- הוסף לסימניות
- #1
נקודה למחשבה
גם אני כמו כולם קראתי את האשכול של התמודדות עמך בית ישראל בנושא הציפיה לילדים..
השתתפתי רגשית עם הכאב הבנתי לאיזה רמה של סבל זה יכול להגיע אבל באמת כל מה שביכולתי לעזור להם זה רק להתפלל וליחל ולאחל שבעז"ה כולם יושעו במהרה אמן!
אך כשהגיעה ההודעה של הניקית https://www.prog.co.il/threads/ציפייה-לילדים.342684/page-22#post-5334277
פתאום זז לי משהו בלב ואני בטוח שלא רק לי כי באמת משהי לקחה אומץ ופשוט שיתפה ברבים את הרגשתה ומה שהיא עוברת
ואני בטוח שלכל אחד ואחת שקראה את זה המיס את לבבו וכמו שניק אחד הגדיר את זה עברו זרמים אחרים בכל אחד שקרא את זה.
ואני בטוח שכמוני כמו לכל אחד\ת עברה המחשבה בלב ווואי איך אני יכול\ה לעזור לה וכאן כבר יותר הרגשתי שהנה אני יכול להציע שידוכים לחשוב על רעיונות איך ומה, והרגש פשוט התחיל להעביר את כל הרשימה של הבחורים שאני מכיר אולי זה יכול להתאים לה אולי הוא...וכו' וכו'..
ופתאום..
פתאום.. נזכרתי בגיסתי שמחכה כבר הרבה זמן בשני הבנות דודות שלי שכבר עברו מזמן את גילה ה20 ומחכות לשידוך
ולא נלאה אותכם על שתי שכנים בבנין שיש להם בנות בוגרות בבית וכו' וכו'..
אמרתי לעצמי רגע ....
אז מה אם אין להם פרוג?
והם לא יכלו לשתף אותי בכאב שלהם אז מה זה אומר שלא כואב להם ולא קשה להם?.....
ואחרי רגע אמרתי לעצמי מי אמר בכלל שזה לא הגיסה שלי שיושבת מאחורי הנייק הזה וכתבה את המכתב הזועק.. וגם אם לא אולי זה הבת דודה שלי שכתבה את זה..
אז הנה הגעתי למסקנא נכון אני מאוד התרגשי מהמכתב של נוקיה... וכל הרגשות שלי והרצון שלי היו לעזור לאותה אחת שכל כך סובלת...
אז הנה השכנה שלי כתבה מכתב כואב [כן זה היא כתבה אני בטוח...] אז למה אני מתמהמה ולא רץ להתקשר לפחות פעם אחת בשבוע להציע לה איזה שידוך..
להסתכל מסביב באיזור שלי אולי יש איזה בחור מבוגר שיכול להתאים לבת דודה שלי וכן הלאה וכן הלאה...
אז זהו מקווה שהובנתי מספיק
ולא הארכתי והטרחתי את הציבור הקדוש שכאן..
המסר הוא בקצרה נכון אתם רוצים להושיע את הבחורה הזאת שכתבה מעומק ליבה התחברתם לכאב שלה לכו מהר ותעזרו לבנות שמסביבכם הם עוברות אותו קושי ..
ואם אתם רוצים אמביציות ועוד דלק תדפיסו לכם את ההודעה שלה ותבינו כמה זה רציני...
תודה למי שהגיע עד לכאן וטרח לקרוא את הגיגי...
גם אני כמו כולם קראתי את האשכול של התמודדות עמך בית ישראל בנושא הציפיה לילדים..
השתתפתי רגשית עם הכאב הבנתי לאיזה רמה של סבל זה יכול להגיע אבל באמת כל מה שביכולתי לעזור להם זה רק להתפלל וליחל ולאחל שבעז"ה כולם יושעו במהרה אמן!
אך כשהגיעה ההודעה של הניקית https://www.prog.co.il/threads/ציפייה-לילדים.342684/page-22#post-5334277
פתאום זז לי משהו בלב ואני בטוח שלא רק לי כי באמת משהי לקחה אומץ ופשוט שיתפה ברבים את הרגשתה ומה שהיא עוברת
ואני בטוח שלכל אחד ואחת שקראה את זה המיס את לבבו וכמו שניק אחד הגדיר את זה עברו זרמים אחרים בכל אחד שקרא את זה.
ואני בטוח שכמוני כמו לכל אחד\ת עברה המחשבה בלב ווואי איך אני יכול\ה לעזור לה וכאן כבר יותר הרגשתי שהנה אני יכול להציע שידוכים לחשוב על רעיונות איך ומה, והרגש פשוט התחיל להעביר את כל הרשימה של הבחורים שאני מכיר אולי זה יכול להתאים לה אולי הוא...וכו' וכו'..
ופתאום..
פתאום.. נזכרתי בגיסתי שמחכה כבר הרבה זמן בשני הבנות דודות שלי שכבר עברו מזמן את גילה ה20 ומחכות לשידוך
ולא נלאה אותכם על שתי שכנים בבנין שיש להם בנות בוגרות בבית וכו' וכו'..
אמרתי לעצמי רגע ....
אז מה אם אין להם פרוג?
והם לא יכלו לשתף אותי בכאב שלהם אז מה זה אומר שלא כואב להם ולא קשה להם?.....
ואחרי רגע אמרתי לעצמי מי אמר בכלל שזה לא הגיסה שלי שיושבת מאחורי הנייק הזה וכתבה את המכתב הזועק.. וגם אם לא אולי זה הבת דודה שלי שכתבה את זה..
אז הנה הגעתי למסקנא נכון אני מאוד התרגשי מהמכתב של נוקיה... וכל הרגשות שלי והרצון שלי היו לעזור לאותה אחת שכל כך סובלת...
אז הנה השכנה שלי כתבה מכתב כואב [כן זה היא כתבה אני בטוח...] אז למה אני מתמהמה ולא רץ להתקשר לפחות פעם אחת בשבוע להציע לה איזה שידוך..
להסתכל מסביב באיזור שלי אולי יש איזה בחור מבוגר שיכול להתאים לבת דודה שלי וכן הלאה וכן הלאה...
אז זהו מקווה שהובנתי מספיק
ולא הארכתי והטרחתי את הציבור הקדוש שכאן..
המסר הוא בקצרה נכון אתם רוצים להושיע את הבחורה הזאת שכתבה מעומק ליבה התחברתם לכאב שלה לכו מהר ותעזרו לבנות שמסביבכם הם עוברות אותו קושי ..
ואם אתם רוצים אמביציות ועוד דלק תדפיסו לכם את ההודעה שלה ותבינו כמה זה רציני...
תודה למי שהגיע עד לכאן וטרח לקרוא את הגיגי...
הנושאים החמים



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //