נושא החודש | אלול תש"פ | הביתה

  • הוסף לסימניות
  • #21
ב"ה.

כיוון נוסף לנושא


הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ עַמִּי

אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים

טֵרֵם הַיּוֹם אַשֵּׁר אוֹתוֹ הֵקִים

כִּי מִלֵּא כְבוֹד ה' אֶת בֵּיתוֹ

וְיֵדְעוּ עַמִּים רַבִּים קְדֻשָּׁתוֹ

נָכוֹן יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים

וְנָהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל הֶעָרִים

וְאָמְרוּ נַעֲלֶה אַל הַר הַשֵׁם

אֶת עַמּוֹ יִתֵּן לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם

וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי

עוֹלֹתֵיהֶם לְרָצוֹן, לֹא שָׂבַעְתִּי

כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא

כְּשֶׁיָּשׁוּב לִשׁכֹּן בְּבֵיתוֹ הַבּוֹרֵא
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
בסמינר תמיד אומרים לנו שמקומה של אשה זה בבית, כל אשה (חוץ מהמורות כמובן).
אבל אני לא אוהבת להיות בבית, אני אוהבת לטייל בחוץ, לנשום אוויר, אתמול גם אמרתי לבחור בפגישה שאני, אין אין, שלא יבנה עליי.
אני לא מתכוונת להיות עקרת בית כמו שהשדכנית אמרה שהוא רוצה, ואני צריכה לטייל בעולם, לעבוד בחוץ. אולי להיות גננת.
מסכן, איך הוא התלהב. התחיל לספר איך אמא שלו הייתה גננת טובה שנים רבות, ואחותו הבכורה יש לה גן פרטי, ושתי אחיותיו הבחורות סייעות בגנים ונורא אוהבות את העבודה ואיך הוא תמיד חלם שאשתו תהיה גננת מהבית.

אז נתתי לו לגמור את כל הדרשות שלו, אני לא מתכוונת להתחתן איתו אבל לא רציתי לפגוע בו, אז רק אחרי שהוא גמר את כל הסיפורים שלו, אמרתי לו בקור רוח כזה, אוף אני מה זה רעההה!!!! - שהתכוונתי להיות גננת כמו גנן. לשתול צמחים באיי תנועה או בכיכרות היפות באמצע העיר. אולי נגיד גם לשתול עצי זית ולגור במושב ליד מירון.

מסכן, איך נכבה לו הזיק בעיניים.
ראיתי עליו שהוא מאוכזב, יצא מהפגישה כאילו נפל עליו בלוק. מזל שלא אמרתי לו שאני רוצה בכלל להיות בבית, לא להיות גננת ולא כלום - אבל לנוח כל הזמן. לא כביסות וארוחות וזה. אם הוא היה שומע את זה - בטח היה מת מייד.
חחחח

ואין לי עוד משהו להגיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בסמינר תמיד אומרים לנו שמקומה של אשה זה בבית, כל אשה (חוץ מהמורות כמובן).
אבל אני לא אוהבת להיות בבית, אני אוהבת לטייל בחוץ, לנשום אוויר, אתמול גם אמרתי לבחור בפגישה שאני, אין אין, שלא יבנה עליי.
אני לא מתכוונת להיות עקרת בית כמו שהשדכנית אמרה שהוא רוצה, ואני צריכה לטייל בעולם, לעבוד בחוץ. אולי להיות גננת.
מסכן, איך הוא התלהב. התחיל לספר איך אמא שלו הייתה גננת טובה שנים רבות, ואחותו הבכורה יש לה גן פרטי, ושתי אחיותיו הבחורות סייעות בגנים ונורא אוהבות את העבודה ואיך הוא תמיד חלם שאשתו תהיה גננת מהבית.

אז נתתי לו לגמור את כל הדרשות שלו, אני לא מתכוונת להתחתן איתו אבל לא רציתי לפגוע בו, אז רק אחרי שהוא גמר את כל הסיפורים שלו, אמרתי לו בקור רוח כזה, אוף אני מה זה רעההה!!!! - שהתכוונתי להיות גננת כמו גנן. לשתול צמחים באיי תנועה או בכיכרות היפות באמצע העיר. אולי נגיד גם לשתול עצי זית ולגור במושב ליד מירון.

מסכן, איך נכבה לו הזיק בעיניים.
ראיתי עליו שהוא מאוכזב, יצא מהפגישה כאילו נפל עליו בלוק. מזל שלא אמרתי לו שאני רוצה בכלל להיות בבית, לא להיות גננת ולא כלום - אבל לנוח כל הזמן. לא כביסות וארוחות וזה. אם הוא היה שומע את זה - בטח היה מת מייד.
חחחח

ואין לי עוד משהו להגיד.
אחד הטובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ב"ה.

"מאאאאמי!!!"

"איים קאמינג."

שתי מילים.

ואם היא הייתה עונה "אני באה", הוא לא היה מבין.


***


היא באה אליו. מנסה לעזור.

מגחכת לעצמה על הטיפה מן הים, על הצביעות שלה.

את רוצה לעזור לו, נו באמת. אז למה את הופכת את העולם שלו במו ידייך?

הוא בסך הכל בן חמש.

הוא לא יזכור את הבית רחב הידיים. את הדשא הירוק בחצר הקדמית. את המגלשה, הנדנדה והטרמפולינה באחורית.

את ימי הראשון הארוכים בהם בילה עם בני דודיו בבייסמנט הענק שלהם בזמן שהאמהות פטפטו, התייעצו והחליפו מתכונים שהפכו לארוחת ערב.


***


הוא הופך את הבית. הילד הרגוע שלה, העדין, כעת זורק צעצועים ברחבי החדר. ה', אולי הם עושים טעות? המתח הזה קשה לו מידי.

נזכרת בסיפורי הזוועה שקראה על ילדים שלקו באילמות סלקטיבית וחרדה חברתית אחרי מעבר טראומתי שכזה.

הילד התמים שלה שבועט במכונית-על-שלט החדשה שנקנתה בדולרים. כמה זה בשקלים, אין לה מושג.

החלום שלהם עומד להתגשם, ואולי יהרוס חלומות אחרים. אז מה אם הם קטנים יותר?


***


טיפות קטנות של זיעה נוטפות על מצחו. היא רצה אחריו, חובשת לו כובע שמש מתוק, ירושה מדודתו שנשארה שם.

אחותה. היא לא תראה אותה עד פסח. עוד שבעה חודשים וחצי.

היא יושבת על קצה ספסל, מנסה להבין את הדיבורים המהירים של השכנות. מצטערת על שיעורי הבית בעברית שדחתה למען מפגש נוסף עם החברות שאולי לא תראה יותר לעולם. תוהה מה מצב האנגלית של הנשים הלא מוכרות ולמה הן לא מזמינות אותה במילים בסיסיות להצטרף לשיחה.

אבל פתאום היא רואה אותו רץ על אבני החצץ של הגינה המידי-קטנה, צוחק עם ילדים זרים, ישראלים. עד לפני רגע לא הכיר אותם, ועכשיו הוא משחק איתם תופסת. בשפה אוניברסלית, ולא משנה שהם לא מכירים מילה באנגלית.


***


השמיים משתנים ללא היכר והיא ממצמצת מול השמש השוקעת. הבימבות הולכות לישון והילדים נכנסים לאכול חביתה וגבינה ומלפפון.

הוא ניגש אליה.

"מאמי, איי וואנט טו גו..."

היא מסיטה את מבטה, מוכנה לבקשה הבלתי נמנעת. הוא רוצה לחזור לבית שלו, המוכר. הרחוק כל כך.

ואז היא רואה אותו, ופיה נפער. כי הוא מצביע לכיוון מקום משכנם הטרי,

ומבקש:

"הביתה".

מצוין!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בסמינר תמיד אומרים לנו שמקומה של אשה זה בבית, כל אשה (חוץ מהמורות כמובן).
אבל אני לא אוהבת להיות בבית, אני אוהבת לטייל בחוץ, לנשום אוויר, אתמול גם אמרתי לבחור בפגישה שאני, אין אין, שלא יבנה עליי.
אני לא מתכוונת להיות עקרת בית כמו שהשדכנית אמרה שהוא רוצה, ואני צריכה לטייל בעולם, לעבוד בחוץ. אולי להיות גננת.
מסכן, איך הוא התלהב. התחיל לספר איך אמא שלו הייתה גננת טובה שנים רבות, ואחותו הבכורה יש לה גן פרטי, ושתי אחיותיו הבחורות סייעות בגנים ונורא אוהבות את העבודה ואיך הוא תמיד חלם שאשתו תהיה גננת מהבית.

אז נתתי לו לגמור את כל הדרשות שלו, אני לא מתכוונת להתחתן איתו אבל לא רציתי לפגוע בו, אז רק אחרי שהוא גמר את כל הסיפורים שלו, אמרתי לו בקור רוח כזה, אוף אני מה זה רעההה!!!! - שהתכוונתי להיות גננת כמו גנן. לשתול צמחים באיי תנועה או בכיכרות היפות באמצע העיר. אולי נגיד גם לשתול עצי זית ולגור במושב ליד מירון.

מסכן, איך נכבה לו הזיק בעיניים.
ראיתי עליו שהוא מאוכזב, יצא מהפגישה כאילו נפל עליו בלוק. מזל שלא אמרתי לו שאני רוצה בכלל להיות בבית, לא להיות גננת ולא כלום - אבל לנוח כל הזמן. לא כביסות וארוחות וזה. אם הוא היה שומע את זה - בטח היה מת מייד.
חחחח

ואין לי עוד משהו להגיד.
או, זה טוב!!!! מביא מישהו נורמלי-מזווית מצחיקה כמו שאנחנו אוהבים ....
לא ברור מי הפגיש את שני אלה...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
האמת שלא הבנתי.
בלי ציניות, גם אני לא.
פשוט כתבתי מונולוג של דמות שפתאום כתבה את עצמה.
בגדול היא נשמעת כמו נערה שלא סגורה על עצמה בכלל ומה מחפשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בלי ציניות, גם אני לא.
בלי ציניות - מה עומד מאחורי המשפט הזה?
דיבוק?
מח אחד?
מה זאת אומרת כתבה את עצמה?
יש לי תיאוריה, אבל אעדיף לשמוע מפי בעל המעשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בלי ציניות - מה עומד מאחורי המשפט הזה?
דיבוק?
מח אחד?
מה זאת אומרת כתבה את עצמה?
יש לי תיאוריה, אבל אעדיף לשמוע מפי בעל המעשה.
חח, לא.
פשוט מתחילים לכתוב, והדמות כותבת את עצמה. לי ככותב אין מושג לאן זה יגיע ואיזה אופי יהיה לדמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זיהינו אותו מיד, לפי הברט הירקרק שלו, האופייני למקצוע.
הוא התקרב בצעדי חתול ונעמד כאילו באגביות ליד השולחן שלנו. מידו הקפוצה נשר פתק. הנחנו לו להסתלק ופתחנו את הפתק בלהיטות.
"חכו לי בשתיים אחר חצות, מול המאפיה".
בשתיים ושש דקות בדיוק הוא הופיע, וסימן לנו בניע יד ללכת אחריו. התחלנו ללכת בשקט, שומרים ממנו מרחק קבוע.
אורות מהבהבים נראו ממרחק לא רב. הוא השתופף מאחורי גדר ואנחנו אחריו. ליבנו פעם בעוז.
האורות חלפו והמשכנו בצעדה.
קולות שיניים נוקשות נשמעו לצידי. הפניתי מבט.
יאשה, אל תפחד. הוא מקצועי. אתמול הוא הבריח שני בחורים מסלבודקה לקובנא. שמעתי שהם הגיעו בשלום.
הנקישות נחלשו.
המבריח הסתובב ופנה אלינו: יש כאן דרך סלעית עם שיחים גבוהים. שימו לב לא למעוד.
נתנו ידיים וצלחנו גם את המשוכה הזו.
אחרי עשרים דקות הליכה נעצר המבריח ובחן את הסביבה. תלינו בו עיניים מצפות.
זהו, אמר. יצאנו מכלל סכנה. אנחנו כבר מחוץ לסגר. תמשיכו בכיוון השביל הזה ותגיעו הביתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זיהינו אותו מיד, לפי הברט הירקרק שלו, האופייני למקצוע.
הוא התקרב בצעדי חתול ונעמד כאילו באגביות ליד השולחן שלנו. מידו הקפוצה נשר פתק. הנחנו לו להסתלק ופתחנו את הפתק בלהיטות.
"חכו לי בשתיים אחר חצות, מול המאפיה".
בשתיים ושש דקות בדיוק הוא הופיע, וסימן לנו בניע יד ללכת אחריו. התחלנו ללכת בשקט, שומרים ממנו מרחק קבוע.
אורות מהבהבים נראו ממרחק לא רב. הוא השתופף מאחורי גדר ואנחנו אחריו. ליבנו פעם בעוז.
האורות חלפו והמשכנו בצעדה.
קולות שיניים נוקשות נשמעו לצידי. הפניתי מבט.
יאשה, אל תפחד. הוא מקצועי. אתמול הוא הבריח שני בחורים מסלבודקה לקובנא. שמעתי שהם הגיעו בשלום.
הנקישות נחלשו.
המבריח הסתובב ופנה אלינו: יש כאן דרך סלעית עם שיחים גבוהים. שימו לב לא למעוד.
נתנו ידיים וצלחנו גם את המשוכה הזו.
אחרי עשרים דקות הליכה נעצר המבריח ובחן את הסביבה. תלינו בו עיניים מצפות.
זהו, אמר. יצאנו מכלל סכנה. אנחנו כבר מחוץ לסגר. תמשיכו בכיוון השביל הזה ותגיעו הביתה.
מזכיר לי משהו שנכתב פה פעם.
על מבריח שחילק שלטים "רק לא ביבי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
"הביתה הביתה". עלזו מסדרונות הפנימיה, במוצאי יום הכיפורים, המסיים אלול אלולי במיוחד.

"הביתה". ניגבו צדיקי שיעור א' את דמעות הנעילה, ומיואשים מלמצוא משהו נורמלי לשבור את הצום, בישיבה הזאת. החלו לארוז את אלולם הראשון.

מהאגף של שיעור ב', עלו קולות פורקן וחזנות. יוחנן הלץ, מחקה בדייקנות את גולדבלהט חזן הבית, מבצע "והכוהנים והעם". גם בחדרי ועד רביעי, הוצתו מגברי הרמקולים, עם להיטי 'אהרל'ה סאמעט בשמחת בית השואבה תשס"ט'.

שיירה נרגשת מזאטוטי שיעור ג', גוררת מזוודות אחרי שרגא פינטער. האמריקאי הלז העיז להחנות את הרכב של אביו מתחת לישיבה. בעוד ארבעים דקות, ישבו לאכול בשמחה לחמם בביתר עילית.

על יד השער, מתכנסת חבורת שנה ראשונה, צחורי קיטל. מחליפים חוויות זוצי"ות. כל מה שלא יכלו לספר במהלך היום הקדוש.



אני ושעיה, לא ממהרים לשום מקום. מרום המרפסת בחדר המבוקש והמאובזר ביותר בפנימייה ד', אנו מביטים על מי שהיינו פעם לפני שנים, מבינים להתרגשותם, ולא מוצאים את חלקנו עמהם.

"תגמור עם הנרגילה שלך"! אומר לי שעיה. נתחיל לעשות את הסוכה.

-"לאיפה אתה ממהר? יש לך פגישה במוצאי יום כיפור"?

-"איזה? הורדתי אותה לפני יומיים.. אבל עזוב! אבא שלי ביקש שאני אבוא לעזור לו".

-"חשבתי שאחיינים שלך באים, בצום גדליה".

-"תחשוב שוב. הם התחילו ישיבה גדולה, לא רצו לצאת.

שמעתי שגם אוחנה מועד שביעי בונה סוכה אולי גם הוא ישאר לישון בחול המועד".

-"נו נו הזדקן הילד".

סיימתי את הנרגילה, ניקיתי את הראש, שפכתי מים. זה הזמן לגשת למחסן, עוד פריבילגיה השמורה לאלטערע'ס, אנחנו יכולים לשמור ציוד במחסן של הישיבה.

"'סכך לנצח' קוראים לזה" אני אומר לשעיה. אני רק מקווה שלא נהיה פה, לראות אם זה באמת לנצח.

-"שנה מתוקה תהיה לנו, יעקב. ישועת ה' כהרף עין. אתה זוכר את בן דוד. איך עזב אותנו.

יאללה נתחיל לבנות את הדירת ארעי, יעקב?".



-"נתחיל". מי יודע מה דירת ארעי שלנו. מה הבית שלנו. ומתי נחזור לבית משלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מעשה בידידים רֵעים, שעליהם הומלץ טובים השניים.
בערל איש המעש, ויחזקאל אשר על הממון.
ידידים אדוקים היו השניים, קבעו בסמיכות מקום לתפילתם,
ואף בקידוש שלאחר התפילה נשתתפו בצלחתם,
בשמחתו של בערל צהלו פני שמעון, ובעת צערו של שמעון נשתבר לב בערל.

מנהגם מקדם זה רבות בשנים, אשר בכל עת
שיצטרך בערל לסיוע במזומנים למען יוכל
להמשיך ולהחליק את עסקיו ומעשיו הברוכים,
היה פונה לידידו שמעון וזה- במחי חתימה אליי דף
היה מעניק הלוואתו בלב רגוע ונפש חפץ.
ובהגיע עת פרעון, הקפיד בערל לעשות יעש
כיאה לכינויו איש המעש והיא להחזיר הלוואותיו
ופיקדונותיו במועדם לשמחת כל הצדדים.

ויהי היום והזדמנה לו לבערל עסקה מזהרת
עם צפי לרווחים נאים. כמנהג אנ"ש בהגיע
הצעת ביזנס המערבת בשיקוליה אף את כח
הדמיון, נפנה לגייס כספים מכל בני העיר
הנכבדים. בהבטיחו להם שבהוציאו העסקה
לפועל לו תתירנו התורה יוכל להחזירם אף
בריבית קצוצה שבקצוצים. כיאה וכמובן לא
נפקד אף חלקו של שמעון רעהו הקרוב מבין המלווים
והמשקיעים סמוך ובטוח שכמידי פעם בפעם לא ייפקד
מממונו מלחזור ביום פקודה - העת המוסכם לפרעון.

אבל אבוי 'והנה קרהו אסון' ההזדמנות הנפלאה
מתבררת כתרמית אפלילה. כל הונו שלו - שמעון עצמו,
וביותר כל מה שלווה וטרח לקבל מאחרים ביגיעה, התנדף
ביעיפה. לחכו החוזה המטעה כחציר של שור המבעה.

כעבור התקופה ושמעון שעד כה שקוע היה בתלמודו ועסקיו
וכסבור עודנו בערל עושה חיל בחו"ל ממשלח ידיו, בירר אצל
מכריו מה שלום ידידו ונדהם לשמוע שנקלע למצב כה ביש.
הרים טלפון וצלצל מספר רב של צלצולים אך כלום לא נענה
חיכה לו בכליון שמא יבוא בשב"ק בעת התפילה להתפלל
במקום הקבוע לו מימים ימימה, אך הזמן עבר ובערל אין,
שמועה שמע שמעון שמסתגר לו חבירו בתוך ביתו מוגף
התריסים, מרוב בושה וחוסר אונים.

ברבות הימים שאל חבר משותף את שמעון את דעתו על
בערל, נענה שמעון בגילוי לב אסביר לך הרגשותי כהווייתן.
על הממון עצמו לא אכפת לי, וודאי שלא הייתי מאבדנו
ברצון אך כשחבירי איבדו בתום לב אמרתי גם זו לטובה
גלגל חוזר לעולם ועוד דברי חיזוק על זו הדרך, אבל על
אבידת בערל ידידי הטוב לא אוכל למחול ! שלא זו בלבד
שהפסיד את כספי לא בא מיד להתרצות ולפייס את דעתי
ועתה מתביישים אנו להסתכל זה בפני זה ונעשינו כאוייבים.
וכי מה חשב שלא אדע ואבין לבושתו ומכאובו והרי ידידים
ואוהבים אנחנו
.

כך אומר לנו רבש"ע 'תמליכונו עליכם' תזכרו שאני מלך
אוהב וידיד שובו אליי (הביתה) ארפא משובותיכם.

ושלא כידיד בשר ודם שאף אם עזה אהבתם, אם ישוב
לכסילותו בשנית ושלישית לא יעבוד טריק הידידות
מלכנו אהבתו וידידתו נצח. כוח"ט.

מקור המשל והנמשל : הרה"ג ר' אלימלך שימון מג"ש
בישיבת טשרנוביל המעטירה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה