נספח אתגר קיץ - בלי קביים נוסעים לירושלים

[כנפיים]

הייתי מופתע מאוד לזכות (בפרט שלא הייתי מודע לשלב השני בתחרות...)
ועוד יותר הייתי מופתע לקבל לפתחי את נתינת האתגר הבא, אז גמגמתי קצת, ולא ידעתי מה לעשות, אך בסוף המציאות גברה והרי הוא לפניכם

מקווה שהאתגר יהיה פשוט וקליל וכמו שבקשה ההנהלה.

המסלול שלנו הוא כזה, עלינו לכתוב סיפור קצר באיזור ה300 400 מילה
והעוקץ הוא, לכתוב עם כמה שפחות תיאורים המתנשאים מעל האירועים הפיזיים הפשוטים, זה אומר ש-

אנשים לא יכעסו שם, אלא פניהם תאדמנה

לא תעבור רבע שעה, אלא הגברת תסיים להתלבש גרב אחר גרב או למצער המחוג הגדול ישלים רבע סיבוב

לא יהיה יום יפה, אלא השמש תזרח והציפורים תשרנה

ובקיצור ננסה להבנות (ה' פתוחה) את התחושות מתוך המציאות עצמה ובכך הסיפור יהפוך ליותר אוטנטי, פחות מתנשא, וכל מסר שישוקע בו, יבוא לידי ביטוי בצורה טבעית בהרבה.
ובעצם כך גם המציאות שבה אנו חיים מדברת איתנו בדרך כלל, אין כותרת על משפחה מאושרת אלא פשוט כל הילדים מחייכים, וגם על ההר אין שלט שמספר על כך שהוא מדהים, יפהפה, או מרטיט, אז תשתדלו להביא את ההר בלי הכותרות...

בהצלחה רבה רבה לכולנו

וואו!
עושה חשק לכתוב!

 

[palm]

תיעדתי במדויק את מה שהיה שם".

המילים שהכי נגעו ללב

 

[יעקב1245]

כאן המקום להסביר מדוע האתגר
מוצלח
לא מוצלח
מדהים
לא מדהים
משעמם
או סתם לפטפט על כל נושא שתעלו בדעתכם

ועכשיו אספר מתי התעוררתי לרעיון העומד מאחורי האתגר

במשך תקופה קראתי את ספרי ממלכה במבחן מתוך נסיון ללמוד כיצד מיה הופכת כל תיאור ליצירה, (לצערי אני לא יכול להיות בסדנתה..., יש למישהי להשאיל את החוברת?)

באחת הקריאות שמתי לב לצורה שבה היא מעבירה את תחושת הזמן, קוקיה מפילה ביצה מהקן, בינתיים הגיבורים ממשיכים לדסקס, ופתאום שמים לב שהביצה כבר באמצע להאכל על ידי ברחשים למיניהם, וכך אנו הקוראים קיבלנו תחושת זמן בלי שהאכילו אותנו בכפית על כמה דקות בדיוק נמשכה השיחה. (אגב, אתגר נוסף, מי זוכר היכן?)
לאחר מכן ניסיתי כמה פעמים לכתוב כך ונהניתי מאוד, אז אני מאחל גם לכם/ן

בהצלחה

 

[כנפיים]

באחת הקריאות שמתי לב לצורה שבה היא מעבירה את תחושת הזמן,

נכון מאד!
מיד כשעלה האתגר נזכרתי בסגנון הכתיבה שלה, כי ה"אין קביים" הזה, די מכריח אותנו לתאר סצנות ולגרום לקורא לראות אותן ממש מול העיניים.
מיה קינן, בעיניי, לא כותבת ספרים, היא פשוט מתארת מראה במה בכל סצנה מחדש.
מדהים!
עדיין מנסה את כוחי ולא ממש מצליחה..נראה.

 

[דיו וקסת]

נראה לי שהאתגר הזה עומד באופן כלשהו בניגוד לאתגר הקודם.
שם הכריח אותנו @נתן גלנט לתת סופרלטיבים ותיאורים. פה אנחנו חייבים להתייחס למציאות עצמה, ללא כחל ושרק.

והנה טיפ למשתתפי האתגר.
את הסיפור שברצונכם לכתוב, דמיינו כסרט, ואז תתארו מה רואים בסרט.
כך לא תוכלו לכתוב 'הכעס פעפע בו וזרם בעורקיו' אלא רק 'פניו האדימו ואגרופיו נקמצו', וכן על זו הדרך.

 

[אשר שרבר]

אינפנטיליות זה תיאורים וסופרלטיביים?
סלחו לי על האינפנטיליות לא הבנתי את האתגר.

 

[מ"ם]

מקווה שהאתגר יהיה פשוט וקליל וכמו שבקשה ההנהלה.

אתגר מעולה!!!

מקדם מקצועית מחד, ומאידך אפשרי לכל אחד ואחת ממאושרי הפורום.

בהצלחה רבה!

 

[יעקב1245]

אינפנטיליות זה תיאורים וסופרלטיביים?
סלחו לי על האינפנטיליות לא הבנתי את האתגר.

תודה רבה על השאלה
ראשית אתן דוגמאות ולאחר מכן אנסה להסביר יותר את המטרה

אתן כמה דוגמאות בהן ניסיתי לתרגם 'כותרות' לפרטי מציאות

יצחק היה אינפנטיל מושלם =
עיניו של יצחק היו מימיות מעט והזכירו עיני עגל, כשהוא הסתכל על פני ראיתי אותן משוטטות חסרות מטרה מבלי להתפס ולו על נקודה אחת, וכאשר הוא פתח את פיו לחצתי על הwaze בתקווה להמלט במסלול הקצר ביותר.

ליל הסדר=
ירח מלא זרח עם תחילת הלילה והאיר את קערת הכסף ובקבוקי היין הרבים שעמדו על שולחן הסדר.

נוף אימתני=
ערוצי הבזלת שעברו בתוך הסלעים נמשכו עד לקצה האופק, מאחוריו צללו עיטים בחיפוש אחר פגרי בעלי חיים שנספו בהתפרצות האחרונה, ובתווך עמד ירוחם בראש הצוק ומלתעות התהום פעורות משני צידיו חושפות שיניים שחורות ירקרקות ומשוננות.

כותרות או פרטים, רווח מול הפסד

כמובן שכמו בכל נושא יש צדדים לכאן ולכאן

אם אמרנו 'ליל הסדר' הקורא בוודאי הבין מיד למה התכוונו, אך לעומת זאת כאשר עשינו זאת דרך פרטי המציאות, גרמנו לו 'לחוש בליל הסדר', כמו כן יצחק האינפנטיל, הרבה יותר קל לכתוב אינפנטיל ולגמור סיפור וכנראה גם הקורא יבין מיד מיהו יצחק, אך לעומת זאת ההיכרות שעשינו כאן עם יצחק מכוונת לכך שהקורא עצמו הוא זה שיתן ליצחק את הכינוי איפנטיל, אנו בעצם משתפים את הקורא ביצירה וגורמים לו לחוות אותה כמציאות מוחשית מה שלא היה מתרחש אם היינו מצמידים לו את הכינוי אינפנטיל.

אגב, עוד תכונה ששמתי לב בספריה של מיה (סורי, לא שזה הכי שווה דווקא אבל על זה התאמנתי), שאי אפשר לדלג קטעים. בחלקי הסיפורת
כידוע לקוראים מקצועיים שאפשר לקרוא כעשר מילים בחמש שורות ולהבין פחות או יותר מה קרה, לעומת זאת כאשר הסיפור כתוב בצורה של רסיסי מציאות שלכל אחד מהם יש משמעות, אי אפשר לדלג עליהם וגם נחמד לקרוא אותם.

@עבדקן נתן למעלה עצה פרקטית כיצד לבצע את האתגר והיא לראות את הסצנה אותה אתה מתאר כמו סרט ולתפוס את פרטי המציאות,
אז חברים, זו לא רק עצה פרקטית, אלא זוהי גם המטרה.

מקווה שהסברתי כיאות, ואשמח להדרש לכל שאלה בנושא.

 

[יאן]

המסעיות

הברקה גאונית!

 

[palm]

או...?

אמיתית בתוספת צביעת רקע

 

[יאן]

אמיתית בתוספת צביעת רקע

ערכתי

 

[יאן]

שמתי לב שהרבה כתבו סיפור מנקודת מבט של ילדים. מעניין שגם אני תכננתי לכתוב ככה כשירחיב הזמן. כנראה שככה ילדים רואים את העולם

 

[מ. ברא"י]

קשה לי שלא נתנו נושא מסוים...
איך בוחרים?

 

[ח.נוי]

במשך תקופה קראתי את ספרי ממלכה במבחן מתוך נסיון ללמוד כיצד מיה הופכת כל תיאור ליצירה, (לצערי אני לא יכול להיות בסדנתה..., יש למישהי להשאיל את החוברת?)

מוכנה להשאיל אם מיה מאשרת... אני חושבת שכתוב לשימוש פרטי. באמת הייתה סדנא מטורפת!!!

 

[אשר שרבר]

מקווה שהסברתי כיאות, ואשמח להדרש לכל שאלה בנושא.

יישר כוח, הסברת נהדר, מחר איה אקרא שוב, ואקווה להעלות משהו שמתגבש לי.

אשאל זאת כך אתה רוצה שנתרפק על סיפור?
על הרגעים?

 

[RACHELIZ]

מוכנה להשאיל אם מיה מאשרת... אני חושבת שכתוב לשימוש פרטי. באמת הייתה סדנא מטורפת!!!

מתי הייתה סדנה?
מה היא כללה?

 

[מ. ברא"י]

@יאן , הסיפור שלכם חזק!
ומנקודת מבטו של הילד- המסר מתחדד ומאיר את הסיפור באופן אדיר!

 

[מ. ברא"י]

@כנפיים, מרגישים כ"כ את הילד!
התחברתי אליו עמוק עמוק...
כדאי שגם "הגננת מרים" תקרא את זה....

 

[מ. ברא"י]

@palm , חוויתי חזק את ההתרחשות,
נהניתי מהקצב והעלילה,
בוקר רגיל, חלק, ואז נזרקים לקונפליקט, הפתרון,
שוב הכל נרגע, פעימות הלב (של הקורא) חוזרות לסדרן,
ואז שוב איזושהי בעיה ואז ההקלה.
למדתי ממך! תודה.
אגב- את ניו יורקית?

 

[מ. ברא"י]

@נקודת אמת , ממש התגלגלתי מצחוק!!!
תיאור חזק ו"קורע"....(סליחה על הסלנג)
ובדיוק לאחר הסיפור החוויותי שלכם יש את הרציני שלי...