@צביקה12345
ראשית, כשאתה מביא מאמר שלקחת מאתר אחר ברשת, חובה לציין את המקור - כדי לשמור על זכויותיו בנוגע לנכתב. המקור:
https://www.2click.co.il/mirrorless-cameras/
שנית, תקרא מה שאכתוב בהמשך כאן, ותבין יותר מה שלא כתב בעל המאמר ההוא, אבל זה חלק חשוב ביותר, אם לא העיקר.
וזה מופנה גם ל
@photos by h -
המורה שלי אמר שהן פחות איכותיות מהרפלקס
זו אמירה שנובעת מחוסר הבנה של המשמעות של ההבדל ביניהן (לצערי..)
המירורלס אינן פחות איכותיות - אלא אותו דבר לפחות אם לא הרבה יותר!! הסיבה הפשוטה היא, כיון שלכולם ידוע שהן פשוט מאד הדור הבא, ומי שרוצה להבטיח את עתידו, משקיע שם..
יום יבוא ומצלמות הרפלקס יפארו את מדפי המוזיאון לצילום, ונכדינו יפערו עיניים - 'מה?!.. באמת מישהו הסתובב לצלם פעם עם הבומבילה הזאת..?!'
בדיוק כמו שאנחנו מסתכלים היום על הפילם המיתולוגי אך המיושן, ופעם חשבו שאין איך להחליף אותו, וגם החיישן הדיגיטלי שנולד אז, הרבה פחות איכותי ממנו..
אז צר לי גם על כותב הכתבה מהאתר ההוא - אבל היום מצלמות המירורלס דוגמת הA7 של סוני נותנות פייט מטורף לכל הרפלקסיות למיניהן, כולל כולן..
'אז למה אנחנו עדיין לא רואים מספיק צלמים מקצועיים עם מירורלס, וכן עם רפלקס ?' תשאלו ובצדק..
התשובה מתחלקת לשלושה חלקים: 1. הפן האישי 2. הפן התקציבי. 3. הפן המקצועי
1. הפן האישי - צלם מקצועי שלמד ורכש את ניסיונו במצלמת רפלקס על שלל התפעול והתפיסות שלה, לא יעבור בנקל למצלמת מירורלס, זה כמו לבקש משף צרפתי לבשל בסגנון איטלקי.. זה מצריך שינוי תפיסתי.
2. הפן התקציבי - כמו שכתבתי למעלה הציוד שונה, לא מתאים תמיד, וגם בעזרת מתאמים זה לא זה. עכשיו תבקשו מצלם להחליף ה-כ-ל, זה ים כסף, והוא פשוט ממשיך עם מה שיש לו.
3. הפן המקצועי - ההבדל בכך שאין מראה במצלמה משפיע ישירות על הבנת ותפיסת הקומפוזיציה של התמונה. ההסבר: במצלמות הרפלקס ישנה 'עינית אופטית' שזה אומר, שאנחנו באמת רואים דרך העדשה, כולל התלת מימדיות וההרגשה של ההרכב של האובייקטים ויחסם זה לזה.
אבל רגע, זה לא יכול להיות?! הרי העדשה אינה מול העינית, העינית ממוקמת למעלה במצלמה, והעדשה במרכזה - אז איך ייתכן שרואים דרך העדשה בכלל??
התשובה היא: המראה. או יותר מדוייק - מערכת מראות (''פלזמות'') אחת מול העדשה, מציגה באלכסון לזו שמעליה באלכסון, והיא מול העינית (כמו פריסקופ של צוללת). וכך ניתן לראות. בזמן הלחיצה על הצילום - מערכת המראות מתקפלת בענווה, ונותנת לחיישן שנמצא באמת מול העדשה לקלוט את התמונה ולהנציחה.
החיסרון שבכל זה, שהמערכת גדולה ומסורבלת, וגורמת למצלמה להיות גדולה ומגושמת. ובדיוק בשביל כך פיתחו את מצלמת המירורלס - ללא מראה. הכוונה, הוציאו את מערכת הפלזמות הזאת מהמצלמה החוצה, והמצלמה התכווצה לגודלן של הקומפקטיות.
אבל עכשיו חזרנו אל השאלה הראשונה - איך רואים מבעד לעינית מה שרואה העדשה, הרי הם אינן מכוונות כלל זו מול זו, ואין פתיחה של העינית? כאן התשובה השתנתה בתכלית, דבר ששינה את כל התפיסה בסגנון הצילום של מצלמות המירורלס ממה שהיה מוכר עד עכשיו!
'עינית דיגיטלית' - הראייה דרך העינית אינה אופטית (אמיתית) אלא סוג של מסך קטנטן שמציג את מה שרואה החיישן מבעד לעדשה.
תשאלו "מה איכפת לנו, אם זה אופטי או דיגיטלי, העיקר שאנחנו רואים מה אנחנו מצלמים, לא?!"..
אז זהו, שלא! וזו הסיבה השלישית (ואולי העיקרית) שבגללה צלמים מקצועיים ממשיכים לסבול בהרמת משקולות, וחוזרים הביתה אחרי יום צילומים עם כתפיים וגב תפוס..
לראיה אופטית אמיתית יש מעלה של ראייה תלת מימדית אמיתית, הכוללת עומק רוחב וגודל אמיתיים. מסך משוכלל ככל שיהיה, הוא דו מימד ומראה רק הדמיה. ובכדי לתפוס תמונה טובה, יש חשיבות רבה לראיה האופטית.
עד כאן בקצרצרה, אני מאמין שיום יבוא וגם על זה יתגברו חברות המצלמות וישימו במירורלס עיניות מעולם ה'תלת מימד' ובכך יקברו לנצח את הרפלקסיות עמוק במוזיאון, או אי שם בבוידעם..
כשיום זה יבוא, תזכרו שכבר מישהו כתב על זה אי פעם בפרוג..