~~~ נספח לאתגר חודש חשוון ~~~

[GRN]

אני מתלבטת מה יש לך להגיד לנו שאת עדיין לא מעיזה ואולי לא תספרי לאיש ..

מה האפשרויות לדעתך?

 

[GRN]

ג'י.
במיוחד בשבילך כתבתי את הסודות שמלווים אותנו לאורך כל היום ואנחנו אפילו לא שמים לב אליהם.
כי אולי לא סיפרנו לאיש שחלמנו עליו בלילה שהוא מת והיינו בלוויה שלו,
אבל זה קורה אחת ל...
והדברים שמלווים אותנו לאורך כל היום הם אלו המטרידים באמת.
כי קשה יותר לשמור עליהם שלא יתגלו ברגע אחד קטן..
ואנחנו שומרים עליהם ומנווטים את דרכנו כדי שהבת שלנו לא תגיד לשכנה:
אמא אמרה שהילדים שלך לא בפריעו, אבל באמת הם הרסו לנו את המקרר אז קנינו היום חדש.

קודם כל - תודה
אחר כך - זה יפה מאוד! (אני אוהבת את הכתיבה שלך )
ולבסוף - זה לא עונה על נושא האתגר, כי אלו דברים שאולי לא תאמרי לאדם עצמו, אבל כן תספרי לבעלך או לחברה.

היו עוד פוסטים שם שמדברים על דברים שלא נעים לומר אותם (כמו שנהניתי בהצגה שכולם לעגו לה) אז אולי אני טועה ואתם כולכם צודקים

 

[GRN]

חלב, כתוב בכנות שובה לב!

 

[במבה נוגט]

קודם כל - תודה
אחר כך - זה יפה מאוד! (אני אוהבת את הכתיבה שלך )
ולבסוף - זה לא עונה על נושא האתגר, כי אלו דברים שאולי לא תאמרי לאדם עצמו, אבל כן תספרי לבעלך או לחברה.

היו עוד פוסטים שם שמדברים על דברים שלא נעים לומר אותם (כמו שנהניתי בהצגה שכולם לעגו לה) אז אולי אני טועה ואתם כולכם צודקים

אני איתך.

 

[Ruti Kepler]

תקשיבו, כולם כאן מוצלחים הרבה יותר ממה שדמיינתי שיהיה! איך בדיוק בוחרים מתוך מגוון מדהים כזה?

 

[מלפפון]

קודם כל - תודה
אחר כך - זה יפה מאוד! (אני אוהבת את הכתיבה שלך )
ולבסוף - זה לא עונה על נושא האתגר, כי אלו דברים שאולי לא תאמרי לאדם עצמו, אבל כן תספרי לבעלך או לחברה.

היו עוד פוסטים שם שמדברים על דברים שלא נעים לומר אותם (כמו שנהניתי בהצגה שכולם לעגו לה) אז אולי אני טועה ואתם כולכם צודקים

אין מצב שיעלו פוסט שלא נאמר לאיש מעולם.
ברגע שהעלו הוא כבר נאמר.
לכ2000 אנשים משתמשי פרוג ביחד..

וכאן השאלה היא הסערת המוחות.
מעולם לא אמרתי לאיש (-הזה, -הבוס שלי) שמסתיימת לי המוטיבציה כשהוא לא מעלה שכר.
לאיש- קמץ בל'.
לאחרים כן אמרתי. לאיש הזה לא.
וזה החן של היצירתיות, שהיא לוקחת כל אחד למקום אחר.
לאסוציאציה שעולה לו מהמשפט: מעולם לא אמרתי לאיש ש:

 

[GRN]

אין מצב שיעלו פוסט שלא נאמר לאיש מעולם.
ברגע שהעלו הוא כבר נאמר.
לכ2000 אנשים משתמשי פרוג ביחד..

וכאן השאלה היא הסערת המוחות.
מעולם לא אמרתי לאיש (-הזה, -הבוס שלי) שמסתיימת לי המוטיבציה כשהוא לא מעלה שכר.
לאיש- קמץ בל'.
לאחרים כן אמרתי. לאיש הזה לא.
וזה החן של היצירתיות, שהיא לוקחת כל אחד למקום אחר.
לאסוציאציה שעולה לו מהמשפט: מעולם לא אמרתי לאיש ש:

וודאי שיש מצב: עד עכשיו לא אמרתי והנה עכשיו אני אומרת (אחרת זה יכול להיות ממש משעמם - לא אמרתי לשכנה שלא אהבתי את העוגה שהיא שלחה לי, לא אמרתי לבן שלי שאני שולחת אותו לחבר כי אני רוצה שקט, לא אמרתי לבוס שבעצם מה שמעניין אותי זה הכסף וכן הלאה).
לגבי היצירתיות - יש בזה.

 

[חוי ג]

תקשיבו, היצירות כאן אחת אחת. בחיים לא נהניתי ככה מאתגר ספרותי.

 

[מלפפון]

וודאי שיש מצב: עד עכשיו לא אמרתי והנה עכשיו אני אומרת (אחרת זה יכול להיות ממש משעמם - לא אמרתי לשכנה שלא אהבתי את העוגה שהיא שלחה לי, לא אמרתי לבן שלי שאני שולחת אותו לחבר כי אני רוצה שקט, לא אמרתי לבוס שבעצם מה שמעניין אותי זה הכסף וכן הלאה).
לגבי היצירתיות - יש בזה.

זו חדוות היצירה.

אם את רוצה 150 מילים את צריכה להסתפק בזה.
אבל את יודעת מה?
אתגרת אותי.
עוד שניה אני גומרת פה משהו וכותבת.

 

[עדינה הלפגוט]

תקשיבו, היצירות כאן אחת אחת. בחיים לא נהניתי ככה מאתגר ספרותי.

נכון, זה בגלל שהרוב שמו על השולחן משהו אמיתי, לא סתם גיבובי חרוזים.
אנשים נהנים להתחבר לאנשים, אפילו אם הכתיבה פחות מלוטשת.

 

[yochi000]

רותי חייבת להגיד לך, מה שאני לא מספרת לאיש...
שאתגרת אותי.
אף׳פם אני לא משתתפת באתגרים כאן מקוצר זמן. הפעם זה היה אתגר-אתגר

 

[GRN]

רותי חייבת להגיד לך, מה שאני לא מספרת לאיש...
שאתגרת אותי.
אף׳פם אני לא משתתפת באתגרים כאן מקוצר זמן. הפעם זה היה אתגר-אתגר

אהבתי את מה שכתבת, יש לי הסתייגות מהפרטים, אבל בגדול אהבתי.


חוי - התחמקת אבל משהו משהו!

 

[מלפפון]

מעולם לא אמרתי לאיש שזה היה אני. גם המשטרה לא יודעת. גם עכשיו עומד לי אדום מול העיניים. ריח הדם המרוח על הכביש. ברחתי משם, ומאז אני בורח מעצמי.

המשטרה לא יודעת, גם לא בני משפחתי. בתוכי אני נושא את צער השתיקה, ואפילו אין לי כלא או דרגש צר כדי לפרוק שם את הרגשות.

הגעתי ללויה. ראיתי את הילדים שלו, את רעיתו המתייפחת וידעתי שבגללי לא יהיה להם יותר אבא. לא יהיה לה בעל לבכות בפניו שמישהו דרס את היקר בעולמה.

יותר אני לא עולה על רכב. באוטובוס אני עוצם את העיניים. לא מסוגל להביט על האספלט המזופת בשחור. מבחינתי הוא אדום.

אף אחד לא ידע מזה לעולם. אסור לי. אני צריך להמשיך את חיי כרגיל. אני רוצה לזעוק: "אל תסעו מהר. לאט לכם". אבל אני שותק. כלוא בתוך השתיקה וכבר לא יודע איזה בית כלא עדיף.




מוקדש לך ג'י.
ואני שונאת לכתוב קטעים כאלו.
עדיף לי לנקד את הל' של :'לאיש' בקמץ, רק כדי לא להגיע למקומות האדומים הללו.

 

[חוי ג]

נכון, זה בגלל שהרוב שמו על השולחן משהו אמיתי, לא סתם גיבובי חרוזים.
אנשים נהנים להתחבר לאנשים, אפילו אם הכתיבה פחות מלוטשת.

מסכימה מאד. הצלחתי להתחבר לרב הסודות.. כי בתכל'ס כנראה שיש לכולנו אותם סודות..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ניסיתי קצת להקצין את האשכול, כדי לנער אותו קצת.
תגידו, זה באמת רשימת הדברים שלא סיפרתם לאיש?

שיש ילדים שמעצבנים אתכם יותר מאחרים?
כמיהה וכיסופים לאלוקים?
שלפעמים בא לכם לבכות?
שערבים גורמים לכם לסיוטים?
שאתם לא מושלמים?
שמאחורי ילד עם הפרעת קשב יש בנאדם מרגיש?

לא.
אבל אני לא אכתוב את זה כאן.

 

[GRN]

לא.
אבל אני לא אכתוב את זה כאן.

לא מאמינה שמישהו כתב כאן את מה שבאמת לא אמר לאיש, אבל לפחות שזה יראה כמו משהו כזה.

 

[inspiration]

לא מאמינה שמישהו כתב כאן את מה שבאמת לא אמר לאיש, אבל לפחות שזה יראה כמו משהו כזה.

אז את באמת כן אוהבת את אמא שלך.נרגעתי..

 

[GRN]

מסכימה מאד. הצלחתי להתחבר לרב הסודות.. כי בתכל'ס כנראה שיש לכולנו אותם סודות..

אנחנו פשוט נמצאים באותה חברה שמאפשרת לנו או לא מאפשרת לנו לומר את אותם דברים.

 

[GRN]

אז את באמת כן אוהבת את אמא שלך.נרגעתי..

איך לומר, זה מבוסס על סיפור אמיתי

 

[מלפפון]

אנחנו פשוט נמצאים באותה חברה שמאפשרת לנו או לא מאפשרת לנו לומר את אותם דברים.

מה את מצפה שנודה?
לא רצחתי, לא ירשתי, לא הכיתי בסתר, לא עשיתי מעשים שאין הגליון יכול לספוג, כי גם אני לא יכולה לספוג, לכן אני לא עושה.
בציבור שלנו משתדלים לא לעשות מעשים שאין הדעת סובלת. כך שגם הוידויים לא יגעו בנקודות הללו.

אני רואה פה נקודת שבח.

הדבר היחיד שיכולתי לגלות ואני לא- זה מי זו הניק מלפפון..