דיון סופר שכותב ז'אנרים שונים | סקר

סופר שכותב ז'אנרים שונים ---

  • להמשיך עם אותו שם ספרותי

    הצבעות: 26 42.6%
  • שם ספרותי שונה לכל ז'אנר

    הצבעות: 32 52.5%
  • אחר - פירוט באשכול.

    הצבעות: 3 4.9%

  • סה"כ מצביעים
    61
  • הוסף לסימניות
  • #1
סופר\ת שכותבים בכמה סגנונות שונים - מתח\רגש\פנטזיה\הומור - האם יהיה נכון בשבילם להתפרסם בכל ז'אנר בשם ספרותי שונה?
הרי מי שיקרא ספר אחד מסגנון רגש, למשל - ולא יאהב, הוא יפסיק לגמרי עם הסופר המדובר, וגם אם אותו סופר יוציא סגנון הומור - הקורא בכלל לא יגש לספר, כי הוא לא אהב את הסגנון הקודם?!
או אולי אם כבר יש שם ספרותי כלשהו שכבר יצאו על שמו ספרים, והתפרסמו - עדיף להמשיך עם השם המוכר?

אשמח לכל דעה בעניין, גם ממי שמצביע בסקר - אשמח לנימוק :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מזדהה עם הצורך להפריד בין הסגנונות, קרה לי פעם שקניתי ספר על סמך ספרים קודמים של אותו סופר שאהבתי, והתאכזבתי כאשר גיליתי שהספר הנוכחי כתוב בסגנון אחר לגמרי.
מצד שני, אם לסופר יש שם מוכר - חבל להפסיד את החשיפה שלו, מלבד זאת שלהתפרסם שוב שוב בכל אחד מהתחומים, זה יהיה אתגר לכשעצמו.

למעשה, אני ממליץ לכתוב את השם, ולציין על הכריכה באופן ברור מהו סוג הספר/מי קהל היעד שלו.
כמו באמא של הבלגן של רותי קפלר, הוא בסגנון קצת שונה מהכתיבה הרגילה שלה, אבל אני לא חושב שהיה מי שקנה אותו והתאכזב, היה מאוד ברור כבר מהכריכה מה הסגנון ומי קהל היעד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה תלוי מאוד, כי אם הוא כבר התקבע על ז'אנר מסוים (כמו רות רפפורט), הוא יצטרך שם אחר בז'אנר שונה, כדי שגם אלו שלא אוהבים את הכתיבה שלו יוכלו להתחבר לספר. אבל אם הוא סופר חדש שכותב בכמה ז'אנרים (כגון אביגיל גדולד) אין כ"כ בעייה להישאר עם אותו שם.

לדעתי, עדיף להישאר באותו שם, ומקסימום לכתוב גם בשם שני לז'אנר הנגדי (ז'אנר המתח לדוגמה) וכל שאר הז'אנרים כבר יכנסו בתת-ז'אנר של אחד מהשמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי, עדיף להישאר באותו שם, ומקסימום לכתוב גם בשם שני לז'אנר הנגדי (ז'אנר המתח לדוגמה) וכל שאר הז'אנרים כבר יכנסו בתת-ז'אנר של אחד מהשמות.
ז"א מבחינתך שני שמות ספרותיים זה הגיוני, אבל לא יותר, נכון?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בעיני, סופר הוא אמן במלאכת הכתיבה. אני מצפה ממנו להצליח לרגש, למתוח, להצחיק ולעורר את דמיוני בעת ובעונה אחת.
כמובן שכל ספר משתייך בסופו של דבר לז'אנר מסוים, אך הוא צריך להכיל את כל סוגות הכתיבה הנדרשות.
לדוגמא, דבורה רוזן היא סופרת שתענוג לקרוא את הספרים שלה. ויש לה במגוון סגנונות. כמוה מיה קינן.
לעומת זאת, לדעתי יונה ספיר בחרה שם נוסף כיוון שחשבה שצריך שם "גברי" לדרמה.
אני חושבת שאפשר לפתור את זה על ידי אות ראשונה של השם הפרטי ושם משפחה.
זאת רק דעתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זו שאלה מאוד מעניינת שאני לא הצלחתי להכריע עליה ולכן לא הצבעתי בסקר.

אני בדרך כלל קונה ספרים לפי המלצה ולפי שם הסופר..

ולכן, מצד אחד - אם אני לא אוהבת כתיבה של סופר מסויים, לא אקנה ספרים שלו, לא משנה שהוא יכתוב על הכריכה - ז'אנר חדש דנדש שלא נראה בעולם החרדי בחיים!
אני פשוט לא אצליח לתת לסופר צ'אנס נוסף..
אבל, אם פלוני יופיע פתאום בתור אלמוני, והכתיבה והתוכן ישתפרו פלאים - יש סיכוי הגיוני מאוד שאקנה את הספר החדש שלו.
ומהבחינה הזאת - נראה שכדאי לסופר עם פוטנציאל להצליח ולהפוך ליותר טוב ממה שהוא כרגע - לשנות את שמו.
אגב, הדוגמה הקלאסית - לספרים של רות רפפורט פחות התחברתי מהספרים של יונה ספיר (:

מצד שני - אם הסופר הוא מצליח מאוד, לדעתי שלא ישנה את שמו.
כי כמו שכתבתי, אחד הפרמטרים שלי בקניית ספר, הוא השם של הסופר (אני גם פתוחה לסופרים חדשים, אבל רק עם המלצות כנות על הספר). וכאשר סופר מוצלח יחליף את שמו כדי ליצור ז'אנר חדש, יש סיכוי רב שלא אקנה את הספר..
ואני חושבת שאם הז'אנר החדש בו הוא כותב לא יהיה מיוחד מספיק ומעניין מספיק עבור הציבור, ירדו לו אחוזים ניכרים במכירות של הספר..

בקיצור - לא הכרעתי מה עדיף יותר.
אולי זה תלוי בותק של הסופר ובמידת ההצלחה שלו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לדעתי באותו שם, אלא שיציין על כריכת הספר את הז'אנר (בדומה להו"ל לא חרדית שאיני זוכר את שמה, שמקפידה לציין בשוליים העליונים של כל כריכה את הז'אנר).

למה? כי השם של הסופר, כפי שכתבו כאן, משפיע על הבחירה והקנייה. אז יותר כדאי לסופר להשתמש באותו שם. מלבד זאת, בא נניח שהוא משתמש בלפחות 3 ז'אנרים שונים, דהיינו 3 שמות ספרותיים שונים (ואם שמו הרגיל לא נמנה מהם אז יש לנו 4) וזה יתחיל להיות מבלבל...
וסביר להניח שמתישהו יעלו על 'השם האמיתי' אז למה כל הבלגן?

וגם, אם מישהו יאהב את הספר עצמו, מה אכפת לו מי הסופר? תמיד יהיה מי שיאהב יותר ומי שפחות, השם לא תמיד חייב להשתנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
זה לא העניין. אם לדוגמא לא התחברתי לסגנון כתיבה מסוים, ובז'אנר אחר אני רואה את אותו השם על גבי הכריכה, גם אם יהיה כתוב שזהו לא אותו ז'אנר אני עדיין אומר: לא מתחברת. וגם אם אני מאוד אחבב את הספר אחרי שאקרא.
לכן זאת בעצם התלבטות שלמה עם תתי סעיפים. כל מקרה לגופו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בעיני, סופר הוא אמן במלאכת הכתיבה. אני מצפה ממנו להצליח לרגש, למתוח, להצחיק ולעורר את דמיוני בעת ובעונה אחת.
וואו. עמדתי כפסע לפני הצבעה על האפשרות השנייה (שם ספרותי לכל ז'אנר. לא אוהב לחזור על טעות פעם שנייה. אם קראתי ספר ולא נהניתי ממנו - גם שם הסופר ייכנס לרשימה השחורה), אבל הנקודה שהעלית עצרה אותי.
תיאורטית יש צדק בדברייך.
סופר, בדיוק כמו שף או קונדיטור, אמור לשלוט היטב בארגז הכלים שלו וללהטט לפי הצורך. הוא 'אמור' להתרומם לגובה, לרחף מעל הזירה ולהציב כל כלי במשבצת המיועדת לו במיומנות מרשימה ובמקצועיות שמזמינה כפיים.
לא לחינם עומדים מורים לכתיבה יוצרת על הקתדרה שעות על גבי שעות, ומעבירים בלי סוף כללים, כלים וטכניקות איך לשבור את הראש והמקלדת. מה שהם רוצים זה בסך הכל להעניק לקוראים חווית קריאה מענגת, חווית קריאה עם משמעות, כזו שיוכלו למתוח זרועות אחריה, להיאנח, ולא לקלל את הסופר/השעון על הזמן שחלף והמשימות שנדחקו לשוליים. בסוף היום, זוהי המטרה היחידה שעומדת מול העיניים. חווית הקורא.
הוי אומר: אם לא נהנית מספר/סיפור, הסופר נכשל במשימתו.
הוי אומר 2: גם סופר שכותב ז'אנרים שונים יכול לחתום תחת אותו השם על בסיס ההנחה שבכל מצב (למרות הפרוז'קטור שמופנה לכיוון אחר) אותו מקצוען הרכיב את הטקסט.
ועדיין, למרות ועל אף כל האמור, העובדות בשטח משקפות מציאות אחרת. מקווה שתסכימו איתי, אבל סופרים, גם הגדולים ביותר, אינם יצורי-כל-יכול. הם מועדים לבורות ספרותיים שוב ושוב, וגורמים בלא מודע לעוד ועוד קוראים לסמן אותם כלא רצויים.
הוי אומר 3 (אחרון להיום. מבטיח): הדעה הנ"ל מתבססת על הנחה מעט פנטזיונרית. על מנת שכותב ישלוט כל כך טוב במלאכת הכתיבה עד כדי כך שתמיד יקלע לליבו של הקורא - עליו לעבור מסע ארוך. ארוך-ארוך.
בינתיים, המציאות בשוק הספרים מוכיחה שקוראים 'מסמנים' כותבים שיותר אהבו וכאלו שפחות, וממלאים בהתאם את עגלת הקניות. אם כתבת סיפור בז'אנר מסוים ומישהו התאכזב, כדאי לך לתת לעצמך כעת - בכתיבת הזאנר האחר - צ'אנס נוסף ולבחור בשם חדש. (מלבד העובדה שיש קוראים שפשוט לא מחבבים ז'אנרים מסוימים. לא משנה איך תכתוב אותם)
על כן, מכאן תצא הקריאה (מקווה שנימת ההומור ברורה...) לכל המתדיינים באשכול לבחור ולהצביע לאפשרות השנייה - שם ספרותי שונה לכל ז'אנר...

התנסחתי (משום מה) בצורה מעט אבסולוטית, אבל איך כתבת? -
זאת רק דעתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אלא שיציין על כריכת הספר את הז'אנר
רעיון בעיקרון (וכמובן שצריך לציין את זה בצורה חכמה ולא במילה בודדת....)
אבל לא תמיד זה יעזור. אם לא אהבתי לדוגמא את 'סגנון הכתיבה' של כותב מסוים - החלפת הז'אנר לא תסייע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לדעתי סופר צריך לדבוק בזהותו עד הסוף. ואם זהותו כוללת גם ספרי מתח וגם ספרי קומדיה (לדוגמה) - אז שיכתוב את שמו היחיד על שתי הסוגות.
ולהפך - אני אעריך יותר סופר שיודע לכתוב כמה סוגות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לדעתי סופר צריך לדבוק בזהותו עד הסוף. ואם זהותו כוללת גם ספרי מתח וגם ספרי קומדיה (לדוגמה) - אז שיכתוב את שמו היחיד על שתי הסוגות.
ולהפך - אני אעריך יותר סופר שיודע לכתוב כמה סוגות...
הבעיה שאם לא אהבת את הכתיבה\הסגנון של אותו סופר בז'אנר מסויים - את לא תקני ספר שלו בז'אנר אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני דווקא לא מצפה מסופר להיות מושלם בכל הסוגות הספרותיות. להיפך, שיבנה לעצמו את הסגנון שלו ויעשה את זה בצורה הכי טובה.
בהשוואה לשפים, כל שף מוצא את הסגנון שהוא טוב בו או יוצר סגנון שהוא אוהב ומוציא שם את הכי טוב שלו.
אחד עושה סושי מעולה שאין דברים כאלה, השני טבח מלונות מושלם, השלישי יוצר מנות מישלן מוקפדות והרביעי אופה לחמי מחמצת בעל שם בינלאומי.
כקוראת, כשאני רואה שם של סופר, אוטומטית אני מדמיינת את הז'אנר ויודעת מראש במיידי אם אני אוהבת את הסגנון.
סופר שמצליח לכתוב בכמה סגנונות ועושה את זה מושלם, לדעתי טוב שיכנה את עצמו בכינוי אחר בכל סוגה. אפילו אם יודעים שזה אותו אדם, השם שכתוב על הספר עושה את הרושם הראשוני האוטומטי בתת מודע ומקטלג לנו בראש מה הסגנון של הספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הבעיה שאם לא אהבת את הכתיבה\הסגנון של אותו סופר בז'אנר מסויים - את לא תקני ספר שלו בז'אנר אחר.
למה לא? אם הסוגה תהיה מוצהרת - בהחלט אנסה לבדוק את הספר בסוגתו החדשה... (אולי לא לקנות, אבל כן לקרוא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אולי יותר נכון לפרק את הז'אנרים לשניים:
1. רגש - הווי, צהוב, קומדיה - כל מה שיגרום לנו לבכות, להשתתף בכאב או לחלופין - לצחוק.
2. מתח - דרמה, פנטזיה, היסטורי, מד"ב
את שני אלו אפשר לפצל לשני שמות כי בד"כ הם מצליחים לעמוד בפני עצמם. כמו שעושה יונה ספיר, לשם הדוגמא.
אני יותר מחבבת את השני, אבל חושבת שסופר טוב יודע לשלב. ואין הכוונה שהוא יכניס לתוך סצנות המתח סצנות הווי, אלא גם במתח ידע להעביר את הרגש במקום הנכון, בזמן הנכון ובמינון הנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
זה הסיכום לבינתיים
1747721291748.png


שתי האופציות דיי קרובות אחת לשניה באחוזים שקיבלו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה