעוד שלוש דקות עולה התשדיר של "הירוקים", לא?
עלה ירוק
התשדיר נפתח בדמות של הולך בשדה עם כבשה על צווארו. כנראה למאנצ'יז. לאחר הפתיחה הלא ברורה הזו הם דווקא מדברים לעניין עם ריאיון מוקומנטרי של ח"כ כלשהו שמשנה את תפקידו בכל רגע ומסכם: "אין לכם מושג למי אתם מצביעים". הסיום חוזר למחוזות הסהרוריים כאשר ההולך בשדות יושב על קברו של בן גוריון ומציע לו שאכטה. בן גוריון, מצידו, לא מרים את הכפפה. עם החשיש הגרוע שיש היום, אפשר להבין אותו.
ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק
קשיש מנסה לרכוש מוצרים בסיסיים על רקע מוזיקת יד ושם, אך לשווא. המספר שיש לו על היד לא מקבל בהקפה. עד כה, סוחט דמעות כנדרש. אך לפתע מופיעה שירה קצבית וסלוגן של עלה קנביס עם ידיים קופץ בשמחה לפריים בעוד שירה עליזה פוצחת ב"הבחירה המוסרית שלכם בקלפיות", ואיכשהו יוצא שגם המילים "ניצולי שואה" מפזזות בעליצות על המרקע. כנראה שיש פרחים בגטו.
ישראל חזקה
התשדיר מורכב רובו ככולו מתמונות של גזרי עיתונים המלאים בידיעות על שריפות, פגיעה בקשישים, הם אומרים שאפשרי לחסל את הפשע. אני חושבת שזה פשע שעל דבר כזה מקבלים זמן מסך.
דקות נמשכים שידורי תעמולת הבחירות לכנסת ה-18. אבל הפוליטיקה, כהרגלה, מצליחה לכופף את הפיזיקה ולגרום לשעה להיראות כמו הרבה יותר. למעט הבלחות אינטליגנטיות פה ושם, מתמקדים התשדירים בהטלות רפש הדדיות. וכשזה מגיע לזה, אתם יכולים לסמוך עלינו שנגיש לכם את הפרשנות הראויה. קבלו מיפוי של תשדירי התעמולה לבחירות 2009:
עבודה מחנה ברק הפנים את הפופולאריות וניסה את כוחו בסאטירה. לצורך העניין הוא גייס את הבנים של מסעודה משדרות - פחח, טייח והאח החורג של מיקי בוגנים, שמסבירים לנו איך בניגוד אליהם, "ברק לא יודע לטייח" ולכן אין לו סיכוי להיבחר. היי, לפחות ניסו שם גישה יצירתית יותר מסתם טינוף על ביבי. ונכון, העסק כולו מריח מהתנשאות, אבל הניסיון לרדת אל העם ולהסתחבק איתו מובן, הרי אם היו מנסים לשכנע אותנו לבחור בו כי הוא האדם איתו היינו רוצים לשבת על כוס בירה,קשה להאמין שהיינו קונים את זה. לכן, הומור סאטירי הוא בהחלט טקטיקה הגיונית. חוץ מזה, הכל עדיף על ביקור בשוק וצילומים עם תינוקות.
מתוך התשדיר של מפלגת עבודה
קדימה
בניגוד לקמפיין של העבודה, בקדימה חושבים שעכשיו אין זה הזמן לבדיחות. בכל זאת, יש להם פרסונה לבנות. התשדיר הראשון נראה בעיקר כמו פרופיל פייסבוק מפואר (כולל אפליקציית אילן יוחסין) - "הוריי היו לוחמי אצ"ל", מתרפקת לבני, וברקע משייטות תמונות נוסטלגיות מהאלבום המשפחתי. הרפרנסים המיליטנטיים ברורים, לבני לא ביטחוניסטית אבל היא נצר לאצולה לוחמת. בין לבין, מצולמת ליבני כשהיא צועדת נמרצות, ואז: ביבי במועל יד, הליכוד כהמון זועם, תמונה הרואית של שרון וקאט. חבל שדווקא התשדיר השני והמושקע יותר, מתמקד דווקא בביבי, כולל אווירה כלבוטקית מושקעת . דווקא פה התחקירנים והעורכים הזיעו קצת יותר והלכו אל מעבר לספרי המחזור, עם ציטוטים של מרידור, בגין ויעלון נגד ביבי.
מתוך תשדיר הבחירות של מפלגת קדימה
ליכוד
נתניהו פונה אל העם מלשכתו בלשון ובתאורה רכה. כה עדין דיבורו על רקע המוזיקה הקלאסית, עד כי הצופה מתחיל לתהות שמא העביר בטעות לשידורים חוזרים של "בטיפול". אבל במקום לטעון א-לה ד"ר ראובן דגן ש"אין מנהיגים רעים, יש מנהיגים שרע להם", מברך ביבי על היותנו עם חזק עם עורף חזק וצבא חזק, ומציע לנו ממשלה חזקה להשלמת הקולקציה. לפחות הוא לא עמום ומציג את היעדים הדחופים על פי סדר עדיפותם: השמדת איראן וייצוב הכלכלה.
לשם האמינות גם צצים קטעים ארכיוניים של התפטרותו מהממשלה לפני ההתנתקות ואת התנבאויותיו מאז: "הוא זיהה ב-2005 את מה שכולנו נבין ב-2009", מתפייט השדרן, "כזה הוא ביבי". בסדר, כזה הוא גם אורן זריף ואתם לא רואים אותו רץ לכנסת. כמחווה למיתון ולמובטלים אנחנו מקבלים גם את קורות החיים של לבני עם הסיכום המלבב: "10 שנים, 0 הישגים". מלחמת הבוץ הזו מטופשת קצת יותר ממשפט הסיום בו מבטיח נתניהו: "יחד, בעזרת השם, ננצח". ואנחנו חשבנו שלא צריך אותו כשיש לך את ש"ס.
מתוך תשדיר הבחירות של הליכוד
ש"ס
התשדיר נפתח בטינופים על לבני. אחרי הטלת הרפש פונה אלי ישי אל העם ומתחיל לדבר על הפיגועים בירושלים. למרבה ההפתעה, דווקא התשדיר של ש"ס יונקת המסורת, הוא בעל המראה המלוטש ביותר, עם עריכה היי-טקית קצבית, כשמדי פעם עוצרים להתנגחות בליבני על רקע קצבאות הילדים. לטובת המתקשים בהבנת הנשמע, בנוסף לעזרים ויזואליים כגון סרטי מדידה וכוונות, מוצגים גם איורים של סנדוויצ'ים וסודרים בכל פעם שיש דיבור על קצבאות.
מתוך תשדיר הבחירות של ש"ס
ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן דווקא מביא אותה בחידוש, ובמקום לפתוח בהתנגחות בלבני הוא מרענן ומנגח בערבים. הפריים הראשון הוא פרופיל של עזמי בשארה עם החותמת "בוגד", ומיד אחר כך הסלוגן הקליט "רק ליברמן מבין ערבית" ו"בלי נאמנות אין אזרחות". בשביל האווירה, מראים גם שידורי ישיבות מהכנסת בהן ליברמן צועק על הח"כים הערבים שהם בוגדים. והנה שוב דז'ה-וו, הפעם הפרופיל של אחמד טיבי מקבל חותמת "בושה וחרפה", בין לבין משובצים פריימים של מהומות ואדי ערה והבטחה ש"רק ליברמן ישמור על הציביון היהודי של מדינת ישראל". למרות המסר האחיד, הקטעים לא מהודקים מבחינת העריכה. כנראה שלני ריפנשטאל הייתה תפוסה. בכל מקרה, אפשר שלא להסכים עם ליברמן, אבל את המסר שלו קשה מאוד לפספס. גם אם ממש מנסים.
שלט תעמולה של ישראל ביתנו (צילום: תומר אפלבאום)
יהדות התורה
יהדות התורה בוחרים להעכיר את האווירה עם תעמולה שנראית כמו תשדיר "יזכור". על המסך החשוך נדלק לפתע נר, אבל למרות התקווה שמדובר בפתיח של "זהו זה", מיד מתחילה לרוץ על המסך צוואתו של מנהיג התנועה ז"ל, כאשר למטה בוערת שלהבת הנר הכתום. הרבי אולי היה "חכם ויהודי ויהודי חכם", אבל בטח גם ביאס כל מסיבה שהוא נכנס אליה.
חד"ש
חד"ש מביאים ניחוח קולי (אם כי לא מקורי במיוחד) עם תשדיר שמזכיר במידת מה את הסירטון של דב חנין מהימים בהם התמודד על תפקיד ראש העיר של תל אביב. חבורת צעירים, יהודיות וערבים אינטליגנטיים (עם קוקו ומשקפיים עם מסגרת עבה והכל) מדברים בתורם על השמאל החדש על רקע תפאורה מינימליסטית. "בונים שמאל חדש", הם אומרים, וקצת קשה להבין, אם הערבים שלהם כולם יאפים, מי יערבב את הטיח?
האיחוד הלאומי
התשדיר מתמקד ברובו באדם המכונה "כצל'ה". אינני יודעת מיהו, אבל מקפידים לדבר בו כאילו היה התורה. אחר כך אומרים ש"הליכוד בגד". בשביל לדעת שהליכוד הוא מאהבת הפכפכה אני לא צריכה לשמוע שהאיחוד הלאומי בכה בהתנתקות ולחם בלבנון, אבל כנראה שכצל'ה מאמין שזה חשוב.
האיחוד הלאומי (מתוך אתר המפלגה)
התנועה הירוקה
למרות הפתיחה החביבה של צילום עשרות פתקי קלפי כשברקע הבטחות המפלגות השונות שנחתמות בשאלה "היי, מה עם הסביבה?", התנועה הירוקה מאבדת את הצופים כבר בשניות הראשונות. "אנחנו היחידים שמתעניינים בסביבה", הם טוענים. קצת בעייתי כשבעוד שלוש דקות עולה התשדיר של "הירוקים", לא?
עלה ירוק
התשדיר נפתח בדמות של הולך בשדה עם כבשה על צווארו. כנראה למאנצ'יז. לאחר הפתיחה הלא ברורה הזו הם דווקא מדברים לעניין עם ריאיון מוקומנטרי של ח"כ כלשהו שמשנה את תפקידו בכל רגע ומסכם: "אין לכם מושג למי אתם מצביעים". הסיום חוזר למחוזות הסהרוריים כאשר ההולך בשדות יושב על קברו של בן גוריון ומציע לו שאכטה. בן גוריון, מצידו, לא מרים את הכפפה. עם החשיש הגרוע שיש היום, אפשר להבין אותו.
ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק
קשיש מנסה לרכוש מוצרים בסיסיים על רקע מוזיקת יד ושם, אך לשווא. המספר שיש לו על היד לא מקבל בהקפה. עד כה, סוחט דמעות כנדרש. אך לפתע מופיעה שירה קצבית וסלוגן של עלה קנביס עם ידיים קופץ בשמחה לפריים בעוד שירה עליזה פוצחת ב"הבחירה המוסרית שלכם בקלפיות", ואיכשהו יוצא שגם המילים "ניצולי שואה" מפזזות בעליצות על המרקע. כנראה שיש פרחים בגטו.
ישראל חזקה
התשדיר מורכב רובו ככולו מתמונות של גזרי עיתונים המלאים בידיעות על שריפות, פגיעה בקשישים, הם אומרים שאפשרי לחסל את הפשע. אני חושבת שזה פשע שעל דבר כזה מקבלים זמן מסך.
הנושאים החמים