ניקוד המילה "רוכסן"

[לו יצוייר]

איך מנקדים את המילה רוכסן?
תודה מראש לעונים.

 

[hillel]

רוֹכְסָן (חולם, שווא, קמץ)

 

[חיותה]

נראה לי רכסן כמו שלחן, בקובוץ.

 

[אפכא מסתברא]

המלה רוכסן היא מן העברית החדשה, ועל פי האקדמיה ניקודה כדברי הלל: רוֹכְסָן, וההגיון שבכך הוא - באמצעותו אדם רוֹכֵס.

 

[לו יצוייר]

תודה. נקדתי אכן כך- חולם מלא וקמץ, אבל רציתי לוודא שהשערתי נכונה.

 

[עדיאל]

כמובן שכך כותבים.
אך רבותי, האם לא היה נכון יותר לומר רַכְסָן???

 

[געוואלדיג]

ומה רע ב"מִרְכָּס" או "רַכֶּסֶת"?

 

[אפכא מסתברא]

ומה רע ב"מִרְכָּס" או "רַכֶּסֶת"?

אולי לרוכסן מקולקל אפשר לקרוא באמת רכסת (משקל מחלות, כמו ילפת). מה השימוש העיקרי של משקל מִפְעָל לא זכור לי כרגע, אבל אם כבר לשאול 'מה רע' - מה רע ברוכסן??

 

[אברהם]

אולי לרוכסן מקולקל אפשר לקרוא באמת רכסת (משקל מחלות, כמו ילפת).

א. אם כבר להפרעה נפשית המתבטאת ברכיסה אובססיבית של רוכסנים למעלה ולמטה בלי להפסיק
ב. רכבת, כספת, קלטת ושמנת אלו גם שמות של מחלות?

 

[אפכא מסתברא]

אולי לרוכסן מקולקל אפשר לקרוא באמת רכסת (משקל מחלות, כמו ילפת).

א. אם כבר להפרעה נפשית המתבטאת ברכיסה אובססיבית של רוכסנים למעלה ולמטה בלי להפסיק
ב. רכבת, כספת, קלטת ושמנת אלו גם שמות של מחלות?

א. זה רעיון!
ב. 'רכבת' בארץ - זו כמעט מחלה. לגופו של עניין - נראה, ששמות אלה הוטבעו לא על ידי דקדקנים ולכן 'זכו' למשקל בלתי מתאים. או לחלופין: לכל כלל יש יוצא מן הכלל. למה צריך להוסיף על היוצאים מן הכלל?

 

[שמואל גרינשטיין]

פורום מעניין!
עם דיעות מעניינות.

 

[געוואלדיג]

אולי לרוכסן מקולקל אפשר לקרוא באמת רכסת (משקל מחלות, כמו ילפת). מה השימוש העיקרי של משקל מִפְעָל לא זכור לי כרגע, אבל אם כבר לשאול 'מה רע' - מה רע ברוכסן??

אתה כנראה ממתנגדי הָרַכֶּבֶת הקלה...

 

[געוואלדיג]

איפכא, מנין לך שהת' הנוספת מורה על גרעון או קלקול?
בחיפוש מנוקד מצאתי מצבת, מקבת, (אולי אלו שונים משום שהם על משקל מַעֶלֶת), אדרת, אילת, שלכת.

 

[אברהם]

איפכא, מנין לך שהת' הנוספת מורה על גרעון או קלקול?
בחיפוש מנוקד מצאתי מצבת, מקבת, (אולי אלו שונים משום שהם על משקל מַעֶלֶת), אדרת, אילת, שלכת.

בד"כ זה כך:
גרבת, ילפת, עוורת, יבלת, צרעת (הניקוד משתנה בגלל הע'), קדחת (כנ"ל בגלל הח'), קרחת (כנ"ל), גבחת (כנ"ל)

ובימינו:
אדמת, חצבת, חזרת, שעלת, נזלת, צהבת, דלקת, כלבת

 

[געוואלדיג]

קרחת וגבחת הן מחלות?

 

[עדיאל]

קרחת וגבחת הן מחלות?

לא?

 

[אפכא מסתברא]

איפכא, מנין לך שהת' הנוספת מורה על גרעון או קלקול?
בחיפוש מנוקד מצאתי מצבת, מקבת, (אולי אלו שונים משום שהם על משקל מַעֶלֶת), אדרת, אילת, שלכת.

זו לא רק הת' כי אם משקל שלמים (להוציא מקבת ומצבת, שהן משרשי חסרי פ"נ ופ"י, כפי שאכן הבחנת) של פתח, דגש-סגול (או דגש-פתח כפי שציין אברהם), סגול (או פתח כנ"ל). לגבי אדרת ואילת - הן צורת נקבה של משקל דגוש בזכר (אדרת - מלשון אדיר, ראה מצודת ציון ביהושע ז כא, ואַיֶּלֶת היא נקבת האַיָּל, ראה מצודת ציון משלי ה יט, וכן כמה דעות ב'אילת השחר' - ראה רש"י 'דבר אחר' וכן אבן עזרא). לגבי 'שלכת' לא מצאתי במפרשים שלפני התייחסות למקור הדגש, אבל דוגמא אחת אינה סותרת את הכלל, שיש לו הרבה יותר דוגמאות, ראה הודעת אברהם.

 

[אפכא מסתברא]

קרחת וגבחת הן מחלות?

הם סוגים של נגע, הלא כן?

 

[געוואלדיג]

לאו. הן קריחת שער במקומות שונים בראש. זה לא ממש מחלה, אם כי כנראה שגם זה סוג של קלקול.
מכל המופעים המובאים נוכחים רק בדבר אחד, ששמות מחלות וקלקולים הם במשקל פַּעֶלֶת. אבל אתה ביקשת להביא מזה ראיה שהמשקל הזה מתייחד למחלות. זה ממש איפכא מסתברא... הרי אתה לא מנחש זאת מתוך הגיון, אלא מתוך סטטיסטיקה, ייתכן מאוד שהכלל של משקל פעלת עשוי רחב יותר, שרק חלק ממנו מחלות.
אנסה להביא דוגמאות נוספות. חזרת זו לא רק מחלה כידוע... טבעת, (חַטָּאת?).

 

[אפכא מסתברא]

יש לי בשבילך דוגמאות נוספות לשמות במשקל זה שאינם מחלות: צלחת, צמרת. טוב, אולי נמצא את כל השמות המקראיים (והתלמודיים) במשקל זה ונוכל לעשות סטטיסטיקה. בכל אופן, בספרי הדקדוק מתיחסים למשקל זה כאל משקל מחלות.
אגב, הירק ושמו חזרת מנוקד בחטף פתח (וללא דגש, כמובן). אכן, לא ברור לי מי קבע את ניקוד המלים שלאחר תקופת המקרא.