דיון נספח לאתגר- חירות

[סיפור8]

בעז"ה


זה המקום לפרגן, לתת הערות והארות ולקדם אחד את השני. בהצלחה רבה!

 

[הנף מקלדת]

אתגר טוב.
בהצלחה לכולם.
חירותניקים קדימה.

 

[7שבע7]

@ליאורהA - כתבת חי ואמיתי כל-כך! (בתחילה לא הבנתי מספיק את ההתחלה, מי נגד מי, אבל אחר-כך הכול זרם).
הזדהיתי עד כאב... (בדיוק קרה לי מקרה כזה לאחרונה, רק קצת גרוע פחות...)

 

[ליאורהA]

@ליאורהA - כתבת חי ואמיתי כל-כך!

תודה!

בתחילה לא הבנתי מספיק את ההתחלה, מי נגד מי.

מקבלת. תוהה לעצמי אם היה כדאי להתחיל אחרת. המטרה שלי בהתחלה הזו הייתה ליצור עניין, אבל אם זה לא היה מובן, יצא שכרי בהפסדי...

הזדהיתי עד כאב... (בדיוק קרה לי מקרה כזה לאחרונה, רק קצת גרוע פחות...)

(אולי זה גם הגורם ל"תודות" הכועסות על הסיפור?)

 

[7שבע7]

(אולי זה גם הגורם ל"תודות" הכועסות על הסיפור

בהחלט... הכעס הוא על הסיטואציה שהבאת במוחשיות כזו בסיפור...

 

[yonatanr]

שש בבוקר. השעון מצפצף חלושות, והוא ממהר לקום. שוטף פנים ומתלבש במהירות.
הבית עדיין חשוך. הוא מכין לעצמו קפה חזק וקורא את המזכר בענייני חוץ. חותם על שלושה אישורים, ומשאיר עוד שניים לבדיקה עם מנכ"ל משרד החוץ.
שש וחצי. העוזר מכניס לו את הלו"ז היומי לאישור. הוא עובר עליו תוך כדי ארוחת בוקר חפוזה.
הנהג כבר ממתין למטה. בזמן הנסיעה הוא סוקר את הכותרות והידיעות התקשורתיות שבהן הוא הוזכר.

בשבע מתקיימת בלשכתו פגישה ראשונה עם יועץ התקשורת. הם מתווים יחד את דף המסרים לימים הקרובים. הוא מאשר לשני ח"כים להתראיין לתוכניות הבוקר.
שמונה וחצי, שיחת חוץ שנקבעה מראש עם שגריר ישראל באו"ם.
רבע לעשר. ישיבה סוערת בלשכה. הרפורמה המתוכננת בחוק הקליטה החדש מעוררת מחלוקות בקרב ארגוני העולים. הוא צריך ליישב את הסכסוך ולהחליט כיצד יצביעו. הוא מורה לבצע מספר ריכוכים ברפורמה על מנת לתמוך בחוק.
אחת עשרה ורבע, פגישה עם כותב הנאומים לקראת הנסיעה לדרום. הוא מחדד את הנאום, ומוסיף מספר שורות של מסרים פוליטיים נצרכים.
חמישה לשתים-עשרה, טלפון בהול מראש המוסד. הגזרה בסוריה מתחממת וצריך אישור לפעולה חשאית.
שתים עשרה ורבע, יוצאים באיחור קל לסיור בטחוני בדרום.
הוא מצטלם מסייר בשטח, נואם מול החיילים הנרגשים, ומסיים את הסיור בפגישה משעממת למדי עם מפקד אוגדת הדרום (שחולם כי הפגישה תיתן לו נקודות במירוץ העתידי לרמטכ"לות...)

כשהוא חוזר עייף מהנסיעה ומבקש לפרוש למנוחת צהריים קלה, ראש המוסד כבר ממתין לו מחוץ ללשכה. מתברר שהפעולה החשאית מהבוקר הסתבכה וצריך לדבר בדחיפות עם גורמים ברוסיה.
הוא דוחה פגישה שנקבעה שלושה חודשים מראש עם נציגי ארגון הנכים.

בחמש בערב הוא נזכר שעוד לא אכל ארוחת צהריים. המזכירה מכניסה לו את האוכל, ובינתיים הוא קורא את מזכר המודיעין המעודכן.

שר הכלכלה נכנס ומבקש תוספת לתקציב רווחה כלשהו. גם כן הוא והרעיונות שלו. הוא שולח אותו לדבר עם אגף תקציבים. "תגיד להם שאני שלחתי אותך והכל יהיה בסדר".
אחרי ששר הכלכלה נעלם, הוא מטלפן לראש אגף תקציבים "תמצא איזה תירוץ לא לאשר לו את החריגה".

הוא מציץ בלו"ז הצפוף, היום עוד לא התחיל. יש לו עוד ישיבה ארוכה עם יועצי התקשורת והסוקרים לקראת הבחירות המתקרבות. תדרוך לכתבים מדיניים על התקרית בסוריה, ועוד תדרוך לכתבים פוליטיים. שיחת הרגעה לח"כ החרדי הזועם התורן ("להזכיר את הפגישה ההיא עם הרבי"), טלפון למנכ"ל פייזר, ראיון עם שני מועמדים לאיוש מנהל לשכה חדש, דיון עם נגיד בנק ישראל לגבי הגירעון בתקציב.

בשתיים בלילה הוא צונח למיטה. מכוון שעון מעורר לשש בבוקר.



כעבור שלושה חודשים

"בוקר טוב" שרה נכנסת לחדר, "אתה רוצה לקום?"
הוא מתמתח בפיהוק מתפנק, "מה השעה?"
"שמונה וחצי"
"תעירי אותי עוד חצי שעה".

בתשע ורבע הוא מדשדש למטבח בנעלי בית. שורק מנגינה ישנה ומכין לעצמו קפה. מתיישב עם העיתון היומי ושותה את הקפה בניחותא.
"נו, איך זה להיות ראש האופוזיציה?" שואלת שרה.
הוא מציץ בלו"ז הדליל: נאום בכנסת לפני צהריים, וראיון אחד בערב. זה הכל.
"מה אני אגיד לך, תענוג".

כתיבה מדהימה.
או-הא, כמה אנשים מוכנים לפרגן לו את התענוג הזה...

 

[הנף מקלדת]

כתיבה מדהימה.
או-הא, כמה אנשים מוכנים לפרגן לו את התענוג הזה...

סיפור כלבבך.
הלא כך?

 

[הנף מקלדת]

מקווה שהסיפור מתאים לפרסום פה.

מעולה לפרסם פה.

רק שלא נהיר, באיזה שלב בקשר הם עומדים.
כנראה לפני האירוסין, אבל אז החמות לעתיד לא תתקשר.
וגם המתנות, ניתן לקנות לאחר האירוסין.

 

[7שבע7]

מעולה לפרסם פה.

רק שלא נהיר, באיזה שלב בקשר הם עומדים.
כנראה לפני האירוסין, אבל אז החמות לעתיד לא תתקשר.
וגם המתנות, ניתן לקנות לאחר האירוסין.

ניסיתי לתאר קשר לא בריא. שהבחור בעצם לא בריא בנפשו - שהוא שתלטן מדי, וזה עלול להתבטא גרוע בחיי הנישואין.
לכן הוא כבר קונה לה מתנות (מתוך שתלטנות), ולכן אמו, שבעצם מכירה אותו, נרגשת מזה שתהיה לו כלה ושהוא יצליח להתחתן למרות מגרעותיו הקשות (והנסתרות מעיני כל העולם).

כנראה שלא הצלחתי לתאר את עומק העניין...

 

[הנף מקלדת]

ניסיתי לתאר קשר לא בריא. שהבחור בעצם לא בריא בנפשו - שהוא שתלטן מדי, וזה עלול להתבטא גרוע בחיי הנישואין.
לכן הוא כבר קונה לה מתנות (מתוך שתלטנות), ולכן אמו, שבעצם מכירה אותו, נרגשת מזה שתהיה לו כלה ושהוא יצליח להתחתן למרות מגרעותיו הקשות (והנסתרות מעיני כל העולם).

כנראה שלא הצלחתי לתאר את עומק העניין...

אכן, מודה, לא ירדתי לעומק העניין.
אגב,
אני מכיר סיפור כזה. קשר מפותל ומוזר, סבוך בתלות ושתלטנות, עם אמא שדוחפת אף.
היום הם נשואים, מקווה שהכל בסדר שם

 

[CN]

ב"ה

@סיפור8
מתי נסגר האתגר?