אתגר נספח לאתגר דו שבועי - מוסף סיפורי החג סוכות התשפ"ב

  • הוסף לסימניות
  • #45
@נ. גל
עכשיו התפנתי לקרוא, ממש מדהים.
אגב מעניינת הבחירה של הסיפור בלשון נוכח. למה דוקא בכזה סיפור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
האתגר הבא: מוסף הביקורת על מוסף סיפורי חג הסוכות תשפ"ב.
אני מקבל כבר מעכשיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
@נ. גל
עכשיו התפנתי לקרוא, ממש מדהים.
אגב מעניינת הבחירה של הסיפור בלשון נוכח. למה דוקא בכזה סיפור?
תודה!
האמת היא שפשוט ככה זרם לי בטיוטה הראשונה.
ההסבר המדעי הוא שבעריכות החלטתי להשאיר את זה ככה, כי ת'כלס אין הרבה בשר עלילתי. הסיפור הוא הרגש, וזרמים תת קרקעיים עוברים טוב יותר בלשון נוכח.
מה גם, שמרוב סטיגמות על דיכאון (בטח דיכאון של גברים), חששתי שחלק מהקוראים יתקשו להתחבר לדמות. שיערתי שכך יהיה קל יותר לדלג על החומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
  • הוסף לסימניות
  • #51
  • הוסף לסימניות
  • #52
  • הוסף לסימניות
  • #53
שואלת פה כי נראה לי שכאן זה הכי קשור.
האם יש טעם להעלות (באשכול חדש) שיתוף תהליך על הקטע שהעלתי לאתגר?
(אינני בקיאה עדיין ברזי הפורום ומכמניו, אשר על כן לא אדע במה תחפוצנה הנפשות לקרוא, ובמה תמאסנה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
שואלת פה כי נראה לי שכאן זה הכי קשור.
האם יש טעם להעלות (באשכול חדש) שיתוף תהליך על הקטע שהעלתי לאתגר?
(אינני בקיאה עדיין ברזי הפורום ומכמניו, אשר על כן לא אדע במה תחפוצנה הנפשות לקרוא, ובמה תמאסנה.)

זורקים את החכה.
לפעמים מישהו מתעניין בפיתיון, לפעמים להקה שלמה מתגודדת סביבו.

אם תראי שהולך, יצאת עם שללך.
אם לא, תנסי באופנים אחרים.
(יעני, ניסוי ותעיה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
  • הוסף לסימניות
  • #57
את טבלת השיפוט תוכלו לראות כאן, על פי סדר הכתיבה:

שם משתמששם סיפורניקודהערות
@לאלהארז וזילברמן5יחסי שכנות בין חסיד לחילוני, מגיעים ברגע מכונן למופת מסיפורי צדיקים.
נקודה טובה:
הסיפור הקצר מתאר באופן יפה מאוד את הקונפליקט של חיים בסביבה מעורבת, את השתיקות וההתאפקויות חשים היטב דרך הכתיבה.
צריך יותר אזמרה:
הסוף הוא דאוס אקס מכינה הישר מהמכונה, הוא מגיע בלי שום הכנה ותהליך שמרגישים לכל אורך הסיפור, מעט תחושת אינסטנט שמעיבה על הכתיבה הטובה.
@הזדמנותמן השמים6סיפור השגחה פרטית מענג, קרה או לא קרה? הכל מסתדר לטובה.
הטוב:
סיפור קלאסי חמוד ונעים, מתאים לעלון של סיפורי ישועות בהזמנה, אני מניח שהארגון שהזמין אותו משלם יפה.
הפחות טוב:
רצף האירועים לא מספיק ברור, הדיאלוגים נעוצים בתוך הטקסט בבלוק שמקשה על הבנת הסיטואציות, הקורא צריך לעלעל קדימה ואחורה כדי להבין מיהו אבי ומיהו יוסי, ואיפה בכלל ראינו שהתבטל האירוע.
עצם הסיפור מעט שבלוני ומתאים לעלוני ישועות בהזמנה.
@Talya kadoshאקספרס של אלול8משל מוכר ונהדר, שמקבל פה פנים ושמות וריחות.
הטוב:
זה כתוב טוב, התיאורים חיים ונושמים, הקצב מצויין, יש דמויות אמיתיות עם אופי, ותחושה קלה של סרט תקופתי.
הפחות טוב:
מדובר במשל, ומרגישים את זה מהרגע הראשון, היה אפשר לזקק כאן סיפור יותר אישי ויותר מעורר הזדהות, הדמויות מעוררות מעט זרות, והמבנה מרגיש מעט מועתק מסגנונות אלגוריים דומים.
@ה. רזשלם, ולמרות זאת חלק7סיפור נאה בטעם של פעם
הטוב:
כתיבה קולחת וציורית, תיאורים מסוגננים, ניתן להבין את הסיפור בלי מאמץ רב, בהחלט סיפור שנאה לקרוא מתחת לסכך.
הפחות טוב:
הארכאיות והמשלב הגבוה מעט, מעניק לקורא תחושה של מסתכל מהצד, דידקטיות יתר מורגשת לכל אורך הסיפור ומעט מעיבה על החוויה, ומקנה תחושה של קריאה בעותק ישן של 'ילדותנו' (שזאת חוויה בפני עצמה, לגיל המתאים).
@Nomi10דג'ן8סיפור שהפתיע אותי בעצם הכתיבה שלו, הוא מספר על זווית שמוטלת בקרן זווית וראוי לשפוך עליה יותר אור.
הטוב:
הנושא המעניין, התיאורים על התרבות האחרת והרחוקה מרתקים מעצם היותם, הסיפור עצמו די ברור ולא מסתבך.
הפחות טוב:
דווקא אחרי עבודת מחקר יפה, נדרש מהכותבת עוד פוש קטן שיהפוך את הסיפור הזה ליצירה.
הבחור הנחמד שבסיפור מתואר כנער תמים עד כאב, עם הבנה דלה מאוד, עד כדי אינפנטיליות.
המנהגים שמתוארים לא מספיק מדוייקים בעיני, והעיניים הנוצצות שוב ושוב מציירות אידיאליזציה של הכפר האתיופי לעומת עליבות עמוקה וקודרת של השכונה הישראלית המסוכנת.
וחסרה באמת תובנת השינוי שהובילה אותו להיטמע לתוך הקהל שהוא כל כך הסתייג ממנו.
@נודדמבחנה7סיפור שיש בו את כל המרכיבים כדי לנצח, אבל כמה טעיות קטנות במינונים יכולות לגרום לאסון.
הטוב:
החלק השלישי של הסיפור – כתוב מצויין, סוער, קצב יפה, פיסוק מאיר עיניים שמכניס לאווירה, אפשר לחוש את המקום והזמן בלי תחושה של הצצה לתקופה עלומה דרך זכוכית מלוכלכת.
הפחות טוב:
שני החלקים הראשונים, ובמיוחד השני.
הכתיבה הארכאית מעיקה על הקריאה ומסרבלת את העברת הסיפור באופן שמעיב על חלקו האחרון והיפה שלו.
בעיני זה חבל, אם הסיפור כולו היה כתוב במקצב ובמשלב של החלק האחרון והמשוחרר, הוא היה מועמד ראוי לחלוטין.
@מ.ל.ב. ימצטער פטור8הסיפור הזה מאוד חדש לי, יש בו כמה פינות שעדיין לא נגעו בהן, גם יחסים בין אח לאחות, גם בין חרדים לחרדלי"ם.
הטוב:
הדמויות – יפות, מדברות ומביעות את עצמן, יש מקום נאה לתיסכולים קטנים של החיים, ואין תחושה כאילו מישהו ניסה לאלץ סיפור, אלא כתיבה באמת נוגעת ללב.
הפחות טוב:
העלילה מעט נופלת, או לא ממש קיימת, יש תובנות שמרחפות בתוך הסיפור, ואותן אזכור, כמו סרט אילם שמבזיק תמונות דוקומנטריות ברצף. החיבור העגול יותר בין החלקים, שהייתי מצפה שיתרחש, קצת ערטילאי, ומעט נבלע בין האנקדוטות.
@הדוויגשלח אתרוגך7סיפור שמתחיל מצויין, יש בו ניחוחות מתחלפים של דגים ואתרוגים, ועדיין.
הטוב:
המקצב נאה, העלילה צבעונית ויפה לתפארת מוספי החג.
הפחות טוב:
העלילה המופרכת מכל מופרך יכלה להיות יותר אמינה, אם הדמויות של הערבים היו פחות ילדותיות ופחות צפויות.
וואלה צריך טיפה יותר לדייק בשפה, פחות לנסות לכתוב לפי איך שאנחנו מדמיינים ערבי, ויותר להיכנס לראש ולכתוב את זה כמו שנשמע ערבי מבוגר, ולא ילד עם מבטא. מעט יותר מורכבות לדמות, ופחות לאתרוג..
@קראנץ'הושע נא8כתיבה עם קצב ועם צלילים, קשה קצת לעקוב, הן אחרי הקצב של הדיאלוג, והן אחרי האבות הקדומים של הסגנון.
הטוב:
משהו פה מתפוצץ ומתפוצץ טוב, הדימויים שמלווים את הדיאלוג מוסיפים טעם, והפיתרון היצירתי של הסיפור מרשים.
הפחות טוב:
עומס תיאורים לפעמים, חסר אמצע לסיפור, וכן דיאלוג או מונולוג סיום שישלימו את האיזון בין החלקים שלו.
@מיכל ב'הנחתה לנחת7הסיפור הזה מקבל ציון גבוה כי הוא כתוב מאוד טוב, כתיבה של סופרת מיומנת.
הטוב:
כבר כתבתי, אבל אוסיף שממש ניתן לחוש את האווירה, את תחושת ההחמצה ואת הדילמות.
הפחות טוב:
העלילה לא ממש הולכת לאיזה שהוא מקום מעניין מספיק, והיא קצת סובבת סביב הסוגיה הטכנית של התחושה, וגם התיקון שבסוף הסיפור הוא מאוד נקודתי.
מבחינתי יש כאן מעט עטיפה של מסר בסיפור, והיה כדאי שהוא יהיה יותר מסעיר.
@קנקן חדששלא שינו6אהבתי את נקודת המבט על נושא חדש לחלוטין, שיכול אולי לספר בעקיפין על ההתייחסות לשינויים כאלה ואחרים שמתרחשים לעיתים בחלל המגזר, ולא תמיד ניתן לקבל אותם או לפסול אותם באוטומטיות.
הטוב:
התיאורים – מצויינים, העלילה מאוד מעניינת ומסקרן לקרוא עד הסוף.
הפחות טוב:
העלילה מעט מופרכת מדי, ועם זאת, לא כל כך מורגש עד כמה היא עוסקת בעצם במדע בדיוני.
ההסברים של האב מעט טרחניים, והכניסה לפרטים של כל השיטה המסובכת של הקבוצה הסהרורית הנ"ל, מעט גורמים לשיעמום.
הפיתרון לא ממש ברור.
@לבילא סוכת פלא8אין לי באמת מושג מה קראתי עכשיו, אולי טור אישי, אולי זיכרון ישן וחדש, אולי יומן אוטביוגרפי?
הטוב:
יש עסיסיות, מרגישים את השמאלץ בכל שורה, מריחים את הריח שעולה מהגשם המטפטף על הסכך, ומקבלים פרספקטיבה היסטורית מרגשת.
הפחות טוב:
הכתיבה במקצב של שיר, לא ממש סיפור ככתבו וכלשונו, יותר זרם תודעה ביוגרפי, הרגשתי שאני מציץ ליומן שרק בני המשפחה של הכותבת עלולים להבין באופן מלא, וזה היה מעניין, אבל קצת כמציץ מהצד.
@תמר Sערבה או אתרוג8סיפור ממש נהדר וגם עצוב לטעמי.
הטוב:
הכתיבה ממש טובה, כיף לקרוא והכל זורם כמו שצריך.
הפחות טוב:
זה סיפור שיכול להיכנס למוסף של הילדים, אבל קצת קשה לו להיכנס למוסף שלנו, העלילה לא מספיק מורכבת, והשפה שמתאימה לילדים, קצת מקשה עלינו לקבל את המסר החינוכי.
@מסוגלהסוכה של גימפל9וואו, סיפור שעפתי לתוכו, למרות ההתחכמות הקטנה, הבאת פה חתיכת סיפור, עם איש מתוק שבא לי להכיר, ילדים של זהב, ודילמות חיים קטנות ומלאות חן.
הטוב:
הכל, יש עומק לדמויות, השפה מהממת, יש שלושה רבדים נהדרים לסיפור וממש כיף לקרוא אותו, חבל כמובן שהסיפור של שלמה נפסל על ידיך...
הפחות טוב:
הוא טיפה פחות טוב מהסיפור של נ.גל, אבל רק טיפה.
קצר מדי, אפשר לכתוב את הספר בבקשה?
@נ. גלכי יצפנני בסוכו10לפעמים אתה חייב להודות שלא קראת אף פעם סיפור כזה.
הטוב:
פרספקטיבה משגעת של מצב נפשי שכל כך הרבה חווים אותו, ואת ההשלכות שלו על הזוגיות ועל יכולת השפיטה של המציאות.
אבל עזבו ניתוחים, הכתיבה פשוט מצויינת.
הפחות טוב:
הפחד החושך שסוגר אותו, הלוואי והיה אפשר להקל עליו במשהו, אבל לא לגמרי בטוח שאפשר.
@הנף מקלדתמירושלים אל הלב10מי היה מאמין ששני סיפורים מעולים יופיעו בזה אחר זה.
הטוב:
המוזיקה, המקצב, הכתיבה, צועקים יחד סיפור עסיסי ולוהט לגליון החג. יש יאוש ביחד עם תקווה, ונוף ססגוני בכל פינה ושורה, הדמויות: הצגה.
הפחות טוב:
הייתי נותן להם להתייבש עוד קצת בצומת בילו, והם לא ביקשו סליחה ממושיק ערבות.
@אפרת תהלפחיות8מרגש ממש, וגם מנפץ סטיגמות על הדרך, וגם כתוב מצויין.
הטוב:
הצצה לפריפריה חברתית באופן לא שיפוטי, חיכוך אמיתי עם הצרות של היום יום, ומבט אמיתי ואמיץ על החיים.
הסוף גרם לי להוזיל דמעה קטנה.
הפחות טוב:
עוד קצת ללחוץ על הגז, לא הרגשתי מספיק את הדופק המפרפר, את הבושה המפעפעת, ואת הלחץ מהבנק.
וזה בכל זאת נהדר ממש.
@אלעזר 1הרכבת כבר נוסעת6מדע בדיוני או תיאור היסטורי עתידי? לא ממש ברור, אבל כשרון יש.
הטוב:
יש אווירה ומקצב טוב של סיפור.
הפחות טוב:
קשה להתמצא במרחב, ולא כל כך ברור באיזה מקום וזמן הסיפור מתרחש, על אף שרשום למעלה באותיות יפות.
למרות שיש ניסיון לקשור את העתיד להווה ולעבר, הקוישיקלע הזה מעט מחורר מדי, ודורש עוד רקע בשביל שנוכל להבין את העלילה.
את הסוף לא ממש הבנתי.
@פרוגמטימי באש8אני מאוד נהנה לעקוב אחרי העלילות שהמוח שלך ממציא, ומשתאה לנוכח קצב ההתקדמות שלך בכתיבה.
הטוב:
העלילה המופרכת מאידך, אבל כל כך הגיונית מאידך גיסא, נושבת ברוח סיפורי החג המסורתיים, ומכילה תמימות נעימה וחמימה של פעם.
הפחות טוב:
רציתי קצת יותר מאשר זיכרון ישן שמתעורר כדי להשלים את העלילה הזאת, היה יכול להיות יותר טוב עם משהו היה נשרף במציאות, איזה שינוי יותר עמוק ומוחשי, אבל ברוך השם שהסוף היה טוב וקוראים לו שמעון.
@האגריד -בוצי פוליקמןחרטוט הזהב6מה שהתחיל כהתחכמות, והסתבך בסופו, תפס את העיניים, וסיחרר את המוח.
הטוב: כתוב יפה, מסעיר ומקורי מאוד, כמה הברקות חביבות, ומקצב מודרני ומעניין.
הפחות טוב: הלכתי לאיבוד, חווית קריאה שגרמה לי ללכת לבדוק האם הסוכה שבניתי עדיין עומדת על תילה. דיאלוג מוזר ומתיימר בקצה הסיפורף, שתלוש לכאורה מגוף הסיפור ונועד רק למלא את החלל, ורק על זה הורדתי נקודה, למרות שאני בעצמי הייתי מנסה את אותה טכניקה, אם רק היה לי את הכישרון לכך.
@מגבתמתקבל7הצצה רגישה לתוך עולם שרבים לא מעיזים להישיר את עיניהם לתוכו.
הטוב: תיאורים מדהימים, לכותבת יש עין של צלמת, והיא מצליחה להעביר סיטואציות באופן מרתק ומוחשי, בעיני זה ראוי לציון.
הפחות טוב: הדיאלוגים – הן הפנימיים והן החיצוניים, לא באותה רמת כתיבה כמו החלק התיאורי, ולמעשה הסיפור מתחלק לשני חלקים, החלק הראשון מעולה ומבחינתי מקבל 10 נקודות, החלק השני חסר את כל הברק והקסם של החלק הראשון, הדיאלוגים נמשכים יותר מדי, בלי מנוחה להתבוננות בין הקטעים, בלי זמן להפנים את התובנות, מעט כניעה למסר ופחות התמסרות לסיפור עצמו. ובגלל הדיסוננס בין החלק הראשון לשני, אבדו כאן כמה נקודות טובות.
@7שבע7מעי הדגה8אמנם האורך לא תואם לכללי האתגר, אבל מה הוא רחום וחנון וכו'
הטוב: הכתיבה הפנימית המתעדת את הרגשות בלי להתפתל, הלגיטימציה שניתנת לתחושות בלי שיפוטיות, והצורה הטכנית המצויינת מעניקות לקורא הצצה למקום נסתר ואפל שאיש לא רוצה להכיר בו או לחוות אותו, הדימויים המצויינים הופכים את הסיפור ליצירה משובחת.
הפחות טוב:
הסוף.
נכון שזה הסיפור, וכך הוא התרחש, עדיין התרחשה כאן כניעה מסויימת למלודרמה, וכבר כשירדה במדרגות, נגמר המתח והתפוגג, וקצת חבל על כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
בסוף זה הגיע וזה העיקר.
תודה על ניתוח מרתק לסיפור שלי (שנותח להפליא) ולכל השאר.
תענוג אינטלקטואלי של ממש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה