תמיד אפשר לכתוב על סכסוך בין שכנים למי שייכת החצר, או על ויכוח בין בייביסיטר שנתנה במבה לילד אלרגי לאמא ששכחה לעדכן על האלרגיה. כשהקורא תוהה לעצמו במי האשמה מוטלת.האם הכוונה שיהיה גיבור טוב וגיבור רע רק מוסתרים מהבנת הקורא או ששני הגיבורים הם גם וגם?
קליפת נוגה.שגם סיכון בצדו.
האתגר לכתוב את שני הצדדים באופן אובייקטיבי, ולתת לקורא לשפוט?
הבנתי נכון?
בדרך כלל, כבר בתחילת הסיפור, מיד כשמתחילה העלילה להתגלגל והדמויות מסתדרות זו מול זו, מגבש הקורא לעצמו הבנה ברורה מהו הצד הטוב ומהו הרע שבסיפור.
היכולת לגרום לקורא להיות בטוח שדמות כלשהי היא חיובית/שלילית, מזכירה לי איך באדום לבן לא היה ספק - עד הרגע האחרון - שהבעל של נוגה הוא הדמות הרעה בסיפור. רשע מוחלט שצריך להילחם בו. ופתאום - התהפכה הקערה, וגילינו שהוא בעצם לא כזה.אל דאגה! הסופר/ת דאג/ה לשפוך קצת דם על ידי הנבל התורן, קצת משפטים עויינים הנוגדים את ערכי התורה והמוסר, ולהסדיר את מעמדו כאנטגוניסט על פי חוק.
חשוב להדגיש שלכל הדעות הרודף אינו חייב להרוג רוצח בשוגג כשהוא בדרך לעיר המקלט. להפך, בית דין שולחים עם הרוצח בדרך שני תלמידי חכמים, כדי שישכנעו את גואל הדם שלא להרוג אותו.רודף שנאלץ לקום ולהרוג במצוות בוראו
לא ידעתי, תודה על ההבהרה!חשוב להדגיש שלכל הדעות הרודף אינו חייב להרוג רוצח בשוגג כשהוא בדרך לעיר המקלט. להפך, בית דין שולחים עם הרוצח בדרך שני תלמידי חכמים, כדי שישכנעו את גואל הדם שלא להרוג אותו.
חשוב להדגיש שלכל הדעות הרודף אינו חייב להרוג רוצח בשוגג כשהוא בדרך לעיר המקלט. להפך, בית דין שולחים עם הרוצח בדרך שני תלמידי חכמים, כדי שישכנעו את גואל הדם שלא להרוג אותו.
לא ידעתי, תודה על ההבהרה!
לא רציתי להיכנס לזה, ולכן הדגשתי -לפי רבי יוסי הגלילי רוצח שיצא מעיר מקלטו במזיד מצווה ביד גוה"ד להורגו.
למעשה, גם לדעת ריה"ג אני לא בטוח שמדובר בחובה. (קצת קשה לבדוק את זה, כי דעתו לא נפסקה להלכה).כשהוא בדרך לעיר המקלט
rhon.co.il
www.prog.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים