~~~ נספח לאתגר חודש חשוון ~~~

[מלפפון]

אז לכי לצלצל לי.

 

[GRN]

אז לכי לצלצל לי.

לא צלצלתי לך?
אולי כי לא חשבתי שזה מתאים לנושא
אבל עכשיו אני הולכת לצלצל לך
כדי לעשות לך הרגשה טובה

 

[מלפפון]

--

 

[GRN]

--

??

 

[inspiration]

!!!!!!!

 

[מלפפון]

---

 

[רחלשקרקה]

1. אין להודות לפני שמסתיים האתגר(שבוע אתגר שבוע תודות)
(כמו שראינו, קטעים בתחילת האשכול זכו להרבה יותר תודות באופן יחסי מקטעים בסוף האשכול.)
תודה

אני חושבת שצלצולים כשמסתיים האתגר- רק יחריף את אפקט הראשונות והאחרונות.
לאנשים אין סבלנות לקרוא את כ-----ל(100++) הקטעים. (לרובם )
מתחילים מהתחלה, מתחילים להשתעמם וקופצים לסוף.
באמת כדאי לעשות על זה ניסוי. לדעתי התאוריה שלי לוקחת

 

[inspiration]

מתי ננעל האתגר??

 

[מימי זו]

חחחח
את רצינית?
המקסימום שאני מצלצלת (שלא במקרה של הסכמה או הנאה) זה כי אני רוצה לתת הרגשה טובה.

משעשעות אתן.
אני מצלצלת משיקולים מקצועיים גרידא,
מה שכן לפעמים התלבטתי בגלל צורת כתיבה לא מושלמת או נושא לא מבטא,
והכרעתי לצלצול.
בכל מקרה, מי שאני מצולצלת אצלו- יכול לראות את זה כהסכמה מקצועית בלבד.

 

[תרצה613]

מימי
התפרגנתי

 

[רִפְקִי.]

הלכנו לבדוק אם צלצלת לנו, תכף נשוב.

 

[יוסף צבי]

שיהיה ברור שחלק ניכר מהצלצולים אינם נובעים רק ממקצועיות גרידא...
כך שלא יעזור להסתיר צלצולים (גם לא אפשרי).
לאחת צלצלתי כי פעם היא עזרה לי וכעת פרגנתי לה, והשניה לא קבלה צלצול אחרי שהתנגדה לרוב תגובותיי בפורום.
אחרת לא קבלה כי אני לא נותנת לגיטימציה לנושא שהעלתה, ללא קשר לצורת הכתיבה.
ועוד מישהי צולצלה כי עכשיו היא כתבה ברמה נמוכה, אבל בפוטנציאל יש לה עתיד
אבל זה הסוד שלי.
לא לגלות..
כלפי חוץ אני מקצועית גרידא.

הלכתי לבדוק אם קבלתי
מענין באיזה קטוגריה אני נכנס

 

[קייטרינג פלטה]

למשגיח הרב שמואל
אתה תהיה בהלם מהמכתב הזה, ובאמת אני מצטער שאני ככה מצער אותך, כי אתה תמיד היית בסדר איתי... החלטתי לעזוב את הישיבה, כן. ככה החלטתי וזה סופי!
אתה בטח הולך עכשיו לחשוב איך לשכנע אותי שלא אעשה את הצעד הזה, אבל תדע שכבר יש לי תכניות חדשות ויש לי כבר חברים אחרים מאד נחמדים, סוג הרבה יותר נעימים ופחות מלחיצים, טיפוסים כאלה קולים, לא צולניקים כמו פה בישיבה ותסלח לי הרב שאני ככה קורא לכם...
אתה יודע, הרב, שאף פעם לא הצלחתי ללמוד ולהתרכז כמו שצריך... הראש שלי נסתם איפשהו בגיל תשע, מתי שאבא שלי נפטר... אבל מה שאתה עדיין לא יודע הרב, ואף פעם לא סיפרתי את זה לאפ'חד, שאבא שלי נפטר... בגללי! כן בגללי! פעם הייתי מסויט וכמעט נתקף בטרוף כשהייתי חושב על זה, אבל היום כבר התרגלתי... ואל תנסה לשכנע אותי הרב שזה לא בגללי, כי יש לי הרבה הוכחות שזה כן!
תגיד לי הרב, יש כפרה לבן אדם שרצח את אבא שלו? נכון שאין כפרה? אני כבר במילא אבוד... לפחות יהיו לי חברים טובים, שלא ינסו לחנך אותי ולהושיב אותי ליד הגמרא, שאני לא מצליח במילא ללמוד...

עצוב...

מקוה שזה רק רעיון, ולא אמיתי.

 

[מלבב]

גם כנ"ל, מקווה מאוד שזה לא אמיתי! לא רוצה לחשוב על כך שזה היה באמת.
סיפור דרמתי כואב ומצער.

 

[מה הענינים]

רעמית, התרגשתי!
כתיבה ורעיון יפים מאד

 

[רעמית]

רעמית, התרגשתי!
כתיבה ורעיון יפים מאד

כשחשבתי על רעיון, היא פתאום הופיע מולי, פיזית.
זהו.

תודה על הפרגון

 

[יוסף צבי]

BRO כתב


הסוד שרציתי לצרוח לך הוא פשוט:
תרקדי!
אני רואה לנגד עיני רוחי את מבט עיניך המתעגל
אני?! לרקוד?! למה?! כמה?!
כן, תרקדי!
תרקדי עם הלב, השפתיים, העיניים וכל הרמ"ח
תרקדי עם הנשימה, עם כל שאיפה ונשיפה
עם כל אויר שאת מכניסה בלי להקדיש שבריר מחשבה,

תרקדי עם הידיים, הרגלים, וכל האברים הבריאים
תרקדי כי יש לך הרבה על מה!!
היו ימים, שהתבוננתי בך מהחלון,
ראיתי אישה צעירה, שנטשה עוללים בבוקר רדוף מטלות
רצה, ממהרת, נכנסת למכולת, קונה לחם וחלב וחוזרת הביתה
האם ידעת להעריך כמה טוב יש במעשה הזה?
כמה מתנות קיבלת מאלוקים?
קנאתי בך, כי גם אני רציתי ללכת, לעבור כביש, ולקנות חלב
אבל, זה היה קשה, כל נשימה עלתה מאמצים...
ומאז, צפנתי את סודי, ורציתי לצרוח לך ולכולם: תשמחו!
תעריכו שאתם יכולים, תודו שאתם נושמים!
שאו שירה על כל מטלה בריאה, על כל לכלוך וכל שגרה,
כי בכל אלה טמונה יד ההשגחה!!!

adir28 כתב
למשגיח הרב שמואל
אתה תהיה בהלם מהמכתב הזה, ובאמת אני מצטער שאני ככה מצער אותך, כי אתה תמיד היית בסדר איתי... החלטתי לעזוב את הישיבה, כן. ככה החלטתי וזה סופי!
אתה בטח הולך עכשיו לחשוב איך לשכנע אותי שלא אעשה את הצעד הזה, אבל תדע שכבר יש לי תכניות חדשות ויש לי כבר חברים אחרים מאד נחמדים, סוג הרבה יותר נעימים ופחות מלחיצים, טיפוסים כאלה קולים, לא צולניקים כמו פה בישיבה ותסלח לי הרב שאני ככה קורא לכם...
אתה יודע, הרב, שאף פעם לא הצלחתי ללמוד ולהתרכז כמו שצריך... הראש שלי נסתם איפשהו בגיל תשע, מתי שאבא שלי נפטר... אבל מה שאתה עדיין לא יודע הרב, ואף פעם לא סיפרתי את זה לאפ'חד, שאבא שלי נפטר... בגללי! כן בגללי! פעם הייתי מסויט וכמעט נתקף בטרוף כשהייתי חושב על זה, אבל היום כבר התרגלתי... ואל תנסה לשכנע אותי הרב שזה לא בגללי, כי יש לי הרבה הוכחות שזה כן!
תגיד לי הרב, יש כפרה לבן אדם שרצח את אבא שלו? נכון שאין כפרה? אני כבר במילא אבוד... לפחות יהיו לי חברים טובים, שלא ינסו לחנך אותי ולהושיב אותי ליד הגמרא, שאני לא מצליח במילא ללמוד...



שני אתגרים אחד אחרי השני
כמה רחוק

 

[מלבב]

אני מצלצלת משיקולים מקצועיים גרידא,
מה שכן לפעמים התלבטתי בגלל צורת כתיבה לא מושלמת או נושא לא מבטא,
והכרעתי לצלצול.
בכל מקרה, מי שאני מצולצלת אצלו- יכול לראות את זה כהסכמה מקצועית בלבד.

כמובן כך או כך הכל כאן זה אינדיבידואלי ולא כללי. כי כידוע שבכתיבה יש כל כך הרבה משתנים... שצלצולים פה אחרי הכל משקפים רק הנאה כלשהי, לפי העניין, ולא משקפים מצב אמיתי, מקיף ואיכותי.

 

[Ok - מירי טריטל]

רעמית, מקסים. נהניתי משיבוצי הלשון. כתיבה יפה מאוד!

 

[חוה זילבר]

רעמית,
מבחינתי את המנצחת!!!