מידע שימושי סינדרום בני ברק

  • הוסף לסימניות
  • #61
נכתב ע"י גלבוע;2371376:
בקיצור,
תחנה מרכזית.
משהו בסיסי למדי בעיר גדולה.

נכתב ע"י wald;2371323:
לאן "יעוף" הסמינר?

מפריע לי שככה מדברים על הנוסטלגיות שלי, סורי
מי שלמדה שם מבינה את הנוסטלגיה במיקום וה"חורשות" שהיו פעם.

וכן, הרעיון מעולה, רק הפריע לי הניסוח

גם לי יש נוסטלגיות שם, אבל המצב קטסטרופה. אפשר להקים שם תחנה גדולה ויציאה רק לאוטובוסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
הפקקים שבתוך בני ברק הם בדרך כלל ברחוב כהנמן כשיוצאים מהעיר
כשנכנסים לעיר מקוקה קולה התנועה זורמת (הפקקים הם רק לפני הכניסה - בכביש גהה ובאזור גבעת שמואל)

הפקקים שביציאה מהעיר נגרמים בגלל כמה דברים:
1. התחנה שביציאה מהעיר שתמיד עמוסה באוטובוסים ונוסעים (לאחרונה בנו לה מפרץ, אבל זה לא מספיק...)
2. הרמזורים - צריך לכוון אותם בצורה יותר טובה. עם כל הכבוד להולכי הרגל, צריך לתת יותר זמן לכלי רכב לנסוע, כרגע בקושי יש להם זמן והם יכולים להיתקע כמה פעמים באותו רמזור אדום כך שלפקק אין סיכוי להשתחרר. לא יקרה כלום אם הולכי רגל ימתינו קצת יותר ברמזור שמשמש ליציאה מהעיר.
3. יש הרבה רחובות עם יציאה לרחוב כהנמן, ומכל פניה מתווספים עוד ועוד רכבים לשיירה והפקק מתארך יותר.
4. יש גם תחנת דלק מספר מטרים לפני היציאה מהעיר שאולי גם היא חלק מהגורמים לפקקים.

ברור שיש פתרונות לכל הבעיות, ויש בעיריה מי שמבין בזה יותר מאיתנו
אבל הסיסמא שלהם היא: עיר שחושבת שירות
כנראה שהם עסוקים מדי בלחשוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
נכתב ע"י חפציבה;2371402:
הפקקים שבתוך בני ברק הם בדרך כלל ברחוב כהנמן כשיוצאים מהעיר
כשנכנסים לעיר מקוקה קולה התנועה זורמת (הפקקים הם רק לפני הכניסה - בכביש גהה ובאזור גבעת שמואל)

הפקקים שביציאה מהעיר נגרמים בגלל כמה דברים:

2. הרמזורים - צריך לכוון אותם בצורה יותר טובה. עם כל הכבוד להולכי הרגל, צריך לתת יותר זמן לכלי רכב לנסוע, כרגע בקושי יש להם זמן והם יכולים להיתקע כמה פעמים באותו רמזור אדום כך שלפקק אין סיכוי להשתחרר. לא יקרה כלום אם הולכי רגל ימתינו קצת יותר ברמזור שמשמש ליציאה מהעיר.

אבל הסיסמא שלהם היא: עיר שחושבת שירות
כנראה שהם עסוקים מדי בלחשוב...
הכל נכון, אבל כהולכת רגל באזור, אין מספיק זמן לחציית הכביש במהירות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הבני ברקים מפונקים!!!
קחו את רח' עזרא, יש שם את כל הסופרים והאולמות ברח' אחד ואפשר בסיבוב אחד גם לעבור בין האולמות וגם לערוך את הקניה החודשית
האוטובוסים חייבים להסתובב שעה בפקקים ולהקיף כמעט את כל העיר רבי עקיבא / חזון איש / נחמיה / עזרא
אם בחגים יש להם כמה תחנות יציאה זה בשבילם אסון
בירושלים האולמות והסופרים רחוקים זה מזה
תמיר בקצה אחד, גוטניק וולף בקצה השני - לשניהם נוסעים 20-30 דקות באוטובוס צפוף ואם יש 2 שמחות בשתי האולמות צריכים שוב אוטובוס בין אחד לשני
אושר עד פתחו רק לאחרונה את הסניף ברב שפע, עד אז היה רק בגבעת שאול
יש חסד בגבעת שאול רחוק מאושר עד
שערי רווחה בירמיהו
כל יציאה לקניות / שמחות = אוטובוס!
למי יש תחנה קרוב לבית? רוב הולכים לפחות 5-10 דקות ואפילו חצי שעה ויותר שלא לדבר שאם רוצים לתפוס את האוטובוס בעתירות מדע זה עוד נסיעה פנימית
בימי קו 400 בבני ברק הוא הקיף את העיר כמו 402 ובירושלים ההורדה בתחנות היה רק משעות הערב
עלייה רק מתחנה מרכזית
למה? כובע!
כל זה כשב"ב הרבה יותר מישור מירושלים שהרים סביב לה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
נכתב ע"י פנס בערפל;2369605:
האמת? שאלה טובה.
מישהו יודע להסביר מה ההגיון שכל הקווים היוצאים מהעיר או נכנסים אליה עוברים דרך קרית בעלז? מה נאבד שם?

אזור בעלזא הפך מזמן למרובה תושבים.
לרוב אגד מוציאים מדי ער"ש כמה אוטובוסים רק מהתחנה שם.

מלבד זאת גם בחברות האחרות קלטו לאחרונה שמדובר באזור מיושב מאוד,
והקווים למודיעין עילית ואלעד החלו גם לעבור שם.
(אפילו שאין לחסידות בעלז קהילה בערים אילו)
כנראה שזה לא רק בגלל הח"כ
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י עוד אחד;2371022:
שיעשו רמזורים עם לחצנים למי שמעוניין לעבור, כי בדר"כ המקום ריק (למעט בתחילת ובסוף הלימודים בסמינר) בטח בימי שישי ומוצ"ש

נכתב ע"י nyb;2371318:
חלק גדול מהפקק נגרם מתחנת קוקה קולה העמוסה, וזה לא ישתנה.
לדעתי צריך פשוט להעיף את הסמינר משם, ולבנות מתחם תחנות עם מחלף נורמלי.

נכתב ע"י wald;2371323:
לאן "יעוף" הסמינר?

מפריע לי שככה מדברים על הנוסטלגיות שלי, סורי
מי שלמדה שם מבינה את הנוסטלגיה במיקום וה"חורשות" שהיו פעם.

וכן, הרעיון מעולה, רק הפריע לי הניסוח


כתלמידת המקום יש לי כמה הערות:
א. המקום הומה אדם הולכים ושבים לאורך כל היום
תלמידות סמינר
כאלה שיורדים מקוי 45/18 ויורדים לגהה
כאלה שעולים לפארקים או לגעת שמואל עצמה

אכן יש לסמינר תוכנית ל"עוף" משם ושיבנו שם תחנה מרכזית
אך: א. השטח שהיה אמור להיות לסמינר נלקח מהם לאחרונה
ומחפשים שטח אחר
ולמי שכתבה על נוסטלגיה אין מה לעשות איך כתבו כאן קודם "צורך הכלל".

המפרץ שהוסיפו בקוקה קולה לא הוסיף הרבה כי תמיד יש שם עומס אוטובוסים שתוקיעים את האזור
אם כבר היה צריך להרחיב את הכביש החל מרחוב עזרא
ולבטל את החניות שם באזור
כל הבעיה מתחילה שמעזרא יש 2 נתיבים אבל מיד אחרי התחנה שליד "הצבי" יש מסלול חניה- אז נהיה נתיב אחד
ובהמשך שוב פעם
שני נתיבים שמשתנים חזרה לנתיב אחד.

לא יודעת למה אבל אמרו לי שלמשל בגן ורשא שהוא אזור פקוק נוראי ביטלו את המפרץ שהיה פעם והשאירו נתיבים כרגיל כי יש להם ענין לא לעשות מפרצים ורק בקוקה קולה עשו זאת
למה?
פתרונות לאלוקים!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
כתבתי נוסטלגיה על הניסוח המעופף
ובפירוש חושבת שהרעיון מצויין!


ו- מגלים פה כל מיני בוגרות
יאללה, תספרו באישי מי אתן ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
נכתב ע"י נתין;2371377:
מרוב התרגשות אני מצטט את עצמי:).
שמעתי שגם העובדה שרחוב בן יעקב חסום לכיוון היציאה זה מחמת התושבים, עוד סוג של חוצפה.

ואם אני גרה בחזו"א, יש לי את היכולת גם לחסום את היציאה? :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י חנון;2371647:
בימי קו 400 בבני ברק הוא הקיף את העיר כמו 402 ובירושלים ההורדה בתחנות היה רק משעות הערב
עלייה רק מתחנה מרכזית
למה? כובע!

בעיניי יש כאן בעיה מהותית יותר. כל אוטובוס חייב לעבור את המסלול כולו, גם אם הוא מפוצץ בנוסעים ולא מעלה יותר. עליו להראות לכל העוברים ושבים שהוא יצא בזמן :rolleyes:
כמעט כל מוצאי שבת הנוסעים מתחננים לנהגים שימשיכו ישר ברח' חזו"א, לכיוון בן אליעזר, ויחסכו את הפקקים ברח' הרב כהמנן, אבל הנהג מתנצל שאסור לו. הוא עובר את כל המסלול, מול עיניהם הכלות של הנוסעים (כי הוא הרי מפוצץ ולא מוכן להעלות איש), נתקע בבפקקים ואיכשהו יוצא מהעיר :mad:.
מה, אין היום אמצעים טכנולוגיים יותר להוכיח שהאוטובוס יצא? רק מראה פיזי מהווה הוכחה? הזוי :cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
משום מה מדברים בעיקר על ב"ב, למרות שזה ודאי נכון, אבל בירושלים זה עוד יותר נכון.
בירושלים ששכונות סביב לה, 90 אחוז מהנוסעים לוקחים אוטובוס עירוני בין כך, ואז אחרי שהם כבר עלו וירדו מהאטובוס העירוני לתחנה של הבינעירוני, הם צריכים עוד פעם לחכות הרבה זמן לאוטובוס עד שיגיע, לעצור בתחנות , להתפוקק בסיבובי העיר, ורק אז לצאת סוף סוף. חצי שעה בדר"כ.

צריך לזכור שכל תחנה כוללת בנפרד: תא מטען/עגלות/דלת אחורית/סליחה אולי תעברו אחורה יש הרבה גברים/ זליג תשב פה רגוע אמא יורדת להביא את צחי/נהג: "יש מקום מאחורה?" (בד"כ כולל סיבוב בדיקה של הנהג) "מי שעלה עם שש ילדים והרב קו עשה בעיות שיגיע" וכו' וכו', וזאת במקום שיעשו כל זאת פעם אחת במרוכז.

הזוי!!!!

יותר מזה הזוי, שלמעשה יש בעצם כמה תחנות מרכזיות, אבל אף אחת מהן אינה מספקת את השירות של תחנה מרכזית, אלא רק את החסרונות של תחנה מרכזית. בעיקר בר אילן למטה, וגם בעלזא וקצת היציאה מהעיר.

וכמה מאמצים צריך רק בשביל לזהות אם האוטובוס "שלך" הגיע לתחנה, מאחורי עשר האוטובוסים שיש בכל רגע נתון בתחנה, ולזהות איפה הוא עצר, וכו'.

זה גם סכנת נפשות כפשוטה כל הברדק שיש שם בכל ער"ש ומוצ"ש.

זה ממש פשע - פשע!!! שאחרי שכבר נוסעים באוטובוס עירוני, לא מספקים שירות של תחנה מרכזית לציבור החרדי. למשל בהר חוצבים. (ולא לספר לי שיש מס' מצומצמם של אוטובוסים שיוצאים ישירות מהר חוצבים בשעה שאין לשם אוטובוסים עירוניים כמעט.)

וחוצפה שאין כדוגמתה שלחילונים יש בניין כזה מפואר בעוד שהחרדים הם אלו שמשתמשים בתח"צ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י אפשרי;2371848:
וחוצפה שאין כדוגמתה שלחילונים יש בניין כזה מפואר בעוד שהחרדים הם אלו שמשתמשים בתח"צ.

אגד מצידם היו משתמשים בבניין המפואר הנ"ל גם לחרדים.
החרדים אלו שלא רצו את זה.
וגם אם תהיה תחנה מרכזית יעודית לחרדים כמובן שיהיו הרבה שיצאו נגד זה כי זה יהפוך לסוג של קניון.
זאת הסיבה שבבני ברק כבר עשרות שנים לא מקימים תחנה מרכזית.
והפתרון שהציעו פה לבני ברק הוא בדיוק מה שיש היום בירושלים:
מספר קטן של תחנות שכל אחת מהם היא מיני תחנה מרכזית.

אכן יש מקום להעביר את התחנות האלו בירושלים מהרחובות המרכזיים למקומות צדדיים ושקטים יותר.
אני מציעה במקום בר אילן את גבעת התחמושת.
מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נכתב ע"י מרשי;2371860:
אגד מצידם היו משתמשים בבניין המפואר הנ"ל גם לחרדים.
החרדים אלו שלא רצו את זה.
וגם אם תהיה תחנה מרכזית יעודית לחרדים כמובן שיהיו הרבה שיצאו נגד זה כי זה יהפוך לסוג של קניון.
זאת הסיבה שבבני ברק כבר עשרות שנים לא מקימים תחנה מרכזית.

סליחה --- "יהפוך לסוג של קניון"?
אז שלא יהיה קניון!
זו גזירת גורל או מה?
שיעשו תחנה מרכזית בלי חנויות.. אז לא יקבלו תמלוגים... לא נורא.

הצורה הכי טובה, ואז יהיה גם בלי זיהום אוויר, זה כמו ברמת החייל, לא בנין אלא פתוח, מסלול מפותל עם מפרצים ולאורכו תחנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י בפוטנציאל;2371886:
את אומרת לא נורא ? או הם ..
היום רק מה שרווחי עושים,
אל תחשבי לרגע שיש מישהו מהם שהוא דתי יותר מאיתנו וחשוב לו הרוחניות.


על שלושה דברים העולם עומד-
כסף כסף וכסף.
ואם אפשר עוד קצת כסף:(

מה פירוש, ברור שהם לא רוצים לתת. הם מבחינתם היו רוצים שאנחנו נתקף את הרב קו בתחנה והאוטובוס בכלל לא יגיע והם ירוויחו כסף בחינם. הם רק נאלצים לצערם לשלוח אוטובוסים... ולשלם לנהגים ולדלק... מה לעשות...

אז כמו שאוטובוסים ייעודיים ("מהדרין") דרשנו וקיבלנו, תגבור בזמני עומס דרשנו וקיבלנו (לא מספיק), גם תחנה מרכזית ללא קניון צריך לדרוש ולקבל כיוון שזו דרישה לגיטימית ובסיסית.

(וזה לא שיש כאן הפסד, אלא חוסר רווח, כיוון שהחרדים בין כך לא נוסעים בתחנה המרכזית ואכן התפוסה שם בהתאם...)

במחשבה שניה הם ירוויחו מכך והרבה, כי כל הסיבוב של חצי שעה בתוך העיר עולה גם להם דלק ומשכורות לנהגים ועוד אוטובוסים שצריך לקנות.

אגב יש כבר שטח כפי שרמזתי, בהר חוצבים, רק צריך קצת לסדר שם שיתאים, ולשלוח לשם אוטובוסים מכל השכונות. מקסימום שחוץ ממנו יהיה עוד משהו באזור היציאה מהעיר (אולי במסוף מתחת גשר המיתרים).

ואם נניח בעלזא רוצים תחנה פרייברט, או גור בירמיהו, או תושבי איזור שרי ישראל, אז בבקשה, אם באמת יש להם מספיק נוסעים (ולחילופין מספיק לובי בכנסת ובמשרד התחבורה), שיקבלו אוטובוסים ישירים משם, כמו שיש היום כבר אוטובוסים לב"ב מהשכונות. ובא לציון גואל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
לדעתי צריך פשוט להעיף את הסמינר משם, ולבנות מתחם תחנות עם מחלף נורמלי.[/QUOTE]

מה דעתך שנוריד את הבניין שלך בשביל לעשות שם גינה לכל האזור שמשווע לקצת אוויר?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
נכתב ע"י איצ2;2371903:
מה דעתך שנוריד את הבניין שלך בשביל לעשות שם גינה לכל האזור שמשווע לקצת אוויר?!

מה הקשר, אם הסמינר יקבל מקום טוב, חוץ מנוסטלגיה אין סיבה לא להעביר אותו.

(ההשוואה גם לא נכונה, הסמינר בנוי על שטח עירוני וההבדל ברור)

השאלה אם יש שטח כזה בבני ברק, וכנראה התשובה שלילית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
מעניין שאף אחד לא הזכיר את הרעיון של כחלון* להעביר את בני ברק לנגב...

*כל הזכויות שמורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
צריך לעשות מסוף כמו ליד תחנת הרכבת בתל אביב או בצומת ליד תל השומר.
על מתחם הקראוונים המעופש שמישהו החליט לקרוא לו סמינר (וזה כבר הפך לנוסטלגיה:mad::mad::mad: משהו כמו הצריף של הנשיא בן צבי) או בכל מקום אחר ולבטל 70% מתחנות ההעלאה וההורדה בכל העיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
בחצי שנה האחרונה יצא לי לנסוע כמעט כל יום באוטובוס שיוצא מבני דרך המסלול רבי עקיבא - חזון איש - עזרא - השומר, בשעות מגוונות, בין 2-7 אחרי הצהריים.

בזמן שהאוטובוס היה תקוע בפקקים, אחרי שסיימתי את ספר התהילים, פרק שירה, נשמת וכו', נותר לי עוד קצת זמן לבחון את הסיבות לפקקים.

יש לי כמה תובנות בקשר לזה, החל מתחנה מרכזית מחוץ לעיר, ועד החלפת תשתיות בתוך העיר. אבל לפני הכל, יש דבר אחד שעיריית בני ברק יכולה לעשות כבר מחר, משהו שיקל מאוד על העומס ברחוב כנהמן.

א. ברחוב השומר, קצת אחרי החנות של בגיר, יש איזור כחול לבן שמאפשר חניה בתשלום. זה פשוט מצמצם את הרחוב לנתיב אחד (במקום שניים) ויוצר צוואר בקבוק לפניו. כמה פעמים ספרתי, ויש שם בדרך כלל 6-7 מכוניות שחונות שם.

זה פשוט דבר הזוי! למקם איזור חניה בציר הכי עמוס, בלי שום צורך ממשי. לא יקרה כלום אם שש-שבע נהגים ימצאו חניה במקום אחר.

אמנם זה לא פותר בעיות נוספות שיש בציר הזה, אבל זה יצמצם מעט את זמן ההמתנה בפקק.

ב. הצבת פקח עירוני צמוד באיזור, בין השעות 2-6 אחר הצהריים, שיתן דוחות באופן מיידי לכל מי שעוצר את רכבו ל'שניה אחת' ברחוב זה. בכל רגע נתון יש לפחות רכב אחד שעוצר בקטע הכביש הנ"ל, ושוב יוצר צוואר בקבוק.

פניתי במכתבים לעיריית בני ברק, מהנדס העיר, אחראי על התשתיות, חברי כנסת, שר התחבורה.

כנראה שכולם עסוקים כל כך בפתרון הבעיה כך שלא מצאו זמן להתייחס לענין.

גם לח"כ **** מאגודת ישראל (שתחת כל עץ רענן מנסה למצוא פתרונות לדבר הזה) פניתי, אבל אפילו לא קיבלתי תשובה בנוסח 'פנייתך התקבלה והיא בטיפול'.

כנראה שהנהגים של הנ"ל יוצאים דרך הקיצור דרך של ויז'ניץ, השומר, תחנת דלק פז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נכתב ע"י איצ2;2371903:
מה דעתך שנוריד את הבניין שלך בשביל לעשות שם גינה לכל האזור שמשווע לקצת אוויר?!

[/QUOTE]

יש קצת הבדל, המתחם הוא ציבורי, המבנה שם קטן,ישן ובלתי מספיק בגודל, כבר שנים מדברים על העברה.

נכתב ע"י נתין;2372050:
צריך לעשות מסוף כמו ליד תחנת הרכבת בתל אביב או בצומת ליד תל השומר.
על מתחם הקראוונים המעופש שמישהו החליט לקרוא לו סמינר (וזה כבר הפך לנוסטלגיה:mad::mad::mad: משהו כמו הצריף של הנשיא בן צבי) או בכל מקום אחר ולבטל 70% מתחנות ההעלאה וההורדה בכל העיר.
למה נראה לך שיש שם כזה הרבה מקום?
בכל אופן, תחנה מרוכזת ויציאה משם בלעדית לאוטובוסים תשנה את המפה לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
נכתב ע"י גרפיקנער;2372107:
כנראה שכולם עסוקים כל כך בפתרון הבעיה כך שלא מצאו זמן להתייחס לענין.

גם לח"כ **** מאגודת ישראל (שתחת כל עץ רענן מנסה למצוא פתרונות לדבר הזה) פניתי, אבל אפילו לא קיבלתי תשובה בנוסח 'פנייתך התקבלה והיא בטיפול'.

כנראה שהנהגים של הנ"ל יוצאים דרך הקיצור דרך של ויז'ניץ, השומר, תחנת דלק פז.

זה קצת מעצבן שבבחירות אנחנו חייבים להצביע לנציגים האלו בגלל ההוראה מגדולי הדור.
אם הבחירות היו חופשיות אני בטוח שההתייחסות שלהם לפניות האזרחים הייתה יותר ידידותית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה