• הוסף לסימניות
  • #1
מתוך סשן צילומים למשפחה מקסימה, בשבוע שעבר.
התמונות מאוד דומות, אבל כל אחת משדרת משהו אחר. כמובן שהראשונה עדיפה כ"צילום משפחתי", בגלל ההבעה של הילד, אבל לשניה יש את היופי שלה, בעיני.
אשמח לשמוע את דעתכם על התמונות בכלל, ואיזו עדיפה בפרט.

[אבל בבקשה על תעירו על השמיים השרופים. מבחינה טכנית בלתי אפשרי לא לשרוף אותם בסיטואציה כזו וללא פלאש, ובעיני אין בעיה לשרוף שמיים בצילומים. זה לא מפריע לי, ובמקרה הנוכחי זה דווקא מוסיף איזה קסם, לדעתי.]
 

קבצים מצורפים

  • Weiss0092.jpg
    KB 209.1 · צפיות: 31
  • Weiss0099.jpg
    KB 205.8 · צפיות: 25
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני לא צלמת, אבל אהבתי הרבה יותר את השניה- מביעה מאוד
בראשונה הילד נראה מרחף או בוהה ולא ממוקד
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מסכימה עם חויוית. השנייה מקסימה, והראשונה נראית אפילו קצת עצובה.

והשמיים אכן מוסיפים קסם. אבל נראה לי שהיה עדיף צמצם פתוח יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה לכן. :)
דלית - הצמצם היה 5.6 על 20 מ"מ (קרופ קליל). לא יכולתי לפתוח עוד הרבה את הצמצם כי הפתוח ביותר בעדשה הזו (17-40) הוא 4, ואני מרגישה שהיא לא חדה בצמצמים פתוחים. הסיבה לעומק השדה זה בעיקר אורך המוקד.
אבל... את מרגישה שעומק שדה רדוד יותר היה חשוב פה? זה צילום רחב (גוף מלא ועץ גדול בפריים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
התמונה השניה יותר יפה, בכלל הרקע כאן לדעתי לא טוב, סוחב מידי את העיניים מאשר הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
משהו שרוף בצד ימין של התמונה
השנייה יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני לא צלמת...
אבל אהבתי את הראשונה... היא מבטאת תום ורוך שנשפכים מהילד... ממש צילום "טבעי..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני אהבתי יותר את הראשונה.

נכון שבשניה הילד מחייך ומביט בעניין, אבל זה לא קשור לתפאורה שסביבו. לכל היותר זו יכלה להיות תנוחה מתאימה לצילום בגינת השעשועים.
בתמונה הראשונה דווקא המבע הבוהה והרחפני משהו מתחבר לעץ הענק שמאחוריו ויוצר אוירה שגורמת לי לבהות בתמונה ולהרגיש שיש בה משהו 'מעבר'..

אם הייתי צריך לבחור את מה להגדיל ולתלות - רק את הראשונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אוקיי, משהו פה מוזר.
אני התכוונתי שהמחייכת תהיה השניה, וזה באמת הסדר שבו העליתי את התמונות, אבל כשהעליתי את האשכול ראיתי שהמחייכת זו הראשונה, ולכן ערכתי ושיניתי את המילים בהודעה שלי (כתבתי שהראשונה, כלומר המחייכת, עדיפה כצילום משפחתי).
אבל מהתגובות אני מבינה שכולכם רואים את זה הפוך ממני, כלומר שהמחייכת זה השניה, כמו שמראש התכוונתי. אני צודקת?

ביתר - ביקשתי לא להגיב על השמיים השרופים... :)

msphoto, אם הבנתי נכון שאתה רואה את התמונה המחייכת בתור התמונה השניה - דעתי בדיוק כדעתך. דווקא בתמונה העצובה יותר יש משהו מעבר לאלבום המשפחתי. כן, היא אולי עצובה, אבל אני לא מדברת על מה המשפחה תאהב, אלא איזו תמונה יותר מעניינת. גם צילום עצוב של ילד יכול להיות מעניין. לא?

ו... מעצבות גרפיות - אתן לא צריכות לציין בכל תגובה שלכן שאתן לא צלמות. הפורום פתוח לכולם, וכל ביקורת (שכתובה בצורה נעימה...) מתקבלת בברכה.

תודה לכולכם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בס"ד

רבקה,

הייתי חייב ;)

אם כבר לשרוף אז לפחות שתהיה לזה איזו משמעות צילומית.
והכוונה: היית שורפת לגמרי גם מצד שמאל ואז זה היה נראה בגן עדן. ככה זה נראה בטעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י יעקב1;382986:
בס"ד

רבקה,

הייתי חייב ;)

אם כבר לשרוף אז לפחות שתהיה לזה איזו משמעות צילומית.
והכוונה: היית שורפת לגמרי גם מצד שמאל ואז זה היה נראה בגן עדן. ככה זה נראה בטעות.

חחח, היה לי ברור שתגיב רק על זה...
לי זה נראה כמו סוגשל גן-עדן גם ככה (קסום היתה ההגדרה שלי). אני מניחה שאפשר גם לשרוף מקומית בפוטושופ, אני אנסה ואראה מה דעתי.

לא שרפתי את השמיים לשם השריפה אלא כי הקב"ה יצר את העולם כך שבשעות היום השמיים בהירים יותר מהקרקע, במיוחד הקרקע המוצלת, ואין דרך לצלם את התמונה הזו כך שכל חלקיה יהיו חשופים כהלכה בלי להשתמש בפלאש (ופלאש ישיר לא בא בחשבון מבחינתי, ופלאש מרוכך לא היה אפשרי בסיטואציה ההיא כי אני עובדת בלי עוזר צלם ובצילומי ילדים הכל נורא דינאמי).
כך שבעצם אתה יכול לומר ששרפתי אותם "בטעות". בפועל הייתי צריכה לבחור מה לחשוף נכון, ואם אני מעמידה את האוביקט המרכזי (הילד) מול הרקע השולי (השמיים. הרקע העיקרי הוא העץ) - האוביקט מנצח אצלי. וגם אצל כל שאר הצלמים שאני מכירה, חוץ ממך... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לשרוף מקומית? נו נו, תצלמי מראש כך ולא תצטרכי את הפוטושופ.

ברור שכך יצר ה' את השמים. בהמשך הוא גם יצר אותם כך שבשעות אחר הצהרים או שעות הבוקר המוקדמות אפשר לקבל צבעים נהדרים, תאורה מצויינת ושמים מדהימים.

ברור שהאובייקט הכי חשוב. אך ברגע שהרקע ככה זה פוגע באובייקט.
כשאני מצלם ילדים ובעיקר בר/בנות מצווה אם אין לי כוונה להאפיל אותם (סילואט) הם מקבלים חשיפה נכונה וטובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י רבקה אריאל;382980:
msphoto, אם הבנתי נכון שאתה רואה את התמונה המחייכת בתור התמונה השניה - דעתי בדיוק כדעתך. דווקא בתמונה העצובה יותר יש משהו מעבר לאלבום המשפחתי. כן, היא אולי עצובה, אבל אני לא מדברת על מה המשפחה תאהב, אלא איזו תמונה יותר מעניינת. גם צילום עצוב של ילד יכול להיות מעניין. לא?


הבנת נכון. ואני חושב שאם יש למשפחה קצת שאר רוח - גם היא תאהב יותר את 'התמונה העצובה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י msphoto;382992:
הבנת נכון. ואני חושב שאם יש למשפחה קצת שאר רוח - גם היא תאהב יותר את 'התמונה העצובה'

האמת היא שיש להם, ויש סיכוי טוב שזה אכן יקרה. ליתר ביטחון יש גם את המחייכת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י יעקב1;382989:
לשרוף מקומית? נו נו, תצלמי מראש כך ולא תצטרכי את הפוטושופ.

ברור שכך יצר ה' את השמים. בהמשך הוא גם יצר אותם כך שבשעות אחר הצהרים או שעות הבוקר המוקדמות אפשר לקבל צבעים נהדרים, תאורה מצויינת ושמים מדהימים.

ברור שהאובייקט הכי חשוב. אך ברגע שהרקע ככה זה פוגע באובייקט.
כשאני מצלם ילדים ובעיקר בר/בנות מצווה אם אין לי כוונה להאפיל אותם (סילואט) הם מקבלים חשיפה נכונה וטובה.

ברור לך שכדי לשרוף גם את הרקע משמאל אני צריכה לחשוף יותר, מה שישפיע על החשיפה של כל התמונה (דבר שאני לא מעוניינת בו), כן?
הנה, ערכתי בפוטושופ לצורה שאני חושבת שנראית טוב. רק הסרה של העץ והשביל המרוחקים מאוד (כל שאר העצים שברקע לדעתי מוסיפים, לא מפריעים).
התיקון הנוכחי לא היה אפשרי במהלך הצילום עצמו, אלא אם אתה מתכוון להנחת פלאש שיאיר ספציפית את העץ המרוחק ההוא, כי אין דרך לגרום במהלך הצילום עצמו לקונטרסט גבוה יותר בין הסצנה כולה לבין עץ ספציפי אחד מרוחק.
גם אין צורך, בעיני, כי לשם כך בדיוק נוצר פוטושופ.
:)
 

קבצים מצורפים

  • Weiss0092b.jpg
    KB 244.9 · צפיות: 25
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני בתור צלמת אוהבת את הרצינית אבל ההורים אוהבים את המחייכם.
אני תמיד אומרת בנדם מסחוץ שלא מחובר לילד אוהב ליראות מבטים וההורים רוצים ליראות חיוכים....
התבעים מקסימים !!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אמממ
קצת מצחיק לבקש שלא להעיר על הרקע השרוף
הרי הוא יפריע בהדפסה, ובכל מקום בו התמונה תוצג
למה לא לעשות חשיפה כפולה?
או חשיפה מרובה ובכך להימנע מרקע כ"כ שרוף?

אוווווו לא לצלם במיקום הזה, זו גם אפשרות.

אני הייתי בוחר בשתי הדרכים הראשונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י tamiro;383008:
אמממ
קצת מצחיק לבקש שלא להעיר על הרקע השרוף
הרי הוא יפריע בהדפסה, ובכל מקום בו התמונה תוצג
למה לא לעשות חשיפה כפולה?
או חשיפה מרובה ובכך להימנע מרקע כ"כ שרוף?

אוווווו לא לצלם במיקום הזה, זו גם אפשרות.

אני הייתי בוחר בשתי הדרכים הראשונות.

למה שהוא יפריע בהדפסה? לו אתה היית הצלם - זה היה מפריע לך. לי זה לא מפריע כלל וכלל (ואל תזכיר את הלקוחות, כי הלקוחות בוחרים את הצלם לפי העבודות הקודמות שלו).

אני מקווה שאתה צוחק בנושא חשיפה כפולה כשמדובר בצילומי ילדים. חביבי, זה לא פרפרים פה. חצובה בהחלט לא באה בחשבון.
HDR מקובץ RAW היה אולי אפשרי בתנאים אופטימלים יותר, אבל כמו שכתבתי - השרוף לא מפריע לי ואני בהחלט לא אשקיע ב-HDR כדי להימנע ממנו. יותר מזה, ציינתי שספציפית בצילום/לוקיישן הזה השמיים השרופים מוסיפים בעיני.

לוותר על הלוקיישן? ממש לא בשבילי, נו באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
(אני עונה כציירת....)

אני אוהבת הרבה יותר את העצובה. יש בה משהו מושלם בגוונים המשתלבים ובזוויות ובחיבור של העץ והילד (לילד ולעץ יש אותה תנוחה ממש, והפנים של הילד תחומים מימין ומשמאל ממש כמו העץ).
בתמונה השנייה ההבעה של הילד מופנית הצידה והאור שנוסף לו על הפנים (הלחי נעשתה ריקה ובהירה וזה מחזיר מדגיש פתאום את כל האור שיש מימין לעץ, והכול נראה ריק יותר), זה מוציא אותו מהחיבור אלינו ומהחיבור לעץ.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה