משחקי המילים, הלנו או לצרינו?

  • הוסף לסימניות
  • #21
עדיין לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "משחק מילים".

לפי מה שמשתמע, כל קופי הוא בעצם משחק מילים.
יש קופי (משחק מילים) שהוא טוב (יושב על הבריף/מסר/בידול) ויש קופי רע.

אם כי עדיין כאן ב 2018 הסלוגנים חיים בועטים וקיימים.
מה תגיד על פועלים - איתך בכל החלטה ? (עידן 2018)

כל סגיר בטלוויזיה נסגר עם סלוגן החברה (ומדברת על החברות הגדולות).

ואם @אלי אלימלך קוטל את הקופי בכללותו, וטוען שזה כבר פאסה, אז מה האלטרנטיבה?
נשמח שתעלה דוגמאות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
העולם צועד בכללותו לכיוון של מינימליזם, פשטות, על גבול ה'זרוק'
ובלתי נמנע שגם עולם הפרסום יצטרף לכך, ואולי בין הראשונים.

בעיני, כל מה שצריך בפרסום, הוא תובנה חזקה ומוצלפת היטב.
כל השאר זה בונוס.
צעצועי מילים הם די פאסה. חרוזים, קלמבורים, איזכורים ושות'.
תביאו את המסר במילים חדות וקולעות שיגעו מיידית במסר, ללא תחכומים ומסרים משניים
אולי זה בגלל הצפה של מידע, אולי כי אנשים עצלים היום לקרוא אותיות ולנסות להבין מהן מילים
אולי כי כבר שכחנו איך חושבים, ומתקשים לזכור את מספר הטלפון של הבית שלנו...

ואגב, גם השיווק הרגשי הוא מושג מכובס לתובנה אמיתית...

את הקריאייטיב תשאירו לרמת הקונספט. במודעה תהיו ברורים, ישירים ומוכרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בעיני, כל מה שצריך בפרסום, הוא תובנה חזקה ומוצלפת היטב.

וזה לא סוג של משחק מילים?
איך את מביאה אותה? סתם כותבת את המסר ישירות מהבריף?

אגב, מינימליזים בפרסום הוא כבר די ותיק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כותבת את המסר ישירות מהבריף
לא, הבריף שלי לא מלוטש כמו מודעה.
בד"כ משחק מילים אינו מעביר מסר מדוייק וקצר, כמו בחירת מיטב המילים.

ממינימליזם הוא עובר הלאה, לכיוון ה'קלוש' (ק' שוואית)
(ועדיין רואים שפע חומרים רחוקים ממינימליזם, כרחוק מאמר מסלוגן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני יורד למקלט יחד עם כל חבריי הפרסומאים.

קריאייטיב הוא המוכר את המוצר.
ממש כפי שכתבתי למעלה.
בדיוק כמו שלא תקנה תרופה חדשנית לגירוי עור מאדם ברחוב שיעמוד בגינס וטריקו,
אלא מרופא נחמד שרק העמיד את זה ככה בצד של השולחן שלו כבדרך אגב.
כך לא תקנה מוצר שאין לו 'חלוק לבן' שבמשל.
הקריאייטיב מחבר את היעד אל המוצר.

משחק מילים וכו' כנ"ל הוא באמת מסוכן,
כי הרבה 'פירסומאים' חדשים שופכים סכומי ביזבוז על קישקושים שלא הישיגו את היעד.

אבל כשאתה יודע להעביר את המסר דרך 'חלוק לבן' מצויין,
השגת את המטרה.
אולי ברואנדה החליפו את השיטה.
גם סתם ככה נראה לי מוזר שכל הגדולים שמשחקים כל היום במילים כשהם מקרבים את המוצר דרך זה,
כולם באמת לא מעודכנים, דיי בואו לא ניסחף.

בהצלחות
ותודה לאלי על הפוסט המצויין הזה
תמשיכו תכל'ס זה מעשיר את כולנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@פוזי
סורי, אבל קריאייטיב ממש לא מוכר. (בטח לא תמיד)
קריאייטיב בא לשרת את המסר שרוצים להעביר.
המסר הוא זה שמוכר (בעיקר, כי יש עוד דברים נלווים שעוזרים לעניין) . אם הוא נכון - זה מה שימכור.

ובכלל השימוש בקריאייטיב צריך לבוא בטעם טוב, לא בכל מקום אמורים לדחוף אותו בכח. לפעמים מסר פשוט בלי תחכומים יעבור הרבה יותר טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
@פוזי
סורי, אבל קריאייטיב ממש לא מוכר. (בטח לא תמיד)
קריאייטיב בא לשרת את המסר שרוצים להעביר.
המסר הוא זה שמוכר (בעיקר, כי יש עוד דברים נלווים שעוזרים לעניין) . אם הוא נכון - זה מה שימכור.

ובכלל השימוש בקריאייטיב צריך לבוא בטעם טוב, לא בכל מקום אמורים לדחוף אותו בכח. לפעמים מסר פשוט בלי תחכומים יעבור הרבה יותר טוב.


חוי.
כל מה שכתבתי שמעתי מיאיר שהוא במקרה אחד מהגדולים בארץ.
מילה לא שלי.

זה פשוט מציק לי שבאים להפריך בפוסט של מצויינים אמנם,
אבל לא ברמה של יאיר ושת' שהם מנהלים את משרדי הפרסום הגדולים בארץ ומעבר לה,
את כל מה שגדלנו עליו.
אני הוצאתי מאות עבודות ב"ה מתחת ידי,
והקריאייטיב
בודאי בציבור שלנו עובד יותר מכל צורה אחרת.

לדעתי המבדק הוא אחד, וכבר כתבתי אותו למעלה,
כשהיעד נהנה מההברקה שבגללה עצר ברחוב והביט,
מה הוא אומר לעצמו,
קניתי את ההברקה (אבוי)
או
קניתי את המוצר (מצויין)

ההבדל הדק הוא האם הפרסומאי הבריק עצמו לדעת
או הבריק את המוצר לצרכן.
מחילה. זה דברים פשוטים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בשביל משחקי מילים של פרסומאים ש"מבריקים עצמם לדעת" - יש לנו את אשכול ענווים הנפלא ;).

כשמשתמשים נכון בקריאייטיב או במשחקי מילים בפרסום זה נעשה רק לאחר תכנון מוקפד והתאמה לבריף ולאסטרטגיה ולא כשליפה מן השרוול העיקר שבכותרת יהיה משהו שקשור בקשר ישיר או עקיף כזה או אחר למוצר או לחברה המפרסמת... הציבור לא קונה את זה- במיוחד הציבור החרדי שידוע כצרכן נבון ומתוחכם שאי אפשר לעבוד עליו בצורה כזו, וכמו שאמר פוזי-אולי הוא יהנה מההברקה אבל לא יקנה את המוצר.

אני חושבת שזה מה שכולנו מתכוונים לומר בסופו של דבר-כל אחד בסגנון שלו אבל המסר אחיד:

1. המוצר שלכם מדהים, אבל אם לא תעשו משהו שונה ומיוחד בפרסום שיגרום ללקוחות הפוטנציאליים להסתכל עליו - סיכוי רב שהקהל פשוט לא יראה אותו. לכן מומלץ מאוד להוסיף קריאייטיב- או בקופי, או בויזואל, או בסוג המדיה או בקד"מ או בכל דרך אחרת שימליץ לכם פרסומאי מקצוען שמכיר את השוק של המוצר או השירות שלכם.

2. אל תסמכו על קריאייטיב בלבד כדי למכור. הוא טוב כדי לגרום ללקוח לקרוא את המודעה בשלב הראשוני ולא כמניע לרכישה. אם אין בפרסום ערך מוסף אמיתי ללקוח הוא פשוט לא יעבוד.

3. מצאו\צרו בידול תחרותי של המפרסם על מתחריו והביעו אותו בצורה מובנת וקליטה כמסר העיקרי של הפרסומת.

4. משחקי מילים לשם המשחק בלבד נראים לעיתים זול ולא מקצועי. לכן השתמשו בהם בתבונה רבה ורק כאשר הם מותאמים לבריף ולקהל המטרה שלכם.

5. הכי חשוב: אחרי שפרסמתם בדקו את התוצאות בשטח ופעלו בהתאם. עקבו אחרי ההיענות לפרסום שהוצאתם והסיקו מסקנות לשיפור ולהמשך על מנת לקדם את המכירות. תכלס- זה המדד האמיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בשביל משחקי מילים של פרסומאים ש"מבריקים עצמם לדעת" - יש לנו את אשכול ענווים הנפלא ;).

כשמשתמשים נכון בקריאייטיב או במשחקי מילים בפרסום זה נעשה רק לאחר תכנון מוקפד והתאמה לבריף ולאסטרטגיה ולא כשליפה מן השרוול העיקר שבכותרת יהיה משהו שקשור בקשר ישיר או עקיף כזה או אחר למוצר או לחברה המפרסמת... הציבור לא קונה את זה- במיוחד הציבור החרדי שידוע כצרכן נבון ומתוחכם שאי אפשר לעבוד עליו בצורה כזו, וכמו שאמר פוזי-אולי הוא יהנה מההברקה אבל לא יקנה את המוצר.

אני חושבת שזה מה שכולנו מתכוונים לומר בסופו של דבר-כל אחד בסגנון שלו אבל המסר אחיד:

1. המוצר שלכם מדהים, אבל אם לא תעשו משהו שונה ומיוחד בפרסום שיגרום ללקוחות הפוטנציאליים להסתכל עליו - סיכוי רב שהקהל פשוט לא יראה אותו. לכן מומלץ מאוד להוסיף קריאייטיב- או בקופי, או בויזואל, או בסוג המדיה או בקד"מ או בכל דרך אחרת שימליץ לכם פרסומאי מקצוען שמכיר את השוק של המוצר או השירות שלכם.

2. אל תסמכו על קריאייטיב בלבד כדי למכור. הוא טוב כדי לגרום ללקוח לקרוא את המודעה בשלב הראשוני ולא כמניע לרכישה. אם אין בפרסום ערך מוסף אמיתי ללקוח הוא פשוט לא יעבוד.

3. מצאו\צרו בידול תחרותי של המפרסם על מתחריו והביעו אותו בצורה מובנת וקליטה כמסר העיקרי של הפרסומת.

4. משחקי מילים לשם המשחק בלבד נראים לעיתים זול ולא מקצועי. לכן השתמשו בהם בתבונה רבה ורק כאשר הם מותאמים לבריף ולקהל המטרה שלכם.

5. הכי חשוב: אחרי שפרסמתם בדקו את התוצאות בשטח ופעלו בהתאם. עקבו אחרי ההיענות לפרסום שהוצאתם והסיקו מסקנות לשיפור ולהמשך על מנת לקדם את המכירות. תכלס- זה המדד האמיתי.
בדיוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אקיצ'ר דינים העולים.
יש מקום ענק לקריאייטיב ולכל המשחקים למיניהם,
וזאת בתנאי ענק וברור:
שהוא מבריק את המוצר
ולא את הפרסומאי.

לפיכך
ישנם גם הרבה פלטפורמות שהברקה קיצ'ית לא תתאים אפילו ברמז, בהם ההברקה היא
קשיחות וסמכותיות.


אבל תמיד הקופי יהיה עם מילה טעונה שמבדלת.
תודה לכולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ואם @אלי אלימלך קוטל את הקופי בכללותו, וטוען שזה כבר פאסה, אז מה האלטרנטיבה?
נשמח שתעלה דוגמאות.

אני לא קוטל את הקופי. אני מתנגד לערבב בין כלי פרסום מסוג A לכלי פרסום מסוג B.

הפרסום בא לפתור הרבה אתגרים:

יש מהם שמטרתם לעורר מודעות.
יש מהם שמטרתם למכור מיד.
יש מהם שמטרתם לייצר מיצוב.
יש מהם שמטרתם לייצר מיתוג.
יש מהם שמטרתם להוריד מתחרים.
יש מהם שמטרתם זכירות.
יש מהם שמטרתם בולטות.
יש מהם לריטנשן.


עד כאן דוגמאות של אתגרים שהאסטרטג מניח לקופירייטר.

בכדי לבצע את כל אלו יש הרבה כלים:

- משחקי מילים
- תובנות
- ארט
- מיקומים
- פלאריירים
- מודעות ריטייל
- טיזרים
- פרות סגולות
- יח"צ

הפוסט שלי מעורר על המצב ההזוי שמשחקי המילים השתלטו על כל המטרות גם יחד. ועל כך זעמתי.

בהצלחה

אברימי
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
משחקי מילים לעולם לא יוכלו להיות במקום המסר. הם יכולים לשרת את המסר. כשהקורא נהנה מהתחכום ואף מחמיא לעצמו שהבין את ההברקה הוא יתחבר אל מודעה ויתעניין בה יותר.
לעומת זאת יש בהחלט מקרים בהם נראה שהקופירייטר חשב בעיקר על המחמאות שיקבל מהחברים בקבוצת הווטסאפ הנישתית ופחות על טובת הלקוח. וחבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אשכול מענין...
אלי אלימלך את יכולה להראות לי דוג' מעובדות שלך (או של אחרים)
שנבין יותר את הפוסט ---

משחק מילים מוכר בתנאי שהוא בא לשקף את המסר וזה ברור
זה אופציה בעולם הפירסום ויש עוד הרבה אופציות...
בכדי להחכים נשמח לראות דוגמאות מה כן ומה לא...

בעידן הפרינט ומודעות עיתון שכל העיתון מרוח במילים וצבעים
חייבים לעשות, עצור!!! וזה בתמונה מענינת או במשחק מילים כלשהוא או במשפט חכם
מה שלא כן בעידן הדיגטלי שהכל עם שלבים ועם אנמציה שאמורה לתפוס את העין.

עוד מעט תגידו שמשחק עם מספרים פאסה
וקנה אחד קבל שני פאסה
האנשה פאסה
ציטוטי לקוחות פאסה..
ועל זה הדרך

כל אופציה ומה שמתאים לה ובאופן שמתאים למפרסם
אם ללקוח שלי אין תקציב לטיזר אז אין ברירה לתמצת משפט למודעה אחת
בציבור העסקים הקטנים - תקציב הפירסום הוא קטן ולא תמיד יש אופציות מתאימות
זה בא מחוסר הבנה ומודעות של הלקוח
- מפרסם פעם אחת מחכה לישועה..ברור שהיא תבוא בסיבוב
בציבור הכללי ובציבור העסקים הגדולים מפרסמים כל הזמן כמו אוויר לנשימה
...ומרעננים את המודעות ואת הפירסומים כל תקופה...עד כאן בנתיים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני יורד למקלט יחד עם כל חבריי הפרסומאים.

קריאייטיב הוא המוכר את המוצר.
ממש כפי שכתבתי למעלה.
בדיוק כמו שלא תקנה תרופה חדשנית לגירוי עור מאדם ברחוב שיעמוד בגינס וטריקו,
אלא מרופא נחמד שרק העמיד את זה ככה בצד של השולחן שלו כבדרך אגב.
כך לא תקנה מוצר שאין לו 'חלוק לבן' שבמשל.
הקריאייטיב מחבר את היעד אל המוצר.

משחק מילים וכו' כנ"ל הוא באמת מסוכן,
כי הרבה 'פירסומאים' חדשים שופכים סכומי ביזבוז על קישקושים שלא הישיגו את היעד.

אבל כשאתה יודע להעביר את המסר דרך 'חלוק לבן' מצויין,
השגת את המטרה.
אולי ברואנדה החליפו את השיטה.
גם סתם ככה נראה לי מוזר שכל הגדולים שמשחקים כל היום במילים כשהם מקרבים את המוצר דרך זה,
כולם באמת לא מעודכנים, דיי בואו לא ניסחף.

בהצלחות
ותודה לאלי על הפוסט המצויין הזה
תמשיכו תכל'ס זה מעשיר את כולנו.


לא מסכימה עם זה

קריאייטיב הוא סוג של תבלין. של קישוט.
אם הבסיס נכון ומדויק, קריאייטיב מדויק יכול להועיל ואפילו להקפיץ
אבל הרבה מידי פעמים, מרוב קריאייטיב לא רואים את המוצר. מפספסים. מתבלבלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא מסכימה עם זה

קריאייטיב הוא סוג של תבלין. של קישוט.
אם הבסיס נכון ומדויק, קריאייטיב מדויק יכול להועיל ואפילו להקפיץ
אבל הרבה מידי פעמים, מרוב קריאייטיב לא רואים את המוצר. מפספסים. מתבלבלים.


בדיוק מה שכתבתי בכל ההודעות למעלה. שימו לב.
במקרה והקריאייטיב מכסה על המוצר,
זה כמו מוכר בעסק שמציג את עצמו במקום את המוצר,
אבל מוכר שמתמקד במוצר,
וממש משמש לו לפה, שהמוצר הדומם לא יכול לדבר,
ועכשיו הוא נהיה במקום מקרר פלוני
נהיה המקרר שיושע אותך מכל הלחץ בערב החג,
והוא למעשה הולך לעזור לך בכל החיים,
זה שהמקרר התלבש במדי עוזר ופסיכיאטר לערב פסח לא כיסה את המוצר.
אלא חיבר אותך רגשית למוצר.
ואת זה א"א לעשות בלי קריאייטיב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
קריאייטיב הוא סוג של תבלין. של קישוט.
קריאייטיב הוא כלי נוסף להעברת מסר
ובדיוק כמו כל כלי במטבח, הוא לא כל יכול.
יש פעמים שהוא מתאים, ויש פעמים שלא. יש רימונים נוספים בארסנל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
קריאייטיב הוא כלי נוסף להעברת מסר
ובדיוק כמו כל כלי במטבח, הוא לא כל יכול.
יש פעמים שהוא מתאים, ויש פעמים שלא. יש רימונים נוספים בארסנל.

מה זה קריאייטיב רבותי?
מישהו כאן יכול לכתוב מה לדעתו נכלל בקריאייטיב?

בא לי לשמוע מה חושבים. נראה לי יש איזה טישטוש גדול בענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
דבר ראשון:
מסכים 100% עם הפוסט של אלי אלימלך.

לגבי הפרטים עצמם:
אין עניין לקדש את המושג של משחקי המילים.
אם המטרה היא ליצור עניין/ לתפוס את העין/ וכדו'-
הלקוחות יצביעו ברגליים - לטוב ולמוטב.
ומקסימום? תשפרו.

משחקי מילים בהטמעת ערכי מותג?
אם זה מצליח - תפתחו שמפניה.
אם לא - תתפללו חזק שהלקוח יוכל לשלם לכם על העבודה.
סוף פסוק.

להתייחס למשחק מילים כדבר מתבקש בפרסום? הדרך עוד רחוקה...
כשיש היכן ועם מי לשחק עם משחקי המילים- נו.. נו...
כשזה משחק בקודש הקודשים' של העסק / המותג- זה משחק באש!
זהיר - ניצל,:D
פזיז - וד"ל
.:(

חריגים ללא סלוגן:
מה שנכתב על גוגל / פייסבוק / וכו' שלא משתמשים בסלוגן-
נכון. הסיבה היא לא כי הם חזקים / מיתגו את עצמם.
אלא -
הדבר היחיד הוא - שעסקים באינטרנט / פלטפורמות / אפליקציות / ושאר מרעין בישין, נמדדים בדבר אחד:
חוויית משתמש
.
שזה כולל בתוכו:
אמינות- בראש.
ממשק מתקדם.
תוכן.
נגישות
.
וכמובן השירות /התמיכה של הרשתות.
הצלחת? כל משתמש יביא לך 10 (מה אין לך פייסבוק?;))
לא הצלחת? תסתכל בגוגל פליי תתנחם בזה שהיו לך 2300 הורדות (+200 ביקורות של 3 כוכבים:mad:)
הרשתות הגדולות שהזכרנו לעיל - לא צריכים פרסום /סלוגן!
הם עסוקים כל העת בשיפור חווית המשתמש (והמפרסמים...)
המשמשים הם המשווקים הסמויים שלהם.
יש פשלה? בשביל זה מעסיקים צוותות של ניהול משברים.
וואטספ קרסה מספר פעמים - ונותרה הפופולרית ביותר.
בפייסבוק התאבדו אנשים בלייב (כפשוטו) ואף אחד לא עצר אותה.
גוגל יודעת אלינו הכל - ואף אחד לא גולש בגלל זה באקספלורר...
כל עוד-
כיף לנו? משתמשים!
לא כיף? מסירים.
הלוואי וברשתות השיווק ובחנויות היה את רמת המודעות לשירות כמו שיש לענקיות הרשת האלה... אולי כי עם רובוטים זה יותר קל?!

דוגמא לשיווק ללא מילים:
עם איזה קולה תרגישו טוב יותר אם יהיה בזה קרח? ואיזה צליל תשמעו באוזניים כשאתם מוזגים אותו?( גם בכוס חד פעמית...)

דוגמא מהימים האחרונים של משחקי מילים בצורה נכונה:
סודה - בעבוע בוע בוע.
תנחשו באיזה מותג מדובר?
מרגישים את הדגדוג בגרון?
-כי זה המותג וזה מה שהוא מוכר, ואת זה הוא מקדם.
תשאלו את הגברים שבינינו:
כמה פעמים ב'זוכערים' עולה הנושא 'טמפו' או 'שוופס'
כדי שתבינו כמה המשחק מילים הזה מדהים בפשטותו (וגם בקופי שלו)
אבל לוחץ על הנקודה...

לא נראה לי שיהיה לי את הסבלנות והאומץ של אלי אלימלך - להילחם פה על מה שכתבתי...
נהנתם? - תנו ב'אהבתי'. חולקים עלי? מן הסתם כתבתם כבר את הטענות למעלה.... לא כתבתם עדיין? למה שלא תחכו עם זה עוד קצת?... ;)

בכל מקרה שיהיה שבת שלום -
עם סודה - בעבוע בוע בוע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
לא יודעת מה

הלכתי על רח' זבוטינסקי וקראתי עיתונים עם פירסומות של משרדי פירסום
בין הפירסומות היו הרבה משחקי מילים

לא שזה פאסה- כאילו מי אמר?
כל פירסומת לגופה
בעיתונים שלנו כנראה אין עוד אופציות
אז רואים את זה הרבה....

מה ישימו פרצופים? דוגמנים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

חדר 'ועדת השנינות והצחוק' של הכנסת מלא מפה לפה.

נושא הדיון "סיווג סוגת הומור כפלילי", רגיש ונפיץ, מעורר אמוציות ומציף מתיחות קשה מאוד שקיימת כבר שנים בתרבות הישראלית. מחד, בדרנים וסופרים שעושים קריירה על משחקי מילים, ומאידך, קהל מותש ועצבני שמאס בזה.

"שימוש בכפל משמעויות של מילה, עיוות של מילה או פירושה, או הכלאה של שתי מילים וההתייחסות אליהן כסוגת הומור מן המניין, אינם לגיטימיים", פתח יושב ראש הוועדה את הדיון, "הציבור נאנק תחת תת-התרבותיות הזו, שפשתה במחוזותינו והפכה את החיים לבלתי נסבלים", נאם בכאב.

"כאשר מובילי דעת קהל מנרמלים את משחקי המילים, הם מעניקים לגיטימציה ודחיפה לאוכלוסייה מסוימת של אנשים שמסתובבים בינינו ומפיצים את הרעל הזה", אמר והושיט אצבע מאשימה לעבר נציגם של האמנים בדיון.

סופר אחד שנכח בוועדה, אחד שמתעלל באופן סדרתי במילים ובקהל קוראיו, ביקש את רשות הדיבור:

"אני מוחה נמרצות על עצם קיומו של הדיון.

"משחקי מילים הם סוגת העילית של ההומור הישראלי המפואר, אפשר להתעלף מהם מרוב שהם מצחיקים.

"למשל, כאשר אישה אומרת לבעלה בערב שבת שהיא פורסת מפה, ואז היא פותחת את מפת העולם על השולחן, זה לא קורע?", הסופר נחנק מההומור של עצמו.

הקהל האלרגי, לעומת זאת, הגיב קשה; חלקו נס מהחדר, חלק אחר הקיא, ואחרים התעלפו.

"הוציאו אותו מכאן הרגע", הורה יו"ר הוועדה לאנשי משמר הכנסת. אלה תפסו את הסופר וגררו אותו החוצה במהירות.

"אמרתי לכם שאנשים יתעלפו מרוב צחוק", המשיך לעשות שימוש לא ראוי בכפל משמעויות של מילה, תוך שהוא נאבק במאבטחים. המשחק האחרון זיכה אותו בכמה אגרופים ראויים מההמון הנסער.

בעקבות המקרה הקשה, שלל יו"ר הוועדה משאר הנוכחים את זכות הדיבור וביקש לגשת להצבעה. אחד הקומיקאים ביקש לומר משפט והבטיח שלא ישחק בו מעבר למשמעותו הפשוטה. היו"ר הסכים, אך הורה לאנשי המשמר לכוון לעברו נשק, אם לא יעמוד בהבטחתו.

"אדוני היושב ראש, בכל זאת יש אנשים בעם הזה שמחבבים משחקי מילים", ביקש לשכנע נואשות. "גם אם בעיניך זה נלוז, עדיין להשית עונש של מאסר עולם על מי שיעבור על ה'עבירה' הזאת, זהו צעד מרחיק לכת במדינה דמוקרטית", סיכם והתיישב.

"אני דוחה את טענתך מכל וכל", השיב יושב הראש. "הנושא היה במצע הבחירות שלנו, והציבור הצביע לנו בגדול ודרש מאיתנו לתקן את העוול רב השנים.

"אם ישנם אנשים שמעוניינים בהמשכה של המדמנה התרבותית הזו, שיבואו לקלפי ושיצביעו בעד ביטול החוק. עובדה היא", הוסיף בסרקזם, "שהמפלגה שהבטיחה את המשך הלגליזציה של משחקי המילים, קיבלה מספר פתקים בדיוק כמספר נציגי האמנים שנוכחים כאן בחדר.

"ניגש להצבעה!

"אם כן, הצעת חוק מאסר עולם למשחקים במילים, עברה ברוב גדול", אמר בחגיגיות. "מזל טוב, משחקי המילים הוצאו מחוץ לצחוק... ", הכריז משועשע.

שני שוטרים גברתניים תפסו את היו"ר בברוטליות בעודו מחייך מהברקתו, הטילו אותו על הרצפה ואזקו אותו, "קדימה למאסר עולם".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה