הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ברשותכם - אחלוק עמכם מעט מרחשי ליבי:
מזה תקופה ארוכה אנחנו מתחבטים בבעיות תקציביות בבית, מה שנקרא בלשון העם "לסגור ת'חודש".
אין.
אין מאיפה לכסות את ההוצאות המרובות שיש לנו, והן מרובות. כי חוץ ממים וחשמל וטלפון( 2קוים) וסלולרי (3 מכשירים כי חילקו חינם) ומזון (כולל יציאה שבועית למסעדה כי חבל לפספס את המבצעים) יש גם את כל הדברים הקטנים כמו: סיכות ראש (כשלתינוקת יארך השיער), ויעה (במקום מה שיש עכשיו - כי אולי הוא ישבר), ומלאי של חד פעמי (אם יבואו אורחים), ודיסקים , ומחשב כף יד (למקרה והמחשב יחליט להפסיק לעבוד פתאום), ובקיצור הרשימה עוד ארוכה, וההוצאות הן באמת הרבה מעבר להכנסות וליכולות.
"מקזזים" החלטתי יום אחד. חייבים לעשות סוף למינוס בבנק.
תליתי כרזות בכל הבית שקראו תגר על ההוצאות הרבות ועל הקיצוצים שיש לערוך בכל ההסעיפים של ההוצאות. והתישבתי לעבוד.
הכנתי רשימה ארוכה (כמו החשבון שאני מקבלת בסוף כל קניה בסופר) והחלתי למחוק. שעה ארוכה עברתי על הרשימה ומחקתי כל מה שאפשר. את החד פעמי (נלווה מהשכנים), ואת סיכות הראש (נמכור אותן), את העניבות ואת הסוכריות, את מברשות השיניים (נקנה רק לפסח...) ואת הספרים (נשאיל מהספריה) ומה לא?
להוצאות האחרות שלא מחקתי מהרשימה הצלחתי למצוא את הכיסוי הראוי מסעיף ההכנסות.
בסוף אחרי עבודה מאומצת של שעות ופלגי זיעה נוטפים מרוב מאממץ הצלחתי סוף סוף לאזן את התקציב המשפחתי שלנו. עם הכל הסתדרתי. עם החשמל והמים והטלפון והסלולרי, וכל שאר הדברים. מצאתי לכל ההוצאות הנחוצות כיסוי בתקציב. רק בעיה אחת נשארה:
החלות.
לחלות לשבת אין כיסוי בתקציב. ככל שניסיתי לקזז בסעיפים אחרים לא מצאתי מהיכן. אפס. אין כיסוי להוצאה הזו.
"אמא תראי" נכנס פתאום בן העשר למטבח מנפנף בעיתון. "תראי יש לסלקום מבצע מ-ש-ת-ל-ם!! כתוב שהם מחלקים מתנות רק למנויים ואנחנו מנויים בסלקום, נכון"
עזבתי את הרשימות ואת התקציבים והעפתי מבט על המודעה המסוגננת היטב..
"כפתור ופרח", מלמלתי תחילה בשקט ואחר כך בקול. שוכחת להסביר לבן היקיר שלי שזה כלל לא מבצע. "כפתור ופרח" הטון עלה מרגע לרגע. הבטתי ברשימות שלי שוב, ועיינתי בהן היטב.
זהו!
סלקום פתרו לנו את כל הבעיות! הם גם גרמו לנו לחוש שיש מישהו שדואג לנו.
הם כנראה יודעים כמה חשובים הלקוחות.
אפילו לסעיף קטנטן וזניח שנחשב "כהוצאות שבת" הם דואגים שם בסלקום.
חלה הם מעניקים לנו ברוב טובם!
חלה לשבת.
מזה תקופה ארוכה אנחנו מתחבטים בבעיות תקציביות בבית, מה שנקרא בלשון העם "לסגור ת'חודש".
אין.
אין מאיפה לכסות את ההוצאות המרובות שיש לנו, והן מרובות. כי חוץ ממים וחשמל וטלפון( 2קוים) וסלולרי (3 מכשירים כי חילקו חינם) ומזון (כולל יציאה שבועית למסעדה כי חבל לפספס את המבצעים) יש גם את כל הדברים הקטנים כמו: סיכות ראש (כשלתינוקת יארך השיער), ויעה (במקום מה שיש עכשיו - כי אולי הוא ישבר), ומלאי של חד פעמי (אם יבואו אורחים), ודיסקים , ומחשב כף יד (למקרה והמחשב יחליט להפסיק לעבוד פתאום), ובקיצור הרשימה עוד ארוכה, וההוצאות הן באמת הרבה מעבר להכנסות וליכולות.
"מקזזים" החלטתי יום אחד. חייבים לעשות סוף למינוס בבנק.
תליתי כרזות בכל הבית שקראו תגר על ההוצאות הרבות ועל הקיצוצים שיש לערוך בכל ההסעיפים של ההוצאות. והתישבתי לעבוד.
הכנתי רשימה ארוכה (כמו החשבון שאני מקבלת בסוף כל קניה בסופר) והחלתי למחוק. שעה ארוכה עברתי על הרשימה ומחקתי כל מה שאפשר. את החד פעמי (נלווה מהשכנים), ואת סיכות הראש (נמכור אותן), את העניבות ואת הסוכריות, את מברשות השיניים (נקנה רק לפסח...) ואת הספרים (נשאיל מהספריה) ומה לא?
להוצאות האחרות שלא מחקתי מהרשימה הצלחתי למצוא את הכיסוי הראוי מסעיף ההכנסות.
בסוף אחרי עבודה מאומצת של שעות ופלגי זיעה נוטפים מרוב מאממץ הצלחתי סוף סוף לאזן את התקציב המשפחתי שלנו. עם הכל הסתדרתי. עם החשמל והמים והטלפון והסלולרי, וכל שאר הדברים. מצאתי לכל ההוצאות הנחוצות כיסוי בתקציב. רק בעיה אחת נשארה:
החלות.
לחלות לשבת אין כיסוי בתקציב. ככל שניסיתי לקזז בסעיפים אחרים לא מצאתי מהיכן. אפס. אין כיסוי להוצאה הזו.
"אמא תראי" נכנס פתאום בן העשר למטבח מנפנף בעיתון. "תראי יש לסלקום מבצע מ-ש-ת-ל-ם!! כתוב שהם מחלקים מתנות רק למנויים ואנחנו מנויים בסלקום, נכון"
עזבתי את הרשימות ואת התקציבים והעפתי מבט על המודעה המסוגננת היטב..
"כפתור ופרח", מלמלתי תחילה בשקט ואחר כך בקול. שוכחת להסביר לבן היקיר שלי שזה כלל לא מבצע. "כפתור ופרח" הטון עלה מרגע לרגע. הבטתי ברשימות שלי שוב, ועיינתי בהן היטב.
זהו!
סלקום פתרו לנו את כל הבעיות! הם גם גרמו לנו לחוש שיש מישהו שדואג לנו.
הם כנראה יודעים כמה חשובים הלקוחות.
אפילו לסעיף קטנטן וזניח שנחשב "כהוצאות שבת" הם דואגים שם בסלקום.
חלה הם מעניקים לנו ברוב טובם!
חלה לשבת.
