השקעות נודניקים, לכאן!!! שו''ת השקעות למתחילים, בורים, וחסרי ידע.

לא יורד אף פעם נכון?
תשובת ציפטי

מה זו SGOV?​


SGOV הוא תעודת סל (ETF) של iShares שמחזיקה אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות קצרות מאוד (0-3 חודשים). כלומר, היא משקיעה באג״ח ממשלתי קצר טווח, מה שהופך אותה ל:


  • אפיק נזיל מאוד – ניתן לקנות ולמכור במהלך יום המסחר. BlackRock
  • עם סיכון נמוך יחסית לשוקי מניות או אג״ח ארוכי טווח. AInvest
  • סוג של חלופה קרובה לנזילות/“כסף בבנק”, אבל עם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר. etf.com

הקרן נסחרת בבורסת NYSE Arca ושערה בדרך-כלל קרוב ל-100 דולר, עם תשואה נוכחית שנעה סביב כ-3.7-3.9% בשנה (תלוי בתשואות אג״ח קצרים). Investing.com Israel


SGOV הוא “קרן כספית”?​


לא בדיוק. המושג “קרן כספית” בישראל מתייחס בדרך כלל ל־קרן נאמנות סולידית המושקעת בעיקר במק״מ, פיקדונות ואג״ח קצרי טווח עם דמי ניהול. etgar.co.il


SGOV אינו קרן כספית ישראלית, אלא ETF של אג״ח קצר-טווח אמריקאי. ההבדל העיקרי:


  • קרן כספית ישראלית מושקעת לרוב בקצרי טווח בישראל, ותשואתה נגזרת מהריבית במשק הישראלי. FUTURE תכנון פיננסי
  • SGOV מושקעת באג״ח ממשלת ארה״ב קצרים (T-Bills), עם תשואה שנקבעת על בסיס שערי ריבית בארה״ב ומושפעת מדולר. BlackRock

יתרונות של SGOV​


  • סיכון נמוך מאוד – אג״ח ממשלת ארה״ב נחשבים לבטוחים מאוד, במיוחד כשהם קצרי טווח. AInvest
  • נזילות גבוהה – ניתן לקנות/למכור בכל יום מסחר. BlackRock
  • דמי ניהול נמוכים יחסית (כ-0.07-0.09%). AInvest
  • תשואה שיכולה להיות גבוהה יותר מהחשבון העובר ושב הבנקאי כששערי הריבית גבוהים. etf.com

חסרונות / נקודות שחשוב לדעת​


  • התשואה מושפעת מהריבית בארה״ב, ואם הריבית יורדת התשואה של SGOV צפויה לרדת גם היא. 24/7 Wall St.
  • לא מדובר בערבות ה-FDIC כמו פיקדון בארה״ב (אך הסיכון עדיין נמוך מאוד). BiyaPay
  • יש חשיפה לשער הדולר.

״איך זה שונה מקרן כספית שאני יכול לקנות באינטרקטיב?״​


אם אתה מחפש קרן כספית ישראלית שקלית שתשקיע במונחים של שקל ובלי חשיפה לדולר, כדאי לבדוק קרנות כספיות שמופיעות בשוק הישראלי דרך הבורסה או בתי השקעות בישראל בנפרד (דרך האפליקציה של אינטרקטיב). אלו יהיו מכשירים שונים מ-SGOV בפן המטבעי ובסוג הנכסים שמנוהלים.


אם המטרה שלך היא לשמור על כסף נזיל ולא להשקיע בארה״ח ארוך טווח, אז SGOV יכול לשמש כאפשרות מקבילה ל״קרן כספית״ ברמת רעיון, אבל זה לא אותו מכשיר בדיוק מבחינת ניהול נכסים ומטבע.
 
באיזה מקום אני יכול לראות את נתוני המסחר של הקרנות של אינווסקו ואיישרס
חיפשתי באתר הבורסה וכן בביזפורטל על הקרנות הכשרות שלהם לפי הרשימה של ר הון ולא ראיתי תשואות

תודה
 
יש לי רעיון להשקעה בסיכון נמוך יחסית. חשופים רק לשינוי הדולר שקל אשמח לשמוע מה דעתכם:
נניח ויש לי מסגרת אשראי של 100,000ש"ח (לא משהו הזוי גודל המסגרת. כל פעם מגדילים קצת ומתקדמים) אז בעצם יש לנו הלואה חודשית ב0% ריבית כל חודש.
בבלינק ניתן להפקיד כסף דרך האשראי. וככה נגיד יורד האשראי יורד ב10 לחודש. ב11 לחודש מפקידים דרך האשראי את כל המסגרת 100,000. אפשר כמה כרטיסים אפילו. וקונים עם זה קרן כספית. ככה אין סיכון. שב10 לחודש הבא אנחנו במינוס. ב9 לחודש מוכרים את הקרן כספית שקנינו, ומושכים חזרה לחשבון הבנק, האשרי יורד ב10 לחודש, יש לנו כיסוי לאשראי כי משכנו את כל ההשקעה.
וב11 לחודש חוזרים לקנות שוב וחוזר חלילה
מה דעתם?
הבעיות אם הדולר יורד מול השקל.
וכמה העמלת המרת מט"ח בבלינק.
קניה ומכירה שם חינם עד 10 פעולות בחודש.
הרווח כאן לא גדול בכלל בערך 4.5% שנתי
לא מצאתי בית השקעות בארץ שמקבל הפקדה באשראי
אם יש זה מנטרל לנו את הסיכון של ירידת הדולר מול השקל כי אנחנו רק בשקלים.
אבל הסיכון לכאורה אפסי
אשמח לדעתם אני שואל בשביל לשמוע דעות @השקעות R הון @ה. שלמה @מקצועי בלבד @עומק הסיכוי ועוד רבים וטובים אשמח שתתיגו
 
תשובת ציפטי

מה זו SGOV?​


SGOV הוא תעודת סל (ETF) של iShares שמחזיקה אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות קצרות מאוד (0-3 חודשים). כלומר, היא משקיעה באג״ח ממשלתי קצר טווח, מה שהופך אותה ל:


  • אפיק נזיל מאוד – ניתן לקנות ולמכור במהלך יום המסחר. BlackRock
  • עם סיכון נמוך יחסית לשוקי מניות או אג״ח ארוכי טווח. AInvest
  • סוג של חלופה קרובה לנזילות/“כסף בבנק”, אבל עם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר. etf.com

הקרן נסחרת בבורסת NYSE Arca ושערה בדרך-כלל קרוב ל-100 דולר, עם תשואה נוכחית שנעה סביב כ-3.7-3.9% בשנה (תלוי בתשואות אג״ח קצרים). Investing.com Israel


SGOV הוא “קרן כספית”?​


לא בדיוק. המושג “קרן כספית” בישראל מתייחס בדרך כלל ל־קרן נאמנות סולידית המושקעת בעיקר במק״מ, פיקדונות ואג״ח קצרי טווח עם דמי ניהול. etgar.co.il


SGOV אינו קרן כספית ישראלית, אלא ETF של אג״ח קצר-טווח אמריקאי. ההבדל העיקרי:


  • קרן כספית ישראלית מושקעת לרוב בקצרי טווח בישראל, ותשואתה נגזרת מהריבית במשק הישראלי. FUTURE תכנון פיננסי
  • SGOV מושקעת באג״ח ממשלת ארה״ב קצרים (T-Bills), עם תשואה שנקבעת על בסיס שערי ריבית בארה״ב ומושפעת מדולר. BlackRock

יתרונות של SGOV​


  • סיכון נמוך מאוד – אג״ח ממשלת ארה״ב נחשבים לבטוחים מאוד, במיוחד כשהם קצרי טווח. AInvest
  • נזילות גבוהה – ניתן לקנות/למכור בכל יום מסחר. BlackRock
  • דמי ניהול נמוכים יחסית (כ-0.07-0.09%). AInvest
  • תשואה שיכולה להיות גבוהה יותר מהחשבון העובר ושב הבנקאי כששערי הריבית גבוהים. etf.com

חסרונות / נקודות שחשוב לדעת​


  • התשואה מושפעת מהריבית בארה״ב, ואם הריבית יורדת התשואה של SGOV צפויה לרדת גם היא. 24/7 Wall St.
  • לא מדובר בערבות ה-FDIC כמו פיקדון בארה״ב (אך הסיכון עדיין נמוך מאוד). BiyaPay
  • יש חשיפה לשער הדולר.

״איך זה שונה מקרן כספית שאני יכול לקנות באינטרקטיב?״​


אם אתה מחפש קרן כספית ישראלית שקלית שתשקיע במונחים של שקל ובלי חשיפה לדולר, כדאי לבדוק קרנות כספיות שמופיעות בשוק הישראלי דרך הבורסה או בתי השקעות בישראל בנפרד (דרך האפליקציה של אינטרקטיב). אלו יהיו מכשירים שונים מ-SGOV בפן המטבעי ובסוג הנכסים שמנוהלים.


אם המטרה שלך היא לשמור על כסף נזיל ולא להשקיע בארה״ח ארוך טווח, אז SGOV יכול לשמש כאפשרות מקבילה ל״קרן כספית״ ברמת רעיון, אבל זה לא אותו מכשיר בדיוק מבחינת ניהול נכסים ומטבע.
אפשר עוד הסבר?
ראשית בשנים האחרונות התשואה השנתית אפסית
שנית- מה זה הדפוס של הגרף?
1766616103141.png
 
יש לי רעיון להשקעה בסיכון נמוך יחסית. חשופים רק לשינוי הדולר שקל אשמח לשמוע מה דעתכם:
נניח ויש לי מסגרת אשראי של 100,000ש"ח (לא משהו הזוי גודל המסגרת. כל פעם מגדילים קצת ומתקדמים) אז בעצם יש לנו הלואה חודשית ב0% ריבית כל חודש.
בבלינק ניתן להפקיד כסף דרך האשראי. וככה נגיד יורד האשראי יורד ב10 לחודש. ב11 לחודש מפקידים דרך האשראי את כל המסגרת 100,000. אפשר כמה כרטיסים אפילו. וקונים עם זה קרן כספית. ככה אין סיכון. שב10 לחודש הבא אנחנו במינוס. ב9 לחודש מוכרים את הקרן כספית שקנינו, ומושכים חזרה לחשבון הבנק, האשרי יורד ב10 לחודש, יש לנו כיסוי לאשראי כי משכנו את כל ההשקעה.
וב11 לחודש חוזרים לקנות שוב וחוזר חלילה
מה דעתם?
הבעיות אם הדולר יורד מול השקל.
וכמה העמלת המרת מט"ח בבלינק.
קניה ומכירה שם חינם עד 10 פעולות בחודש.
הרווח כאן לא גדול בכלל בערך 4.5% שנתי
לא מצאתי בית השקעות בארץ שמקבל הפקדה באשראי
אם יש זה מנטרל לנו את הסיכון של ירידת הדולר מול השקל כי אנחנו רק בשקלים.
אבל הסיכון לכאורה אפסי
אשמח לדעתם אני שואל בשביל לשמוע דעות @השקעות R הון @ה. שלמה @מקצועי בלבד @עומק הסיכוי ועוד רבים וטובים אשמח שתתיגו
כפי שכתבת יש סיכון דולר שקל
כי דרך בלינק אפשר לרכוש רק קרן כספית דולרית
זה רעיון להכנסה ממוצעת של 300 ש"ח מהצד.
בעיני עבודה לא קלה, אם אתה נהנה מזה אז זה סביר.
 
יש לי רעיון להשקעה בסיכון נמוך יחסית
יש לך רעיונות מבריקים -- ראש יהודי
חוץ מהבעיה של דולר/שקל
בפועל יהיה לך קשה לקבל מסגרת ל100 אלף אא״כ יש לך הכנסות בהתאם
אבל אז באמת התעסקות עם עוד 150 שקל לחודש לא אמורה להיות בראש רשימת העדיפויות
תשים לב גם שאם יש תקלה ולא תצליח להחזיר את הכסף בזמן הנזק שיהיה לך לטווח הרחוק הרבה יותר משמעותי
 
יש לך רעיונות מבריקים -- ראש יהודי
חוץ מהבעיה של דולר/שקל
בפועל יהיה לך קשה לקבל מסגרת ל100 אלף אא״כ יש לך הכנסות בהתאם
אבל אז באמת התעסקות עם עוד 150 שקל לחודש לא אמורה להיות בראש רשימת העדיפויות
תשים לב גם שאם יש תקלה ולא תצליח להחזיר את הכסף בזמן הנזק שיהיה לך לטווח הרחוק הרבה יותר משמעותי
תודה רבה על הפרגון
לגבי המסגרת מנסיון גם ללא הכנסות אפשר לקבל. פשוט צריך להיכנס לאתר ולהגדיל כל פעם שזה נותן.
כמובן שמי שזה גורם לו לבזבז יותר שלא יגדיל בכלל
אני לא משתמש באשראי הזה כמעט למעט הו"ק.
אני מגדיל מסגרת רק בשביל הדירוג אשראי
אבל כניראה שזה סיכון גדול מידי מול הרווח
 
@דירה בבית שמש
עכשיו אני חושב שזה רעיון נפלא לשילוב עם האסטרטגיה/טוויסט שהראתי בסרטון שבחתימה שלי (רק להיפך)!

בכך מקבלים ממש אסימטריה ברווח-הפסד על חשבון הברון
פשוט במקום קרן כספית צריך להמיר לדולר
או שאתה מרוויח קצת או המון (והפסדים אפשריים לא ישירים וניתנים למניעה)
(לא המלצה ולא הנעה לפעולה רק לצורך לימוד -- שוק ההון זה סיכון ואני יכול לטעות)
 
נערך לאחרונה ב:
יש לי רעיון להשקעה בסיכון נמוך יחסית. חשופים רק לשינוי הדולר שקל אשמח לשמוע מה דעתכם:
נניח ויש לי מסגרת אשראי של 100,000ש"ח (לא משהו הזוי גודל המסגרת. כל פעם מגדילים קצת ומתקדמים) אז בעצם יש לנו הלואה חודשית ב0% ריבית כל חודש.
בבלינק ניתן להפקיד כסף דרך האשראי. וככה נגיד יורד האשראי יורד ב10 לחודש. ב11 לחודש מפקידים דרך האשראי את כל המסגרת 100,000. אפשר כמה כרטיסים אפילו. וקונים עם זה קרן כספית. ככה אין סיכון. שב10 לחודש הבא אנחנו במינוס. ב9 לחודש מוכרים את הקרן כספית שקנינו, ומושכים חזרה לחשבון הבנק, האשרי יורד ב10 לחודש, יש לנו כיסוי לאשראי כי משכנו את כל ההשקעה.
וב11 לחודש חוזרים לקנות שוב וחוזר חלילה
מה דעתם?
הבעיות אם הדולר יורד מול השקל.
וכמה העמלת המרת מט"ח בבלינק.
קניה ומכירה שם חינם עד 10 פעולות בחודש.
הרווח כאן לא גדול בכלל בערך 4.5% שנתי
לא מצאתי בית השקעות בארץ שמקבל הפקדה באשראי
אם יש זה מנטרל לנו את הסיכון של ירידת הדולר מול השקל כי אנחנו רק בשקלים.
אבל הסיכון לכאורה אפסי
אשמח לדעתם אני שואל בשביל לשמוע דעות @השקעות R הון @ה. שלמה @מקצועי בלבד @עומק הסיכוי ועוד רבים וטובים אשמח שתתיגו
רעיון יפה אבל אתה לא הראשון שחושב על הרעיון הזה
זה מאוד דומה לקרי טרייד היפני שגרם למשברון לפני שנה וחצי (״מינוף הוא השטן״.וורן באפט) שזה בעצם לקחת הלוואה בין יפני כיון שהריבית שם אפסית(רק לאחרונה העלו אותה) ולהשקיע בארה״ב באג״ח או במניות הסיכון הוא גם מט״ח במיוחד ששם הממשלה התערבה ושיחקה עם הין דולר וגם צפי לעליית ריבית ביפן (מה שאכן קרה אם כי בצורה מינורית) העלה חששות בשווקים
בכסף גדול בהחלט זה משהו ששווה לעשות ואני בטוח שיש מוסדיים וסוחרי פורקס שמשחקים ככה אבל בכסף קטן בתשואה של כספית לענ״ד לא שווה את זה
 
ומה
תודה רבה על הפרגון
לגבי המסגרת מנסיון גם ללא הכנסות אפשר לקבל. פשוט צריך להיכנס לאתר ולהגדיל כל פעם שזה נותן.
כמובן שמי שזה גורם לו לבזבז יותר שלא יגדיל בכלל
אני לא משתמש באשראי הזה כמעט למעט הו"ק.
אני מגדיל מסגרת רק בשביל הדירוג אשראי
אבל כניראה שזה סיכון גדול מידי מול הרווח
מה העלויות שהבנק גובה ממך על החזקת מסגרת כזו גדולה?
 
שלום וברכה
אני מנסה לקנות דרך בית השקעות
S&P 500 כשר
מספר נייר 1159250
למה אני לא מצליחה?
אני מציע את מחיר השוק שהוא 236,110 אג'
מהבוקר ואין מוכרים
למה?
אין בזה עסקאות מהבוקר?
1766946608783.png
 

קבצים מצורפים

  • 1766946486692.png
    1766946486692.png
    KB 16.9 · צפיות: 12
אז אני הנודניק התורן. מנסה להבין למה הרבה חושבים על השקעה במדדים או קרנות מחקות מדד ואז לא לנגוע עד שיצטרכו (ואיך בכלל יודעים אם עכשיו זמן להיכנס או מנופח מדי?) למה לא לקחת אג"ח מק"מ או קרנות כספיות עם תשואה קבועה בלי סיכון. האם לאורך זמן ממוצע הרווחים ממדד שנכנסת בצורה אקראית גבוה יותר מזה?
 
אז אני הנודניק התורן. מנסה להבין למה הרבה חושבים על השקעה במדדים או קרנות מחקות מדד ואז לא לנגוע עד שיצטרכו (ואיך בכלל יודעים אם עכשיו זמן להיכנס או מנופח מדי?) למה לא לקחת אג"ח מק"מ או קרנות כספיות עם תשואה קבועה בלי סיכון. האם לאורך זמן ממוצע הרווחים ממדד שנכנסת בצורה אקראית גבוה יותר מזה?
ודאי.
תן לי קרן שהממוצע שלה לשנה יותר מ5%
וכמובן יש דבר שנקרא אסטרטגיית יציאה לפיו באמת צריך תקופה מוגדרת לפני זמן היציאה (הזמן שבו צריכים את הכסף) לעקוב אחרי המצב ואם הוא לא בירידות אז למשוך ולשים לשארית הזמן באיזשהוא אג"ח וכד'
בכלל צריך להבין (בנוגע למחיר הכניסה) שאין כמעט כזה דבר לחזות ( למעט ניתוח טכני זה דבר בפנ"ע) מתי המדד יקר או זול. הרי אם מכפיל הרווח גבוה זה לא סתם, אלא משום שמיליוני משקיעים נותנים כעת משקל יתר למניה הזאת ומאמינים בה ובדרך כלל זה הגיוני, כי מניה זולה זה אומר שהיא מסוכנת,
בקיצור מה שאני רוצה לומר הוא שמחיר כל מניה בכל רגע נתון הוא המחיר האמיתי שלה כי מה שקובע את מחיר השוק (ובטח במדדים עולמיים) הוא רק מגמות קניה ומכירה היצע וביקוש של כל העולם. אם מישהו חושב שהוא יותר חכם מכולם אדרבה... אבל צריך להבין את זה...
 
נערך לאחרונה ב:
האם יש קרנות מגודרות מטבע של S&P כשירות
האם יש קרנות עוקבי מדד ת"א 125 או 35 כשירות
 
יש עוקבי 125 כשרות אם יש עוד אחרות לא בדקתי
תסתכל ברשימה של ר הון
 
כן

כן

לא ידוע לי

כאן
סליחה על הבורות כל הרשימה שם היא של בתי השקעות אפשר לקנות את המניות האלו באופן עצמאי?
עוד שאלה עשיתי קרן פנסיה ונאמר לי על ידי הסוכן ביטוח שא"א לקנות קרן פנסיה הלכתית על מדד ת"א 125 האם זה נכון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
1769630703938.png
אז הדולר צונח.
ומהר יחסית.
נשברים כאן מחסומים פסיכולוגיים של 30 שנה...
הדולר עומד על פחות מ3.10 שקלים.
מה זה אומר לנו?

נתחיל מהסוף: פשוט להמשיך להשקיע!

הדולר יעלה או ירד?
אנחנו כידוע לא מנסים לחזות את העתיד, אלא להתנהל בהווה בצורה החכמה ביותר.
אז אולי לגדר את המט"ח זה הפיתרון!

מה זה גידור?
דוגמה לגידור: חקלאי שחושש מירידת מחירי החיטה, חותם מראש על חוזה למכירת היבול במחיר קבוע. כך, גם אם מחיר השוק יצנח, ההכנסה שלו מוגנת.
כך גם בדולר יש אנשים טובים... שבתשלום כמובן ישמחו לספק לנו את הביטוח הזה...

וכעת נשאלת השאלה מדוע לא לגדר מט"ח.
כן אני יודע שכל האנשים עם השמות המפוצצים, יודעים לדקלם לא כדאי לגדר מט"ח בהשקעה ארוכת טווח, בא ננסה להבין את זה במתמטיקה טהורה בשביל להסביר זאת לעצמנו, כך שנהיה בטוחים יותר בעצמנו.
אז הנה החישוב הפשוט, גידור מט"ח עולה סביב האחוז, (עלות גידור פשוטה סביב 1%, ובקרן מנוטרלת [-מגודרת] פער עלות דמי ניהול למנוטרלת - 0.5%, היות ואין קרנות איריות מנוטרלות שקליות נצטרך לקנות קרן ישראלית מה שמעלה את המחיר בעוד 0.15 בממוצע, בנוסף יש מיסוי על דיבידנים גבוה יותר בכ 0.35% בשנה, 0.5+0.35+0.15= 1% שוב חזרנו לאותה תוצאה של אחוז)
הבה נניח שהדולר יאבד מהערך שלו 1.5% בשנה, אז ללא גידור נפסיד 1.5%, ואם גידור נפסיד 1% בשנה. אז הפער בין גידור ללא גידור הוא סיכון של 0.5% בשנה בממוצע.
הבה נניח שאני משקיע ל10 שנים בהנחה של תשואה ממוצעת של 10% שנתי.
אז ההפסד שלי מירידת הדולר היא 5% סה"כ, והתשואה היא סביב 122%!, ואם הדולר יתחזק אזי המגדר בוודאות רק יפסיד!

כדי שעלות הגידור (10%) תצדיק את עצמה הדולר יהיה חייב להיחלש עוד 10% מעכשיו ולרדת לשער של 2.781 לשקל.

כמובן שאם אנחנו משקיעים לטווח של 20 שנה הוא יצטרך לרדת עוד הרבה יותר!

מקווה שנהנתם!!!
לכאורה, זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן יקרסו לחלוטין בשנים הקרובות.

ואני כותב זאת כאדם שחי שנים רבות את עולם השקעות הנדל"ן – בארץ ובחו״ל. גם חצר מונטיפיורי בצפת, הייתה מבחינתי השקעה נדל״נית, לא מלונאית. כשהדירות בארץ נמכרו בערים רבות ב־130 אלף ש״ח, התחננתי לאנשים לקנות דירות, ואף אחד לא רצה לשמוע לי.


והיום – מהסיבות הבאות, אני לא אגע בנדל״ן:
ואני יודע שהדברים קצת קשים לעיכול, בפרט מי שלא מכיר וחי את התחום, ובכל זאת החלטתי לפרסם.


אין מחלוקת בין מומחי הבינה המלאכותית שבקרוב יוחלפו כ־90% מהמפתחים, ועוד סוגי עבודות רבים ייעלמו לחלוטין. מדובר בתהליך שצפוי להקריס את מחירי הנדל״ן בכל אזור יקר, כמו שאסביר בעוד רגע.
מקומות כמו תל־אביב ומנהטן יקרים משום שהם מרכזי עבודה – הפרמטר העיקרי בכל מקום בעולם לגובה מחירי הנדל"ן הם בהתאם למקומות העבודה שיש למקום להציע (כמובן שירושלים או מירון לא נופלים לקטגוריה זו) ומקום כמו תל־אביב שהפך למרכז הייטק ושיש בה כ־265 אלף מפתחים, ש־90% מהם יישארו ללא עבודה, תוביל להתרוקנות המגדלים, וממילא לעזיבה של תושבים, אלא אם כן המחירים יפלו וישתוו למקומות זולים בארץ.

במקביל, הרכב האוטונומי, שכבר קיים ופועל בהיקף עצום בארה"ב – חברת המוניות Waymo בארה״ב מבצעת למעלה מ־250 אלף נסיעות שבועיות – דבר שצפוי לבטל את הצורך בכל חניון וחניה (שמהווים 20–30% מהשטח הבנוי בתל־אביב). מכוניות אוטונומיות מונעת פקקים, מייתרת חניונים, אפס תאונות דרכים (למרות כל מה שקראתם על זה) זה אומר שאפילו המוסכניקים, ואורטופדים מאבדים לקוחות, ובשלב הבא חברות הביטוח. נוחות הנסיעה המאפשרת לאנשים לנוח ולעבוד בזמן הנסיעה, מאפשרת לגור רחוק יותר מהעיר, אבל באמת לא תהיה שום סיבה להגיע ולגור בת"א.

ישראלים רבים יעברו לחיות במקומות כמו תאילנד ואחרים – שם העלויות נמוכות, והחיים איכותיים יותר.

קשה לצפות עתיד, אבל לכאורה זה בלתי נמנע שמחירי הנדל״ן, עם כל המשרדים שיתרוקנו, יקרסו, והאפקט יתפשט על פני כל אזור המרכז. גם בני ברק שיקרה מסיבות אחרות יושפע מכל אזור המרכז.

אני לא כותב את הדברים מתחושות, אני חי את עולם הטכנולוגי ובינה מלאכותית, אני לא מחפש לתפוח לעצמי על השכם, אבל חברת ההשקעות שלנו חייה ונושמת תהליכי שוק, יש לנו את האנליסטים הטובים ביותר, ולכן באופן אישי, בשלב זה הייתי נמנע לחלוטין מרכישת דירה – במיוחד כשמדובר בלקיחת משכנתא גדולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה