~~~ נספח לאתגר חודש חשוון ~~~

[בשלווה]

ו'רב מכר' אצלנו זה ספר שמכר את המהדורה הראשונה שלו, שזה אומר בסך הכל 1000-1500 עותקים. והסדרה הכי היסטרית אצלנו בשנים האחרונות לא חצתה את קו ה- 10000 עותקים, אז יש כאן סוג מסוים של שפל כלכלי, והוא כנראה נובע משפל נוסף, למרות שיש פה כמובן מניעים נוספים, כמו המצב הכלכלי של הציבור וכו'.

מאידך האנציקלופדיה התלמודית נמכרה ביותר ממיליון כרכים!!!

 

[בשלווה]

וואו, הערבים מככבים שם! מתי נתנו להם ככה להשתלט לנו על החיים?

איפה זה שם שהם מככבים?

 

[חוי ג]

לא כל מי שמוכשר לכתוב קטע קצר, יכול לכתוב ספר ארוך ומענין.

 

[בשלווה]

אבל זה מעיד על משהו בכל זאת.

 

[nechamizak]

היו קטעים שממש הכניסו לי אגרוף בלב. ובעקבות הקריאה (הלא שפויה ביום שישי...) של האשכול הסמוך, יש לי מסקנה ותהייה.
המסקנה היא שיש כאן עשרות מוכשרים!!! ותודה לכל מי שהשתתף באתגר ו'מוגג' אותי (מלשון להתמוגג)!
התהייה היא: אז למה בכל זאת מצב הספרות החרדית די בשפל?

אולי כי אין תגמול כלכלי הולם לא רק לשעות בהן יושבים וכותבים, אלא גם לרוב שעות היממה בהן נטרדת המנוחה כשטווים את מהלך היצירה? כי הדד ליין והעורכים לפעמים חונקים את שאריות היצירתיות? כי כדי להוציא משהו איכותי צריך זמנים של התנתקות שקשים להשגה בעידן המודרני? כי יש מגבלות כתיבה שיכולות להעיף אותנו או לרסק אותנו? כי אנחנו מפחדים לא להיות מושלמים ולא להיות בעלי רבי המכר הבאים?



למרות הכל, יש גם ספרות חרדית טובה.

 

[בשלווה]

לא יודעת. זה בדיוק האתגר - להחליט מה ואיך לעשות....

איך יתכן שיעלו לכאן את "הדבר שלא סיפרתי לאיש מעולם" וגם בנוסף לבקש באתגר שזה יהיה אמיתי בלי מסכות.
האם מישהו מוכן לספר באמת על עצמו - דבר שהסתיר מזולתו??

 

[עדיאל]

ולא קראתי את האשכול על ספר חרדי אז אולי אני בשפל של מידע..

 

[מלפפון]

סיפרתי לאיש אחד את שיער ראשו.

 

[מלפפון]

??

 

[עדיאל]

??

הרים כדונג נמסו, מלחמות עולם נערכו, תגובות נמחקו וצונזרו, הרוחות להטו. וכלל לא קראתם?
בשביל מה נלחמנו?

 

[GRN]

אני חוששת שכן הבנתי, ואם כן - מצטרפת ומזדהה.
זה לכאורה מדבר על כך שבת ממוצא מסויים שלא מתקבלת לסמינר, יכולה מיד לרוץ לכל הכתבים החילונים/משרד החינוך/בג"ץ, ולצרוח על אפליה, למרות שהיא ממש לא מתאימה למוסד המסוים, ולמרות שמוסדות אחרים מוכנים לקבל אותה בשמחה.
אבל אם אפשר לגדף מגזר שלם ולייצר כותרות אדומות, אז למה לא.

אותו נושא, כמובן.
אבל קצת הפוך.
מה קורה כשמשבצים בקיטנה נחשבת (בזמנו...) בטעות ילד ממוצא מסוים בקבוצה שמרגישה מקופחת, ושאר ילדי הקבוצה מוציאים את התסכול (פיזית ומילולית) על אותו ילד בודד ואומלל.

והמסקנה שלו לחיים על הוצאת השד ההוא, מה שכתבת...

זהו שזה לא היה מספיק ברור כנראה. בהתחלה חשבתי בדיוק מה שרותי כתבה, אבל בסוף הבנתי שכוונתך הפוכה, רק שלא הבנתי איך זה מסתדר עם ההתחלה.

 

[מלפפון]

הרים כדונג נמסו, מלחמות עולם נערכו, תגובות נמחקו וצונזרו, הרוחות להטו. וכלל לא קראתם?
בשביל מה נלחמנו?

את האמת?
פתחתי מס' פעמים לקרוא, וזה היה מפולסף בשבילי.
לא הצלחתי להבין מה דעתי בכל תגובה.
אני כנראה לא שייכת לאנשי הרוח והמחשבה.
לא כי אני יותר או פחות, אלא לא ירדתי לסוף דעתם של כותבי התגובות.
אני גם לא יודעת בעצמי מה נקרא ספר חרדי.
כי נראה לי שזו הגדרה שאין עליה תשובה. ומכאן רק אפשר להתפלסף ואף פעם לא להסכים גם עם תגובה שאני עצמי כתבתי.
בקיצור, לא מצליחה להתפלסף..

 

[רחלשקרקה]

זהו שזה לא היה מספיק ברור כנראה. בהתחלה חשבתי בדיוק מה שרותי כתבה, אבל בסוף הבנתי שכוונתך הפוכה, רק שלא הבנתי איך זה מסתדר עם ההתחלה.

קודם כל- העמימות היא בדיוק מאותה סיבה ש"זה הדבר שמעולם לא סיפרתי לאיש", וזו השורה האחרונה.

בתגובה שלי, הבאתי את המקרה שבגללו הילד תפס, שהמציאות שונה לגמרי, והגיע למסקנה- שדומה לתגובתה של רותי. המציאות הפוכה ממה שהכותרת מנסה לזעוק.


כל עליהום על אפליה כל שהיא, מגיעה, כמעט תמיד, מקבוצה שמבדלת את עצמה לדעת, מתחזקת בכח את הבידול, מתדלקת וחוזרת עליו שנון וחזור.
וכשעוזרים לאותה קבוצה להתבדל- או אז היא מזדעקת בכותרות אדומות נוטפות דם, על אפליה...

סוציולוגיה, אמרנו?

 

[GRN]

קודם כל- העמימות היא בדיוק מאותה סיבה ש"זה הדבר שמעולם לא סיפרתי לאיש", וזו השורה האחרונה.

בתגובה שלי, הבאתי את המקרה שבגללו הילד תפס, שהמציאות שונה לגמרי, והגיע למסקנה- שדומה לתגובתה של רותי. המציאות הפוכה ממה שהכותרת מנסה לזעוק.


כל עליהום על אפליה כל שהיא, מגיעה, כמעט תמיד, מקבוצה שמבדלת את עצמה לדעת, מתחזקת בכח את הבידול, מתדלקת וחוזרת עליו שנון וחזור.
וכשעוזרים לאותה קבוצה להתבדל- או אז היא מזדעקת בכותרות אדומות נוטפות דם, על אפליה...

סוציולוגיה, אמרנו?

מסכימה עם הכל
אבל בעניין העמימות למדתי
שהיא טובה כל עוד מובן שזו עמימות
ואם הקורא יוצא מבולבל יצא שכרה בהפסדה.

 

[GRN]

הי, איפה כולם? נעלמו? נאלמו?

עדיין מחפשים...

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

כתבתי. סוף סוף.
רותי, זה היה אתגר קשה.
איך את רוצה שנכתוב משהו אמיתי עם כל מעטה הסודיות הנצרך, בו בזמן שאנו עומדים לגלות סוד כמווווס?
אז נכון, אפשר לכתוב על מישהו אחר.
אבל, זה לא זה.

כמעט שכבר החלטתי שאני לא כותב.
ואז נצנץ בי הרעיון.
חשוב לי מאד להדגיש, כמו שכתבתי בכותרת של היצירה שלי, שזה לא נבנה על מישהו מסוים, למרות שיש הרבה כאלו.
רק שהם עצמם לא מוכנים להודות בכך...
גם אנחנו כאלו.
כמה החברה מכתיבה לנו מה לעשות?
כמה ה'שייך' ו'לא שייך' ממש לא שייך לנו, ואין לנו שום חיבור פנימי אליו?
אלה החיים בעולם השקר.
ברוכים הבאים!

אבל - - יש אפשרות להסיר את הלוט ולגלות את האמת הפנימית (כן כן! גם בתוך המסגרות המקובלות!), ולחיות כמו שה' יצר אותנו - טבעיים!

ואז, להיות עובדי ה'.

 

[הגשש]

הגגש
שברת את ליבי לרסיסים

תודה, האמת שגם ליבי נשבר לרסיסים כשהתוודעתי לסיפור, החיבור מדברת על סיפור אמיתי מהחיים, סיפור עם הרבה עצב ומעט תקווה.

ההמלצה שלי לקרוא את זה לפחות פעמיים, רק כך - לדעתי - אפשר להגיע לעומק הסיפור.

 

[Ok - מירי טריטל]

אורי ש, אחד הטובים!
לדעתי תוריד את המילה "פראק". מבינים כבר בשורה השנייה...

 

[גלבוע]

תודה, האמת שגם ליבי נשבר לרסיסים כשהתוודעתי לסיפור, החיבור מדברת על סיפור אמיתי מהחיים, סיפור עם הרבה עצב ומעט תקווה.

ההמלצה שלי לקרוא את זה לפחות פעמיים, רק כך - לדעתי - אפשר להגיע לעומק הסיפור.

באמת הרבה עצב, המון.
חשוב לדעת שיש תקוה (לא מדברת על ניסים רפואיים, בהנחה שזה סופי).
תשאלו את פירר, אני יודעת שהוא פגש את הסיפור העצוב הזה כמה וכמה פעמים.

 

[מריומה~]

תקשיבו, כולם כאן מוצלחים הרבה יותר ממה שדמיינתי שיהיה! איך בדיוק בוחרים מתוך מגוון מדהים כזה?

זה הדבר שבדיוק לא נוכל לספר לך. וחבל