השקעות נודניקים, לכאן!!! שו''ת השקעות למתחילים, בורים, וחסרי ידע.

וה'עושי שוק' עובדים באותה שיטה בכל הקרנות?
בגדול כן.
הם מתאימים את המחיר לשווי האמיתי.
האם נכון לומר שכאשר יש ירידה בקרנות סל מחקות מדדים, הסיבה היחידה לירידות זה הירידה של המדד עצמו, ללא שום קשר להיצע וביקוש של הניירות של הקרנות?
וכנ''ל בעליות כמובן.
כן.
ומה יקרה אם יהיו ירידות חדות מאוד בסנופי, העושי שוק יצטרכו לקנות מניות בעשרות/מאות מיליארדים שלא יהיה להם ביקוש, האם סיטואציה כזו יכולה להיות?
זה סיטואציה שלא יכולה לקרות.
הקרנות קונות מניות של המדד, ואם כולם מוכרים את הקרנות, אז הקרנות פשוט מוכרות את המניות שהם קנו, ואז יש להם את הכסף להביא לאנשים.
 
איך מחשבים ריבית ממוצעת?

להלן 2 חישובים של תשואה ממוצעת 10% ב 10 שנה, אבל התוצאה הסופית שונה לחלוטין
בדוגמא 1 הרווח = רק 77 %
בדוגמא 2 הרווח = 106 %
1741526345877.png




אא"כ הכוונה של ריבית ממוצעת היא שתוצאה בסוף תקופת 10 שנים, הסכום יהיה כמו אם כל שנה הייתה 10% תשואה דהיינו 159%
דוגמא 3
1741526704610.png
 

קבצים מצורפים

  • חישוב תשואה ריבית דריבית.xlsx
    KB 15.1 · צפיות: 17
איך מחשבים ריבית ממוצעת?

להלן 2 חישובים של תשואה ממוצעת 10% ב 10 שנה, אבל התוצאה הסופית שונה לחלוטין
בדוגמא 1 הרווח = רק 77 %
בדוגמא 2 הרווח = 106 %
צפה בקובץ המצורף 1917512



אא"כ הכוונה של ריבית ממוצעת היא שתוצאה בסוף תקופת 10 שנים, הסכום יהיה כמו אם כל שנה הייתה 10% תשואה דהיינו 159%
דוגמא 3
צפה בקובץ המצורף 1917520
אכן הכוונה כמו לדוגמה 3
 
איך מרויחים מזה? הרי לכאורה תמיד מחיר ההיצע גבוה ממחיר הביקוש?
הם תמיד דואגים שיהיה היצע וביקוש במחיר מאד קרוב למחיר הכלכלי ההוגן.
וכשאתה קונה קרנות סל, אתה לרוב קונה במעט מעל המחיר הכלכלי ההוגן, וכשאתה מוכר אתה מוכר במעט פחות מהמחיר ההוגן. ההפרשים הם בעצם רווחים של עושי השוק שהם לרוב מנפיקי קרנות הסל.
 
@מקצועי בלבד תודה רבה
וכשאתה קונה קרנות סל, אתה לרוב קונה במעט מעל המחיר הכלכלי ההוגן, וכשאתה מוכר אתה מוכר במעט פחות מהמחיר ההוגן
למה זה קורה?
בכלל, כל פעם שאני קונה יחידה ממי אני קונה? רק מעושי שוק או גם ממשקיעים אחרים כמוני?
 
למה זה קורה?
כדי שיהיה רווח לעושה השוק, וזו תועלת גם בשבילך שיש עושה שוק כפי שהוסבר למעלה.
בכלל, כל פעם שאני קונה יחידה ממי אני קונה? רק מעושי שוק או גם ממשקיעים אחרים כמוני?
גם ממשקיעים אחרים כל עוד שזה במחיר ההוגן או מאד קרוב אליו.
 
@מקצועי בלבד
איך הוא יכול 'לשחק' במחיר שאני מוכר, לגרום לי למכור

?
הוא לא גורם לך למכור בפחות.
אבל הוא נותן היצע רחב בקצת פחות מהמחיר הוגן המדויק, ולכן בהרבה מקרים שאין מספיק היצע במחיר ההוגן בדיוק אז יוצא שקונים ממנו והוא מרוויח את הפער.
 
איך מחשבים ריבית ממוצעת?

להלן 2 חישובים של תשואה ממוצעת 10% ב 10 שנה, אבל התוצאה הסופית שונה לחלוטין
בדוגמא 1 הרווח = רק 77 %
בדוגמא 2 הרווח = 106 %
צפה בקובץ המצורף 1917512



אא"כ הכוונה של ריבית ממוצעת היא שתוצאה בסוף תקופת 10 שנים, הסכום יהיה כמו אם כל שנה הייתה 10% תשואה דהיינו 159%
דוגמא 3
צפה בקובץ המצורף 1917520
הטעות בדוגמא 1 ו2
זה שניתן משקל לתשואות השליליות כמו לחיוביות
בעוד שהמשקל של תשואות שליליות הוא גבוה יותר.

נוסחת AVERAGE נותנת ממוצע נכון רק כשכל הערכים חיוביים
הנוסחה הנכונה בתא G16
קוד:
=SUM(H13/H3)^(1/10)-1
ובתא C16
קוד:
=SUM(D13/D3)^(1/10)-1
גם אני הסתבכתי עם זה
ו @ה. שלמה מצא את הפתרון הנ"ל.
 
הטעות בדוגמא 1 ו2
זה שניתן משקל לתשואות השליליות כמו לחיוביות
בעוד שהמשקל של תשואות שליליות הוא גבוה יותר.
נכון!
ולכן שאלתי האם אלו שבדקו ומצאו מן העבר שהממוצע שנתית עושה 10%, האם הם לא מסתכלים רק על האחוזים, ואז זה משתנה בגלל המשקל השונה בין השליליות לחיוביות - וכמו הפער בין הדוגמאות,

או כשאומרים שזה עשה 10% הכוונה שבדקו ומצאו שכשמישהו השקיע סכום מסוים למשך 10 שנה (למשל) אז זה עשה כמו אילו במשך כל השנים זה היה 10% - דוגמא 3.


הנוסחה הנכונה בתא G16
קוד:
=SUM(H13/H3)^(1/10)-1
תודה!
אבל זה רק אחרי שיודעים שמסתכלים לפי דוגמא 3, אז כדי לדעת מה הממוצע בדוגמא 1 ו2 צריך לחשב ככה
 
נכון!
ולכן שאלתי האם אלו שבדקו ומצאו מן העבר שהממוצע שנתית עושה 10%, האם הם לא מסתכלים רק על האחוזים, ואז זה משתנה בגלל המשקל השונה בין השליליות לחיוביות - וכמו הפער בין הדוגמאות,

או כשאומרים שזה עשה 10% הכוונה שבדקו ומצאו שכשמישהו השקיע סכום מסוים למשך 10 שנה (למשל) אז זה עשה כמו אילו במשך כל השנים זה היה 10% - דוגמא 3.
אם הבנתי אותך נכון
התשובה היא שתוחלת שוק המניות היא 10%
הירידות והעליות שבטווח הקצר לא רלוונטיות למהות.

הסיבה שקיבלו 10% זה בהתאם לסיכון.
 
אם הבנתי אותך נכון
התשובה היא שתוחלת שוק המניות היא 10%
הירידות והעליות שבטווח הקצר לא רלוונטיות למהות.

הסיבה שקיבלו 10% זה בהתאם לסיכון.
לא כ"כ הבנתי אם תוכל להרחיב יותר
תודה
 
נכון!
ולכן שאלתי האם אלו שבדקו ומצאו מן העבר שהממוצע שנתית עושה 10%, האם הם לא מסתכלים רק על האחוזים, ואז זה משתנה בגלל המשקל השונה בין השליליות לחיוביות - וכמו הפער בין הדוגמאות,

או כשאומרים שזה עשה 10% הכוונה שבדקו ומצאו שכשמישהו השקיע סכום מסוים למשך 10 שנה (למשל) אז זה עשה כמו אילו במשך כל השנים זה היה 10% - דוגמא 3.



תודה!
אבל זה רק אחרי שיודעים שמסתכלים לפי דוגמא 3, אז כדי לדעת מה הממוצע בדוגמא 1 ו2 צריך לחשב ככה
בדיוק!
כשאומרים שבממוצע המדד עשה 10% לטווח הארוך, משקללים את כל העליה [בנקודות או בסכום] שהמדד עשה מכל השנים ומחלקים את זה למספר השנים, בנוסחה שהובאה לעיל.
 
שאלת תם:
למה כל הזמן אומרים 'ריבית דריבית' כי אחרי 10% ריבית שנתית אז בעליה של ה10% בשנה הבאה, גם ה10% הקודמים מרויחים.
למה לא יותר נכון לומר - השקעת X כסף , ב20 שנה זה עשה 200% עליה? בלי חישובי ריבית דריבית 'משבעת פלאי תבל'.
איפה אני טועה?
 
שאלת תם:
למה כל הזמן אומרים 'ריבית דריבית' כי אחרי 10% ריבית שנתית אז בעליה של ה10% בשנה הבאה, גם ה10% הקודמים מרויחים.
למה לא יותר נכון לומר - השקעת X כסף , ב20 שנה זה עשה 200% עליה? בלי חישובי ריבית דריבית 'משבעת פלאי תבל'.
איפה אני טועה?
זאת הסיבה, לפי החישוב שלך עלייה של 200% קוראת אחרי 20 שנה אבל בריבית דריבית היא אחרי 7.2 שנים ואחרי עשרים ומשהו שנים העלייה תהיה 800%
 
שאלת תם:
למה כל הזמן אומרים 'ריבית דריבית' כי אחרי 10% ריבית שנתית אז בעליה של ה10% בשנה הבאה, גם ה10% הקודמים מרויחים.
למה לא יותר נכון לומר - השקעת X כסף , ב20 שנה זה עשה 200% עליה? בלי חישובי ריבית דריבית 'משבעת פלאי תבל'.
איפה אני טועה?
אם זה עושה 10% אז יש לך תוספת 200% תוך כ12 שנים.
 
שאלת תם:
למה כל הזמן אומרים 'ריבית דריבית' כי אחרי 10% ריבית שנתית אז בעליה של ה10% בשנה הבאה, גם ה10% הקודמים מרויחים.
למה לא יותר נכון לומר - השקעת X כסף , ב20 שנה זה עשה 200% עליה? בלי חישובי ריבית דריבית 'משבעת פלאי תבל'.
איפה אני טועה?
מבחינה פרקטית אתה צריך להגדיר תשואה לפי זמן מסוים. זה יכול להיות חודש\שנה\עשור או מה שבא לך.
תכלס הכי נוח להגדיר תשואה לפי שנה.
אחרי שהגדרת לפי שנה נניח 10% רווח אז כדי לדעת כמה יהיה אחרי 10 שנים אתה בודק לפי ריבית דריבית ≈ 159% רווח.
אם החלטת משום מה לבדוק את תשואת התיק שלך לפי עשור כל פעם איך תדע כמה יהיה אחרי 30 שנה?
התשובה היא שוב ריבית דריבית. בעשור הראשון הרווחת 159% ובשני הרווחת את אותה התשואה גם על הרווח של העשור הראשון וכנ"ל לגבי העשור השלישי ס"ה ≈ 1644% רווח.
 
נערך לאחרונה ב:
הטעות בדוגמא 1 ו2
זה שניתן משקל לתשואות השליליות כמו לחיוביות
בעוד שהמשקל של תשואות שליליות הוא גבוה יותר.

נוסחת AVERAGE נותנת ממוצע נכון רק כשכל הערכים חיוביים
הנוסחה הנכונה בתא G16
קוד:
=SUM(H13/H3)^(1/10)-1
ובתא C16
קוד:
=SUM(D13/D3)^(1/10)-1
גם אני הסתבכתי עם זה
ו @ה. שלמה מצא את הפתרון הנ"ל.
דרך אגב אם בדוגמא 1 בטור C אתה מוסיף 100% לכל מספר (= קרן + - ריבית) ובטור D אתה מוחק את ה 1+ (כלומר D3 * C4 במקום D3 * (1+C4) ) אפשר להשתמש בנוסחת:
קוד:
=GEOMEAN(C4:C13)-1
 

קבצים מצורפים

  • חישוב תשואה ריבית דריבית.xlsx
    KB 14.3 · צפיות: 18

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
1769630703938.png
אז הדולר צונח.
ומהר יחסית.
נשברים כאן מחסומים פסיכולוגיים של 30 שנה...
הדולר עומד על פחות מ3.10 שקלים.
מה זה אומר לנו?

נתחיל מהסוף: פשוט להמשיך להשקיע!

הדולר יעלה או ירד?
אנחנו כידוע לא מנסים לחזות את העתיד, אלא להתנהל בהווה בצורה החכמה ביותר.
אז אולי לגדר את המט"ח זה הפיתרון!

מה זה גידור?
דוגמה לגידור: חקלאי שחושש מירידת מחירי החיטה, חותם מראש על חוזה למכירת היבול במחיר קבוע. כך, גם אם מחיר השוק יצנח, ההכנסה שלו מוגנת.
כך גם בדולר יש אנשים טובים... שבתשלום כמובן ישמחו לספק לנו את הביטוח הזה...

וכעת נשאלת השאלה מדוע לא לגדר מט"ח.
כן אני יודע שכל האנשים עם השמות המפוצצים, יודעים לדקלם לא כדאי לגדר מט"ח בהשקעה ארוכת טווח, בא ננסה להבין את זה במתמטיקה טהורה בשביל להסביר זאת לעצמנו, כך שנהיה בטוחים יותר בעצמנו.
אז הנה החישוב הפשוט, גידור מט"ח עולה סביב האחוז, (עלות גידור פשוטה סביב 1%, ובקרן מנוטרלת [-מגודרת] פער עלות דמי ניהול למנוטרלת - 0.5%, היות ואין קרנות איריות מנוטרלות שקליות נצטרך לקנות קרן ישראלית מה שמעלה את המחיר בעוד 0.15 בממוצע, בנוסף יש מיסוי על דיבידנים גבוה יותר בכ 0.35% בשנה, 0.5+0.35+0.15= 1% שוב חזרנו לאותה תוצאה של אחוז)
הבה נניח שהדולר יאבד מהערך שלו 1.5% בשנה, אז ללא גידור נפסיד 1.5%, ואם גידור נפסיד 1% בשנה. אז הפער בין גידור ללא גידור הוא סיכון של 0.5% בשנה בממוצע.
הבה נניח שאני משקיע ל10 שנים בהנחה של תשואה ממוצעת של 10% שנתי.
אז ההפסד שלי מירידת הדולר היא 5% סה"כ, והתשואה היא סביב 122%!, ואם הדולר יתחזק אזי המגדר בוודאות רק יפסיד!

כדי שעלות הגידור (10%) תצדיק את עצמה הדולר יהיה חייב להיחלש עוד 10% מעכשיו ולרדת לשער של 2.781 לשקל.

כמובן שאם אנחנו משקיעים לטווח של 20 שנה הוא יצטרך לרדת עוד הרבה יותר!

מקווה שנהנתם!!!
לכאורה, זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן יקרסו לחלוטין בשנים הקרובות.

ואני כותב זאת כאדם שחי שנים רבות את עולם השקעות הנדל"ן – בארץ ובחו״ל. גם חצר מונטיפיורי בצפת, הייתה מבחינתי השקעה נדל״נית, לא מלונאית. כשהדירות בארץ נמכרו בערים רבות ב־130 אלף ש״ח, התחננתי לאנשים לקנות דירות, ואף אחד לא רצה לשמוע לי.


והיום – מהסיבות הבאות, אני לא אגע בנדל״ן:
ואני יודע שהדברים קצת קשים לעיכול, בפרט מי שלא מכיר וחי את התחום, ובכל זאת החלטתי לפרסם.


אין מחלוקת בין מומחי הבינה המלאכותית שבקרוב יוחלפו כ־90% מהמפתחים, ועוד סוגי עבודות רבים ייעלמו לחלוטין. מדובר בתהליך שצפוי להקריס את מחירי הנדל״ן בכל אזור יקר, כמו שאסביר בעוד רגע.
מקומות כמו תל־אביב ומנהטן יקרים משום שהם מרכזי עבודה – הפרמטר העיקרי בכל מקום בעולם לגובה מחירי הנדל"ן הם בהתאם למקומות העבודה שיש למקום להציע (כמובן שירושלים או מירון לא נופלים לקטגוריה זו) ומקום כמו תל־אביב שהפך למרכז הייטק ושיש בה כ־265 אלף מפתחים, ש־90% מהם יישארו ללא עבודה, תוביל להתרוקנות המגדלים, וממילא לעזיבה של תושבים, אלא אם כן המחירים יפלו וישתוו למקומות זולים בארץ.

במקביל, הרכב האוטונומי, שכבר קיים ופועל בהיקף עצום בארה"ב – חברת המוניות Waymo בארה״ב מבצעת למעלה מ־250 אלף נסיעות שבועיות – דבר שצפוי לבטל את הצורך בכל חניון וחניה (שמהווים 20–30% מהשטח הבנוי בתל־אביב). מכוניות אוטונומיות מונעת פקקים, מייתרת חניונים, אפס תאונות דרכים (למרות כל מה שקראתם על זה) זה אומר שאפילו המוסכניקים, ואורטופדים מאבדים לקוחות, ובשלב הבא חברות הביטוח. נוחות הנסיעה המאפשרת לאנשים לנוח ולעבוד בזמן הנסיעה, מאפשרת לגור רחוק יותר מהעיר, אבל באמת לא תהיה שום סיבה להגיע ולגור בת"א.

ישראלים רבים יעברו לחיות במקומות כמו תאילנד ואחרים – שם העלויות נמוכות, והחיים איכותיים יותר.

קשה לצפות עתיד, אבל לכאורה זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן, עם כל המשרדים שיתרוקנו, יקרסו, והאפקט יתפשט על פני כל אזור המרכז. גם בני ברק שיקרה מסיבות אחרות יושפע מכל אזור המרכז.

אני לא כותב את הדברים מתחושות, אני חי את עולם הטכנולוגי ובינה מלאכותית, אני לא מחפש לתפוח לעצמי על השכם, אבל חברת ההשקעות שלנו חייה ונושמת תהליכי שוק, יש לנו את האנליסטים הטובים ביותר, ולכן באופן אישי, בשלב זה הייתי נמנע לחלוטין מרכישת דירה – במיוחד כשמדובר בלקיחת משכנתא גדולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה