נספח לאתגר נספח לאתגר 427 - משלוח מנות ומתנות ל....

[טוב עין]

לאתגר
@משך
פה יקשקשו על אתגרך המעניין...

 

[טוב עין]

בעניין מש"כ:

מבחינתי זו הקלישאה הכי שחוקה, ההלצה בכיס שמסתובבת איתי קבוע.
לגלות כמה אנשים משועשעים מההמצאה ה"חדשנית" הזו - הפתיע מאוד.
לא ראיתם את היצירה? הגיוני זה מסונן וחסום. סתאאאאם. כנסו פה >

רק שתדע שחלק גדול מהגולשים דפה הם נערים צעירים שאינם מכירים כלל בדיחות ומליצות עם זקן ארוך ולבן...
מבחינתם אלו פיאות לחיים צעירות ודלילות....

 

[טוב עין]

.

קונטרס "ביאורים בעניין אתגר תכ"ז"​

בעניין חקירת גדר "שינוי הצורה" באתגר ובעניין דעת הגאון המאתגר שליט"א

בביאור דברי רשכבה"ג, חריף ובקיא בחדרי הפרומפטים, המפורסם בכינויו @משך שליט"א, במה שהעלה על שולחן המלכים את אתגר 427, ואתאנו לכלל ספק בכמה אנפין הצריכים עיון גדול, ואלו הן:

א. בחקירת גדר ה"נותן"​

אם נימא דעיקר שורש האתגר הוא לדמות את ה"נותן" שיהיה מן הראויים לברך עליהם "משנה הבריות" בהידור ובפרסומי ניסא, וממילא כל הנידון הוא בשינוי צורת הגברא בלבד. והיינו, שאף אם ייתן חפץ פשוט, כיוון שצורתו משונה יצא ידי חובת האתגר לכולי עלמא.

ב. בביאור מעשה ה"נתינה"​

או דלמא אין הדבר תלוי ב"נותן" ואף לא ב"מתנה", אלא במעשה הנתינה בעצמו. כגון שתיעשה הנתינה בדרך משונה ביותר, ע"י מנוף המתגלגל בשינוי גמור, או ב"גרמא" דמכון צומת. ואף שהנותן יהיה מן היישוב, כיוון שמעשה הנתינה "אינו מתיישב על הלב" הרי זה בכלל האתגר.

ג. בחקירת מהות ה"חפצא"​

או שמא קאי על מהות ותוכן המתנה עצמה, שיהיה בה שינוי טובא מאורח כל ארעא. שבעוד שכל מתנות האדם נועדו לעורר שמחה בלב המקבל, כאן כוונתו להיפך ממש בבחינת "מתנת שכיב ורע" (רחמנא ליצלן), מתנה שכל הרואה אותה תסמר שערתו וינוס מן הבית.

ד. בעיקר ה"מקבל" וצבירת האטומים​

או דנימא שעיקר השינוי קאי על המקבל דווקא. ולפי זה אין צורך כלל בשינוי בנותן או במתנה, שהרי המקבל כה משונה הוא, עד שאין לו שום שייכות לחוקי הפיזיקה המקובלים, ובזה עצמו בצורתו ובצבירת האטומים המרכיבים אותו נעוץ עיקר האתגר, ואחר שאינו מן הישוב כלל אין לו שום שייכות לנותן ומימלא אף למתנה עצמה.

ודייק מיניה:​

והנה, דייקנו בלשונו הזהב של הגאון הנ"ל בפתיחת דבריו, וז"ל: צרו תמונה ובה "משלוח" או "מתנה" מקוריים.ומדכתב מילים אלו בתוך "גרשיים", נראה דעיקר הקפידא היא על החפצא, שצריך לשנותו עד לכדי גיחוך רב, וכל מה שאינו נראה כמתנה גמורה הרי הוא בכלל "מתנה" בגרשיים.

אך מאידך, בהמשך קודש דבריו כתב: "אלמנט עיקרי ובולט הקשור ל'מקבל'."נראה דהעיקר הוא המקבל, שיראה כמין "קורדינתא דאזיל בשוקא וקא אכיל קלמנטינא דריחא נודף", וכל שאר האלמנטים אינם אלא טפלים לו.

וחתם דבריו בפירוש: "דמות ה'נותן' רלוונטית לאווירה."הרי שחזר בו והטיל את כל כובד המשקל על הנותן.

סוף דבר:​

ואנן לא ידיענן מהו עיקר דבריו, ושמא שלושתם מעכבים, או דדי באחד מהם. ומצינו עצמינו נבוכים,, בבחינת "אויה לי כי גרתי @משך, שכנתי עם אהלי קידר..."

וה' יאיר עינינו במחשכים, ונזכה ליצור תמונה שתעלה לרצון לפני הגאון הנ"ל.

 

[משך]

ואנן לא ידיענן מהו עיקר דבריו, ושמא שלושתם מעכבים, או דדי באחד מהם. ומצינו עצמינו נבוכים,, בבחינת "אויה לי כי גרתי @משך, שכנתי עם אהלי קידר..."

האמת פוסט משובח.
הגזמת, לא באמת פורים.
סבלנות.

לגבי האתגר.
דוקא כתבתי ברור...
אפרט שוב.
>

אתגר 427 • משלוח מנות ומתנות ל...
צרו תמונה ובה "משלוח" או "מתנה" מקוריים.
דמות אחת המגישה לדמות אחרת את ה"משלוח".

הקונספט העיקרי והמקורי הוא:
1. המשלוח.
כדי שיהיה גם מתאים וגם מעניין צריך גם נותן ומקבל.
2. דמות א'.
3. דמות ב'.

ומכאן הכללים להלן, בתיאור על בסיס הפרפקטיבה:

דרישות סף!
הצגת 2 הדמויות.
אלמנט עיקרי ובולט הקשור ל"מקבל".
דמות ה"נותן" רלוונטית לאווירה.

צריך את ה3.
וזהו.
כל השאר פתוח לדמיון, גם ה3 עצמם.
ה3 יכולים להיות הכול.
>

שועל הנותן טישיו לתנין.
טראמפ הנותן טיל לחמינאי.
שכן נואש הנותן מוצץ לרגזן הסמוך לדלתו.
ארנב הנותן סינוור לייזר למשקפי חברו.
יונה במעי הדגה לנביא.
עני התורם דולר למאסק.
ק"סניק שעורם אספלט לגוטרמן.
מנתח השותל מוח ללפיד.
חייט ומחט לשמן.
ועוד.

---

חפצא:
תלוש ומחובר, מיטלטלין ומקרקעין. אף גרינלד.
לא בעי פרוטה או שם מטבע כר"מ. סלע, ויש אומרים אף חצץ, בפיסטוק דשלום זכר יוצא יד"ח.
אין צריך דבר הניתן מיד ליד. טרנזקציה בלע"ז.
"וכתב... ונתן לה", מקיש כתיבה לנתינה.
תנן, "כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם".
והוי מתאבק בעפר רגליהם.
מעילה אין בו, מוליד ריח יש. שכן מצינו באל ג'ולאני.
בשעת הדחק, אף בדבר שלא בא לעולם.

איש לרעהו:
אין שום משמעות לחפצא בלי הגברא.
ולכך צריך נותן ומקבל.
תנן, "שניים שעשאוה פטורין".
אפשר על ידי שליח. אף וויטקוף ודרמר.
בגתן ותרש הן שני תלויים ואינם מלמדים, אך בהתך דאסתר מצינו כן.
אפשר בידי חש"ו. שותפין, אפוטרופוס, אריס.
חליפין, עיין במה שכתבתי על ה"נתינה".

ענין מעשה הנתינה:
אין צריך ד' אמות או ח' אמות. הירושימה ונגסקי בכלל יפן הן.
אפשר בזורק ומושיט. בקת"ב.
אפשר עקירה ברה"י או ברה"ר. כיפת ברזל.
ואף כהלווים שהארון עצמו נושאם. מצנח.
כנפי נשרים, ענני הכבוד. הצבי והצב.
עד שיגיע למקומו.
מוליך ומביא וזורק דמו. B2 הנותן ליעף כוח.

---

כך היא מתנתי לך.
אותיות פורחות באוויר.
עוף גוזל ולמד.
ודע כי לא התלמוד עיקר אלא המעשה.
בו ביום.
>

 

[טוב עין]

האמת פוסט משובח.
הגזמת, לא באמת פורים.
סבלנות.

לגבי האתגר.
דוקא כתבתי ברור...
אפרט שוב.
>

הקונספט העיקרי והמקורי הוא:
1. המשלוח.
כדי שיהיה גם מתאים וגם מעניין צריך גם נותן ומקבל.
2. דמות א'.
3. דמות ב'.

ומכאן הכללים להלן, בתיאור על בסיס הפרפקטיבה:

צריך את ה3.
וזהו.
כל השאר פתוח לדמיון, גם ה3 עצמם.
ה3 יכולים להיות הכול.
>

שועל הנותן טישיו לתנין.
טראמפ הנותן טיל לחמינאי.
שכן נואש הנותן מוצץ לרגזן הסמוך לדלתו.
ארנב הנותן סינוור לייזר למשקפי חברו.
יונה במעי הדגה לנביא.
עני התורם דולר למאסק.
ק"סניק שעורם אספלט לגוטרמן.
מנתח השותל מוח ללפיד.
חייט ומחט לשמן.
ועוד.

---

חפצא:
תלוש ומחובר, מיטלטלין ומקרקעין. אף גרינלד.
לא בעי פרוטה או שם מטבע כר"מ. סלע, ויש אומרים אף חצץ, בפיסטוק דשלום זכר יוצא יד"ח.
אין צריך דבר הניתן מיד ליד. טרנזקציה בלע"ז.
"וכתב... ונתן לה", מקיש כתיבה לנתינה.
תנן, "כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם".
והוי מתאבק בעפר רגליהם.
מעילה אין בו, מוליד ריח יש. שכן מצינו באל ג'ולאני.
בשעת הדחק, אף בדבר שלא בא לעולם.

איש לרעהו:
אין שום משמעות לחפצא בלי הגברא.
ולכך צריך נותן ומקבל.
תנן, "שניים שעשאוה פטורין".
אפשר על ידי שליח. אף וויטקוף ודרמר.
בגתן ותרש הן שני תלויים ואינם מלמדים, אך בהתך דאסתר מצינו כן.
אפשר בידי חש"ו. שותפין, אפוטרופוס, אריס.
חליפין, עיין במה שכתבתי על ה"נתינה".

ענין מעשה הנתינה:
אין צריך ד' אמות או ח' אמות. הירושימה ונגסקי בכלל יפן הן.
אפשר בזורק ומושיט. בקת"ב.
אפשר עקירה ברה"י או ברה"ר. כיפת ברזל.
ואף כהלווים שהארון עצמו נושאם. מצנח.
כנפי נשרים, ענני הכבוד. הצבי והצב.
עד שיגיע למקומו.
מוליך ומביא וזורק דמו. B2 הנותן ליעף כוח.

---

כך היא מתנתי לך.
אותיות פורחות באוויר.
עוף גוזל ולמד.
ודע כי לא התלמוד עיקר אלא המעשה.
בו ביום.
>

צפה בקובץ המצורף 2175180

א"א עליך אתה חד בדרא (תרתי משמע)....

​