דיון סגנון כתיבה שמבוסס על...?!

  • פותח הנושא kiwi
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכם חברי פרוג ומתעניינים בכלל!

אני חדשה כאן ושמחה על הבמה ועל ההזדמנות לקשר בלתי אמצעי (מה זה, בכלל?) עם חובבי כתיבה וקריאה.

רציתי לשתף אתכם במשהו שקורא לי במהלך הקריאה- כתיבה ואשמח שתחוו את דעתכם:

אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)

בקיצור, זה קורה לעוד כותבים?

אני מחבבת את זה, אבל זה נראה לי די מביך אם אוציא לאור והקוראים המנוסים יבחינו בגניבת-סגנון –שלא-במתכוון.

אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חנות הירקות השכונתית נמצאת במרכז הרחוב הראשי. עובדה זו גורמת לה להיות נגישה לכל תושבי השכונה אך גם תוקעת למדי את הולכי הרגל הנאלצים להלך לעיתים קרובות בין ארגזי ירקות המדיפים ניחוח קל של ירקות טריים, אדמה רטובה וטחב מסוים. גם התחבורה נתקעת לפעמים כשמתרחשת פריקת סחורה באמצע היום; דבר שלא קורה בדרך כלל. הסחורה מתקבלת רוב הפעמים השכם בבוקר.

בחנות הירקות את פוגשת גם שכנות שלא יוצא לך לדבר איתן במהלך היום. כמו את דינה יענטל.

מילכה בוררת שעועית טריה מתוך קופסאות פלסטיק דקיקות ומכניסה לתוך שקית שקופה בעלת ידיות את המובחר ביותר, כשדינה-ינטל נכנסת לחנות. מילכה מאירה לה פנים.

דינה ינטל ניגשה אליה במהירות. "מילכה, טוב שאני פוגשת אותך. אל תשאלי! נורא ואיום מה שהולך שם! חייבים לעזור להם!"

"למי? מה קרה?"

"למשפחת כהנסון. האבא השקיע בחברה של רמאים. הבטיחו לו הרבה כסף, הוא שיעבד את הדירה. בכסף של ההלוואה שילם לרשעים, לקחו את הכסף וברחו. איזה בלגן הולך שם! השווער התערב, נהיה בלגן בשלום בית. אל תישאלי."

"במה אני יכולה לעזור?" לקולה של מילכה מתגנבת נימת רחמים מודגשת.

"מה פרוש במה? הם צריכים דחוף מאה חמישים אלף שקל, בשביל ההתחלה, שיוכלו לפקוח עיניים".

"את רוצה שאתרום להם?" מילכה פותחת את ארנקה ושולפת מטבע של עשרה שקלים, "זה מה שאני יכולה כרגע", התנצלות קלה מורגשת בקולה. היא חושבת להמשיך הלאה, לעבר התפוחים. ירוחם בעלה, שיחיה, אוהב סלט וולדורף.



זה קטע ראשון, הוא מזכיר סגנון כתיבה של איזה ספר? או שזה נראה סגנון אישי שלי?
לי אישית זה נראה דומה לסגנון של להמן בעיבוד פרידמן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כי איצה, למרות כל השאיפה שלו וההתקדמות והרצון ומה שהוא- הוא גם התפטר שבוע שעבר מהעבודה המכניסה והיציבה שהיתה לו- והוא זורק אותם שוב לקלחת של תשלומי המשכנתא- ואם לא די בכך הרי שהיא הסתמכה על הכסף הזה ושילמה באשראי תשלומים דחויים שעכשיו לועגים לה מרחוק: חכי אנחנו מצפים לך בסיבוב.

ואם לא די בכך, הוא גם לא סיפר לה ששבוע הוא בלי עבודה, וגם לא התייעץ איתה אם להתפטר או לא.

ולא משנה מה הסיבה - אסור היה לו בשום פנים ואופן לנהוג ככה!

והכעס הזה, הצודק כל כך- גורם לה לקבל את איצה בטענות ובפחד מהעתיד.

ואיצה מתכווץ יותר לתוך עצמו, מרגיש יותר ויותר שהוא גרוע כל כך, ושלא יכול להיות מצב גרוע יותר.

והוא לא יודע כמה הוא טועה.


זה נראה סגנון של קינן? (לא שאני רוצה להלך בגדולות ונפלאות ממני, אבל בכל זאת ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)
לי זה קורה הרבה. אולי לא 'בסגנון של', אבל בהחלט 'בהשראת'.
לכן אני משתדלת לקרוא ספרות טובה. וכשאני יודעת שבימים הקרובים עלי לכתוב קטע בז'אנר מסוים, אשתדל לקרוא ספרות דומה ואיכותית בסגנון דומה כמה ימים קודם לכתיבה. זה חלק מתחומי ההעשרה שכותב צריך להשקיע בו.
זה קורה גם בעוד תחומים. עד כמה שהיינו רוצים לחיות בתוך היצירה שלנו, במציאות יש לנו גם חיים מסביב לה, והמוח מוסט מענייני הפרויקט. לכן, כדי לאפס את המוח ולהחזיר אותו לאוירת הפרויקט, צריך להשאיר את האוירה בחדר פינתי באחד מתאי המוח. כך, גם כשאנו עוסקים במשהו אחר, החדר הזה עדיין פעיל, וכשצריך אותו פשוט פותחים את הדלת.

בגרפיקה קוראים לזה inspiration board. הגרפיקאי, הרי, לא חי יחד עם העיצוב שלו, וכשהוא עוזב את הסטודיו שלו בערב הוא מתעסק בעוד אלפי דברים. אחר כך בא הלקוח, ושואל "אבל איפה הקוף שרציתי בלוגו?" והגרפיקאי מגרד בפדחתו ומגמגם "יאו, שכחתי".
האינספריישן בורד (*באדיבות גוגל: קרש השראה) מאגד את הפוקוס. הוא גורם לכך שהמוח תופס מיד את עשרות החלקיקים המתרוצצים באויר ומסדר אותם בתוך מעין 'קרש' שהתת מודע שלנו מסוגל לתרגם לתוך שפת עבודה.
בכתיבה זה אחרת, וקריאת ספר לוקחת יותר זמן מאשר הכנת אינספריישן בורד. אבל גם זה חלק מההשקעה בפרויקט: כשקוראים ספרות כלשהי זה מכניס אותנו לתוך האוירה. זה גורם למוח שלנו לדבר באותה שפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
דוגמה נוספת (סלחו לי על הכנסת התחומים השונים לפורום כתיבה)
ראיתם פעם את משרדי חברת גוגל? מקוריות בעיצומה. שש קומות מלאות בעיצובים ואלמנטים מופרעים, סליחה על המילה. הגדילו לעשות במשרדים בתל אביב: בין קומה אחת לשניה מפרידה מגלשה. במקום לרדת במדרגות העובדים גולשים ויורדים לקומה מתחת.
חוץ מכל הסיבות העסקיות (והגאוניות) שמאחורי זה, הרי שהעובדים מוכנסים בתת מודע שלהם לאוירה. העיצוב מפתח בהם את המקוריות, גורם להם לחשוב בגדול ומחוץ לקופסה. זהו, אחד הדברים, שהופך את גוגל להיות מה שהיא.
אוירת השראה היא חלק מאוד חשוב מתהליך היצירה, כמעט בלתי נפרד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ברוכה הבאה!
זה קורה לי פעמים רבות מספור.
יש מקרים שזה מבורך עבורי ועוזר לי ישירות בכתיבה
(האמת שזה קורה לי יותר בקופיריטינג)
יש מקרים שזה מפריע לי ולכן אני מעדיפה פחות לקרוא אז
בשביל להיות יותר "סטרילית".
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נפלאות כח ההרגל.

זוכרת שאחרי שקיעה מסיבית בחומר למבחן בגאומטריה, הייתי מתהלכת בבית ורואה שהמרצפות עשויות משולשים משולשים, הארונות מצלעות שוות, וכל העולם בנוי מזויות ישרות... ובכלל, כל עצם שנקרא בדרכי, אוטומטי עטה עליו פרבולה וירטואלית וקרא להסקת מסקנות מספריות.

ובהחלט קורה המון בענין הספרים, גם בלי לכתוב, מוצאים את עצמנו חושבים ומגיבים בראש בסגנון הספר, במיוחד ספרים שיש להם קו מאד מסוים וברור, שקמנו מהם מושפעים.
רק שמכאן ועד לכתוב כמו הסופר הדרך קצת יותר ארוכה, כי לחקות תמיד זה מסובך, אז פה כשזה ללא כוונה, רוב הסיכויים שנכנס גם הרבה ביטוי אישי ונותן גם הוא הרבה מהטון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זוכרת שאחרי שקיעה מסיבית בחומר למבחן בגאומטריה, הייתי מתהלכת בבית ורואה שהמרצפות עשויות משולשים משולשים, הארונות מצלעות שוות, וכל העולם בנוי מזויות ישרות... ובכלל, כל עצם שנקרא בדרכי, אוטומטי עטה עליו פרבולה וירטואלית וקרא להסקת מסקנות מספריות.
:);)
קורה בלי סוף גם בתכנות. כבר אי אפשר לראות תופעה כלשהי בלי לנסות לבנות לה אלגוריתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
שלך.
לגמרי שלך. בבלעדיות.

את כותבת ממש יפה, ולא כמו מישהו.
בטוחה שאם היית משאירה לנו לנסות לנחש של מי הסגנון אף אחד לא היה עולה על זה...

הבנתי את הזיקה שמצאת, אבל היא קלושה. סגנון מבנה המשפטים דומה במשהו. לא יותר.

ושוב, זה יפה בפני עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
האינספריישן בורד (*באדיבות גוגל: קרש השראה)
לוח השראה.
והוא משמש אנשים לאינספור דברים. לגמרי לא רק לעיצוב.
כל הלוחות בפינטרסט בנויים על הרעיון הזה.

לוח ההשראה נועד בעיקר לתת אוירה ופחות להזכיר פרטים מהפרוייקט.

הרי שהעובדים מוכנסים בתת מודע שלהם לאוירה.
האוירה שיוצרת ההשראה באמת מאד חשובה, אבל אישית, אני תמיד צריכה פסק זמן של רענון בין השראה ליצירה. רוצה אותה לגמרי שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תודה על התגובות, החכמתם אותי מאוד!
אני שמחה שיש את הפורום הזה, הוא מדהים בעיני. והעובדה שיש את האפשרות לקבל משוב למה שאת כותבת מרנינה.
את האמת? יש לי פחד קהל, גם קהל וירטואלי. זה חיובי כי ככה את שוקלת פעמיים מה לפרסם ומה לא, אבל פחד מוגזם זה דבר שלפעמים תוקע..
בכל מקרה תודה על המחמאות, על התודות ועל התשובות שנתנו לי פרספקטיבה נוספת.
בשבילי, לשתף פעם ראשונה בפורום כזה זו היתה חוויה מעניינת.

וכמובן, תגובות נוספות יתקבלו בברכה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
את האמת? יש לי פחד קהל, גם קהל וירטואלי. זה חיובי כי ככה את שוקלת פעמיים מה לפרסם ומה לא, אבל פחד מוגזם זה דבר שלפעמים תוקע..
כל כך מזדהה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סגנון ספרותי אומנותי אינו נובע משפה עשירה או מיצירת משפטי מחץ לתליה על המקרר.
סגנונו הספרותי של הסופר הוא המִשְקף דרכו הוא קורא את העולם שסביבו. ככל שראייתו מתרחבת, מצטמצמת יכולתו להעביר זאת במרווח הצר של המילון העברי.
בקיצור, העולם הוא אותו עולם, שני סופרים בשני קצוותיו יכולים ללא קורטוב של נבואה או גניבה, לתת פרשנות ואווירה שווה לאותה הסיטואציה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ולא משנה מה הסיבה - אסור היה לו בשום פנים ואופן לנהוג ככה!

והכעס הזה, הצודק כל כך- גורם לה לקבל את איצה בטענות ובפחד מהעתיד.
המשפט השני קצת מזכיר את מאיה קינן, הראשון וודאי לא (מיה למשל לא הייתה משתמשת בסימן קריאה).

אצלי בכל אופן, לאחר קריאת אחד או יותר מספרי ממלכה במבחן ברצף לכל גבר ברחוב יש חרב בנדן, אנשים מתגוררים באחוזות ונוסעים בכרכרות והשפה באופן כללי (במחשבה, לא בדיבור) הופכת למליצית קמעה.
כבר שמעתי על מישהי שכינתה את בעלה "האביר משפחוביץ" לאחר לילה שבו היא קראה את מהללאל. מקווה שהיא לא חיכתה עד בוש למשרתת שתגיש לה את קערת המים לנטילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
שלום, הדגשתי משפט נוסף שיתכן ש'העתקתי' אותו מאיזה ספר. סתם זה נראה לי משפט מוכר שפעם קראתי אותו... אשמח לשמוע את דעתכם.


"מה זה היה, איצה המזכיר?" הוא קופץ ממקומו, מבוהל כולו. אילו היה עונש מאסר לאנשים שבאים בהפתעה ומבהילים אותך, הוא היה מבקש עבור רובי את העונש המירבי, ללא חנינה באמצע.

מרב פחד, הוא לא מצליח לענות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מעבר לכל ספק שכל סופר מתחיל בימינו באינסטנקטיביות מחקה את הסופרים שממימיהם שתה, אך בכזו צורה קיצונית זה די מחודש בשבילי, אבל לאחר קריאה ממושכת מהרבה סגנונות אט אט הסגנון הפנימי יוצר איזה תמליל מהתבליל והמילה האחרונה נהיית שלך לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה על התגובה. אם כי לא הבנתי לפי דבריך אם אכן הסגנון נראה 'לקוח' מסופרים אחרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני טוען שכל סגנון מבוסס על הסופרים שהרבינו לקרוא מפרי עטם, אבל אף פעם זה לא יחקה אפי' באם תנסה. ואגב אני כעת עמוק ב"אדמה פראית" של מ' קינן, ואני לא רואה הרבה דמיון, אם כי חושבני שאינך צריך לשאוף לסגנונה לכל אחד יש את סגנונו שבו חננו הבורא, ואין טעם לנסות להתהדר בנוצות של אחרים. כמה שיותר טבעי זה יוצא הכי מושלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בהחלט! זה נכון שצריך לשאוף לסגנון כתיבה אישי ולא לסגנון של כותבים אחרים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה