לומדים עם הזמן מה כדאי לנו ומה לא.
הזמנתי שם מכשיר חשמלי קטן שהתקלקל בתוך תקופת האחריות.
התברר שכדי לתקן אותו אני צריכה להגיע לחיפה או לאיזה חור בירושלים.
הבנתי שהחיסכון של ה50 ש"ח לא שירת אותי במקרה הזה.
חבר פתח חנות מחשבים ואז סגר אותה.
הוא הסביר שהוא חייב לתת מחיר גבוה יותר נניח זאפ, כי אנשים מגיעים אליו אחרי הרכישה וצריכים עזרה עם 101 דברים שהם לא בדיוק אחריותו... (התקנת אקרובט נניח). במקרה שלו - העסק לא היה רווחי, והוא סגר. אין מה לעשות, לתת שירות עולה כסף, והרבה. הרבה הרבה. בעיקר סבלנות ורצון.
אבל כשאני קונה משהו מחנות, אני מצפה שיעזרו לי.
למשל - שלום, קניתי שלשום ממכם איך מעבירים את ה 5X5 החדש שקניתי למצב טיסה?
אז המוכר לא יוכל להגיד לי: לך תדבר עם המייל. היי! קניתי ממך! אז הוא יצטרך לבזבז 5 דקות מזמנו, ולהסביר ללקוח איך מעבירים למצב טיסה.
משנת יוסף מעניקה רושם שהיא מכירה שכונתית. שיש עם מי לדבר.
אבל בפועל, ההתנהלות שלה מאוד מזכירה את הרשת שאין לנקוב בשמה. (קי פי אף, רמז.)
קנית מאיתנו משהו? תודה.
רוצה שירות?
לך ליבואן! לסבתא שלו! לדודה שלו! אנחנו פטורים!!!
אני מניח שזה חוקי, איכשהו, אבל על זה אומרים: כשר אבל לא מריח טוב.
ואסיים בדוגמה.
קניתי מאדם מקסים בשם נהוראי, רוכל חמוד שפותח עמדה של שמאטעס' על כל מיני מטענים וכו', פנס כיס נטען.
כמה שילמתי? 15 שקל. לא הרבה כסף, לכל הדעות.
עבר חודש, הפנס הפך לז"ל. לא מפתיע.
בדיוק ראיתי את נהוראי, נהורא על פניו, שאלתי אותו אם יכול לעזור.
ונהוראי אמר שינסה.
ואז התקשר אליי כמה פעמים, מיוזמתו, וסיפר שפתח את הפנס וניסה לתקן...
ועכשיו - היה ברור שאין אחריות ואין לי ציפיה כזו. כן? כולה פנס מרוכל. אבל איזה בנאדם מקסים. איזה כיף לקנות מאדם כזה.
כולנו יודעים להעריך חנויות נעליים, משקפיים, ביגוד, גרביים, ציוד צלילה, חגורות מעור תנין, שיש להם כבוד ללקוח. יחס מכבד.
אז משנת - חבל.