מקור המילה "רצינות"

[דוד מנחם]

כבר שנים שאני מחפש את המקור למילה רציני/ברצינות. אודה לכם אם תחכימו אותי

 

[דניאל נ]

ברצינות = האם רצונך ומחשבתך תואמים למה שאתה אומר
רציני = אחד שמשתדל ללכת לפי רצונו ולא לפי רצון אחרים

 

[געוואלדיג]

שאלה מעניינת.
דניאל, כמדומני שהשרש הוא ר.צ.ן. ולא ר.צ.ה.

 

[דניאל נ]

שאלה מעניינת.
דניאל, כמדומני שהשרש הוא ר.צ.ן. ולא ר.צ.ה.

צודק
ניסיתי לנחש לא הלך

 

[געוואלדיג]

אני לא יודע במה אני צודק כי לא הסקתי דבר. ייתכן שהכיוון שלך נכון, רק הערתי שיש לקחת בחשבון את בעייתיות השורש. אבל מצד שני - בכחה של משמעות לדלג על בעיה זו, ויש דוגמאות רבות לכך.

 

[אברהם]

ע"פ אבן שושן המקור הוא בערבית (רזינ = כבד ראש) ומשם הגיע לעברית החדשה

 

[שמח לעזור]

לא יאומן.

 

[אברהם]

המילה בעברית המקורית:

כובד ראש (ברכות פרק ה משנה א)

 

[ATUK]

נכון, געוואלדיג צודק, יש לקחת בחשבון את בעייתיות השורש. לכאורה, רציני יכול לבוא מ-ר.צ.נ. או מ-ר.צ.ה, אבל בסופו של דבר ייתכן גם ש-ר.צ.נ. בא מ-ר.צ.ה. והנה דוגמא טובה למצב דומה:
המלה "תרומה" . מהו השורש? לכאורה ת.ר.מ., הרי כולם, חוץ מהקמצנים, מכירים את הפועל לתרום: תורם - תרם - יתרום. אלא שבעצם מקורו בשורש ר.ו.מ. תרומת הדשן שבמקדש היתה קשורה יותר להרמה מאשר לתרומה במושגים של היום. והנה על סמך מושג אחד נולד ממנו עוד אחד וניתן (עדיין) להבין את הקשר שביניהם.

ויש עוד תופעה מעניינת, אולי קשורה לנ"ל איכשהו, אולי לא:
התבוננו בשרשים הבאים.
- גזז, גזר, גזם , גזל
- קצץ, קצב, קצר
מעניין כי משמעות השרשים קרובה או זהה בתוך כל קבוצה. ויש גם כאלה שהאות השניה והשלישית משותפות להם. כרגע אני לא נזכר בהם, אבל זכור לי שפעם מצאתי כמה.

יש כמו: י.ר.ד. - מ.ר.ד והם מביעים ניגודים.
לרדת במשהו - פירושו למשול.
למרוד במשהו - להתנגד לכוח המושל.

וכו'.... האם כל זה מקריות, או מדובר בשרידי ההגיון של השפה שאבדה לנו .....?

 

[vizual]

ע"פ אבן שושן המקור הוא בערבית (רזינ = כבד ראש) ומשם הגיע לעברית החדשה

מה אתה רציני?

 

[געוואלדיג]

כבר הרמב"ם בפירוש המשניות מתייחס לבעייתיות שבשרש ת.ר.מ.
מקרה דומה אירע גם לשרש ה.ח.ל. שעבר מוטציה ויצא ממנו שרש ת.ח.ל.

 

[אברהם]

נכון, געוואלדיג צודק, יש לקחת בחשבון את בעייתיות השורש. לכאורה, רציני יכול לבוא מ-ר.צ.נ. או מ-ר.צ.ה, אבל בסופו של דבר ייתכן גם ש-ר.צ.נ. בא מ-ר.צ.ה. והנה דוגמא טובה למצב דומה:
המלה "תרומה" . מהו השורש? לכאורה ת.ר.מ., הרי כולם, חוץ מהקמצנים, מכירים את הפועל לתרום: תורם - תרם - יתרום. אלא שבעצם מקורו בשורש ר.ו.מ. תרומת הדשן שבמקדש היתה קשורה יותר להרמה מאשר לתרומה במושגים של היום. והנה על סמך מושג אחד נולד ממנו עוד אחד וניתן (עדיין) להבין את הקשר שביניהם.

ויש עוד תופעה מעניינת, אולי קשורה לנ"ל איכשהו, אולי לא:
התבוננו בשרשים הבאים.
- גזז, גזר, גזם , גזל
- קצץ, קצב, קצר
מעניין כי משמעות השרשים קרובה או זהה בתוך כל קבוצה. ויש גם כאלו שהאות השניה והשלישית משותפות להן. כרגע אני לא נזכר בהם, אבל זכור לי שפעם מצאתי כמה.

יש כמו: י.ר.ד. - מ.ר.ד והם מביעים ניגודים.
לרדת במשהו - פירושו למשול.
למרוד במשהו - להתנגד לכוח המושל.

וכו'.... האם כל זה מקריות, או מדובר בשרידי ההגיון של השפה שאבדה לנו .....?

ודאי שזה לא מקריות.

לדעתי בין אם זה בגלל תופעות של שינויים היסטוריים בשפה, ובין אם לא בגלל זה - זה מנפלאות לשון הקודש.

תראה למשל את זה:

רעב, רעד, רעה, רעל, רעם, רעץ, רעש

 

[ATUK]

...

 

[געוואלדיג]

נדמה לי שעל נושא זה כבר נפתח אשכול בעבר.

 

[ATUK]

מה אתה רציני?

אם כן, המלה שינתה את פניה בדרכה אל העברית החדשה. כנראה אצלנו רק כבדי הראש היו רצינים באמת, כל השאר קלי דעת ....

 

[agav]

המלה "תרומה" . מהו השורש? לכאורה ת.ר.מ., הרי כולם, חוץ מהקמצנים, מכירים את הפועל לתרום: תורם - תרם - יתרום. אלא שבעצם מקורו בשורש ר.ו.מ. תרומת הדשן שבמקדש היתה קשורה יותר להרמה מאשר לתרומה במושגים של היום. והנה על סמך מושג אחד נולד ממנו עוד אחד וניתן (עדיין) להבין את הקשר שביניהם.:

אתה מדבר על 'שרש תנייני' שהוא בדרך כלל גזור שם, כלומר שם העצם עצמו בנוי משרש בסיס, ואחר כך מן הש''ע גזרו שרש חדש. השרש החדש כולל את השרש הראשוני, פלוס אות מן המוספיות של שם העצם. דוגמא לכך: לתרום מן רום, למקם מן קום, למספר, לתכנן ועוד ועוד, ברובם מלים מחודשות. מכאן שזו אינה תופעה אלא תהליך.

בנוגע לסוגיה השניה, בהתאם לגרסת דקדקנים אחדים (רש''י ביניהם) שהשרש העברי הוא דו עיצורי, אין להתפלא על קרבת משמעים בין שרשים קרובים.

 

[ATUK]

ודאי שזה לא מקריות.

לדעתי בין אם זה בגלל תופעות של שינויים היסטוריים בשפה, ובין אם לא בגלל זה - זה מנפלאות לשון הקודש.

תראה למשל את זה:

רעב, רעד, רעה, רעל, רעם, רעץ, רעש

הכל שלילי - אפשר לומר שעי"ן זאת אות רעה ונמצאת אפילו באמצע התואר שלה: "רעה".

 

[ATUK]

אתה מדבר על 'שרש תנייני' שהוא בדרך כלל גזור שם, כלומר שם העצם עצמו בנוי משרש בסיס, ואחר כך מן הש''ע גזרו שרש חדש. השרש החדש כולל את השרש הראשוני, פלוס אות מן המוספיות של שם העצם. דוגמא לכך: לתרום מן רום, למקם מן קום, למספר, לתכנן ועוד ועוד, ברובם מלים מחודשות. מכאן שזו אינה תופעה אלא תהליך.

בנוגע לסוגיה השניה, בהתאם לגרסת דקדקנים אחדים (רש''י ביניהם) שהשרש העברי הוא דו עיצורי, אין להתפלא על קרבת משמעים בין שרשים קרובים.

בוודאי שאני מתכוון לזה, אלא שבמקרים האלה אנו עדיין מסוגלים למצוא את החוט המביל לשורש המקורי, אבל אני טוען שבטוח יש גם מקרים שהקשר אליהם אבד לנו. וזאת מפני שהשפה משנה פנים בעקבות השינויי החברתיים. אני חושב שבקרוב נאבד גם את השמעות של המלה לעזור. כי עזרה במושגים של היום זה לא מה שהיה פעם. אולי נתתי דוגמא קיצונית מדי, אבל ככה זה פועל. ולכן העברית (כבר) לא ל"הק בימינו.

אני חושב שלמקם בא מ"מקום" אבל אולי מ"קום", קטונתי.

 

[agav]

באני חושב שבקרוב נאבד גם את השמעות של המלה לעזור. כי עזרה במושגים של היום זה לא מה שהיה פעם. אולי נתתי דוגמא קיצונית מדי, אבל ככה זה פועל. ולכן העברית (כבר) לא ל"הק בימינו.

אני חושב שלמקם בא מ"מקום" אבל אולי מ"קום", קטונתי.

למקם בא ממקום, ומקום משרש קום.

סקרנת אותי. מה המשמעות המקורית של 'לעזור'?

 

[אפכא מסתברא]

אטוק, אולי התכוונת ל"מיקוד", שהרחיק נדוד הרבה-הרבה ממקורו, הלוא הוא ה"מוקד" (שרש יקד).