ניקוד "מסכים"?

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך מנקדים "מָסָךְ" ברבים. בפשטות הייתי מנקד "מְסָכִים". אבל המ' לכאורה אינו מן השורש, כי כך מצאנוהו במקרא שהוא נשאר בקומצו גם בסמיכות, "ואת מָסַךְ פתח וגו'", כמו מן "מַטָּע" - "מַטָּעִים" (והקמ"ץ הוא תמורת הדגש). לפיכך נראה לי מעתה שיש לנקד "מָסָכִים", ועיין ברשב"ם שמות כו, לו ד"ה מסך, טעם אחר לקיום הקמץ, ודימה אותו ל"מגן", לפי זה ראיה מבוררת שיש לנקד כפי שכתבתי, כי כן מנוקד "מָגִנִּים".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם אני זוכרת נכון משיעורי דקדוק הכ' אמורה להיות דגושה. מָסַכִּים
אבל שוב, זה רק על פי זכרון ישן אז לא לסמוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מנקדים כך:
מְסַכִּים
(השרש הוא ס.כ.כ. ולכן הכ' דגושה, והקמץ של המ' התרחק מהטעם, לכן הפך לשווא)
בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י ספירלה;635992:
מנקדים כך:
מְסַכִּים
(השרש הוא ס.כ.כ. ולכן הכ' דגושה, והקמץ של המ' התרחק מהטעם, לכן הפך לשווא)
בהצלחה!!!

בטוחה?
נראה לי בכל אופן מָסַכִּים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י מי;636019:
בטוחה?
נראה לי בכל אופן מָסַכִּים.

אני יכולה לבדוק את זה במילון אבן שושן יותר מאוחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בנוגע לפתח הס' ודגש הכ' אני מסכים (והקמץ ב"מטעים" הוא בגלל העי"ן שאינו מקבל דגש). אולם בנוגע לשורש, שספירלה טוענ/ת שהוא כפול (מָפָל), לא הבאת ראיה, והלוא אפשר שהשרש הוא מחסרי פ"א נו"ן או פ"א יו"ד (מָעָל)?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
א) מסך אינו במשקל מטע, שכן שרש 'מטע' הוא נטע, ומשקל 'מטע' הוא מַפְעָל (כגון מַאֲמָר) ואין כאן שום תשלום דגש.
ב)שרש 'מסך' הוא סככ, בלי ספק, שכן תפקיד המסך להסתיר (לסוכך) ולא לצקת (נסך), מה עוד שאילו היה מחסרי פ"נ היה צ"ל "מַסָּךְ"; והיכן ראית שרש יסך?
ג) מאחר שבנסמך אין הקמץ תחת המ"ם בטל, הדעת נותנת שבכל הנטיה - גם כשהטעם מתרחק - אין הקמץ בטל.
ד) אם אבן שושן הוא מאן דאמר בעיניך - גם הוא מנקד "מָסַכִּים" :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י אפכא מסתברא;636349:
א) מסך אינו במשקל מטע, שכן שרש 'מטע' הוא נטע, ומשקל 'מטע' הוא מַפְעָל (כגון מַאֲמָר) ואין כאן שום תשלום דגש.
ב)שרש 'מסך' הוא סככ, בלי ספק, שכן תפקיד המסך להסתיר (לסוכך) ולא לצקת (נסך), מה עוד שאילו היה מחסרי פ"נ היה צ"ל "מַסָּךְ"; והיכן ראית שרש יסך?
ג) מאחר שבנסמך אין הקמץ תחת המ"ם בטל, הדעת נותנת שבכל הנטיה - גם כשהטעם מתרחק - אין הקמץ בטל.
ד) אם אבן שושן הוא מאן דאמר בעיניך - גם הוא מנקד "מָסַכִּים" :)


המורה שלי תרווה ממני נחת, מה שהיא לא כל כך הצליחה לרוות בימי הסמינר.... :(
(ככה זה שממלאים אותך ביוצאי דופן, אתה נשאר עם היוצאי דופן בלי לדעת את הכלל :p)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י אפכא מסתברא;636349:
א) מסך אינו במשקל מטע, שכן שרש 'מטע' הוא נטע, ומשקל 'מטע' הוא מַפְעָל (כגון מַאֲמָר) ואין כאן שום תשלום דגש.
ב)שרש 'מסך' הוא סככ, בלי ספק, שכן תפקיד המסך להסתיר (לסוכך) ולא לצקת (נסך), מה עוד שאילו היה מחסרי פ"נ היה צ"ל "מַסָּךְ"; והיכן ראית שרש יסך?
ג) מאחר שבנסמך אין הקמץ תחת המ"ם בטל, הדעת נותנת שבכל הנטיה - גם כשהטעם מתרחק - אין הקמץ בטל.
ד) אם אבן שושן הוא מאן דאמר בעיניך - גם הוא מנקד "מָסַכִּים" :)

א) האם אין תשלום דגש לדגש שנולד בהעדר נו"ן או יו"ד?
ב) אכן רגלים לדבר שהוא כפול, ומשמעותו מעידה עליו, אף על פי כן אשמח עם הוכחה יותר מוצקה, כי כבר מצאנו במשמעות אחת שרשים שונים. כמו לדוגמה סב וסבב. ועוד שהרי יש כאן קושי, כי הקמץ של המ"ם ראינו שלא בטל גם בסמיכות, ומה הטעם לכך אם לא משום שהוא תשלום דגש שאינו בטל לעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ודאי שיש תשלום דגש לדגש שנולד בהעדר נו"ן, ועתיד וצווי של בניין נפעל יוכיחו (יֵחָשב תמורת יִשָּׁבר - נ' הנפעל חסרה), אולם תשלום דגש הוא רק לפני אותיות גרוניות. למה יבוא תשלום דגש לפני אות שאינה גרונית, אתמהה! יש מספיק קמצים שאינם מתבטלים אף שאינם תשלום דגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ודאי שיש תנועה גדולה תמורת דגש אף לפני אותיות המוכשרות לקבל דגש (ואולי אין זה מכונה 'תשלום דגש' אלא 'תמורת דגש). כמו לדוגמה ותֵּקל גבירתה; המֵניח לעמו.
איזה קמצים אינם מתבטלים בסמיכות? אולי יש עוד סיבות, אבל האם מצאת קמץ שאינו מתבטל מבלי סיבה נראית לעין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
'ותקל' - השרש הוא קלל ולא נקל. ( הנו"ן של 'נקל' היא נ' הנפעל!)
'המניח' - השרש הוא נוח ויש לו שני מופעים בלשה"ק: האחד ע"ד חסרי ע"ו ומובנו 'מנוחה' (ואין בו דגש כפי שאין דגש בשרש קום - מקים,) והאחד ע"ד חסרי פ"נ ומובנו 'שימה', 'לשים' ואז הוא פתוח במ"ם ודגוש בנו"ן.
דוגמא לקמצים שאינם מתבטלים בהעתק הטעם (לאו דווקא בסמיכות) - גלות - גלותנו, שליש - שלישים. רהיט - רהיטינו. ממון - ממונות. (ויש שבסמיכות יחיד הקמץ הופך לפתח אבל בחלק גדול מהנטיה הוא נשאר למרות התרחקות הטעם, כמו במשקל בעלי מלאכה - דַּיָּן - דַּיָּנֵיהֶם). האם יש סיבה נראית לעין מדוע קמצים אלה אינם מתבטלים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י אפכא מסתברא;636833:
'ותקל' - השרש הוא קלל ולא נקל. ( הנו"ן של 'נקל' היא נ' הנפעל!)
'המניח' - השרש הוא נוח ויש לו שני מופעים בלשה"ק: האחד ע"ד חסרי ע"ו ומובנו 'מנוחה' (ואין בו דגש כפי שאין דגש בשרש קום - מקים,) והאחד ע"ד חסרי פ"נ ומובנו 'שימה', 'לשים' ואז הוא פתוח במ"ם ודגוש בנו"ן.
לא הבנתי בעבור מה טרחת לגלות את סוד השרשים האלה. לצורך הענין לא משנה מאיזה שורש בא "ותקל". הנון של נקל הוא אכן נ' הנפעל ולא חשבתי אחרת. כאן ישנה תופעה שהיה צריך להיות כאן דגש, ובמקומו בא צר"י באות שלפניו.
"מניח" - אמנם טעיתי בכך שהצגתי מופע זה כדוגמה לקמץ במקום דגש, והאמת שהייתי צריך להסביר בדיוק הפוך: שכשם שיש קמץ תמורת דגש, כמו שראינו אצל "ותקל", כן יש דגש תמורת תנועה גדולה, "מַנּיח", שמשפטו להיות מֵנִיח. זה שיש משמעות אחרת לכל מופע, זה לא הנידון כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י אפכא מסתברא;636833:
דוגמא לקמצים שאינם מתבטלים בהעתק הטעם (לאו דווקא בסמיכות) - גלות - גלותנו, שליש - שלישים. רהיט - רהיטינו. ממון - ממונות. (ויש שבסמיכות יחיד הקמץ הופך לפתח אבל בחלק גדול מהנטיה הוא נשאר למרות התרחקות הטעם, כמו במשקל בעלי מלאכה - דַּיָּן - דַּיָּנֵיהֶם). האם יש סיבה נראית לעין מדוע קמצים אלה אינם מתבטלים?
הינך צודק שבשמות אין טעם לשינויים כגון אלה בין משקל ומשקל. ואמנם רק אם בתוך משקל אחד יש שינוי בין שני מקומות במקרא, אז יש לתור אחר סיבת הדבר. [ולא תמיד מוצאים]. לפיכך אין לראות קושי באי ביטול הקמץ של מסך בסמיכות, כי הלוא יש למצוא לו חבר במקרא, טרם באים להקשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י געוואלדיג;636853:
לא הבנתי בעבור מה טרחת לגלות את סוד השרשים האלה. לצורך הענין לא משנה מאיזה שורש בא "ותקל". הנון של נקל הוא אכן נ' הנפעל ולא חשבתי אחרת. כאן ישנה תופעה שהיה צריך להיות כאן דגש, ובמקומו בא צר"י באות שלפניו.
איזה דגש אמור להיות בקו"ף של "ותקל"? הרי זה בניין קל!
ו"דגש תמורת תנועה גדולה" זה חידוש מרעיש! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עיין באבן עזרא על הפסוק ותקל גבירתה בעיניה, וזה לשונו: "הנח הנעלם אשר בין האות המשרת ואות השרש תחת הדגש הנתון להתבלע אות הכפל והוא מבנין נפעל".
פירושו, שמכיון שבנינו נפעל, על כן משפטו להיות בדגש תמורת הנו"ן, ולפי שדרכו של דגש להכפיל האות הדגושה, ובמקום כפילה זו עשויה להופיע תנועה גדולה באות הקודמת.
דגש תמורת תנועה גדולה הוא חידוש ויוצא דופן, אבל לא כל כך נדיר. עיין ראב"ע שמות יג, יח, שם פירש "וַיַּסֵּב" שהוא מגזרת וַיָּסֶךְ בדלתים, וַיָּגֶל את האבן, והוא מופיע כאן במשקל דגש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה