ניקוד המילה "נאוף"

[אהרן2]

מדוע מנקדים אותה נִאוּף בלי תשלום לדגש?

 

[אפכא מסתברא]

המלה "נאוף" נגזרת מצורת העבר של בנין פיעל, ובמקרא מופיע הפועל הזה בעבר בלי תשלום דגש (הוא מופיע רק שלש פעמים, אבל בכולן בלי תשלום דגש): "אשר נִאֲפָה משובה ישראל" (ירמיה ג, ח), "כי נִאֵפוּ ודם בידיהן ואת-גלוליהן נִאֵפוּ" (יחזקאל כג, לז).

 

[עפרה]

עלה בדעתי להשוואה - גם נִאוּץ בא בלי ת"ד, לא?
נִאֵץ וכו'...
באמת מעניין למה הם יוצאי דופן! (מוזר ששניהם בנ' בתחילה, שניהם במשמעות שלילית...)

 

[אברהם]

טעות...

 

[אושר]

יש גם "נִאֵר מקדשו" (איכה ב, ז) אבל "נֵאַרְתָּ ברית עבדך" (תהלים פט, מ) ואולי יש אכן קשר בין הנ', הא' והמשמעות השלילית.

 

[געוואלדיג]

אמנם פעמים רבות מופיע תשלום דגש לפני אהחר"ע, אפס כי אין זה יסוד מוסד, ויש רבים יוצאים מן הכלל הזה. נַחש ינַחש, נַחם ה את אבלי ציון, כי נִחמתי כי עשיתם, לא תפַאר אחריך, התנַערי מעפר קומי (במקום התנָערי), לא תבַערו אש (במקום תבָערו) ועוד רבים אחרים.

 

[אושר]

אבקש את סליחת המומחה, אבל למדתי בסמינר את "מנורת התשלומים" (תשלומי הדגש) ולפיה א' ור' לעולם מקבלות תשלום דגש (והדוגמאות שלעיל יוצאות מן הכלל) ואילו ח' בבנין פיעל ופֻעל לעולם אינה מקבלת תשלום דגש (פרט לכמה יוצאים מן הכלל ששכחתי, לצערי). הע' בבנין פיעל אינה מקבלת תשלום דגש ואילו בפֻעל יבוא לפניה תשלום דגש.

 

[געוואלדיג]

דבריי הינם על תשלום דגש בכלל, ולא רק על פעלים מסוימים. אני רק הערתי שלא בכל מקום שיש אהחר"ע, אזי יבוא לפניו תשלום דגש. ואדרבה, הכללים שהבאת רק מסייעים לדבריי ולא נוגדים להם.

 

[אהרן2]

כשיש ח' אף פעם לא יבוא תשלום, כשיש ה' ו-ע' לפעמים (בבנין פועל - תמיד) וכשיש א' ו-ר' תמיד יש תשלום.

 

[געוואלדיג]

מה שאמרת שבמקום אל"ף דגוש יבוא תשלום, איננו כלל בכל מקום, וישנם יוצאים מכלל זה. ולא רק אלו שהוזכרו לעיל, וזה לא קשור לשלילות או חובבות.

 

[אהרן2]

לדוגמא?

 

[אושר]

כשיש ח' אף פעם לא יבוא תשלום, כשיש ה' ו-ע' לפעמים (בבנין פועל - תמיד) וכשיש א' ו-ר' תמיד יש תשלום.

הדבר נכון רק בבניינים הכבדים, אבל בנפעל עתיד וציווי יש תשלום דגש גם לח' פרט למעט מאוד יוצאים מהכלל (ששכחתי מהם, לצערי), וכן במ' השימוש פרט למִחוץ, מִחוט.

 

[עפרה]

נו, אם כבר הגענו עד הנה, אפשר להזכיר גם את ה' הידיעה... שם גם הה' מצטרפת לח' ולא תמיד תקבל תשלום... וכבר יש כאן שיעור דקדוק שלם.

 

[געוואלדיג]

נו, אם כבר הגענו עד הנה, אפשר להזכיר גם את ה' הידיעה... שם גם הה' מצטרפת לח' ולא תמיד תקבל תשלום... וכבר יש כאן שיעור דקדוק שלם.

דהיינו ה"א הידיעה שלפני ה"א, איננה משלימה דגש. הַהיכל ולא הָהיכל.

אם כבר מדברים מתשלום דגש וה"א הידיעה, יש להעיר, כי הנה ה"א הידיעה שלפני עי"ן וחי"ת מנוקדות בסגול כתשלום דגש, הֶעָתיד, הֶחָצר. אולם ה"א הידיעה שלפני אל"ף מנוקדת בקמ"ץ, הָאָדם. אולם רבים מורגלים להשלים את ה"א הידיעה שלפני האל"ף ע"י סגול. וכך שמעתי בכמה בתי כנסיות אומרים כדבר הֶאָמור על יד נביאך, וזה סוטה מן הכוונה, כי ה"א לפני אל"ף כאשר היא בסגו"ל משמעותה ה"א התמיהה או ה"א השאלה. כמו הֶאָמור בית יעקב.

 

[אושר]

אם כבר הזכירו את ה' הידיעה, אולי מישהו יכול להסביר לי למה מנוקד בסידורים ובמחזורים: "שמיני עצרת הַחַג" ולא "הֶחָג"?

 

[געוואלדיג]

השם חג הוא מגזרת הכפולים, והם פתוחים.
חלק מהשמות שבגזרת הכפולים קמוצים בהפסק. ו'שמיני עצרת החג, הזה', איננו הפסק גמור כאתנח וסוף פסוק, ולכן אין החי"ת בקמ"ץ, ואשר על כן אין הה"א בסגו"ל.

 

[עפרה]

ולפי הכללים מהסמינר - פשוט, חג כותבים בפתח. ה' הידיעה מקבלת סגול רק לפני ח' קמוצה, ולפני ח' שאינה קמוצה אין תשלום דגש.

 

[געוואלדיג]

ולפי הכללים מהסמינר - פשוט, חג כותבים בפתח. ה' הידיעה מקבלת סגול רק לפני ח' קמוצה, ולפני ח' שאינה קמוצה אין תשלום דגש.

לא לעולם כותבים חג בפת"ח, וכפי שציינתי.

 

[עפרה]

כותבים חג בפתח כמו שכותבים אֶבן בסגול. אם יש מקרים שהמיקום בפסוק משפיע על הניקוד - הניקוד משתנה, אבל המקרים האלו הם המיוחדים ולא בגללם נגיד שהניקוד הבסיסי איננו קבוע.
אבל למקרה שיתקלו בצורה האחרת, אולי באמת היה חשוב להזכיר.

 

[מאיר14]

אם כבר הזכירו את ה' הידיעה, אולי מישהו יכול להסביר לי למה מנוקד בסידורים ובמחזורים: "שמיני עצרת הַחַג" ולא "הֶחָג"?

השם חג הוא מגזרת הכפולים, והם פתוחים.
חלק מהשמות שבגזרת הכפולים קמוצים בהפסק. ו'שמיני עצרת החג, הזה', איננו הפסק גמור כאתנח וסוף פסוק, ולכן אין החי"ת בקמ"ץ, ואשר על כן אין הה"א בסגו"ל.

אמנם.. אינני מבין גדול בדקדוק
אך למיטב ידיעתי, אין לקחת את הכתוב בסידורים הנפוצים - כתורה מסיני.
ובאמת בכל המקרא לא מצאנו חג מוכרת בפת"ח אלא רק בסמיכות ממש, כמו - חג המצות וכיוצ"ב.
כך שאפשר שנפלה טעות בסידורים, ואין כל חדש תחת השמ"ש.
.