דיון מקורקעת או אופטימית?

ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:

  • 1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד

    הצבעות: 39 72.2%
  • 2- אופטימית המציירת עולם ורוד....

    הצבעות: 15 27.8%

  • סה"כ מצביעים
    54
  • הוסף לסימניות
  • #1
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
(עליך)
תלוי בסופר, בנושא, בתקופות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אשמח לנימוקים בעיניין הבחירה שלכם,
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
וגם תשובה ע"ז
תודה ויום טוב!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הקריאה המועדפת עלי זה מצד אחד מקורקעת מצד שני שתהיה אופטימית.
אני לא מכירה כל כך ספרים אופטימיים, אבל נראה לי שלמשל הספרים של מאיר ברעם,
אבנר גולד, ועוד, למרות שהם מאוד ריאלים, יש בהם נימה אופטימית. נראה לי שזה סוד הקסם של ספרים מצליחים: האופטימיות שהם משדרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הקריאה המועדפת עלי זה מצד אחד מקורקעת מצד שני שתהיה אופטימית.
אני לא מכירה כל כך ספרים אופטימיים, אבל נראה לי שלמשל הספרים של מאיר ברעם,
אבנר גולד, ועוד, למרות שהם מאוד ריאלים, יש בהם נימה אופטימית. נראה לי שזה סוד הקסם של ספרים מצליחים: האופטימיות שהם משדרים.
אבל בדר"כ סיפורים או כתבות הם טראגיות ורגשות /או אופטימיות ובנאליות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אבל בדר"כ סיפורים או כתבות הם טראגיות ורגשות /או אופטימיות ובנאליות.
לאו דווקא, זו קביעה מאוד חותכת. לפי דעתי מבט ריאלי על החיים - גם בכתיבה ספרותית - משלב בין השניים. סוג של מורכבות. לא הכל טראגי, ולא הכל ורוד.
אולי השאלה הזו היא הגורם לכך שהרבה ספרים הם מהסוג הראשון שציינת. אבל גם סיפורים טראגיים וסוחטי דמעות יכולים להיות בנאליים, ודווקא סיפורים בעלי מבט אופטימי יכולים לחדש, לעניין ולרגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מבט ריאלי.
הגיוני.
שהדמויות יהיו אמינות. גם אם מדובר בנסיך ממלכה מפונטזת או בשומר בריטי קשוח, שהסיפור יתאר תגובות אנושיות שאנחנו רואים סביב.
שהסיפור לא יהיה שטחי וקלישאתי. שהוא יסביר לנו טוב יותר את העולם שאנחנו חיים בו. שנקרא על סיטואציה מסוימת ו... 'אמאל'ה נכון!!!!', שהגיבור ירגיש דברים שגם אנחנו מרגישים. שלא יהיה רחוק.
אחרי כל הרשימה הזאת, לא באמת משנה אם את מתארת את הגיבור בתוך פרעות ת"ח ות"ט, בימי שלמה השלווים או בסחף התרגשות של בניית ארץ חדשה.

**כדי לרגש את הקוראים, המוצא הקל הוא בדרך כלל לכתוב מילים משורשי דמ"ע בכ"ה מסכ"ן בכל משפט שני.
אבל זו סחיטה רגשית ואני אישית שונאת את זה.

נ.ב. דיברו כאן על מאיר ברעם ואבנר גולד. האנשים האלו כתבו על התקופות הכי קשות, אפלות וחשוכות בהיסטוריה. הסיפורים לא מטייחים שום דבר. ועדיין מרובם המוחלט את יוצאת בהרגשה טובה ואופטימית. זו כתיבה טובה.

עוד נ.ב. לא הכי הבנתי את החיבור שעשו כאן בין רגשי לסוחט דמעות ובין סוחט דמעות לריאלי.
???
אשמח להסבר!!!

בקיצור: את יכולה לכתוב קטעים עצובים אם זה מה שהגיבור שלך מרגיש. אבל בלי סחיטה רגשית של הקוראים ובלי דרמות מיותרות. והכי חשוב שהקוראים לא יצאו בהרגשה מבואסת בסוף.
וגם אם בחרת לכתוב ספר עצוב, תאזני אותו עם קטעים שמחים/ מפתיעים/ מעניינים פה ושם.

ואחרי כל המלל הארוך הזה אפשר סוף סוף לסכם: אני חושבת בדיוק כמו @ליאורה בהודעה הקודמת. זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום
זאת הגדרה קצת פסימית, במחילה.
אפשר לכתוב 'מבט נכון וריאלי...: מקורקע, סובב סביב מהלך החיים היומיומי, שמחה ועצב כאחד'. (או הגדרה יותר טובה. זה מה שיצא לי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הצבעתי בעד אופטימית.
אולי לא ממש מתחברת ל'עולם וורוד', אבל שונאת את ספרות הקינות שצוברת תאוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
התשובה היא: לא זה ולא זה.
או בעצם: גם זה וגם זה.
בסיפור טוב יש מהכול - גם ריאליות עצובה וגם אופטימיות ורודה.
סיפור טוב מעביר את הקורא תהליך - אולי התהליך יהיה מעבר מפסימיות לאופטימיות, אולי הוא יהיה מעבר מעצב לשמחה ואולי עוד הרבה דברים אחרים שקשה להגדיר אותם במסמרות של צער איום מול אושר מוחלט.
סיפור טוב יודע לעורר רגשות גם בלי לסחוט אותם בכוח, בשימוש במילים מאופקות, שנותנות לקורא את המרחב להחליט איך להרגיש בסיטואציה, ולא מכריחות אותו להרגיש עצב עמוק או שמחה בשמיים.
זו דעתי, ולכן לא עניתי על הסקר, פשוט כי אני לא מוצאת את עצמי בצורה מוחלטת באף אחת מהתשובות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
התשובה היא: לא זה ולא זה.
או בעצם: גם זה וגם זה.
בסיפור טוב יש מהכול - גם ריאליות עצובה וגם אופטימיות ורודה.
סיפור טוב מעביר את הקורא תהליך - אולי התהליך יהיה מעבר מפסימיות לאופטימיות, אולי הוא יהיה מעבר מעצב לשמחה ואולי עוד הרבה דברים אחרים שקשה להגדיר אותם במסמרות של צער איום מול אושר מוחלט.
סיפור טוב יודע לעורר רגשות גם בלי לסחוט אותם בכוח, בשימוש במילים מאופקות, שנותנות לקורא את המרחב להחליט איך להרגיש בסיטואציה, ולא מכריחות אותו להרגיש עצב עמוק או שמחה בשמיים.
זו דעתי, ולכן לא עניתי על הסקר, פשוט כי אני לא מוצאת את עצמי בצורה מוחלטת באף אחת מהתשובות...
יש משהו...
אבל לדוג' כתבות.
כתבה מעניינת ומרגשת היא בדרכ על מישהי שחלתה וכו'
ובדרכ הכתבות היותר משמימות הם אופטימיות ובנאליות כאחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
התכוונתי נושאים בכתבות ולאו דווקא בסיפורים.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
אמ;לק:
כמה טיפים שאספתי עם השנים:

1. דמות טובה, היא דמות לא מושלמת. במה בדיוק, זה התפקיד של הסופר.
בסיפור בהמשכים הנוכחי שלי, יש משהו כזה...
.

2. לחפש את סגנון הסיפור המדויק, הדמות המושלמת, וכל הדברים שאנשים אוהבים, זה לא כל כך יעיל. אם הכתיבה טובה, אנשים יאהבו את זה, אין עניין להכריח אותם לאהוב. אני התחלתי בערך איזה 3 ספרים עם עלילה על סוכן חשאי או מוסד, אבל הפסקתי את זה ואני מעדיף להתמקד בדברים שונים. כי הקהל משנה את הבחירה שלו, פעם זה סוכן (חוזב"ש) שמציל את היקום, ופעם זה נסיך שמתמודד עם חורשי רעה, ופעם זו כלה עם כל הצרות הקיימות...

3. אני מציע, סתם לזרוק אפיון דמויות. מניסיון, הדמות מפתחת את עצמה. זו לא קלישאה, זו המציאות. בד"כ הדמות 'זועקת' דברים שלא תכננתי בתחילה, או 'מגיבה' לדברים שונים.

בהקשר למה שכתבת:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
זה יכול ליצור חיבור, אין ספק. (אפשר לראות את תוצאות הסקר).
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
אני אוהב את הדברים האלו בתור אתגר, לכתוב משהו שונה. לא מקובל. זה גם מה שמפתיע את הקורא, לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש משהו...
אבל לדוג' כתבות.
כתבה מעניינת ומרגשת היא בדרכ על מישהי שחלתה וכו'
ובדרכ הכתבות היותר משמימות הם אופטימיות ובנאליות כאחד
לדעתי כתבה מעניינת ומרגשת יכולה להיות על מישהי שחלתה - אבל התמודדה עם זה בצורה מפעימה ואופטימית, ואולי אף הבריאה. כלומר - תמהיל של הצער ושל האופטימיות.
והאמת שכתבה או סיפור מעניינים בעיקר תלויים בדרך כתיבתם והגשתם - אפשר לכתוב על הנושא הכי משמים בעולם בצורה מרתקת ולעומת זאת על הנושא הכי מעורר עניין שיש בצורה לקונית ומייבשת. ולכן כאן, בפשטות, נכנס הכישרון של הכותב :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מחכה לעוד הצבעות ונימוקים.
היעד הוא 100 מצביעים.
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מחכה לעוד הצבעות ונימוקים.
היעד הוא 100 מצביעים.
תודה
הצבעות אני יכול לספק לכם הרבה, באמצעות 'שנה הצבעה'.
מבחינה סטטיסטית (מקורקעת) 100 מצביעים (ולא הצבעות) יגיעו לתוצאה די זהה למה שעכשיו בהפרש אחוזים בודדים,
אם לא שנהיה מדי אופטימיים שהתוצאה תתהפך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שאלה מאוד יפה --וקצת חשבתי עליה והמסקנה שלי --שאין בזה ממש כללים
ו האופן שבו הקורא אוהב ומזדהה עם הסיפור מאוד תלוי בסיטואציה -ולמצב הרוח שבו נמצא הקורא
בלי שום קשר ל אופי סיפור עצמו -- וכל פעם יתאים משהו אחר
לדוגמא
אם כרגע יש לי מצב רוח טוב ומרומם --אני יעדיף משהו אופטימי וורוד -שיתאים למצב רוח
ואם בדאון -- אז סיפור מרגש יותר מתאים קצת להתעודד
זה כמו להבדיל --שירים --מה יותר יפה ?--שקטים או שמחים ?
תשובה
בפורים --מתאים לי שמחים
ובימים נוראים --שקטים ומרגשים
יש לי עוד כמה תובנות מעניינות בעניין אבל לא מעוניין להאריך יותר מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בשבילי- קצת הומור, סגנון אופטימי וחיובי, יחד עם זאת שיהיה ריאלי.
הרבה יותר כיף לי לקרוא משהו ולחייך תוך כדי מאשר לדמוע...
לכולנו יש קשיים, כולנו עוברים אתגרים ולא חסרים מקרים שיובילו אותנו היישר אל הדיכאון.... בשביל הבריאות שלנו קצת אופטימיות ומבט חיובי על החיים והאתגרים- לא יזיקו לנו (אפילו יועילו).


אגב,
זה כמו להבדיל --שירים --מה יותר יפה ?--שקטים או שמחים ?
תשובה
בפורים --מתאים לי שמחים
ובימים נוראים --שקטים ומרגשים
זה כבר סוד המוזיקה...
מוזיקה היא מרפא לנפש- כשאנחנו שמחים- אנחנו מאזינים למוזיקה וכשאנחנו עצובים- אנחנו מאזינים למילים.
זה נעשה כמעט ללא שליטה- אתה פשוט מתחבר למצב בו אתה נמצא. לעומת זאת כשאתה קורא כתבה, ספר- ההתחברות האישית/פנימית /רגשית למצב הנוכחי- פחות מצוי.
לדוגמא: כשמצב הרוח שלי נמוך ואני אקרא כתבה אופטימית- אני לא אנסה לחפש איפה הכאב ואיזו מילה מזכירה לי אותי- מה שקיים וקורה לא פעם כשאאזין למוזיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בעז"ה

א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
אוי וי:oops:
האם מבט פסימי וסובב סביב קשיי החיים הוא מקורקע?!
ומבט אופטימי וחיובי הוא לא מחובר לנעשה בעולמנו?!

את מכירה את הנתון (הריאלי) שבו אחוז האנשים המגדירים את עצמם שבעי רצון מחייהם דומה בקרב אלו שאיבדו את רגלם בתאונה, מול אלו שנמצאים שנה לאחר זכייה בפיס?
ובואי נגיע קרוב יותר לבית: סטטיסטיקה (ריאלית) שחוזרת על עצמה באדיקות היא שהמגזר החרדי הוא העני ביותר והמאושר ביותר (והתורם ביותר..) בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. ככה פשוט.

מי אמר שמבט על קשיי החיים הוא מקורקע יותר?
אדם יכול לבחור היכן להסתכל: על הקשיים שלו או על הדברים שבורך בהם. שניהם דברים שאכן קיימים במציאות. כמות הקשיים לא היא זו שקובעת האם אדם יהיה פסימי ומדוכדך או אופטימי וחיובי. הבחירה שלו היא זו שקובעת.

בנוגע לסיפור, מסכימה עם @ליאורהA :giggle:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה