דרוש מידע נראה לי ששכן שלי מכה את אשתו/ הילדים

[שועל ספרות.]

מהרווחה בעירייה אמרו שאין מה לעשות עד שאין תלונה של בני הבית.
הערב התלבטתי אם לדפוק על הדלת שידעו ששומעים ואז אולי הוא יעצור

אז באמת עדיף שתדבר/י עם רב השכונה, הוא יכול להפעיל את העיריה, והוא יעשה את זה אני בטוח.

 

[שיראז]

אנחנו בבני ברק, לפני כמה שנים שלחנו מכתב אנונימי לרווחה שמפרט את כל ההתנהלות של הבית, הצעקות, האלימות הפיזית והמילולית, שבירת הכלים וכו' וכו'
והרווחה בבני ברק עשתה שם פלאים המשפחה היום נורמטיבית, חזרו למסלול, הם קיבלו טיפול כמו שצריך (גם תרופתי, גם שיחות)
אני חושבת שזה היה נכון

 

[bracha5]

לא מקבלים כל כך מהר עוס לסדרי דין- מי שזוכה להיעזר בשירותיו זה רק מי שיש לו סכסוכי גירושין ומשמורת בבית הדין/משפט והדיין מבקש תסקיר של עוס לסדרי דין.
עוס לחוק נוער בא לייצג את הקטינים מול בית משפט לנוער במצבי סיכון קיצוניים הדורשים צו של בית משפט ולרב מעורבת בתיק גם עוס משפחה- גם אותה לא ניתן לבחור...
הסמכויות היחידות הינון במקרה של תיק המתנהל בבתי הדין- של הדיינים, הם לרב מסתמכים על המלצות התסקיר של העוסים- ואני מעידה באיזו מסירות ואחריות עושה העו"ס לסדרי דין את עבודתה.
במקרה של עוס לחוק נוער הגורם היחידי שהוא התליין- רק השופטים בבתי משפט לנוער, ובמצב של היום העוסית מדברת בשם הרווחה ולעיתים גם ההורים, ולקין מוצמדת אפוטרופסית לדין שהיא עורכת דין המייצגת אותו/ה ובסופו של דבר השופט מתכלל את כל מה ששמע ופוסק את פסיקתו.

בואי נצא מתוך נקודת הנחה ש %99 מהעוס"ים הם בין מקסימים לתקינים. אבל כש %1 הם הפרעת אישיות אמתית. נראים מהממים לממונים עליהם וסדיסטים מתוחכמים כלפי הכפופים להם. במקרי גירושין זה פשוט התעללות מטורפת! (עד כדי איבוד שפיות! ואז זה הוכחה שהנפגע באמת לא בסדר....). אילו היתה יותר גמישות בנושא הסמכות של העו"ס זה היה פחות מסוכן.
ואני בטוחה שיש עו"סים שיש להם מקום של כבוד בגן עדן, שהלוואי עלי.

ואכן נשמע שהרווחה בב"ב אלופה. אשרי העוסקים שם במלאכה

 

[המחזק]

אחרי כזה אשכול
כל ההורים האלה יסגרו לילדים את הפה לפני הטיפול...

 

[יוסייוסייוס]

אתה מסכים איתי שיש כאן בעיה?
הרי אין דרך בעולם לדעת האם בשורה התחתונה היא נהנית מהחיים וטוב לה במחיצתו חוץ מהחלק שמידי פעם 'קופץ' לו והיא מוכנה לסבול את זה בשביל החיים הטובים שיש לה לבין "תסמונת האשה המוכה" שבו היא אומרת שטוב לב אבל באמת היא סובלת.
מי יכול להחליט מתי זה כך ומתי זה כך???
והרי לכל בני זוג יש קטעים שהבן זוג לא אוהב והוא לומד להסתדר עם זה אז מי אמר שהיא לא למדה להסתדר עם זה??
בפרט שהפתרון המוצע הוא לקחת אותה (כמעט בכח) ולהפריד ביניהם פיזית נגד רצונה.

(מזכיר קצת את הנושא של אלו שנתפסים ל'כת' וטוענים שטוב להם)

אישה שנמצאת תחת בעל מכה, אינה כמו בתוך 'כת'.
כת זהו מצב מיוחד בו האדם שבוי בתוך 'חומה וירטואלית ונפשית' ואין עם מי לדבר.
השערה שאם בני המשפחה יכנסו לנושא בעדינות ובחכמה הם יכולים לסייע.
בכל מקרה הם פועלים בפחות ברוטאליות [לפעמים נצרכת...] של הרווחה והמשטרה.
מקודם דרך בני משפחת הבעל, כי לפעמים פניה למשפחת האישה עלולה להביא לפירוק הבית, גם אם זה לא הכרחי.

בכל אופן
צריך מקודם להתייעץ אם אנשים שכבר טיפלו בעבר בכאלו תיקים.
רב שכונה, רב עיר, רב בית הכנסת, אדמו"ר, יועץ נישואין וכדומה.

 

[משהקפלן]

אחרי כזה אשכול
כל ההורים האלה יסגרו לילדים את הפה לפני הטיפול...

אני מעריך שהם לא סוג האנשים שמתעניינים באשכולות כאלו......

 

[korot]

הערב התלבטתי אם לדפוק על הדלת שידעו ששומעים ואז אולי הוא יעצור

כל הכבוד על הערנות והאכפתיות!

אבל הרעיון הנ"ל הוא המסוכן ביותר שנכתב באשכול...

לא יפתור שום דבר,
רק יגביר את הלחץ והמצוקה.
ואולי אתם (ועוד אנשים שרוצים לעזור) תחשבו שהעניין נפתר.

 

[נאני]

מעבר לכל הדיבורים הנכונים והחשובים על חובת דיווח, אפשר לפעול בעוד דרכים.
לתת לילדים בית פתוח אצלכם ולייצר איתם תקשורת חמה כדי ש:
א. אולי לאחר זמן ירגישו ביטחון לשתף ןלספר מה באמת קורה בבית.
ב. שיהיה להם מקום בטוח ונעים. כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו..

 

[מדוד ושקול]

קראתי והשתוממתי על המראה... הזכיר לי מקרה שהייתי מעורב בו
דבר אחד ידוע לי מנסיוני בטיפול ההוא, חוץ מכל ההכחשה שחיים בה המוכים, וחוץ מסמונות שטוקהלם למיניהם וצורותיהם, יש בציבור שלנו הדחקה גורפת להכל, כי להודות בזה קרי לרדת ליגה בשידוכים ובהכל כולל הכל, ואין שום ערובה שלהודות בזה זה צעד לפתרון.
הדרך שבחרנו בה אז ובס"ד הביאה תוצאות טובות, לייצר פניה אנונימית לאשה בפלטפורמה שהיא מתכתבת בה ובצעד של שיתוף הדדי לתת לה לתמוך כביכול באחרת אבל בדרך זו שתשתף ותיעזר זה כמובן תלוי בהרבה ס"ד ותשתית מעשית וליווי אנשי מקצוע, אבל המעלה בזה שזו דרך נטולת סיכונים וסיבוכים.

 

[אסתי בראון]

בואי נצא מתוך נקודת הנחה ש %99 מהעוס"ים הם בין מקסימים לתקינים. אבל כש %1 הם הפרעת אישיות אמתית. נראים מהממים לממונים עליהם וסדיסטים מתוחכמים כלפי הכפופים להם. במקרי גירושין זה פשוט התעללות מטורפת! (עד כדי איבוד שפיות! ואז זה הוכחה שהנפגע באמת לא בסדר....). אילו היתה יותר גמישות בנושא הסמכות של העו"ס זה היה פחות מסוכן.
ואני בטוחה שיש עו"סים שיש להם מקום של כבוד בגן עדן, שהלוואי עלי.

ואכן נשמע שהרווחה בב"ב אלופה. אשרי העוסקים שם במלאכה

כמו בכל מקום עבודה גדול ישנם טובים, ישנם טובים יותר
וישנם כאלו שלא
אני אישית זוכה להכיר מידי יום קולגות שנותנות את הנשמה ופועלות לפי אמות מוסר אנושיות ומקצועיות
ברי כי מדובר בדיני נפשות וישנם מקרים שקורות טעויות שנחרתות בנפש לעולמים
ברב הגדול אנחנו משתדלים להיטיב עם הילדים
ואיך אמרה לי העוסית של סדרי דין- תמיד יש צד אחד שלא מרוצה ממני- הרי מגיעים אליה על סכסוכי משמורת, זוג שלא הצליח להגיע להסכם עצמאית, ואם היא תמליץ על משמורת משותפת למרות שהאמא לא מעוניינת- האמא תכעס, אם תמליץ להיפך- האב יצטער
במקרה את הנושא של סכסוכי גירושין אני מכירה גם מהצד הפרטי- אני מלווה בקליניקה משפחות מורכבות מאד שמגיעות מטעם בית משפט לטיפול. על פי ההמלצות שלנו בית משפט יכול לשנות שהות והסדרי ראיה- ואיני עוס לסדרי דין בהכשרה אלא עוס קלינית.
הנישה הזו היא מורכבת מאד מאד ומלאה בהמון אמוציות. את כל העלילות וההשלכות אני רואה בקליניקה- במקרים הללו האנשים והנשים שולפים את כל הנשקים החל מפגיעות וכלה באלימות לסוגיה ובחוסר כשירות נפשית, ולצערי המלחמות המתישות הללו פוגעות בילדים וגם בהורים. הורה כשיר ונורמטיבי יכול בהחלט להתמוטט נפשית מהתנהלות במישור הזה.
בסוף הסמכות היא לא של עוסים בשום תחום- עוסים ממליצים והמקומות השיפוטיים מחליטים.

 

[ליליאן]

כמו בכל מקום עבודה גדול ישנם טובים, ישנם טובים יותר
וישנם כאלו שלא
אני אישית זוכה להכיר מידי יום קולגות שנותנות את הנשמה ופועלות לפי אמות מוסר אנושיות ומקצועיות
ברי כי מדובר בדיני נפשות וישנם מקרים שקורות טעויות שנחרתות בנפש לעולמים
ברב הגדול אנחנו משתדלים להיטיב עם הילדים
ואיך אמרה לי העוסית של סדרי דין- תמיד יש צד אחד שלא מרוצה ממני- הרי מגיעים אליה על סכסוכי משמורת, זוג שלא הצליח להגיע להסכם עצמאית, ואם היא תמליץ על משמורת משותפת למרות שהאמא לא מעוניינת- האמא תכעס, אם תמליץ להיפך- האב יצטער

קל להציג את זה ככה -
הצדדים בסכסוך אז תמיד מישהי יתעצבן, ואני בסדר.
כמשפט בספר הייתי מזדהה מאוד.

אני פשוט לא מצליחה לכתוב בלי לחשוף אז אני מוותרת.
אבל זה סרט אחר לגמרי.

איך אמרה המרצה לחברה שלי בתחילת התואר?
תהיו עו"סיות ותכנסו לרווחה לשנות אותה מבפנים

איך אמרה לי עו"סית בבית חולים?
ברווחה קשה מאוד לעזור,
הידיים שלהם קשורות.
(אז שאלתי: אז מה הם? כלבי שמירה? והיא הנהנה בראשה בעצב - לפעמים)