אתגר נספח לאתגר - דיאלוג

[ifatrosh]

להערות, הארות
שאלות ותשובות
לאתגר

 

[7שבע7]

האם אפשר גם לקחת את הסיפור המפורסם הזה - ולכתוב לו גרסה מודרנית? כמובן, בצורת דיאלוג.

 

[ifatrosh]

אפשר.
רק שחשבתי שיהיה מעניין מנקודת מבט לא רק של סופר יודע כל.
למשל, מנקודת מבט של אשת הרב, הסיפור יהיה אחר, לא?

 

[איש חדש]

תודה על האתגר המעניין.

רק לוודא שהבנתי,
1. נדרשת כתיבה בפורמט דו שיח.
2. נקודת מבט חדשה לסיפור מוכר, (הזרה?).
נגיד דיאלוג של כלבא שבוע עם רחל בתו.

 

[מתרגשת]

האם אפשר גם לקחת את הסיפור המפורסם הזה - ולכתוב לו גרסה מודרנית? כמובן, בצורת דיאלוג.

בדיוק מה שרציתי לשאול.

 

[מתרגשת]

2. נקודת מבט חדשה לסיפור מוכר, (הזרה?).
נגיד דיאלוג של כלבא שבוע עם רחל בתו.

לפי איך שהבנתי צריך דווקא על הסיפור עם הרב והעני. לא?

 

[ifatrosh]

לפי איך שהבנתי צריך דווקא על הסיפור עם הרב והעני. לא?

כן. כך התכוונתי. לקחתי את הסיפור הזה שכולם (לדעתי) מכירים, ולראות איך כל אחד רואה אותו.
אם נדמיין את הסיפור (כמו סרט) יש דמויות רבות: משפחה, שכנים, חברים מבית הכנסת, בעלי חיים וכדו'
לרוב, סיפורים חסידיים מסופרים מנקודה של מספר יודע כל, אפילו מה הקב"ה חושב...

האתגר, לספר את הסיפור או חלקו כדיאלוג ממקום אחד שלא בדיוק יודע מה קורה במקום השני.
מקווה שהבנתי...

 

[מתרגשת]

האתגר, לספר את הסיפור או חלקו כדיאלוג ממקום אחד שלא בדיוק יודע מה קורה במקום השני.

אופסה. אז כתבתי אתגר, אבל פספסתי את כל הקטע של הדיאלוג. אפשר לעלות לכאן ואם זה בסדר אעלה לאתגר עצמו?

 

[מתרגשת]

''אליסף! אתה לא תאמין מה קרה!" ראובן פלט צווחת התרגשות, ממתין בחוסר סבלנות שאליסף יצא החוצה.
תוך דקה כבר היה אליסף בחוץ, מסוקרן כולו.
"אבא שלי קנה תרנגולת!"" שיתף אותו ראובן בפנים משולהבות. אליסף פער עיניים גדולות. "תרנגולת? אמיתית ממש?" הוא הסתכל על ראובן בקנאה. "אפשר לראות אותה?" התחנן.
ראובן חשב מעט. "עכשיו משה ויהודה משחקים איתה, אבל… טוב, בוא" התרצה לבסוף. אליסף צהל משמחה. "אתה החבר הכי טוב בעולם! תודה!"
-
"ואז התרנגולת ניקרה למשה את היד, וזה היה מצחיק נורא!" סיפר אליסף לאביו בהתלהבות.
"איזה מוזר, מילכה, את שומעת?" קרא שמעון לאשתו. "איך לרעואל יש מקום בבית לתרנגולת? הם גרים בבית הקטן ההוא, שהיה שייך לאברמסקי הזקן!"
מילכה הגיעה מהמטבח, וניגבה ידיים במגבת המשובצת. "באמת מוזר," הסכימה איתו. "רבקה סיפרה לי שהילדים שלה ישנים כולם באותה מיטה." הרהרה בקול. "ואתה יודע, יש להם חמישה ילדים בלי עין הרע" הוסיפה בכיווץ גבות. "מה הקשר תרנגול עכשיו? איפה הם ישימו אותו?" שאלה בתמיהה.
שמעון פכר את ידיו באין אונים.
"אני גם רוצה תרנגול!" הודיע אליסף.
שמעון הרים את גבותיו בתנועה שלא משתמעת לשתי פנים, ומילכה הביטה באליסף בחרדה. ''תרנגול לא יכנס לי פה לבית!" הבהירה. אליסף התעצבן, ויצא מהבית.
''אני אלך לבית של ראובן, לשחק עוד עם התרנגולת. היא כל כך חמודה!" אמר לעצמו בערגה. הוא דפק בדלת, ואחרי חמש שניות היא נפתחה. ראובן עמד שם פרצוף מותש, כשעשבים דבוקים למכנסיו הבלויות בלאו הכי. ''התרנגולת שלכם אוכלת עשבים?" התעניין אליסף. "העז שלנו אוכלת עשבים," דייק אותו ראובן.
"עז?" אליסף היה המום. "ממתי יש לכם עז?" התפלא.
"מהיום בבוקר." הפטיר ראובן באדישות מעושה. "היא עושה המון שטויות." הוא נאנח, כמו אב המצטער על מעשי השובבות של בניו.
"אפשר להכנס?" שואל אליסף בכמיהה. "החלום שלי זה שיהיה לי עז!" הוא מצהיר, ונכנס מבעד לפתח שראובן מפנה לו.
הוא עוד לא הספיק לחפש את העז השובבה, כשהיא קפצה עליו. העז ניסתה לנגוס את שרוולו, עליזה. אליסף זינק הצידה בבהלה. "לא ככה דמיינתי עז" הוא מילמל בבעתה.
משה ויהודה רצים אל העז, תופסים אותה וגוררים לפינה. כל הרצפה מלאה בעשבים יבשים, ובגושים מוזרים שהעז אכלה ופלטה.
אליסף פוסע לאחור בזהירות, כמעט מקיא. הוא מנסה לצאת מהבית הקטן בלי למשוך יותר מידי תשומת לב. ראובן, מאחוריו, מחייך חיוך קטן, פניו עגומות.
כשאליסף ממש ליד הדלת, הוא דורך בטעות על רגלה של התרנגולת, וזו מתחילה לצווח בקול רם.
אליסף פותח את הדלת, ובורח.

טוב\לא טוב? עדכנו.

 

[מתרגשת]

"אליסף! אתה לא תאמין מה קרה!" צווחת התרגשות יוצאת מפיו של ראובן.

"מה קרה?" מתעניין אליסף, אדישות נסוכה על פניו.

"אבא שלי קנה תרנגולת" ראובן משלב ידיים.

אליסף קופץ מהמקום בבת אחת. "תרנגולת? אמיתית ממש?"

"אמרתי לך שלא תאמין" צוחק עליו ראובן.

"אפשר לבוא לראות אותה?" מתחנן אליסף.

"אחים שלי משחקים איתה עכשיו. אבל בסדר, בוא" הוא מסכים.

אליסף פוער את פיו בשמחה. "יש! אתה החבר הכי טוב בעולם!" מבטיח לו.

-
"ואז התרנגולת ניקרה למשה, אח של ראובן, את היד, וזה היה מצחיק נורא!" מפטפט אליסף בהתלהבות.

אבא שלו מכווץ גבות. "המשפחה של ראובן לא גרה בבית של אברמסקי הזקן?" הוא מתחקר את אליסף.

"מי זה אברמסקי הזקן? האיש שהיה הולך כל הזמן עם כובע הפוך?" תוהה אליסף.

"כן, נו"

"אהה, אז בטח. הם גרים איפה שהוא היה גר."

שמעון מתפלא. "זה בית ממש קטן, ויש ליצחק'ל בלי עין הרע עשרה ילדים. מה השגעון שלו להכניס תרנגולת לבית?" הוא ממלמל לעצמו.

"אבא, אני גם רוצה תרנגול!" מודיע אליסף.

"אז תלך לשחק עם ראובן. אני לא מכניס לפה תרנגול, אליסף, בשום פנים ואופן!"
-
"למה הגעת לפה?" ראובן סוקר את אליסף בפרצוף מותש, עשבים דבוקים למכנסיו.

''התרנגולת שלכם אוכלת עשבים?" מתעניין אליסף.

"העז שלנו אוכלת עשבים," דייק אותו ראובן.

"עז?" אליסף היה המום. "ממתי יש לכם עז?" התפלא.

"מהיום בבוקר." הפטיר ראובן בעצבים.

"אפשר להכנס?" שואל אליסף בכמיהה. "החלום שלי זה שיהיה לי עז!" הוא מצהיר, ונכנס מבעד לפתח שראובן מפנה לו.

"תזהר! היא קופצת עליך!" צועק ראובן מאחור.

אליסף נסוג בבעתה. "לא ככה דמיינתי עז," הוא ממלמל. "אז… להתראות" הוא אומר, מבויש.

"להתראות". סוגר אחריו ראובן את הדלת, ומתיישב על הרצפה, נואש.

ככה יותר טוב?
חושבת שעדיין לא הבנתי עד הסוף מה צריך לעשות, אחרי שראיתי את האתגר של @כותב השורות
צריך לכתוב רק משפטים, בלי תיאור רגשות וכו?

 

[ifatrosh]

"אליסף! אתה לא תאמין מה קרה!" צווחת התרגשות יוצאת מפיו של ראובן.

"מה קרה?" מתעניין אליסף, אדישות נסוכה על פניו.

"אבא שלי קנה תרנגולת" ראובן משלב ידיים.

אליסף קופץ מהמקום בבת אחת. "תרנגולת? אמיתית ממש?"

"אמרתי לך שלא תאמין" צוחק עליו ראובן.

"אפשר לבוא לראות אותה?" מתחנן אליסף.

"אחים שלי משחקים איתה עכשיו. אבל בסדר, בוא" הוא מסכים.

אליסף פוער את פיו בשמחה. "יש! אתה החבר הכי טוב בעולם!" מבטיח לו.

-
"ואז התרנגולת ניקרה למשה, אח של ראובן, את היד, וזה היה מצחיק נורא!" מפטפט אליסף בהתלהבות.

אבא שלו מכווץ גבות. "המשפחה של ראובן לא גרה בבית של אברמסקי הזקן?" הוא מתחקר את אליסף.

"מי זה אברמסקי הזקן? האיש שהיה הולך כל הזמן עם כובע הפוך?" תוהה אליסף.

"כן, נו"

"אהה, אז בטח. הם גרים איפה שהוא היה גר."

שמעון מתפלא. "זה בית ממש קטן, ויש ליצחק'ל בלי עין הרע עשרה ילדים. מה השגעון שלו להכניס תרנגולת לבית?" הוא ממלמל לעצמו.

"אבא, אני גם רוצה תרנגול!" מודיע אליסף.

"אז תלך לשחק עם ראובן. אני לא מכניס לפה תרנגול, אליסף, בשום פנים ואופן!"
-
"למה הגעת לפה?" ראובן סוקר את אליסף בפרצוף מותש, עשבים דבוקים למכנסיו.

''התרנגולת שלכם אוכלת עשבים?" מתעניין אליסף.

"העז שלנו אוכלת עשבים," דייק אותו ראובן.

"עז?" אליסף היה המום. "ממתי יש לכם עז?" התפלא.

"מהיום בבוקר." הפטיר ראובן בעצבים.

"אפשר להכנס?" שואל אליסף בכמיהה. "החלום שלי זה שיהיה לי עז!" הוא מצהיר, ונכנס מבעד לפתח שראובן מפנה לו.

"תזהר! היא קופצת עליך!" צועק ראובן מאחור.

אליסף נסוג בבעתה. "לא ככה דמיינתי עז," הוא ממלמל. "אז… להתראות" הוא אומר, מבויש.

"להתראות". סוגר אחריו ראובן את הדלת, ומתיישב על הרצפה, נואש.

ככה יותר טוב?
חושבת שעדיין לא הבנתי עד הסוף מה צריך לעשות, אחרי שראיתי את האתגר של @כותב השורות
צריך לכתוב רק משפטים, בלי תיאור רגשות וכו?

כן. דיאלוג.
בתוך הדיאלוג להכניס את הרגשות והתיאורים ככל שאפשר (משפטי קישור קצרים זה בסדר).

 

[מתרגשת]

כן. דיאלוג.
בתוך הדיאלוג להכניס את הרגשות והתיאורים ככל שאפשר (משפטי קישור קצרים זה בסדר).

אז זה טוב, מה שכתבתי, או לא? לא הבנתי

 

[ifatrosh]

אז זה טוב, מה שכתבתי, או לא? לא הבנתי

כן

 

[ליליאן]

@שיילה
ענק
תודה על זה

 

[ליליאן]

@איש חדש

אמאלה
מה זה הדבר הזה
אין מילים
מאסטרפיס

 

[איש חדש]

ברור. מה? ציור של עז. זה סמל סטטוס.

איזה עז בראש שלך?! הבטיח שיעשה איתי סלפי. עכשיו יש לי תמונה שלו.

פחחח... העיזים האלה של קדישמן מגוחכות. מה רע בפיקאסו מה?

@הנף מקלדת איזה זלזול.
אתה יודע כמה שווה NFT של קדישמן.
זה סמל סטטוס!

 

[הנף מקלדת]

@הנף מקלדת איזה זלזול.
אתה יודע כמה שווה NFT של קדישמן.
זה סמל סטטוס!

אני עושה מה שהרבנים אומרים.
אומרים: "תיקח קדישמן!" לוקח קדישמן. "תוציא קדישמן!" אומר קדיש.